ערך:ברכת התורה

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to: navigation, search

מקור החיוב[edit]

גמ' ברכות (כא.) ורש"י (שם), ומכילתא פרשת בא פט"ז, וגמ' יומא (לז.) ודברים רבה פרשה ח'.

מדאורייתא או מדרבנן[edit]

אם ברכה"ת מדאורייתא או מדרבנן, וחילוק בין סוגי ברכות התורה וכדלהלן. ואם ברכה אחת דאורייתא והשאר דרבנן. באר היטב או"ח (סימן מז ס"ק א). שאגת אריה (סימן כד). רשב"א (ברכות מח:), מאירי (ברכות כא.), ספר החינוך (מצוה תל). רמב"ן בהוספות לסהמ"צ מ"ע טו. ועי' פי' הרא"ש לנדרים (פא א ד"ה לפי וד"ה את תורתי). ופר"ח או"ח סימן מז וסימן קלט. בצל החכמה ח"א סימן א אות יג. אג"מ או"ח ח"ב סי' לה (עמ' רכד טור ב).

אם נשים מוציאות אנשים[edit]

אם נשים מוציאות אנשים בברכת התורה שחרית. ביאור הלכה (או"ח סימן מז סעיף יד ד"ה נשים).

אם כתיבת חידו"ת מחויבת בברכת התורה[edit]

אם הכותב ד"ת מחוייב לברך. שו"ע או"ח (סימן מז סעיף ג). ביאור הלכה (שם).

גדר ברכת התורה[edit]

עמק ברכה עניני ברכת התורה סימן א בשם הגר"ח. והוא בחי' מרן רי"ז הלוי (פ"א מהל' ברכות הט"ז). אג"מ או"ח ח"ב ריש סי' ג (עי' עמ' קעז ד"ה ויש).

אם צריך לעמוד בה[edit]

בשו"ת רמ"ע מפאנו (סימן קב ד"ה שביעית) כתב שברכת התורה ליחיד אין אנו מדקדקין בה לברך מעומד. ובטעם הדבר כתב שהיא תדירה וכתוב בה בשבתך בביתך.

ויש ראשונים הסוברים שאף שאר ברכת המצוות אין לברך בעמידה אלא שש מצוות בלבד שכתוב בהם לכם. ראה אבודרהם (סדר שחרית של חול), ספר האשכול (דיני ברכות והודאות) ובשדי חמד (מערכת הב' כללים, פאת השדה סימן כט). ואם כן אף ברכת התורה אין לברך בעמידה.

ובפני יהושע (מגילה כא.) ובמור וקציעה (סימן ח) כתבו שרק במקום שצריך לעשות את המצוה עצמה בעמידה, אזי גם ברכתה בעמידה, אך מקום שאף גוף המצוה אין צריך לעשותו בעמידה אין צריך לברך ברכתה בעמידה. ולפי זה ברכת התורה אין צריך לברכה בעמידה שהרי מותר ללמוד תורה בישיבה.

אמנם בשו"ת חקל יצחק (סימן ג) כתב שברכת התורה שחיובה מן התורה, יש לברכה בעמידה.

וכן בספר מעורר ישנים (דף קנא) כתב אף הוא בפשיטות שיש לברך ברכת התורה בעמידה.

לעיון נוסף
  • שו"ת מגדנות אליהו, חלק א סימן יג - בחיוב עמידה בברכות השחר וברכת התורה.