ערך/צדיקים

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png צדיקים

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

טומאת מת[edit]

בילקוט (משלי רמז תתקמד) מבואר שאחרי שנפטר רבי עקיבא והניחוהו על המיטה, נטלו אליהו הנביא זכור לטוב על כתפיו. כשראה זאת רבי יהושע, אמר לו רבי והלא אמש אמרת לי שכהן היית וכהן אסור לטמא במת. אמר לו דייך רבי יהושע בני, חס ושלום שאין טומאה בתלמידי חכמים ואף בתלמידיהם.

הרמב"ן בפירושו לתורה (במדבר יט ב) כותב שהנפטרים במיתת נשיקה לא מטמאים טומאת מת, כיון שטעם המת בעטיו של נחש. וכעי"ז כתב בריקאנטי (שם פסוק יא) שטומאת המת היא מצד מלאך המות שהטיל במת זוהמא, ולכן מי שנטמא בטומאת נשיקה ומת על פי' ה' אין רוח הטומאה שולטת במיתתו ואין האויר נפסד, לפי ששמר נשמתו ולא נתפנתה ביצר הרע נשארה רוחו טהורה ולבנה כפי שנופחה מפי ה' יתברך.

בחידושיו לש"ס (יבמות סא.) הביא הרמב"ן דעת הסוברים שדברי אליהו אינם אלא דיחוי בעלמא אך האמת שאף המתים במיתת נשיקה מטמאים טומאת מת. וכתב הרמב"ן שאין דברים הללו נכונים, והיינו כדעתו בפירושו לחומש שאינם מטמאים טומאת מת[1]

החיד"א (שמות יג יט) מביא שכן מבואר בש"ך על התורה (ריש פרשת אמור), ושכן מובא בבתי כהונה (ח"א) שמנהג הכהנים להשתטח על קברי הצדיקים.

החיד"א תמה על דין זה מאמור בכמה מקומות שמת מותר במחנה לויה מדכתיב 'ויקח משה את עצמות יוסף עמו' עמו במחיצתו, הרי שאף יוסף הצדיק מטמא כשאר מתים. וציין שם לספר אמרי נועם שהוא מחידושי הראשונים ורבותינו בעלי התוספותו בסדר היום שהקשה איך לא נטמא משה מעצמות יוסף, ויישב שצדיקים אינם מטמאים במיתתן, והוא תמוה מדברי הגמרא הנ"ל.



שולי הגליון


  1. שני השיטות מובאות גם בחידושי הרשב"א שם.

מעבר לתחילת הדף