עונג שבת/הוצאות שבת
|
< הקודם · הבא > |
א טוב לאדם שכל צרכי שבת יקנה אותו ביום הששי ולא ביום החמישי אם הוא בטוח שלא יחסר וכל מה שיקנה יאמר לכבוד שבת: (כנפי יונה [ח"ד] סי' ז'):
ב טוב ארוחת ירק בשבת ואהבה שם עם אשתו ובני ביתו משור אבוס ושנאה בו שלא יאמר אקנה מעדני שבת ויודע שיתקוטט עם אשתו או עם אביו ואמו אשר עמו טוב פת חריבה ושלוה בו מבית מלא זבחי ריב א' בשבת וא' ביו"ט. זש"ה וכבדתו. יכבד השבת שלא יריב: (ספר חסידים תתסג):
ג ושבחתי אני את השמחה (קהלת ח טו) דא חדותא ביומא דשבתא כו' אין טוב לאדם שיעמול תחת השמש כי אם לאכול ולשתות ולשמוח לאחזאה חדוותא בגין דיהא ליה חולקא בעלמא דאתי והוא ילוונו בעמלו קב"ה יהך עמיה לאעלא ליה לעלמא דאתי. ד"א והוא ילונו בעמלו. בר נש דאכיל ושתי וחדי כל מה דאפיק למיכל ולמשתי הוא ילוונו להקב"ה בהלוואה ואיהו יהיב ליה כפלי כפלים (זוהר פקודי עמוד תנ"ח):
ד עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות. והא דאמרינן פ"ב דביצה בהוצאת שבת אם פוחת פוחתין לו היינו בשלו: (תוס' פסחים דף קי"ג ע"א) (ועיין לקמן ל"ב):