ערך/משנכנס אדר מרבין בשמחה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png משנכנס אדר מרבין בשמחה

Under construction icon-green.svg דף זה נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך דף זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.

משנכנס אדר מרבין בשמחה הינה אמרת חז"ל המובאת בגמרא, אשר לפיה יש להרבות בשמחה בחודש אדר.

מקור[עריכה]

אודות דברי המשנה במסכת תענית (ד', ו'), אשר מכניסת חודש אב, יש להמעיט בשמחה, מביאה הגמרא שם (כט ע"א) את דברי רב יהודה בר רב שמואל בר שילת משמיה דרב: "כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה - כך משנכנס אדר מרבין בשמחה. אמר רב פפא: הלכך בר ישראל דאית ליה דינא בהדי נכרי - לישתמיט מיניה באב דריע מזליה, ולימצי נפשיה באדר דבריא מזליה".

חובת השמחה והגדרתה[עריכה]

המאירי מבאר שם, שהגדרת השמחה בחודש הינה אודות נס הפורים שהתרחש בחודש, ולא שמחה כללית, אלא הודיה ותפילה להקב"ה[1]. "הכל הערה שראוי להתפלל ולהודות לאל בכל עת ובכל זמן כפי הנאות למה שאירע באותו זמן וכן שצריך לברך על הטובה ועל הרעה כמו שהתבאר". ניתן לומר שהמאירי ביאר את דברי רב יהודה שלא כפשטם, משום שלא ידועה כל שמחה יתרה שמצוּוִים להרבות בה "משנכנס אדר". בכיווּן דומה מבואר בספר 'נימוקי אורח חיים', ומסקנתו שאין הגדרה לשמחה זו, ועל כן: כל אחד ישמח במה שמשמחו[2]: "ובכל דבר שנוכל להרבות בשמחה - מצוה איכא, וכל אחד ישער בליבו ונפשו, אלא נקט פרטי הדברים לשמחה שאז היה ממעט אחריני איזו דברים, ושהיה משמע רק באלו הדברים ירבה אז בשמחה ובאמת מצוה בכל מה שאפשר להרבות בליבו ועניניו בשמחה של מצוה ולקיים דברי חכמים על כן נקטו סתם כנזכר עכ"ד בשער יששכר".



שולי הגליון


  1. חידושי המאירי שם.
  2. 'נימוקי אורח חיים' לר"א שפירא סימן תרפ"ו.
מעבר לתחילת הדף