ערך/שינוי השם
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
שינוי השם
מנהג המלכים[עריכה]
מנהג המלכים והשרים לכנות למשרתיהם שהם שהם רוצים, כדי להודיע שהוא מושל בו לכנות לו שם כרצונו. (רש"י ד"ה ב' לו ד).
יש שפירשו שהדרך כשממנים אדם לתפקיד מכנים שמו[1].
מעמד השם הקודם[עריכה]
יש שכתבו שאף כשמוסיפים שם אין לעקור את השם הקודם אלא רק להוסיף עליו, וטעם הדבר על פי הכתוב "וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו" ויש לחוש שמא שמו החדש אינו שייך לחיותו של אותו אדם ולא ימשך לו חיים משם זה[2].
אמנם אם נקבע שמו על שם אדם רשע, ראוי שיחליף שמו ויעקור שמו הראשון לגמרי[3].
שינוי השם לחולה[עריכה]
במסכת ראש השנה (טז:): א"ר יצחק ד' דברים מקרעין גזר דינו של אדם אלו הן, צדקה צעקה שינוי השם ושינוי מעשה כו' שינוי השם דכתיב (בראשית יז טו) שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה וכתיב וברכתי אותה וגם נתתי ממנה לך בן.
כעין זה מביא רש"י (בראשית טו ה) את דרשת חז"ל על הפסוק (שם) ויוצא אותו החוצה: אמר לו צא מאצטגנינות שלך שראית במזלות שאינך עתיד להעמיד בן. אברם אין לו בן, אבל אברהם יש לו בן. וכן שרי לא תלד, אבל שרה תלד, אני קורא לכם שם אחר וישתנה המזל.
כתובה[עריכה]
יעויין שו"ת מנחת יצחק (ח"י סימן קלב): בנדון שהוסיפו שם לבעל או לאשה מה הדין לענין שטר הכתובה.
- ↑ ראה רשב"ם (בראשית מא מה) על צפנת פנעח, ומלבי"ם (דניאל ה) בביאור שינוי השם לילדים על ידי נבוכדנצר.
- ↑ הרב עובדיה יוסף - הלכה יומית.
- ↑ שם.
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |