ספר יראים/רכו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
להשבית עבדך ואמתך כמוך. צוה הב"ה בפ' ואתחנן למען ינוח עבדך ואמתך ותניא במכילתא ומייתינן ביבמות בסוף פ' החולץ (מ"ח ב') עבדך ואמתך אלו בני ברית פי' עבדים כנעניים שנימולו וגופו קנוי לישראל אתה אומר אלו בני ברית או אינו אלא עבד ערל כשהוא אומר וינפש בן אמתך והגר הרי עבד ערל אמור הא מה אני מקיים עבדך ואמתך אלו בני ברית פי' אע"פ שהם בני ברית שהיה לנו (א) שביתתכם על עצמכם אחרי שגופם קנוי לך. ואין לפרש (בני ברית) עבדי ישראל שהרי מוזהרים הם כבר. ובענין הזה תניא התם במכילתא בנך ובתך אלו הקטנים שאתה מוזהר על שביתתם אתה אומר אלו הקטנים או אינו אלא הגדולים אמרת והלא כבר מוזהרים הם מה ת"ל בנך ובתך אלו הקטנים והיינו דתנן בשבת פרק כל כתבי הקדש (קכ"א א') קטן שבא לכבות אין שומעין מפני ששביתתו עליך. וביבמות פרק חרש (קי"ד א') מוקי לה ר' יוחנן בקטן העושה לדעת אביו אבל אם אינו (ב) עושה לדעת אביו אין אביו מוזהר על שביתתו כדאמרינן ביבמות קטן אוכל נבלות וטריפות אין ב"ד מצוין להפרישו ובנך ובתך דקרא נמי דמוקמינן בקטנים בקטן העושה לדעת אביו שיודע שנוח לו לאביו ומתוך שאביו חפץ בעשותו עושה ומניין (ג) עוד שאין הכתוב מדבר בעבדים עובדי כוכבים שכירים שאין גופו קנוי להן לישראל דתניא בכריתות פ' ארבעה מחוסרי כפרה (ט' א') ר' יוסי (ד) אומר גר תושב עושה מלאכה לעצמו בשבת כישראל בחול ורבנן לא פליגי עליה דר' יוסי אלא בגר תושב אבל בעבד ואמה מודו. ותנן גמי (שבת י"ז ב') ב"ש אומרים אין נותנין עורות לעבדן וכו' וב"ה מתירין. וראיה אחרונה יש לדחותה ולומר שיש קנין לישראל בשכירים יותר מבקיבולת.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |