ערך:סוכה

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to: navigation, search

ערך:סוכה

בניית הסוכה[edit]

לשמה[edit]

במשנה בסוכה (ט.) נחלקו התנאים בדין *סוכה ישנה, בית שמאי פוסלים ובית הלל מכשירים. וטעם מחלוקתם אם דורשים מהפסוק (ויקרא כג לד) חג הסוכות שבעת ימים לה', שבעינן סוכה העשויה לשם חג, או שהפסוק נדרש לדרשה אחרת[1].

ויש הסוברים בדעת בית הלל שאף הם מצריכים עשיה כלשהי לשם סוכה[2]

לשמה בדפנות

האחרונים דנו אם לדעת בית שמאי שצריך לעשות הסוכה לשמה, אם דין זה הוא בסכך דווקא או אף בדפנות:

ליל יו"ט ראשון של סוכות[edit]

בגמרא בסוכה (כז.) אמרו: אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק נאמר כאן חמשה עשר ונאמר חמשה עשר בחג המצות, מה להלן לילה הראשון חובה מכאן ואילך רשות אף כאן לילה הראשון חובה מכאן ואילך רשות[5]

חיוב אכילה בליל יו"ט ראשון של סוכות[edit]

דעת ר"א שחייב אדם לאכול בסוכה י"ד סעודות אחת ביום ואחת בלילה, ודעת חכמים שרק בלילה הראשון חייב אדם לאכול בסוכה. ובגמרא (שם) אמרו בטעמא דר"א משום תשבו כעין תדורו, מה דירה אחת ביום ואחת בלילה אף סוכה אחת ביום ואחת בלילה, וחכמים אמרי כדירה מה דירה אי בעי אכיל אי בעי לא אכיל אף סוכה נמי אי בעי אכיל אי בעי לא אכיל.

והקשו הראשונים[6] מדברי הגמרא בברכות (שם) ששם מבואר שבכל יום טוב יש חיוב לאכול. ויישבו[7] שהגמרא מדברת באופן שכבר יצא ידי חובתו אכילה משום יום טוב, ועל זה אמרה שיש חיוב מיוחד לאכול בסוכה בליל יו"ט הראשון של סוכות.

ירדו גשמים[edit]

נחלקו הראשונים בירדו גשמים בלילה הראשון של סוכות אם צריך לאכול בסוכה, או שאף בלילה הראשון פטורים מאכילה בסוכה אם ירדו גשמים:

דעת התוספות

דעת התוספות (מט: ד"ה אי) שאף בלילה הראשון אם ירדו גשמים נכנס לביתו, וכן הביא הבית יוסף (או"ח סימן תרלט, הובא בביאור הגר"א שם ס"ה) משו"ת הרשב"א (ח"ד סימן עח) שאין המצטער ואשר ירדו עליו גשמים חייב לאכול בסוכה אפילו בלילה הראשון. וכן הביא המגיד משנה (סוכה פ"ו ה"ז).

דעת הרא"ש

דעת הרא"ש (ברכות פ"ז סימן כג) שבלילה הראשון אף בירדו גשמים חייב לאכול בסוכה, וכ"ד הר"ן (סוכה יב: מדפה"ר) שהביא דעת אחרים האומרים שאפילו ירדו גשמים חיב לאכול בסוכה ביום הראשון. וכ"כ הטור (שם) וז"ל אין קצבה לסעודות של סוכה אלא אם ירצה יאכל ואם לא ירצה לא יאכל כו' חוץ מלילי יום טוב הראשון שהוא חובה לאכול בה ואף אם ירדו גשמים לא יעצרנו הגשם. וכן הביא בביאור הגר"א (שם) מהסמ"ק (סימן צג, ראה שם בהגהות רבינו פרץ שם ס"ק יח) שבלילה הראשון צריך לאכול בסוכה אף אם ירדו גשמים.

וכן נחלקו להלכה השו"ע והרמ"א, שהשו"ע (או"ח סימן תרלט ס"ה) סתם וכתב: ירדו גשמים הרי זה נכנס לתוך הבית, והרמ"א כתב: וכל זה דווקא בשאר ימים או לילות של סוכות אבל לילה הראשונה צריך לאכול כזית בסוכה אף אם גשמים יורדין.

טעמי המחלוקת

וסברת התוספות שאף בלילה הראשון אינו חייב לאכול בסוכה אם ירדו גשמים, פשוטה, שהרי בכל הימים אין חייב לישב בסוכה כשירדו גשמים ומאי שנא יום הראשון.

