ערך/יפת תואר
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
יפת תואר
מקור[עריכה]
פרשת כי תצא (דברים כא י-יד):
כִּֽי־תֵצֵ֥א לַמִּלְחָמָ֖ה עַל־אֹיְבֶ֑יךָ וּנְתָנ֞וֹ יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ בְּיָדֶ֖ךָ וְשָׁבִ֥יתָ שִׁבְיֽוֹ:
וְרָאִיתָ֙ בַּשִּׁבְיָ֔ה אֵ֖שֶׁת יְפַת־תֹּ֑אַר וְחָשַׁקְתָּ֣ בָ֔הּ וְלָקַחְתָּ֥ לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה:
וַהֲבֵאתָ֖הּ אֶל־תּ֣וֹךְ בֵּיתֶ֑ךָ וְגִלְּחָה֙ אֶת־רֹאשָׁ֔הּ וְעָשְׂתָ֖ה אֶת־צִפָּרְנֶֽיהָ:
וְהֵסִ֩ירָה֩ אֶת־שִׂמְלַ֨ת שִׁבְיָ֜הּ מֵעָלֶ֗יהָ וְיָֽשְׁבָה֙ בְּבֵיתֶ֔ךָ וּבָֽכְתָ֛ה אֶת־אָבִ֥יהָ וְאֶת־אִמָּ֖הּ יֶ֣רַח יָמִ֑ים וְאַ֨חַר כֵּ֜ן תָּב֤וֹא אֵלֶ֙יהָ֙ וּבְעַלְתָּ֔הּ וְהָיְתָ֥ה לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה:
וְהָיָ֞ה אִם־לֹ֧א חָפַ֣צְתָּ בָּ֗הּ וְשִׁלַּחְתָּהּ֙ לְנַפְשָׁ֔הּ וּמָכֹ֥ר לֹא־תִמְכְּרֶ֖נָּה בַּכָּ֑סֶף לֹא־תִתְעַמֵּ֣ר בָּ֔הּ תַּ֖חַת אֲשֶׁ֥ר עִנִּיתָֽהּ:
לא דיברה תורה אלא כנגד יצר הרע[עריכה]
רש"י (כא יא) הביא מדרש חז"ל לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע, שאם אין הקב"ה מתירה, ישאנה באיסור.
מלחמת רשות או מצוה[עריכה]
כי תצא למלחמה, פירש רש"י במלחמת הרשות הכתוב מדבר, שבמלחמת ארץ ישראל אין לומר ושבית שביו, שהרי כבר נאמר 'לא תחיה כל נשמה'. וכ"ה בספרי (פ' ריא).
וברמב"ם לא נזכר חילוק בין מלחמת רשות למלחמת מצוה, וכתב המנחת חינוך (מצוה תקלב אות א) שמשמע מדבריו דבכל ענין התירה התורה יפת תואר, שאל"כ היה לו לכתוב בפירוש שדין זה אינו אלא במלחמת הרשות[1]. והוסיף שכן משמע מסתימת לשון החינוך (מצוה תקלב). וצ"ל שלא סבירא להו כדעת הספרי שבמלחמת רשות הכתוב מדבר[2].
ואף שציוותה תורה 'לא תחיה כל נשמה' מכל מקום כל זה נכלל בהיתר יפת תואר.
והקשה המנחת חינוך שבסוגיית הגמרא בסוטה (לה:) מבואר שאין דין יפת תואר בשבעה עממין, והניח בצ"ע.
לפני 'כיבוש וחלוקה'[עריכה]
לדעת הר"ר אלחנן[3] לא נאמר דין יפת תואר אלא לאחר י"ד שנים של 'כיבוש וחלוקה'[4]. ומוסיף התוספות הרא"ש ש'הכי איתא בירושלמי'[5]. וממה שיישב התוספות הרא"ש קושיית הר"ר אלחנן באופן אחר, נראה שלדעתו אכן דין 'יפת תואר' שייך אף קודם לכיבוש וחלוקה.
באשת איש[עריכה]
היתר אשת יפת תואר באשת איש אף שאין אישות לנכרי - חדש על ה(מ)דף (קידושין כא).
בכהן[עריכה]
גמ' קידושין (כא:). ועי' חדש על ה(מ)דף (קידושין עח).
עובדות ידועות מאנשים שלקחו יפת תואר[עריכה]
הורקנוס אביו של הורדוס פעם אחת הלך על הרומים להלחם ונצח וראה בשביה שפחה אחת יפת תואר וחמדה ועשה לה כדין תורה ובא עליה והוליד ממנה הורדוס, ולפיכך היו מחרפין אותו מיחוסו[6].
- ↑ וכן הוכיח מדהביא הרמב"ם שם דין קדילי דחזירי שלדעת הרמב"ם הוא גם במלחמת רשות ולדעת הרמב"ן רק במלחמת מצוה, וא"כ הוא הדין יפת תואר היינו נמי במלחמת מצוה.
- ↑ והוכיח כן מדין קריאת שלום שבספרי (פ' קצט) מבואר שהוא במלחמת רשות והרמב"ם (מלכים פ"ו ה"א) פוסק שהוא הדין במלחמת מצוה. וכן לגבי איסור קציצת אילנות שהספרי (פ' רג) ביאר הפרשה במלחמת רשות והרמב"ם (שם ה"ח) אינו מחלק.
- ↑ מובא בתוספות הרא"ש (קידושין עח.).
- ↑ עי' עוד פענח רזא (במדבר לא נ, בתירוצו השני) "שלא הותרה יפת תואר עד ביאתם לארץ". ומקור לדבר מביא הפענח רזא מדרשת הפסוקים, "וזהו 'ונתן ה' בידך' ואז 'וראית בשביה'".
- ↑ מהדירי התוספות הרא"ש (מוה"ק הערה 411) העירו שלא נמצא כן בירושלמי לפנינו, אך כ"ה במדרש שוחר טוב (שמואל פכ"ה). כמו כן ציינו שכן דעת רבינו פרץ בתוספותיו (קידושין שם), ודעת הסמ"ג (עשין קצב).
- ↑ רבנו גרשום (ב"ב ד.).
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |