עבודת המלך/דעות/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
בני בנימין
מעשה רקח
סדר משנה
עבודת המלך
פרי חדש
קובץ על יד החזקה
רבי עקיבא איגר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


עבודת המלך TriangleArrow-Left.png דעות TriangleArrow-Left.png ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

שמא יאמר אדם הואיל והקנאה וכו' אפרוש מהן ביותר ואתרחק לצד האחרון. עי' בפ"ד משמונת פרקי רבנו באורך.

אלא השק והצמר הקשה וכיוצא בהן כגון כהני העכו"ם. בכת"י אברבנאל ליתא לתיבות אלו, ובדפוס וינציא ישן וכן בדפוס קונשטנדינא רס"ט כגון כומרי אדום.

והמהלך בדרך זו נקרא חוטא שהרי הוא אומר בנזיר וכפר עליו וכו'. עי' לח"מ מה שהאריך ועי' תשובת הרשב"א סי' תל"א ועי' סדר משנה, ויש חילוק גדול בין אדם מצוין פרטי לכלל בני האדם ורבנו הורה הדרך לכל בית ישראל והרבה סמוכים לדעה זו במאמרי רז"ל עי' ירושלמי קדושין פ"ד סוף הי"ב ובתנא דבי אליהו ריש פי"ד כל הקץ בחיים טובים בעוה"ז סימן רע לו ועי' הוריות י' ב' וילקוט ראה רמז תתצ"א ועוד בכמה מקומות אין מקום להאריך עוד.

ולא יהא אוסר עצמו בנדרים ושבועות על דברים המותרים כך אמרו חכמים לא דייך מה שאסרה תורה אלא שאתה אוסר עליך דברים אחרים. רבנו בעצמו בפ"ד משמונת פרקיו הראה מקורו וז"ל ולחכמים בזה הענין דבר לא שמעתי כלל יותר נפלא ממנו והוא בגמרא דבני מערבא בפ"ט מנדרים דבר בגנות המקבלים על עצמם שבועות ונדרים אמרו שם בזה הלשון לא דייך במה שאסרה תורה אלא שאתה אוסר עליך דברים אחרים ולא ראו זאת המציינים.

ובכלל הזה אלו שמתענין תמיד אינן בדרך טובה, ואסרו חכמים שיהא אדם מסגף עצמו בתענית. כיוון רבנו לישב הא דכתבו בתוס' תענית כ"ב ב' ד"ה ר' יוסי אומר אין היחיד רשאי לסגף וצ"ל דהני תנאי לא פליגי בהא דמיירו הני אמוראי בפרקין דלעיל י"א אם נקרא חוטא או נקרא קדוש וכו' דהאמוראי פליגי במצי לצער נפשיה והני תנאי פליגי בלא מצי לצעורי נפשיה, והנה רבנו ס"ל בפ"א דתענית ה"ט כחכמים דר' יוסי דעל כולן יחיד רשאי לסגף את עצמו בתענית, אבל זהו חילוקו דהיכא דמכוין לסגף עצמו זה אסור, אבל היכא דמתענה בשביל צרה אדרבה מצוה איכא וכמו שכתב שם כשם שהצבור מתענין על צרתם כך היחיד מתענה על צרתו וזהו גדר הדבר שלא יתענה תמיד, וכמו שכתב רבינו אלו שמתענין תמיד דייקא, וכן אסור לסגף עצמו בתענית אם כוונתו לסגף עצמו ועי' בדברי רבנו בפ"ד מפרקיו שכתב כמו שראינו שהרבה סמים מועילים רק לרפאות החולה אבל לאיש הבריא מזיקים כן ענין התענית וכו'.

ב[עריכה]

צריך האדם שיכוון לבו וכל מעשיו כלם לידע את השם. זהו שאמרו באבות פ"ב וכל מעשיך לשם שמים ועי' בחמישי לשמונה פרקים מה שהרחיב רבנו הדברים בזה, ועי' לרבנו יונה בביאור המשנה שהאריך בזה בכל פרט כדברי רבנו ועי' באבות דר"נ פי"ז ובקדושין פ"א אמר שמואל הכל לשם שמים.

ולפיכך לא יאכל כל שהחיך מתאוה ככלב וחמור אלא יאכל דברים המועילים לגוף וכו'. עי' אבות דר"נ פכ"ו האוכל אוכלין שאינם עולים על גופו עובר משום שלשה לאוין שבזה את עצמו ובזה את האוכלין ומברך ברכה שאינה כתיקונה ותפס רבנו כלב וחמור, עי' ב"ק צ"ב ב' בכפניה גללי מבלע, ובחמור עי' פסחים מ"ט ב'.

וכן כשיבעול. עי' בהשגה שכתב וכן למצות עונה ועי' כ"מ מ"ש בזה ועי' בדברי רבנו לקמן בפ"ה ה"ד אלא מלילי שבת ללילי שבת אם יש בו כח ועי' בגמ'.

ג[עריכה]

אלא ישים על לבו שיהא גופו שלם וכו' לדעת את ה'. פ"ב דביצה אבל הלל וכו' שכל מעשיו לשם שמים ואמרו שהיה הולך למרחץ ואומר אני הולך לדבר מצוה וכמ"ש בפ"ד דשבת נ' רוחץ אדם וכו' לכבוד קונו הגר"א ז"ל וכן הוא במג"א. אבל מה שהביאו מרוחץ אדם פניו לכבוד קונו. לדעת רבנו בפ"ד מהל' תפלה הוא משום תפלה והוא ענין אחר.

והוא שאמר שלמה בחכמתו בכל דרכיך דעהו. ברכות ס"ג איזוהי פרשה קטנה שכל גופי תורה תלויין בה בכל דרכיך דעהו וכתב רבנו ועל ענין זה צוו חכמים ואמרו וכל מעשיך יהיו לשם שמים והוא שאמר שלמה וכו' הדברים מבוארים להדיא באבות דר"נ בפי"ז מ"ז, וכל מעשיך יהיו לשם שמים לשם תורה שנאמר בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך.


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.