עמר נקא/ויקרא/י

עמר נקא ויקרא י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ג

וידם אהרן וקבל שכר על שתיקתו וכו' ועל פני כל העם אכבד וכו'. צריך לישב למה פי' וידם אהרן קודם שיפרש ועל פני כל העם אכבד. וי"ל לאשמועינן דשתיקת אהרן היתה בעבור מה שאמר לו משה הוא אשר דבר ה' וכו' כלומר כשידע שבניו היו מיודעיו של מקום ולא היתה שתיקתו בעבור מה שאמר לו ועל פני כל העם אכבד כי לא היה חפץ שיארע לו מקרה כזה כדי שיראו האחרים מהקב"ה והכי איתמר בת"כ כיון שהזכיר משה שהיו בניו מיודעיו של מקום מיד וידם אהרן מהר"ר:

ד

דוד אהרן עוזיאל אחי עמרם היה. צריך לישב מה בא ללמדינו. וי"ל דבא לפרש פן תטעה לומר שהיה עוזיאל אחר שהיה נשוי אחות עמרם וכמו שמתרגם אנקלוס איתת אח אבוהי לכך פי' אחי עמרם היה לישב מה טעם האריך הכתו' לומ' דוד אהרן להשמיענו שהיו לויים דכשאין הכהנים יכולין ליכנס כי הכא פן יטמאו באהל יכנסו לויים ואל יכנסו ישראלים ואלה היו את פני הקדש כדכתי' בהדיא מהר"ר:

שאו את אחיכם כאדם האומר העבר את המת מלפני הכלה וכו' נראה דדייק האי לישנא מדכתי' מאת פני הקדש כלומר הסירו אותם מלפני הקדש שלא לערבב שמחת חנוכת המשכן והיינו מלפני הכלה:

ה

בכתנותם של מתים בא ליישב אמאי אצטריך למכתב בכתנותם לכך אמ' של מתים להורות לך שלא נשרפו כתנותם ובגדיהם. מהר"ר:

ו

ולא תמותו ועל כל העדה יקצוף פירושו ולא על כל העדה יקצוף. וצריך לומר ג"כ הא אם תעשו תמותו וגם על כל העדה יקצוף. וקשה על זה למה יקצוף הקב"ה על כל העדה בעבור עון הכהנים. וי"ל שאם יפרעו או יפרומו יהיו טרודין באבלם ולא ידקדקו בעבודתם ויבאו הקרבנות שהם לכפרה על העדה לידי פסול ויגרמו קצף על העדה. עוד י"ל כי בראות ישראל את הכהנים עובדים באבלם פרועים ופרומים יזלזלו בדבר העבודה ויאמרו שלחן ה' מגואל הוא ויהיה עליהם קצף. מהר"ר:

ט

יין ושכר יין דרך שכרות פי' שיהא חי ויהא בו רביעית ולא יהא יין מגתו ומה שאמ' יין ושכר מפרש לה בת"כ להביא שאר המשכרים וחלק הכתוב ביניהן שעל היין במיתה ועל המשכרים באזהרה:

טז

שעיר החטאת שעירי מוספי ר"ח וכו' נחלקו בו חכמי ישראל יש אומ' מפני טומאה שנגעה בו נשרף צריך ליישב מה היא התשובה שהשיבו אהרן למשה ותקראנה אותי כאלה הואיל ומפני הטומאה נשרף וי"ל שכך השיבו מתוך שלא יכולתים לאכלו היום מפני האנינות באת לו הטומאה ולכך נשרף שאלמלא הטומאה היינו אוכלין אותו בלילה שהרי זמנו ליום ולילה ומאן דאמ' מפני אנינות נשרף סבירא ליה דאנינות לילה נמי אסור ומשום הכי נשרף. מהר"ר:

יט

הן היום הקריבו אמ' לו שמא זרקתם וכו' מדרש חכמים הוא בפרק טבול יום אמנם לפי הפשט נראה דהכי קאמ' הן (הן) היום הקריבו ישראל את חטאתם כלומ' שהוא קדשי דורות ותקראנה אותי כאלה וכו':

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.