פורטל:תרי"ג מצוות/ק שלא יזח החשן מעל האפוד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ולא יזח החושן מעל האפוד (שמות כח כח)

בה"ג וסיעתו[עריכה]

לא יסורו ממנו ולא יזח החשן. (בה"ג לאוין סו)

יקרת חושן המשפט ומוסר בדים בלי לסור ממסיבה. (ר"י אלברגלוני)

רמב"ם וסיעתו[עריכה]

הזהירנו מהסיר החשן מעל האפוד אבל יהיה החשן דבוק בו . ובסוף מכות (כב.) אמרו עם זכרון מחוייבי מלקות, והא איכא מזיח החשן. הנה כבר התבאר שהמזיח לוקה. (רמב"ם לא תעשה פז)

שלא נסיר החושן מעל האפוד, וענין חושן ואפוד כבר זכרנום למעלה שהם שנים משמונה בגדי כהן גדול, והחושן היה נתון כנגד לבו של כהן לפניו, והאפוד מאחוריו מכוון כנגד החושן שלפניו, והיה באפוד ממעשה האפוד בעצמו כמין שתי ידות יוצאות ממנו, שחוגר עצמו הכהן בהן, והוא נקרא חשב האפוד, ואותו חשב האפוד, אחר שחגר עצמו בו ונתן החושן על לבו היה עומד תחת החושן. וצוה הכתוב לקשור טבעות שהיו קבועים בחושן עם טבעות שהיו קבועין באפוד בפתיל תכלת, כדי שיהיה נתון החושן על החשב דרך קביעות והדר, שאם לא יקשור אותם באותם טבעות יהיה החושן נד ונבדל מחשב האפוד ונוקש על לוח לבו של כהן, ועל זה נאמר (שמות כח כח) ולא יזח החושן מעל האפוד, כלומר מעל חשב האפוד, ותרגומו לא יתפרק. והמפרק חבורן בשעת עבודה לוקה מלאו זה. משרשי המצוה, שרצה השם לטובתינו לזכותינו בהגדלת אותו הבית הקדוש, ולהיות כל אשר בו מכוון וקבוע על מכונו, בין ענין כליו שיהיו בתכלית השלמות בין ענין כלי המשרתים כגון מלבושים אלה שהם מלובשים בהן בשעת העבודה, שהכל יהיה נכון ושלם בתכלית השלמות, לא יחסר שום נוי בכל הדברים, ובאמת כי מנוי הענין הוא שלא יהיה החושן נע ונד על לוח לבו אלא יעמוד שם קבוע כמין חומר, ועד שמענו טוב מזה נחזיק בזה. דיני המצוה, כגון מעשה החושן והאפוד וסדר לבישתן, ויתר פרטיה, מבוארים במדות. ונוהגת מצוה זו. שלא נסיר החושן מעל האפוד, בזמן הבית, בזכרים ונקבות, כלומר שאחד איש או אשה שפרק חבורם, לוקה. (החינוך מצוה ק)

שאר מונים[עריכה]

ובכלל כבד את אביך ואת אמך - כבוד הקב"ה ושכינת עוזו, כמו שאמרו חז"ל (ברכות לה:) גוזל אביו ואמו ואומר אין פשע, אין אביו אלא הקב"ה ואין אמו אלא כנסת ישראל. ובכללו... ושלא יזח החושן מעל האיפוד. (רבנו עזרא מגירונא)

שלא יסיר החושן מעל האפוד, שנאמר "לא יזח החושן". טעם מצוה זו: שכל המעמיד דיין שאינו הגון כאלו נטע אשרה, שהחושן מכפר על משפט מעוקל*, (*ולהכי "על לבו" - שהלב חורש ואפוד לאחריו כי השליך יראת ד' לאחריו). ואפוד מכפר על ע"ז, שנאמר ואין אפוד ותרפים, לרמז זה צריך שיהיה החושן תמיד קבוע על האפוד לייסר העוברים דלעולם גבי ע"ז כתיב ישמעו ויראו דכתותי מיכתת שיעוריה, להכי לא יזח החושן מעל האיפוד. (טעמי מצות לר"מ הבבלי לא תעשה נט)

פי המעיל לא יהא קרוע, והחשן לא יזח וינוע, בשעת עבודתיך. (סולת נקיה למטה משה)