סמ"ע/חושן משפט/שה
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) שלא שלח בה יד ושאינה ברשותו. אע"ג דכבר נשבע שהוא כדבריו והיינו שנאנס' מידו או מת מ"מ צריך לישבע שאינה ברשותו משום דאם שלח בה יד כבר נתבא' בסי' רצ"ב ורצ"ד שמאז עומדת ברשותו אפי' לענין אונסין וה"ק ויכלול בשבועתו שלא שלח בה יד ואז אינו ברשותו הא שלח בה יד היתה ברשותו אע"פ שנאנסה וק"ל ועמ"ש לעיל בסי' רצ"ה בס"ב בסמ"ע עוד מזה:
(ב) ואם טוען נגנבה או אפילו שאמר פשעתי והריני משלם כו'. האי הריני משלם קאי גם אטען נגנבה דהא ש"ש דינו שחייב לשלם בגניבה ואבידה והאי או אפי' שאמר פשעתי בה כו' אינו מיושב בדברי המחבר דמאי אפי' דקאמר אלא שהעתיק ל' הטור בקיצור ובטור א"ש שסיים וכ' ע"ז ז"ל נמצא הגנב הכפל שלו כו' והוא מטעם שנתבאר לעיל בסי' רצ"ה דחכמים ז"ל עמדו על דעת הבריות דניחא להו בשומר שירצה לשלם לבעלים קרנם אם יגנב מעצמו מבלי שיצטרכו להעמידו בדין ושבאם יהיה השומר נאמן בזה הם מקנים לו הכפל באם ימצא הגנב ובזה טענת פשעתי בה והריני משלם הוא רבותא דאף ע"ג דאינו נאמן כ"כ שהרי פשע בהפקדון מ"מ כיון שרוצה לשלם בלי העמדה בדין קנה הכפל ועמ"ש בסי' רצ"ה.
(ג) נגנבה בלסטים מזויין כו'. גם בש"ח נקט הטור והמחבר האי דינא בס"ס רצ"ד ס"ו בלסטיס מזויין וכמ"ש בסמ"ע שם בטעמו:
(ד) צריך לפרוע לבע"ה כו' "עד והוא יפרע לבע"ה המחבר העתיק כאן ל' הטור שכ"כ גם בסי' זה ולעיל ס"ס רצ"ד העתיק המחבר ל' הרמב"ם דסוף הלכות שאלה ומ"ה לא הזכיר הטור שם דין פרעון דשומר לבע"ה משום דהרמב"ם ג"כ לא כתבו ושם כתבתי דלרש"י והטור צריך השומר לשלם לב"ה והוא חוזר ומוציאו מהגנב ושהמ"מ כ' שהרמב"ם ס"ל דאין על (הגנב) השומר אלא הטירחא ושהב"י כ' שי"ל שגם דעת הרמב"ם הוא שהשומר צריך לשלם להבע"ה עכ"פ ומה"ט נמי כ' המחבר כאן ל' הטור דצריך לפרוע לב"ה כו' דס"ל דגם הרמב"ם ס"ל הכי אבל הרמב"ם לא כ' זה ולפי מה שהוכחתי לעיל בס"ס רצ"ד שהרמב"ם לא ס"ל כרש"י אלא כמ"ש המ"מ בשמו א"כ גם מ"ש כאן המחבר אינו מכוון שהוא ע"פ שיטת רש" ובס"ס רצ"ד העתיק ל' הרמב"ם שאינו כדעת רש"י ודוק.
(ה) בשעה שמשך כו'. כבר נתבאר בס"ס רצ"א דבשעה שמשך דהיינו מתחלת ענין מלאכת השמירה והדומה לו בעינן שיהא עמו ואז לא איכפת לן אף אם אח"כ בשעת אבידה לא יהיה עמו ופטור מה שא"כ איפכא:
(ו) אמר סתם ע"מ כו'. וז"ל תשובת מיימוני דספר משפטים סי' י"א ש"ש או שואל שאמרו מעיקרא איני מקבל אחריות עלי פטור מכולם אפי' ש"ח לא הוה עכ"ל צ"ל דוקא בדאמר מעיקרא כן מהני בלא ע"מ משא"כ אם קיבל השמירה מעיקרא צ"ל אח"כ ע"מ ודו"ק:
(ז) נתבאר משפטו בס"ס רצ"א ע"ש מסכ"א ואילך גם בטור בסי' זה כ' מדינים אלו ע"ש:
(ח) וי"א דה"ה השאילני ואשאילך הטעם דהמשאיל הוא במלאכת השואל לשמור לו כלי המושאל לו:
(ט) ואשמור כו'. הטעם דכבר נתבאר דבעינן שיהא עמו בתחלת השמיר' של זה שאבד:
(י) שמור לי היום ואשאילך למחר כו'. משמע הא א"ל שמור לי היום ואשאילך מיד או השאילני ואשמור לך מיד הוה שמירה בבעלים וכ"כ הטור בשם הרמ"ה בהדיא ותמה עליו הטור בזה (והוא דעת הי"א שמביא מור"ם ע"ז) וגם הב"י תמה על השאילני ואשמור לך מיד ע"ש ובפריש' כתבתי דנ"ל טעמו דהרמ"ה בזה דס"ל דהא דכתיב בעליו אין עמו כו' ל"ד עמו במלאכה קאמר דא"כ לא ה"ל לקרא לסתום אלא ר"ל בעל המשאיל אינו עם ענין השאלה דלא תלה עסקו וענין אחר בשאלה זו אז חייב לאפוקי כשא"ל השאילני ואשאילך שמור לי ואשאילך השאילני ואשמור לך שכולם מקרי בעליו עמו שהרי תלה השמירה או השאלה בענין אחר שאמר אשאילך בתנאי שתשמור לי או השאילני בתנאי שאשמור לך כנגדו מיהו באומר לו השאילני היום ואשמור לך למחר לאו עמו מקרי דעמו משמע מיד בשעת התחלת שאלה ועמ"ש עוד מזה בפרישה:
(יא) שהיא כבידה. פי' והוא היה חזק יותר לנושאה עליו או שהי' רוכב גמל וכן היה מעשה בגמ' וע' בטור שהביאו ומ"ש עוד מזה:
(יב) הנשארת היא של בעל הראשון כו'. ואינו יכול זה שהי' בידו לעכבו בשביל מה שאבד לו השני דהרי פטור מאבידתו אף שהו' שואל כיון דהשני הי' עמו במלאכתו שהיה ג"כ שואל ממנו וכמ"ש ע"ז מור"ם ז"ל דה"ל השאילני כו':
(יג) כגון שראובן הניח משכון כו'. אם עשה כן מעצמו ולא תלה זה בזה אפי' הרמ"ה דחולק לעיל מודה בזה לפי הטעם שכתבתי ודו"ק:
< הקודם · הבא >
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |