ערך/שינה מדעת בעל הבית
דף זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הדף פתוח לעריכה. | |||
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הדף. |
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי שינה מדעת בעל הבית
שינה מהר לבקעה, או מבקעה להר[עריכה]
השוכר את החמור להוליכה בהר, והוליכה בבקעה. בבקעה, והוליכה בהר. אפילו זו עשר מילין, וזו עשר מילין. ומתה. חייב (ב"מ פ"ו מ"ג).
בהחליקה או הוחמה[עריכה]
השוכר את החמור להוליכה בהר, והוליכה בבקעה. אם החליקה פטור, ואם הוחמה חייב (שם).
השוכר את החמור להוליכה בבקעה, והוליכה בהר. אם החליקה חייב, ואם הוחמה פטור. אם מחמת המעלה, חייב (שם).
בשוכר לחרישה, לגבי הקנקן[עריכה]
השוכר את הפרה לחרוש בהר, וחרש בבקעה. אם נשבר הקנקן, פטור (ב"מ פ"ו מ"ד).
השוכר את הפרש לחרוש בבקעה, וחרש בהר. אם נשבר הקנקן, חייב (שם).
שינה מקטנית לתבואה, או מתבואה לקטנית[עריכה]
השוכר את הפרה לדוש בקטנית, ודש בתבואה, פטור (ב"מ פ"ו מ"ד).
השוכר את הפרה לדוש בתבואה, ודש בקטנית, חייב, מפני שהקטנית מחלקת (שם).
שינה מחטים לשעורים, או מתבואה לתבן[עריכה]
השוכר את החמור להביא עליה חטים, והביא עליה שעורים, חייב. תבואה, והביא עליה תבן, חייב. מפני שהנפח קשה למשאוי (ב"מ פ"ו מ"ה).
השוכר את החמור להביא עליה לתך חטים, והביא לתך שעורים, פטור (שם).
הוסיף על משאו[עריכה]
השוכר את החמור להביא עליה לתך חטים, והוסיף על משאו, חייב (ב"מ פ"ו מ"ה).
וכמה יוסיף על משאו ויהא חייב, סומכוס אומר משום רבי מאיר, סאה לגמל, שלשה קבין לחמור (שם).
ערכים קשורים[עריכה]
לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
---|---|
| |
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |