ערך/חורש

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png חורש

מלאכת החורש היא אחת משלשים ותשעה המלאכות האסורות בשבת.

תוכן המלאכה[עריכה]

הגמרא (שבת ע"ג ב') שואלת מדוע הקדים התנא את מלאכת זורע למלאכת חורש, הרי קודם חורשים ואח"כ זורעים. והגמרא עונה, תנא בארץ ישראל קאי דזרעי ברישא והדר כרבי.

מלאכות נוספות[עריכה]

תנא, החורש והחופר והחורץ, כולן מלאכה אחת הן (שם).

חורש לעומת בונה[עריכה]

אמר רב ששת, היתה לו גבשושית ונטלה, בבית חייב משום בונה בשדה חייב משום חורש.

אמר רבא, היתה לו גומא וטממה, בבית חייב משום בונה בשדה משום חורש (שם).

החילוק בין חורש ע"י בהמה למחמר[עריכה]

האפיקי ים (ח"ב סימן ד ענף ב) העיר מדוע חרישה על ידי בהמה חייב משום חורש ומאי שנא ממחמר. וציין שנחלקו בזה הרמב"ם והרמב"ן, שלדעת הרמב"ן (ספה"מ שורש יד) הבהמה ככלי אומנות בידו, ולדעת הרמב"ם (שבת פ"כ ה"א) אכן יש דימוי בין מלאכת חורש ע"י בהמה למלאכת מחמר ובכלל הלאו דלא תעשה כל מלאכה אתה ובהמתך נכללים שתיהן, ומ"מ יש מהן מלאכות גמורות ויש מהן שאינם מלאכות גמורות [והסברא שחשובה מלאכה גמורה הוא כדעת הרמב"ן מאחר שהוא ככלי אומות בידו].

אם יש מקום לחייב חורש משום מחמר

הסתפק בכך האפיקי ים (ח"ב סימן ד ענף ב) עיי"ש נפק"מ ומה שכתב בזה בדעת הרמב"ם והרמב"ן והוכחתו מדברי רעק"א. וע"ע *מחמר.

חסמה בקול והנהיגה קול[עריכה]

לענין כלאים חשיב חרישה ואסור, ואם לוקה תלוי אי עקימת פיו חשיב מעשה (ב"מ צ:). ולענין שבת אינו עובר משום חורש אלא משום מחמר (אפיקי ים ח"ב סימן ד ענף ב). ולענין שביעית דן שמא יתחייב משום חורש בכה"ג משני טעמים: א' לדעת השאגת אריה שמחמר חשיב שעושה המלאכה בעצמו וגזה"כ שאינו חייב, ואם כן בשביעית יעבור. אך כתב שאולי לא אמר כן השאג"א אלא גבי שבת. ב' דבשביעית אין האיסור שיעשה האדם מלאכה אלא דבעינן שביתת קרקע וכיון דסו"ס נעשית מלאכת החרישה ע"י שמחמר אחר הבהמה ומנהיגה בקול יתחייב משום חורש.

חרישה המצריכה שני בני אדם[עריכה]

בגמרא בבבא מציעא (פ.) מבואר שיש אופן של חרישה שהא' אוחז הדורבן לכוין פרה לתלמיה והאחר הולך אחר המחרישה ומכביד היתד בקרקע. ודן האפיקי ים (שם) לענין שבת מי חושב שעושה עיקר המלאכה ומי נחשב מסייע בעלמא ואין בו ממש ופטור. או שאולי שניהם פטורים מדין שנים שעשאוה אם כל אחד יכול לעשותה לבדו. אמנם כתב לחלק שם שאין דין שנים שעשאוה כשעושים 2 פעולות שונות ומבין שניהם יוצאת המלאכה, וע"ע *שנים שעשאוה.

לקריאה נוספת[עריכה]

  • מוסך השבת לבעל 'מנחת חינוך' (א. החרישה)
  • אוצר עיונים, מערכה לו: מלאכת חורש וזורע, בתוך: מתיבתא, שבת, כרך ד, עמ' פב-צג.
מעבר לתחילת הדף