עמק סוכות/סוכה/כ/א

עמק סוכות סוכה כ א

דף כ' ע"א

אחת קטנה ואחת גדולה מיבעי לי'. עמ"ש התוס' דעיקר הראי' דצ"ל הפשוט תחילה מהא דיבנה כו' ועי' במהר"מ ופני יהושע. ולכאורה יש לדחות הראי' מיבנה דכיון דדרך תנא למינקט בדרך א' זה וא' זה. ואי הוי נקיט תחילת אחד כ"מ שיש בו ב"ד ל"ש תו למינקט ואחד יבנה כיון דגם ביבנה יש ב"ד ה"ה בכלל מה דנקיט מקודם כ"מ שיש בו ב"ד וכה"ג אין דרך למינקט. אך א"כ תקשי למ"ש התוס' בבבא מציעא (דף ע"ט ע"ב) בד"ה השתא דל"ש זו אף זו היכא דאיתא בכלל מאי דאמר בסוף ע"ש. וא"כ גם כדנקיט תקשי הא יבנה בכלל כ"מ שיש בו ב"ד דנקיט אח"כ:

של קנים כו' ארוגה אין מסככין בה. והק' הפני יהושע לשיטת הרי"ף והרמב"ם דבגדולה איירי כו' דמה סברא יש להחמיר בארוגה של קנים גדולה יותר מבשל שיפה ושל גמי דראויין יותר לשכיבה ואפ"ה מסככין בגדולים כו' וכן הק' הקרבן נתנאל ע"ש. והנ"ל בפשוט למ"ש המרדכי דשל שיפה וגמי אינם מק"ט רק מדרבנן ודאמרי' מפץ במת מניין ק"ו מפכים קטנים במפץ דעץ איירי אבל דשיפה וגמי אפי' מיוחדין לישיבה טהורין ממדרס הזב מ"ד אכלי גללים [ועי' בסמוך בתוד"ה חזיין לנזייתא] ע"ש. וי"ל דה"ט דמקילין במחצלת גדולה דשיפה וגמי כיון דגם בקטנה המיוחד לשכיבה רק מדרבנן מק"ט אבל במחצלת דקנים דבקטנה המיוחד לשכיבה מטמא מדרס מה"ת החמירו גם בגדולה בארוגה דראויה לשכיבה. וי"ל דהא דדייק למינקט במתני' מחצלת הקנים גדולה כו' הוא משום דבשל שיפה וגמי י"ל דיודה ר"א דגדולה אינו מק"ט ומסככין בה ומטעם שכתבנו מהמרדכי. והפני יהושע דלא נחית לזה הוא משום שכתב לעיל בתוד"ה לסיכוך מסככין כו' דכל היוצא מן העץ כו' ומחצלת דשיפה וגמי דקתני בברייתא דגדולים מסככין היינו משום דהנך נמי מין עץ הוא והרי לפניך ד' המרדכי להיפך ממ"ש הפנ"י [ועי' בשבת דף פ"ד ע"א בתוד"ה מפץ ובר"ש ספי"ז דכלים וברמב"ם ר"פ כ"ג מכלים].

עוד הקשה הפני יהושע לשיטתם יתרץ דיוקי דמתני' סתמא אסתמא דבגדולה מעשה עבות סתמא לסיכוך ובארוגה סתמא לשכיבה ע"ש. ולכאורה כזה ה"מ לתרץ דאם רוב אנשי המקום עבדי לשכיבה סתמא לשכיבה ואם רובן עבדי לסיכוך סתמא לסיכוך וכהא דאושא וטבריה דבסמוך [ועמ"ש התוס' לעיל בד"ה כאן בגדולה כאן בקטנה ודו"ק] אך למ"ש הרא"ש דבנהגו לשכיבה ל"מ אמירתו לסיכוך דמי יודע ניחא. אך אין למידק כ"כ ממה דה"מ הש"ס לאוקמי באוקימתא אחריתא:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף