עונג שבת/סעודות ועונג שבת

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

עונג שבת TriangleArrow-Left.png סעודות ועונג שבת

דיני סעודות ועונג שבת ובו יא סעיפים

א מאן דגרע מעונג שבת כאלו גזיל לשכינתא. ותיובתא מאי ניהו והשיב הגזילה אשר גזל להתעסק בתורה במצות עשה ובמצות לא תעשה: (תיקונים תיקון כ"א)

ב באמצע דהיכל רביעי אית רוחא חדא דאקרי נגע. ומההוא נגע נפקא רוחא אחרא דאתקרי נג"ע צרע"ת איהו קיימא תדיר לסאבא לכל אינון מאריהון דלישנא בישא יתיר על כל מה דמסאבין ליה והאי נגע עילאה הוא ממונה על פתורא דשבתא וכו' על ענג שבת: (זוהר פקודי ע' ת"פ):

ג סוד עונג שבת באכילה ושתייה כי המלאך הממונה על המאכל ביום שבת קודש הוא קודש והממונה על יום חול הוא חול וכשאדם מענג בשבת במאכל ובמשתה הוא מתעלה ע"י המלאך הקודש הממונה על המאכל וזהו סוד בקרב"ך קדוש וכשהוא יום חול הוא מתעלה ע"י מלאך חול הממונה עליו. (מגיד דף ד' ע"ג) (ע"ש סוד התעני'):

ד עשרה דברים צריך אדם למעבד בסעודתא. חד נטילת ידים. תניינא לתקנא שתי ככרות. תליתאה למיכל תלת סעודתין ולאוספא מחול על הקודש. רביעאה לאנהרא פתורא בשרגא כמה דאוקמוה שלחן בצפון ומנורה וכו'. חמישאה כוס דויכלו. שתיתאה למהוי על פתורה מילי דאורייתא. שביעאה לארכא על פתורא בגין דעניין ייתון על פתוריה. תמינאה נטילת ידים במים אחרוני'. תשיעאה ברכת המזון. עשיראה כוס דברכה: (זוהר פ' עקב עמוד תק"ך):

ה בלילא שבתא בעי בר נש לאטעמא מכלא בגין לאחזאה דהא סכת שלום מכולא אתכלילת ובלבד דלא יפגום מיכלא חדא ליומא ואית דאמרי תרין לתרין סעודתא אחרינן דיומין וכ"ש אי סליק יתיר ליומא ויוכל למטע' ממיכלא אחריני ולזעיר בתרי תבשיל סגי: (זוהר בראשי' עמוד ק"ל):

ו באתי לגני ר' יהושע דסיכנין בשם ר' לוי אומר בזכו' ב' דברים מתענגין ישראל לפני הקב"ה. בזכו' שבת ובזכו' מעשר. בזכו' שבת דכתיב אם תשיב משבת רגליך וכתיב בתריה אז תתענג על ה' טועמי' חיים זכו המכבדי' במיני מאכל ומשתה ומטעמי' וכו': (פסיקתא)

ז הלכה אדם מישראל שיש לו מנורה של פרקי' פרקי' מהו לטלטל בשבת כך שנו חכמי' המרכיב קני מנורה בשבת חייב חטאת ומשום מה מחייב אמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן המרכיב את המנורה בשבת כאדם שבונה בית ומי שהוא בונה בשבת חייב א"ר יוסי ברבי חנינא אימתי שמרו ישראל את השבת כשם שראוי לו בתחלה כשנתנה להם באלוש מנין וישבתו העם בשביעי ואת סבור לרעתך נתתי לך את השבת לא נתתי לך אלא לטובתך כיצד א"ר חייא בר אבא אתה מקדש השבת במאכל ובמשתה ובכסו' נקייה ומהנה את נפשך ואני נותן לך שכר מניין וקראת לשבת עונג וגו' מה כתיב אחריו אז תתענג על ה' ויתן לך משאלות לבך: (רבה)

ח ענג שבת בהיפוכ' נג"ע מאן דאית ליה ולא מקיים ליה אתהפיך ליה לנגע צרעת שפחה דחריבית ביתיה ונתץ את הבית את אבניו ואת עציו ודא הוא עניותא דאיהו באתר דנגע צרעת חזר בתיובתא. וטהרו הכהן דא מיכאל כהן גדול ממונה תחת חס"ד: (תיקונים דף י"א ע"ב)

ט ר' עקיבא היה יושב ובוכה בשבת אמרו לו תלמידיו למדתנו רבינו וקראת לשבת עונג א"ל זה עונג שלי לפיכך בכל אופן שיתענג האדם יעשה אם יתענג באכילה ושתיה הרבה יעשה ואם יתענג בדבר מועט יעשה כפי התענוג שלו: (אגדה ראיתי בספרא)

י ג' חומו' לג"ע וכו'. חומה א' נקראת לח"ש. סת"ר. סת"ר המדריג' והוא שאמר שלמה יונתי בחגוי הסלע בסתר המדריגה ואין שום נשמה נכנסת בג"ע למעלה אלא בשבתו' ובי"ט שנקראו שבת לה' מפני שהם עונג הנשמו' וזהו דכתיב וקראת לשבת עונג וחומה זאת של אש אכלה אש ושם המלאכי' הנבראים ביום שני ובקרבתם אצל החומה הזאת אמרו שירה והם נגשים לכנוס ונימוקי' בלחיכת האש ההוא ושבים כמתחלה חדשי' לבקרי' רבה אמונתך. וסוד להט החרב המתהפכת סביב החומה הזאת. ושני כרובים הם משמרים הגן. ובין כל חומה וחומה עומדים השרי' לפניהם שומרי משמרת ושם סובב נהר דינור נגיד ונפיק מאלף אלפי אלפים ורבוא רבבן ישמשוניה וכל המלאכים הממונים על האומו'. סביב הנהר ההוא מקום גבוה ונראה בו הסולם שראה יעקב אבינו בחלום. והסולם ההוא סולם הנער מטטרו"ן שהוא גבוה מחבירו מהלך ת"ק שנה וכל השרי' הממוני' על האומו' קרבי' אצל הסולם אלו עולין ואלו יורדין כל העולי' יש להם ממשלה וכל היורדי' נכנסים בנהר דינור ונלחכים שם: (אורחות חיים דף כ"ו ע"ג)

יא תלמידי חכמי' אתקריאו שבתות וימים טובים וחייבים לענגא להם בכל מיני מאכל ומשתה ולאוקי' לון במלבושין שפירין כגוונא דשבת דאתמר ביה כבדהו בכסות נקייה וכל מה דעבד בר נש לשבתות וי"ט אית למעבד להון ומאן דמחלל לון חייב סקילה הכי מאן דמשתמש בתגא חלף והכי המשתמש במי ששונה הלכו' דמחלל תורתן ומכ"ש המבזה לי' כאילו מבזה שבתות וי"ט ואמרו מרי מתניתין המבזה שבת וי"ט כאלו כפר בעיקר: (זוהר צו עמוד מ"ט)

·
מעבר לתחילת הדף