ובטעם הסוברים שיום הראשון שאני ואינו פטור בירדו גשמים, כתב המשנה ברורה (שם סקל"ה): דכיון דגמרינן ט"ו ט"ו מחג המצות לגמרי גמרינן מה התם בכל גווני חייב אף בסוכות כן[8].

ובערוך השולחן (סקי"ז) ביאר דעת החולקים, שהם סוברים דההקש בא ללמדנו שחייב לאכול בסוכה אך עדיין צריך לאכול בסוכה כשראוי לישב בסוכה ועדיין הוא בכלל תשבו כעין תדורו.

ישיבה בסוכה[edit]

ירדו גשמים[edit]

בטעם הפטור מישיבה בסוכה כשירדו גשמים, נחלקו האחרונים:

בדברי המשנה ברורה (או"ח סימן תרלט סקל"ה) מבואר שפטור ישיבה בסוכה בשעת ירידת גשמים הוא משום מצטער. וכן משמע מקושיית העונג יום טוב (סימן מט)[9].

אמנם שיטת הגר"א (ביאור הגר"א ס"ה; מעשה רב אות ריז) וצפנת פענח (סוכה פ"ו ה"ב) שפטור סוכה בשעת ירידת גשמים הוא משום שבאותה שעה אין שם סוכה עליו.

אכילה, שתיה ושינה חוץ לסוכה[edit]

JewishBook-logo-שקוף.png ערך מורחב – אכילה חוץ לסוכה

נחלקו האחרונים בגדר איסור אכילה וכדומה חוץ לסוכה, אם חשוב מבטל עשה שכיון שהוא רוצה לאכול חל עליו חיוב לאכול בסוכה. או שאינו מבטל עשה שהרי סוכה בשאר הימים מצוה קיומית היא, אלא שמכל מקום יש איסור לאכול חוץ לסוכה.

יש שכתבו שישנו איסור לאכול, לשתות או לישון מחוץ לסוכה בכל ימות החג. ויש שכתבו שאין זה איסור בקום ועשה אלא שכיון שרוצה לאכול וכדומה חלה עליו חיוב לעשות זאת בסוכה ואם אינו עושה זאת הרי הוא מבטל מצות עשה.

איסור הנאה מעצי סוכה[edit]

JewishBook-logo-שקוף.png ערך מורחב – איסור הנאה מעצי סוכה

עצי סוכה אסורים כל שמונת ימי החג[10].

האחרונים דנו מהו אופן ההנאה האסור. מה דין הדפנות, ועוד.




שולי הגליון


  1. גמרא שם, ועיין רש"י (שם ד"ה בית שמאי וד"ה ובית הלל).
  2. יעויין בתוס' (שם) בשם הירושלמי, ובאור זרוע (ח"א הלכות תפילין סימן תקלג) מבואר שהוא מדין לשמה מדרבנן, וכן משמע בטור (סימן תקלו) ובשולחן ערוך (שם). אך עיין משנה ברורה (שער הציון שם סק"ד) בשם נהר שלום שהוא מטעם אחר.
  3. שכן דעתו לענין איסור הנאה מעצי סוכה כל שבעה, שלא נאמר דין זה אלא על הסכך ולא על הדפנות. והוא הדין לענין עשיית הסוכה לשמה.
  4. שכן דעתו לענין איסור הנאה מעצי סוכה כל שבעה, שהוא בין על הדפנות ובין על הסכך. והוא הדין לענין עשייה לשמה. ועיין להלן שהט"ז מפרש טעמו של הרמב"ם לענין עצי סוכה באופן אחר.
  5. כ"ה בדעת חכמים שם שרק לילה הראשון חובה, אך דעת ר"א שם שי"ד סעודות חייב אדם לאכול בסוכה אחת ביום ואחת בלילה, ועי' להלן.
  6. תוספות (ברכות מט: ד"ה אי), רא"ש (שם פ"ז סימן כג), ר"ן (סוכה יב: מדפה"ר).
  7. כל אחד לפי דרכו.
  8. וכן לשון הרא"ש שם: דילפינן מחג המצות. ובר"ן: דלהכי גמרינן לילי יום טוב הראשון של חג מחג המצות.
  9. שהקשה מדוע לא תיאסר ישיבת הסוכה בשעת ירידת גשמים כיון שסוכה אסורה בהנאה, ובאותה שעה אינו מקיים מצוה. ובצפנת פענח (סוכה פ"ו ה"ב) יישב שבאותה שעה בטלה הסוכה דאז אין שם סוכה עליה, הרי שדעת העונג יום טוב ששם סוכה עליה אף באותה שעה.
  10. שולחן ערוך (או"ח סימן תרלח ס"א).


·
מעבר לתחילת הדף