ערך/פרשת פרה

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png פרשת פרה

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

אם חיוב קריאתה מהתורה או מדרבנן[edit]

השו"ע (או"ח סימן תרפה ס"ז) הביא שיש אומרים שקריאת פרשה פרה מדאורייתא. ובבית יוסף כתב שכן דעת התוספות (ברכות יג. ד"ה בלשון) אך יעויין בגירסת התוס' לפנינו שלא הזכירו אלא רק פרשת זכור, וכ"כ בביאור הגר"א (שם) ובמגן אברהם בשם כמה אחרונים.

וגירסת התוספות שהיתה לפני הבית יוסף היא הגירסה שהודפסה בדפוס ונציה[1].

וכדעת הבית יוסף בדעת התוספות, כ"כ גם התוספות רא"ש (שם) ובתוספות ר"י החסיד (שם) ובריטב"א (מגילה יז:).

טעם הקריאה[edit]

רש"י (מגילה כט.) כתב שקריאת פרשת פרה בשבת שלישית שאחר ר"ח אדר עניינה להזהיר את ישראל לטהר עצמם כדי שיעשו פסחיהם בטהרה. ועיין ברוקח (סימן רמא) ובכלבו (סימן מו) שפירשו שהוא מדין שואלין ודורשים שלושים יום קודם החג מעניינו של חג.

המלבי"ם (ארצות החיים, ארץ יהודה או"ח סימן א סק"ד) ביאר שבקריאת פרשת פרה מקיימים מצוות זכירת מעשה העגל כדכתיב "זכור את אשר הקצפת את ה' אלוקיך במדבר"[2].

מקור החיוב להסוברים שהוא דאורייתא[edit]

יעויין במלבי"ם (הו"ד לעיל) וכן בשו"ת דובב משרים (ח"ב מ"ג) שהוא מצד חיוב זכירת מעשה העגל, ומשום כבודם של ישראל תקנו לקרוא פרשת פרה, שהוא התיקון למעשה העגל.


במשך חכמה (פרשת חקת, במדבר יט כ) כתב שנפקא לן מהכתוב "זה הדבר אשר צוה ה' לעשות לכפר עליכם" וילפינן ביומא (ב.) לעשות זה מעשה פרה לכפר עליכם זה מעשה יום כיפור, וילפינן בגמרא דהיינו לעיכובא ואף קריאת הפרשה של יום כיפור לעיכובא מדכתיב "זה הדבר" ואם כן אף לענין מעשה פרה נלמד מהפסוק "לעשות" תהיה קריאתו לעיכובא.

בערוך השולחן (סימן תרפה ס"ז) כתב שלומדים זאת מהכתוב "חקת עולם"[3].

בברכת פרץ (פרשת חקת), הביא מקור לדין זה מהכתוב "והזרתם את בני ישראל מטומאתם ולא ימותו בטמאם את משכני אשר בתוכם", שנצטוונו להזהיר את ישראל מטומאת מת והיינו על ידי קריאת פרשת פרה. ואף בזמן הזה מהרה יבנה בית המקדש.

לעיון נוסף[edit]

קישורים חיצוניים[edit]



שולי הגליון


  1. ומה שכתוב לפנינו בתוספות שיש פרשיות שחיובם מה"ת כמו פרשת זכור, ומשמע שיש פרשיות נוספות, אין הכרח שכוונתם לפרשת פרה וכמ"ש המצפה איתן שם שהיינו פרשת המלך בהקהל ופרשה שקורא הכהן הגדול ביום הכפורים.
  2. ולדעת הסוברים שהוא מדרבנן פירש שם שהציווי היה רק לדור המדבר. ועיין מג"א (סימן ס סק"ב) שהקשה מדוע לא נהגו לקרות פרשת העגל בציבור כדרך שקוראים פרשת זכור והרי מצוות זכירת מעשה העגל מן התורה, ויישב שיש בזה משום גנותן של ישראל.
  3. שנכתב פעמיים, והפעם הראשונה נדרשת בספרי שמצות פרה נוהגת גם אחר חורבן הבית, והפסוק השני בא לחייב קריאת הפרשה לדורות.
מעבר לתחילת הדף