ערך/מקח טעות

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png מקח טעות

בשו"ת רעק"א (ח"ב בסי' נא ד"ה והנראה לענ"ד ובסי' קו) כתב דמק"ט הוי מדין תנאי בלבו ובלב כל אדם[1]. ובבית הלוי (ח"ג סי' ג) כתב דטעות בעיקר המקח אינו מדין תנאי. ובברכ"ש (ב"מ מו) כתב דיש דברים דאינו מכר, ויש דברים דהוי מכר עם דין תביעה לבטל המקח משום הטעות, ויש דברים דהביטול מדין אונאה. וע' חי' הגר"ח סטנסיל (סי' צג) שכתב שיש מק"ט גם בדברים של"ש תנאי. וכ"ד החזו"א (אה"ע נו, ט) שכתב שביטול מקח מחמת טעות אינו משום תנאי אלא "דין הוא בקניינים דבטלים כשיש במקח אונאה גדולה". וע' ב"ק קי: "דאדעתא דהכי לא קידשה" - דצריך לפרש משום תנאי. וע"ש בשטמ"ק בשם הרא"ש דכתב כן, וכ"נ לכאורה מתה"ד (רלז). אמנם במעיל צדקה סי' ב מפרש משום מק"ט בלי תנאי. וע"ש בגליוני הש"ס למהר"י ענגל. וע' כתובות צז. דמשמע דיש מקרים דבטל משום תנאי ויש מקרים דבטל בלא תנאי. וע' ב"מ סד. בתוס' (ד"ה אי תקפה) מש"כ ואפי' מאן דפליג וכו' – משמע דהוי ביטול בלי תנאי.



שולי הגליון


  1. וע"ש שכתב שלפ"ז אין דין טעות במידי דליתא בשליחות כיון דליתיה בתנאי. [ולפ"ז יש לבאר מדוע נזירות שמשון א"א להתיר, שהרי התרת נדר היינו ע"י דמשוי לנדר כטעות, וא"כ לפי רעק"א מהני רק במידי דאיתא בשליחות, והשתא צ"ע איך מהני התרה בכל נזירות, דלכאורה ליתא בשליחות, וי"ל כמש"כ תוס' בנזיר (יא. ד"ה דהוי) דכיון שיכול לשלוח קרבנותיו ע"י שליח נחשב שכל המעשה יכול לעשות ע"י שליח, ולפ"ז בנזירות שמשון שאין בה קרבנות ל"ש שליחות וממילא ל"ש תנאי וממילא ל"ש טעות.]
מעבר לתחילת הדף