עץ יוסף על בראשית רבה/פה/יב

עץ יוסף על בראשית רבה פה יב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בג' מקומות הופיע. ורש"י במדרש גרס הכריע. אבל בפ' הלוקין גרס ג"כ הופיע ופי' נגלה והוכיח בישראל בשעה שהוצרך. ל"א הופיע נשמעת בקול גדול (רש"י):

בבית דינו של שם. בפרק הלוקין פרש"י לא היה שם חי אותה שעה. אלא ב"ד שלאחריו חביריו ותלמידיו. וקרי לה ב"ד של שם כמו בית שמאי ובית הלל:

מהן ממני. דליכא לפרש דמלת צדקה דבקה עם מלת ממני. כמו צדיק אתה ממני שלפי הנראה הוא יותר צדיק ממנה שהרי הוא לא ידע שכלתו היא. והיא ידעה שחמיה הוא:

על מה שבגלוי. דודאי נזקקה ליהודה אשר לו החותמת. ואני מעיד על מה שבסתר דמיהודה נתעברה. וגם שלא נתכוונה לזנות רק להקים זרע מבית יעקב. ובפרק הלוקין גרסי' יצתה ב"ק ואמרה ממני יצאו כבושים ופרש"י דברים עלומים הללו יצאו מאתי ראה הקב"ה שעתידין לצאת ממנו מלכים ונביאים שנא' גור אריה יהודה. וכן מתמר כדאמרי' בכתובות כל כלה שהיא צנועה בבית חמיה וכו' וזימן הקב"ה מבין שניהם. מאתי היתה שיצאו שני בנים הללו לכבוש העולם שהרי עתיד דוד ומשיח לצאת ממנה עכ"ל. והנכון כגירסת מדרש קהלת דל"ג הכא אלא ממני היו כל הדברים. והא דאתם מעידים וכו' גרס לה בסמוך בתר ויאמר עד (יפה תואר):

מי אמר. דדילמא אערומי קא מערמא (גמרא):

ואומרת היא אמו. וכשראו כל ישראל שהסכימה דעתו לדעת המקום כמו שהעיד הב"ק ראו כי חכמת אלהים בקרבו (רש"א):

ויאמר עד יצאת כו'. דייק מדה"ל למימר ויאמרו וקאמר ויאמר ע"כ שקאי על הבת קול דרוה"ק פעמים משיחה בלשון זכר ופעמים בלשון נקבה. ולפי מה שכתבתי לעיל שצ"ל כאן אתם מעידים על מה שבגלוי כו'. פירושו שהם אינן מעידים אלא שבפרהסיא לא לקח אבל אפשר שבגנבה שלא מדעת בעלים לקח. לכך העיד הב"ק על מה שבסתר (יפה תואר):

מהו אומר בבני עלי כו'. המאמר לקוח ממדרש שמואל פ"ז רק שכאן חסר ריש המאמר וה"ג ועלי זקן מאד וגו' אמר ר"י בר"ס זה אחד מן המקראות שהי' רבינו דורש לשבח ואת אשר ישכבון וגו' ודכוותה ולא הלכו בניו וגו' ודכוותה ותשב בפתח עינים וגו' ואגב פ' זה הובא כל הדרשה לכאן:

ותהי חטאת הנערים. מביא קרא זה שלא נאמר על שכיבת הנשים רק על בזיון קדשים. הוא משום דמבזיון קדשים מוכח נמי שלא היה בהם חטא אשת איש כדאמר בירושלמי דלעיל אין תימר עבירה חמורה יש כאן מבריחן מן החמורה ומקנתרן בקלה:

אפשר בניו כו'. איך אפשר שבני צדיק יעשו עבירה גדולה כזאת ואין אביהם ימחה להם. דעל חטא א"א לא יתכן שישתוק עליו:

משהין את קניהם. בפרק במה בהמה פרש"י שהיו מסרבין להקריב שום קרבן אלא בקושי. והיו שוהות שם ולא היו חוזרות אצל בעליהן עד שיראו עיניהם שקניהם קריבין לפיכך מעלה עליהן כאילו שכבום שהיו מונעים אותו מפריה ורביה:

ויטו אחרי הבצע אפשר. פי' שיעשו בניו כן והוא שותק:

מברכתא היתה עוברת. פרש"י שיירה היתה עוברת והיו עוסקין בצרכי עצמן בסחורה ובצע מלשון כוסף ותאוה להריח ממון:

בבאר שבע. שם היו שופטים בני שמואל כדכתיב בספר שמואל (יפה תואר):

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף