ערך:ראש חודש

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to: navigation, search

ערך:ראש חודש

ערב ראש חודש[edit]

יום כיפור קטן[edit]

הרמ"ק היה מכנה את ערב ראש חודש בשם יום כיפור קטן, לפי שבו מתכפרים עוונות כל החודש[1].

וכ"כ השל"ה (סוף מסכת פסחים) שכיון שר"ח הוא זמן כפרה לכן יראה האדם לעשות תשובה גמורה בלב שלם, דהיינו בערב ראש חודש יעשה כמו יום כפורים, כפי שנוהגים הרבה מחסידי עליון, ויתקן כל המקולקל הן בממון הן בגוף הן בנפש, ויתוודה בבכי רב ובחרטה גמורה ויעזוב דרכו הרעה, וכשיכנס החודש יהיה כבריה חדשה.

וברמ"ע מפאנו (סימן עט) כתב: חסידים ואנשי מעשה עשו להם יום כיפור קטן ויום צום בכל ערב ראש חודש.

תענית[edit]

יש שנהגו להתענות בכל ערב ראש חודש.

מנהג זה מופיע בסמ"ק מצוריך (חלק ראשון, עמוד נד) בשם הר"י מקורביל מבעלי התוספות: "החסידים הראשונים החמירו על עצמם שלא יעברו עליהם שלשים יום בלא תענית כו' ועל כן יש המתענים קודם כל ראש חודש".

כעין זה נמצא בספר חסידים (סימן צז) שהביא מעשה בחסיד אחד שציווה לבנו שלא יהנה יותר מדי מן העולם, ושלא יעברו עליו יותר משלשים יום בלא תענית[2].

גם בלקט יושר (עמוד 74) הביא הוראות רבו בעל תרומת הדשן הנוגעות לתענית זו.

וכן הביא הפרי חדש (שם) מנהג זה, שיש שנהגו להתענות בכל ערב ראש חודש בשביל מיעוט הירח. וברמ"ע מפאנו (סימן עט) כתב: חסידים ואנשי מעשה עשו להם יום כיפור קטן ויום צום בכל ערב ראש חודש.

בסידור צלותא דאברהם (עמוד תלא)[3] נקט שמקור המנהג להתענות הוא ממקובלי צפת.

כשחל ראש חדש בשבת[edit]

בלקט יושר [4] כתב בשם רבו בעל תרומת הדשן שכשחל ראש חדש בשבת, הנוהגים להתענות בערב ראש חדש אינם צריכים להשלים תעניתם.

כשחל ערב ראש חודש בשבת[edit]

כשחל ערב ראש חודש בשבת, הסתפק הפרי חדש (שם) האם כיון שנדחה ידחה ליום חמישי, או דלמא כל דמקרב טפי לערב ראש חודש עדיף טפי ויתענה בערב שבת.

ערב ראש חדש אייר[edit]

בלקט יושר [5] כתב בשם רבו בעל תרומת הדשן, שהנוהגים להתענות בכל ערב ראש חודש, יתענו אף בערב ראש חדש אייר, אע"ג שעדיין חודש ניסן הוא ואין מתענים בחודש ניסן.

ערב ראש השנה[edit]

דעת החשק שלמה (שבועות ב:) שאין צריך להתענות בערב ראש השנה על פי דברי הפני יהושע (שבועות ט.) שאין צריך כפרה בראש השנה על מיעוט הירח[6].

אמנם החתם סופר (גליון השו"ע על מג"א סימן תקפא סק"ט) שיש להתענות גם בערב ראש השנה כבשאר ראש חודש.

כשגורם לביטול מלאכת שמים[edit]

כתב החתם סופר ([שם) שהגדולים המתבטלים ממלאכת שמים אינם מתענים בכל ערב ראש חודש.

סעודת ראש חודש[edit]

באורחות חיים (הלכות ראש חדש) כתב: נהגו כל ישראל לעשות סעודה גדולה בר"ח יותר משאר הימים משום כבוד היום שהוא כפרה לישראל, כמו שאמרו בשבועות (ט.) הביאו כפרה עלי שמעטתי את הירח, כלומר בעבורי על שמעטתי את הירח ממאור שלה, ואני רוצה לעשות לה כבוד שיתכפרו בה כל ישראל בכל עת שתתחדש.

יום סליחה וכפרה[edit]

באורחות חיים (מובא לעיל) שנהגו לעשות סעודה גדולה בר"ח משום כבוד היום שהוא כפרה לישראל וכמו שאמרו בשבועות (ט.) הביאו כפרה עלי שמעטתי את הירח, כלומר בעבורי על שמעטתי את הירח ממאור שלה, ואני רוצה לעשות לה כבוד שיתכפרו בה כל ישראל בכל עת שתתחדש.

בפרי חדש (שם) הביא בשם הרמ"ק שהיה מכנה את ערב ראש חודש בשם יום כיפור קטן לפי שבו מתכפרין עוונות כל החודש דומיא דשעיר ראש חודש וכדאמרינן במוסף זמן כפרה לכל תולדותם. ועוד הביא שם דברי הבית יוסף (סימן תכג) בשם האורחות חיים (הלכות ראש חודש) ש'תולדותם' קאי על החודשים, שעולת ראש חדש היתה באה על תולדות ימי החודש, לפיכך קרא ראש חודש זמן כפרה.

ובשל"ה (ריש פסחים) כתב שר"ח הוא זמן כפרה ולכך ראוי לכל אחד מישראל להרהר בתשובה ולתקן מעשיו, וראוי לעשות כן קודם תפילת מוסף.

ובמטה משה (סימן תקכד) הביא מי שכתב (הגהות מנהגים, ראש חדש, סימן נה) בטעם קריאת הלל חסר בראש חדש, משום דהוי יום סליחה כיום כפורים וראש השנה לכן אין לגמור את ההלל כדאמר זמן כפרה לכל תולדותם, דמיום שנתלו המאורות נפלה אסכרה בתנוקות שלא יוכלו לסבור האויר ונתבטלה בקרבן ראש חדש.

ובפני יהושע (שבועות ט.) כתב שבראש השנה אין צריך כפרה על מיעוט הירח.

תפילת מוסף[edit]

כתב השל"ה (ריש פסחים) שר"ח הוא זמן כפרה ולכך ראוי לכל אחד מישראל להרהר בתשובה ולתקן מעשיו, וראוי לעשות כן קודם תפילת מוסף.




שולי הגליון


  1. פרי חדש (או"ח סימן תיז סק"א), מובא במשנה ברורה (שם סק"ד).
  2. כמקור מכך לתענית בער"ח הביאו בספר נוהג כצאן יוסף (ר"ח ס"ב) ובסידור שערי שמים ליעב"ץ (ח"ב בתחילתו).
  3. ראה גם, מחקרי תפילה ופיוט (עמוד 323).
  4. עמוד 74.
  5. עמוד 611.
  6. זאת מלבד המנהג להתענות בערב ר"ה עד חצות.
·
מעבר לתחילת הדף