עמודי ירושלים/פסחים/ד/ז

עמודי ירושלים פסחים ד ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

[כ"י] ורבנן אמרין עשירים היו בבהמה היו עולין ועי' הקה"ע דמי שאין לו קרקע אינו עולה לרגל ולכאורה אפשר ליישב זה מה שתמה החק יעקב (סי' תס"ח סק"י) על הכלבו סוף הל' חו"מ והרוקח סי' רס"ט שכ' גם הרצענין דמותרין להתחיל בי"ד ולפ"ד הירושלמי דחכמים השיבו דעשירים היו כו' והיינו משום שאין לו קרקע כו' והנה הרמב"ם השמיט דין דמי שאין לו קרקע אינו עולה לרגל ועי' בצל"ח ובנ"ב ובאחרונים הטעם וא"כ אינו הלכה וגם מי שהוא עני עולה לרגל א"כ אין תשובת חכמים תשובה וע"כ פסקו כריבר"י אולם באמת לא נהירא כן דהא בש"ס דילן בפסחים (נ"ה ב') איתא הטעם משום דאין למדין תחלת מלאכה מסוף מלאכה ולא מטעם הירושלמי וא"כ אינו תלוי כלל אם יש לו קרקע וגם מ"ש הקה"ע דמי שאין לו קרקע כו' לא נהירא דהא מי שיש לו ד' אמות קרקע חייב לעלות אף שאינו עשיר וגם מי שהוא חייב הרבה מעות על קרקע חייב לעלות אף שבאמת הוא עני ע"כ אינו תלוי כלל בזה וגם י"ל דע"ש בירושלמי דבבהמההיו עולין הוא לכאורה היפוך ממה דאיתא בחגיגה (ג' א') ובסוכה (מ"ט ב') דדרש רבא מאי דכתיב מה יפו פעמיך בנעלים כמה נאים רגליהן של ישראל בשעה שהולכין לרגל דמשמע דברגל היו הולכין אך ג"ז אינו מוכרח לפ"מ דאיתא בעץ יוסף שם בעין יעקב דהכונה שהיו הולכין מהר הבית לירושלים א"כ אינו מוכרח דהיו הולכין מבתיהן ברגליהן והנה בדברי הירושלמי הללו יש ליישב תמיהת התוס' בב"מ (כ"ח א') דאיך אמרו דהיה מהלך ט"ו ימים דהא לפי חשבון מהלך אדם בינוני ביום י' פרסאות וא"י ת' על ת' פרסה וירושלים מן הירדן מהלך יום א' נשאר עוד לט' ימים ואיך אמרו דהוא רק ט"ו ימים וע"ש ולפ"ד הירושלמי א"ש דהיו מהלכין בבהמה וליישב דברי הרוקח והכל בו והצידה לדרך (שהוא השמיט ספר וכתב רצען) נראה לפ"מ דאיתא במו"ק (י"ג א') דמקשו שם על מה דאמרו שם דלכן הג' מלאכות מותרין לפי שההדיוט תופר כדרכו וא"כ יהיה כל מלאכות מותרות משום פועל שאין לו מה לאכול ורב פפא מקשה דאלא מעתה בנין לשתרי שכן כותל הגוהה לרה"ר הותר ובונה כדרכו ורבינא מקשה דלבלר תשתרי שכן כותבין קדושין כו' אלא אמר רב אשי דבארבעה הטעם דמותר משום שהוא צורך המועד ומידי דלא צורך יו"ט לא שרי רבנן וא"כ י"ל לכ"מ דמבואר בר'מ הל' תפלה (פ"ה ה"ה) דאיכא מדינות שהולכין יחף והיינו ארצות החמין כמו בבל וכדומה וא"כ י"ל דהת"ק שבמשנה לא התיר רק הג' מלאכות הוא בארצות שהולכין יחף ולא הוו המנעלים צורך המועד אבל בארצות שהולכין רק במנעלים ובאם לאו הוי בזיון גדול א"כ הוו צורך המועד כמו מלבוש שצריך ללבוש וע"כ החירו הכל בו והרוקח והצל"ד גם רצענין דבמדינתם היו הולכין במנעלים ובאם לא היה בזיון גדול כמו שהוא הולך ערום והוי שפיר צורך המועד (ויוכל היות דהת"ק ורבר"י לא פליגי דר"י היה במדינות שהולכין רק במנעלים) וע"כ הצל"ד שהשמיט ספר לפי שהיה במדינת שפניא ששם המנהג שהולכין בשער ובלא"ה לא היו מסתפרין ולא הוו צורך המועד כלל בגלוח ע"כ השמיט ספר והכניס רצען דזה הוה צורך שאסור לאדם שיאמר לחבירו הא לך את המעות. רוקח (סי' רס"ד):

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף