ערך:תגים

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to: navigation, search

ערך:תגים

האותיות שיש לתייגם[edit]

אותיות שעטנ"ז ג"ץ

במסכת מנחות (כט:) מבואר שיש להוסיף שלשה תגין מעל כל אחת מאותיות אלו, ובכלל זה גם נו"ן פשוטה (סופית) וצד"י כפופה.

אותיות בד"ק חי"ה

בדברי חז"ל מצינו שמעל אותיות אלו יש להוסיף תג אחד[1].

אות למ"ד

בדברי חז"ל לא מוזכר להוסיף תגין על גבי אות למ"ד, אך הראשונים והאחרונים הביאו מנהג זה להוסיף שני תגין על גבי אות למ"ד. עם זאת, מנהג זה הוא רק בכתיבה האשכנזית ואילו בכתיבה הספרדית לא נהגו להוסיף תגי"ן באות למ"ד.

צורת התגים[edit]

בלשון חז"ל (כט:) נקראו התגים 'זיונין', ועפ"ז יש שכתבו שעל התג להיות בצורת האות זי"ן[2]. אמנם אין ראש התג צריך להיות ממש כראש האות זי"ן, אלא די בכך שהוא פונה במעט ימינה ושמאלה מעבר לרגל התג[3].

ויש הסוברים שאין לעשות ראש לתג כלל, אלא צורתו כקו פשוט[4].

מקום התגים[edit]

באותיות בעלות שני ראשים, כמו ש, ע, ט וכדומה, מקום התגים הוא על ראשם השמאלי[5].

המשנה ברורה (סימן לו סקי"ב) מביא שיש הסוברים שמקום שלשת התגים הוא: אחד מימין, אחד משמאל ואחד מלמעלה. ויש אומרים ששלשתן מלמעלה וכן נוהגים.

דעת המגן אברהם (שם סק"ג) שאין לעשות את התגים בקצה גג האות, אלא יש לעשותם באמצע הגג, ומקור דבריו מספר הזכרונות לר"ש אבוהב[6].

ויש שכתבו להפך שמלשון הראשונים משמע שעדיף לעשות התגים דווקא בקצה גג האות[7].

ויש שכתבו שאינו צריך להקפיד בכך ויכול לעשותם כפי רצונו[8].




שולי הגליון


  1. ב' ירושלמי חגיגה (פ"ב ה"א) ובראשית רבה (פ"א סימן יד), ד' ???, ק' שבת (קד.) ח' מנחות (כט:) לדעת רש"י ועוד ראשונים, י' שם (כט.) לדעת כמה ראשונים ופסיקתא (פרשת מתן תורה), ה' שם (כט:).
  2. רמב"ם (סת"ם פ"ב ה"ח, ובשו"ת פאר הדור סימן סח), חינוך (מצוה תריג), ספר האגור (סימן סג), שו"ת רמ"ע מפאנו (סימן לח). וכ"ה במחזיק ברכה (סימן לו סק"ב) בשם הזוהר.
  3. משנת סופרים (אות ז'), ובשעה"צ (סק"ג).
  4. באר עשק (סימן נ), ובשערי תשובה (סימן לו סק"ד) הביא דברי המחזיק ברכה שדחה דבריו. וכן הביא מנהג זה המשנה ברורה (שם סקי"ב) אך כתב שטוב יותר לעשות כל אחד כעין תמות זי"ן, אך שיהיו קטנים ודקים מאד ועוביים כחוט השערה.
  5. רש"י מנחות (כט:).
  6. ועי' מקדש מעט (שם) ומנחת סולת (הערה 498) שתמהו, שמפורש בדברי ר"ש אבוהב שם שכל החשש הוא שלפעמים התג שעל גבי דל"ת ורי"ש ישנה צורת האות שתראה כמין למ"ד, וא"כ להדיא לא דיבר באותיות שעטנ"ז ג"ץ אלא רק באותיות אחרות שיש לחוש שמא תשתנה צורת האות.
  7. מנחת סולת (שם).
  8. כן משמע בשו"ת שבט הלוי (ח"ה סימן קסו).
·
מעבר לתחילת הדף