עץ יוסף על שמות רבה/לה/ה

עץ יוסף על שמות רבה לה ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מה כתיב למעלה כו'. בעי לדרוש דרמיז שלא יתקן עכשיו קרשים אלא שיבא מהמתוקנים כבר. והסבה כדי שלא יצטרכו להשתמש בברזל במלאכת המשכן ולהכי יהיב טעמא להרחקת הברזל שהוא מפני אדום כמו שמזה הטעם לא נזכר בכלל המתכות הנ"ל:

אבל ברזל אכ"כ. שהיה ראוי לעשות היתדות ברזל כדרך העולם. ולא של נחשת. כי לחשיבות ההפרש מעט:

יקבר הקב"ה דורון. ויתרצה להם לשום להם שארית בארץ:

שלא קעקעה אותה. פי' שלא החריבה אלא התקרה של בית המקדש. כדאי' בירוש' פ"א דיומא שאלו את ר"א דורות האחרונים כשרים מן הראשונים. אמר להם עדיכם בית הבחירה יוכיח. אבותינו העבירו את התורה שנא' ויגל את מסך יהודה אבל אנו פעפענו את הכותלים שנא' ערו ערו עד היסוד בה עכ"ל. ופי' היפ"מ וקרבן העדה בחטאם העבירו את התקרה שלא החריב נ"נ אל התקרה של ביה"מ והשאיר היסודות שנא' ויגל את מסך יהודה. פעפענו את כתלים שבחורבן בית שני החריבו גם היסודות כדכתיב ערו ערו וגו' עכ"ל:

עד עכשיו היסוד בה בתמיה. שהיו אומרים זה לזה וכי עדיין היסוד בה מהרו וקעקעוה:

וכסבור שלא לקבל מהם. לפי שנשתעבדו בישראל ואין לכרות להם ברית:

ואומר לו הקב"ה אכסניא כו' שנא' יאתיו חשמנים (פי' דורונות) כו' מני מצרים. שהקב"ה צוה למלך המשיח שיאתיו דורונות מן מצרים ותקבל מהם. לפי שסבר שלא לקבל מהם. ומדאמר הכתוב גבי כוש. כוש תריץ ידיו לאלהים משמע שמעצמה תריץ בלי גזירת המקום. וזהו מצד שלמדו ק"ו (תולדות נח):

אכסנאי נעש. שאע"פ שנשתעבדו בהם. מתחלה נעשו להם אכסניא כשירד יעקב ובניו למצרים מפני זלעפות רעב ואין לקפח שכרם:

ואח"כ אדום כו' אומר לו הקב"ה גער חית קנה. אע"ג דבתחלה כתיב גער חית קנה ואח"ז כתיב יאתיו חשמנים. י"ל דקרא אומר תחלה סתם לך יובילו מלכים שי (ולא פי' עדיין מי המה) ואמר תיכף גער חית קנה כלו' שהיא אינה בכלל מלכים הנזכר. ואח"ז מפרש מי המה המלכים שיובילו שי ואמר מני מצרים כוש וכל ממלכות הארץ (יפ"ת):

גער חית קנה. כמו הנני גוער לכם את הזרע:

שכולה חיה מן הקנה. פי' שעיקר חיותה מן הקנה של גבריאל כדאי' בגמרא בשעה שנשא שלמה בת פרעה ירד גבריאל ונעץ קנה בים והעלה שרטון ועליה נבנה כרך גדול של רומי (תולדות נח). או פי' שכל חיה הוא מן הקולמוס שמכתבת טירוניא מכל העולם וקרא הקולמוס קנה. וע' בפ' ע"פ:

בין הקנים. בפסחים פרש"י קנה דריש ליה ל' קנים בין הקנים ביער:

אוכלת שמנן של עמים. והיינו בעגלי עמים שאוכלת שמנן כאוכל עגלי מרבק:

ובאה בכחו של אבירים. כצ"ל (יפ"ת) והיינו עדת אבירים שמתייחס לאבירים דהיינו יצחק ואברהם לאמר אני מבניהם:

מתרת את הפס. דרש מתרפס מתיר פס. ופירושו פושטת יד ליטול:

והיא מתרצה. מברצי כסף דריש ליה שפי' רצויי פיוסי כסף:

שהיא מפזרת לישראל. דאיקרי עמים כדכתיב אף חובב עמים. עמים הר יקראו:

מתלמודה של תורה. שמבטלין אותם מן התורה. ועי"ז מכניסין אותם במה שהיצה"ר חפץ ע"ד דאיתא בגמרא אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו יעסוק בתורה. והיינו קרבות יחפצו שהיצה"ר בעל מלחמות האדם כנודע:

מן העולם. כלומר שבאבדום מן העולם. ופי' קרבות יחפצו כמ"ש בפסחים מי גרם לישראל שיתפזרו בין האומות. קרבות יחפצו על שרצו ישראל מלחמות ולא רצו להכנס להם כנודע מספר יוסיפון:

זרים לי. שהחריבו בהמ"ק שלא יוכלו להביא קרבנות והם קרבנות יחפצו שרצו להקריב לי קרבנות בחשבם שאתרצה להם כמו שהייתי מקבל מישראל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף