ספר האגור/שד

(שד) המור י"א שהוא זיעת חיה והנכון שהוא דם שמתקבץ ומתיבש בחטוטר' של חיה בצואר' ונעשה ממנו המור והרמב"ם היה אוסר לאוכלו משום חשש דם. והרב ר' יונה מצדד להיתר דפירשא בעלמא הוא והרא"ש כתב על דבריו. ובאתרוג של מצוה כתב ראבי"ה המריח בו מברך והרב שמחה כתב שאין מברך והדבר נכון: