עץ יוסף על ויקרא רבה/א/א

עץ יוסף על ויקרא רבה א א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

פתח ברכו ה' מלאכיו כו'. משום דבעי לפרש גבורי כח על משרע"ה ששמע קול דבר ה' לבדו והיינו ויקרא אל משה כדלקמן. פתח בהאי קרא ומפרש ואזיל דקרא בנביאים קמיירי. ואגב אורחיה מפרש ברישא גבורי כח בדרשות אחרות והדר מפרש ליה בנביאים לענינו כדרך המדרש:

והלא כבר נאמר ברכו ה' כו'. פי' והלא כבר נאמר בצבא המרום מלת כל ר"ל שכולם יברכו אותו. וא"כ אם ברכו ה' מלאכיו מדבר בעליונים ה"ל לכתוב ברכו ה' כל מלאכיו:

אלא בתחתונים. שנקראו מלאכים ושלוחים של הקב"ה ששלחם לעולם הזה לעשות רצונו:

ע"י שאינן יכולין לעמוד כו'. שקשה להם לעמוד בתפקידיו מפני שאור שבעיסה וכאילו אינם יכולים. ולכן החטא מצוי בהם. לכך לא נאמר כל מלאכיו משום דאין ה' חפץ בקילוסו של רשע כדלקמן פ' י"ו:

ד"א נקראו הנביאים מלאכים. כי המה לובשים מלאכות בעת התנבאם. כי בעת ההיא המה מתבודדים מחומרם כאילו הם בדמות מלאכים. שהם בעלי נפש לבד. וגם לדרש זה ניחא דלא כתיב כל מלאכיו. דגם בנביאים יש שחוטאים כנביא דבית אל שעבר על נבואתו. וחנניא בן עזור שהיה מתחילה נביא אמת כמו שאחז"ל (יפ"ת):

וכי מלאך היה. דבשלמא אי הוה נביא היינו ויעל מן הגלגל אל הבוכים שנאמרת לו הנבואה בגלגל ובא אל הבוכים להגידה לעם שהיה שם כמו שאמרו המפרשים. אבל אי הוה מלאך מ"ט בואו מן הגלגל. ועוד שהמלאך לא ידבר עם עם רב. אלא פנחס היה כדאי' בס"ע שהוא היה המדבר ברה"ק בימים ההם:

כסבורה בו שהוא נביא. אחר שעשתה לו גדי עזים והכינה מאכל לפניו. ועכ"ז אמרה ומראהו כמראה מלאך אלהים מכלל שכל הנביאים היו אז כדמות מלאכים במראיהם. ולכן חשבה שהוא נביא ולא מלאך:

מבית אב שלהן וכו'. ר"ל בנין אב של כל הדרשות האלו שהביאו כאן שנקראו הנביאים מלאכים הוא נלמד מדכתיב ויאמר חגי מלאך ה' וגו'. וזה הקרא הוא אבהון דכולא שממנו נלמד שכל הנביאים נקראים מלאכים. ולא הוצרך לומר טעם בפנחס למה הוא נקרא מלאך. ואף משה רבינו לא נקרא מלאך על שהיה גדול בנביאים שאין כמוהו. אלא נקרא מלאך ע"ש שכל נביא נקרא מלאך כדכתיב ויאמר חגי מלאך ה'. וזה לשון המדרש בב"ר ס"ח והנה מלאכי אלהים אלו משה ואהרן ומנין שהנביאים נקראו מלאכים שנאמר ויאמר חגי מלאך ה' במלאכות ה' ע"כ:

במה הכתוב מדבר. דבשלמא אי במלאכים ממש מיירי ניחא דהוו גבורי כח ודאי אבל למאי דפירש קרא בתחתונים מאי גבורי כח דמאי גבורה איכא בעשיית המצות, ומשני ר' יצחק דבשומרי שביעית יצדק גבורי כח שכובש יצרו ושותק וכדתנן איזהו גבור הכובש את יצרו:

אדם עושה מצוה כו'. פי' מצות צדקה:

לשאר ימות השנה. ר"ל אבל שנה תמימה שיהיה נותן צדקה ודאי יקשה בעיניו. וזה רואה לשדהו חרב כל השנה ופירותיו מופקרים לעניים. ונותן ארנונא היינו מס השדה ושותק. ור"ל שלא זה ששדהו בלי זריעה שנה תמימה מוכרח לפרוע מס למלכות אע"פ שאינו נהנה ממנה ושותק ואינו מהרהר אחר ה' אין לך גבורה גדולה מזה:

וזה דבר השמטה. ואע"ג דהיא שמיטת כספים. הא מרבינן בפ"ק דמ"ק מדכתיב השמיטה שמוט דבשתי שמיטות הכתוב מדבר אחת שמיטת קרקע ואחת שמיטת כספים:

עשייה לשמיעה. וטעם גבורי כח י"ל שהם כובשים יצרם בקבלם כל אשר דבר ה' קודם שישמעו:

א"ר תנחום כו'. ר' תנחום מפרש קרא במשה. וא"ת מאי גבורי כח לשון רבים. כבר אמרו בתנחומא וכן בשמואל כתיב ויבא ה' ויתיצב ויקרא כפעם בפעם שמואל שמואל ויאמר דבר וגו'. ולפ"ז יאמר גבורי כח על משה ושמואל שכחם גדול ג"כ שקראם ה' והיה יכול לשמוע הדבור:

כל ישראל עומדים כו'. הכוונה שלהיות קבוץ השלמים מועיל להוסיף כח בשלימותם מאשר היה בהם מתחלה. על כן בהיותם ששים רבוא יחד במעמד הר סיני גדול שלימות הכנתם לקבלת השפע האלהי שם. ע"כ היה אפשר שבסיוע זה אל זה להכניס אל השלימות יותר יוכלו לשמוע קול ה'. ומאחר שעכ"ז אמרו אם יוספים אנחנו וגו'. נראה שלא הספיק כח כלם יחד לשמוע קול ה' ומרע"ה לבדו היה כחו מספיק יותר מכולם:

לא קרא אלא למשה. שאילו קרא אחרים עמו לא היה נודע כחו של משה לגמרי שהיה אפשר שע"י זכות הנלוים אליו היה זוכה משה לזה אבל לבדו לא. אלא שלא קרא אלא למשה. ומ"מ הי' בו כח לשמוע קול הדבור. וע' ביפ"ת:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· הבא >מעבר לתחילת הדף