ערך:ברכות השחר

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to: navigation, search

ערך:ברכות השחר

ברכות השחר הן קבוצת ברכות שבח והודאה הנאמרות בכל בוקר.

הברכות[edit]

בגמרא במסכת ברכות (ס:) נאמר:

כי מתער אומר: אלהי נשמה שנתת בי טהורה אתה יצרתה בי אתה נפחתה בי ואתה משמרה בקרבי ואתה עתיד ליטלה ממני ולהחזירה בי לעתיד לבא, כל זמן שהנשמה בקרבי מודה אני לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי רבון כל העולמים אדון כל הנשמות, ברוך אתה ה' המחזיר נשמות לפגרים מתים. כי שמע קול תרנגולא לימא: ברוך אשר נתן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה. כי פתח עיניה לימא: ברוך פוקח עורים. כי תריץ ויתיב לימא: ברוך מתיר אסורים. כי לביש לימא: ברוך מלביש ערומים. כי זקיף לימא: ברוך זוקף כפופים. כי נחית לארעא לימא: ברוך רוקע הארץ על המים. כי מסגי לימא: ברוך המכין מצעדי גבר. כי סיים מסאניה לימא: ברוך שעשה לי כל צרכי. כי אסר המייניה לימא: ברוך אוזר ישראל בגבורה. כי פריס סודרא על רישיה לימא: ברוך עוטר ישראל בתפארה. כי מעטף בציצית לימא: ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו להתעטף בציצית. כי מנח תפילין אדרעיה לימא: ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו להניח תפילין. ארישיה לימא: ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על מצות תפילין. כי משי ידיה לימא: ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על נטילת ידים. כי משי אפיה לימא: ברוך המעביר חבלי שינה מעיני ותנומה מעפעפי, ויהי רצון מלפניך ה' אלהי שתרגילני בתורתך ודבקני במצותיך ואל תביאני לא לידי חטא ולא לידי עון ולא לידי נסיון ולא לידי בזיון וכוף את יצרי להשתעבד לך ורחקני מאדם רע ומחבר רע ודבקני ביצר טוב ובחבר טוב בעולמך ותנני היום ובכל יום לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי ותגמלני חסדים טובים, ברוך אתה ה' גומל חסדים טובים לעמו ישראל.

טעם הברכות[edit]

כמה טעמים נאמרו על תקנת חכמים לברך ברכות השחר בכל יום:

  • הטור (או"ח סימן מו) כתב, שתקנו חכמים אלו הברכות על סדר העולם והנהגתו כדי להשלים מאה ברכות שחייב אדם לברך בכל יום. כפי שתיקן דוד המלך בשעה שהיתה מגיפה בישראל ומתו בכל יום מאה נפשות מישראל ולא היו יודעים על מה זה, וחקר דוד והבין ברוח הקודש ותקן להם לישראל לברך מאה ברכות בכל יום.
  • עוד כתב הטור בטעם התקנה, עפ"י המבואר בגמרא בברכות (לה.) שכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה כאילו מעל, וצריך כל אדם ליזהר שלא יבא לידי מעילה. ולפיכך תקנו חכמינו ז"ל ברכה על כל דבר ודבר מהנהגת העולם שהאדם נהנה ממנו[1].

שעת הברכה[edit]

בזמן חכמי התלמוד היו מברכים את ברכות השחר, כל ברכה בשעה הראויה לה כדברי הגמרא שהובאו לעיל{{הערה|טור (סימן מו) ושולחן ערוך (שם ס"א). אמנם בזמננו שאין אנו קדושים ונקיים וסתם ידיים משמשניות הן, וגם עמי הארצות אינם בקיאים בהם, לכן נהגו לאומרם בבית הכנסת ומוציאים את עמי הארצות ידי חובתן[2].

אופן אמירת הברכות[edit]

בכף החיים (סימן ט אות ז) כתב שלא יאמר ברכות השחר בעודו לובש בגדיו, ולא יעשה באותה שעה שום עסק אפילו קל שבקלין, ולא ילך אנה ואנה מפינה לפינה כשמברך אלא ישב על מכונו בהתבודדות ובכוונת הלב כדי לברך ברכות השחר. והביא דבריו גם בכף החיים (סופר) (סימן מו סנ"ד). ועי"ש שכתב שראוי לברך מתוך הספר.

עמידה בשעת הברכה[edit]

מעיקר הדין אין צריך לעמוד בעת אמירת ברכות השחר, שהרי כל דין עמידה בברכות הוא דווקא בברכת המצוות אך לא בברכות שבח והודאה[3].

אמנם בספר מקור חיים (סימן מו, קיצור הלכות ס"ב) כתב שיש לעמוד בשעה שאומר השליח ציבור ברכות השחר וברכת ציצית ותפילין. ובטעם הדבר הביא לשון הפסוק (שופטים ג כ) 'דבר אלקים לי אליך ויקם מעל הכסא'. ויש שכתבו מכך שהביא פסוק זה כטעם לדין, שאין זה חיוב ממש כחיוב העמידה בברכת המצוות[4].

אך כתב שם שזקן ומי שתש כוחו אינו צריך לעמוד.

בשו"ת אור לציון (ח"ב פמ"ד הערה מט) כתב שאף שיש נוהגים לעמוד בברכות השחר, מנהג בני ספרד שאפשר לומר ברכות השחר בין בישיבה ובין בעמידה.

יש שהוכיחו מדברי ר"ח פלאג'י (סימן ט אות ז, הו"ד לעיל) שבעת שאומר ברכות השחר ישב על מכונו בהתבודדות ובכונת הלב. ומשמע מדבריו שאפשר לומר ברכות השחר בישיבה[5].

לעיון נוסף[edit]

  • שו"ת מגדנות אליהו, חלק א', סימן י"ג - בחיוב עמידה בברכות השחר וברכת התורה.




שולי הגליון


  1. משנה ברורה (שם סק"א).
  2. טור ושולחן ערוך שם.
  3. ראה בית יוסף (או"ח סימן ח), ב"ח (שם) ומגן אברהם (שם סק"ב).
  4. שו"ת מגדנות אליהו, ח"א סי"ג.
  5. כן הוכיח האור לציון שם, וכ"ה בשו"ת מגדנות אליהו (ח"א סי"ג) מדברי הכף החיים (סופר) שהביא דבריו.


·
מעבר לתחילת הדף