סמ"ע/חושן משפט/קעב
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) שכל פתח צריך לפניו ד' אמות כו'. היינו כדי לפרק משאו וכמ"ש המחבר בס"ס שלפני זה משום דאינו יכול לכנוס עם חמורו לתוך הבית וצריך לפרק משאו מעל חמורו בהד"א שלפני פתח הבית:
(ב) כדי שיהיה לו ד' על ד' פי' לפרק משאו וכמ"ש וזולת זה צריך להיות לכל בעל הבית ד"א על ד"א בחצר לצורך תשמישו כשירצה לכפותו לחלוק וכן כ' הטור בס"ס זה אלא שלא איירי הטור והמחבר בכאן בדין כפייה לחלוק אלא ללמדינו בא שצריך ליתן לכל פתח ד"א ושיש יתרון חצר לזה שיש לו פתחים הרבה לביתו מלזה שאין לו אלא פתח אחד לביתו:
(ג) שקנו מההפקר כו' ואח"כ הקיפו כו'. דקדק וכתב אח"כ הקיפו דאע"ג שהקיפו אח"כ ביחד החצר סביב בית' מ"מ כבר זכו כל א' לפני ביתו כפי פתחיו שפתח אבל הקיפו קודם שבנו אז בשעת הקפה שהקיפו יחד זכו בשוה ותו לאו כל כמיניה לזכות יותר בפתחיו שפתח ועפ"ר מ"ש עוד מזה:
(ד) אבל שנים שקנו או שירשו כו'. בפרישה כתבתי דחלקו בזה כדי ליישב הא דאמרי' האחין שחלקו אין להם דרך ולא חלון ולא סולמות ולא אמת המים זע"ז לכך כתבו דההיא איירי בירשו בנכסי אביהן וכאן איירי בזכו מן ההפקר ובטור נראה דרש"י חילק בענין אחר וכ' דהכא מיירי דחלק ראובן נכסיו לב' בניו על פיו כו' וכמ"ש מור"ם ז"ל בהג"ה משא"כ בירושה דעלמא והרא"ש מוקי לה דההוא דאחין כו' מיירי דחלקו בשומא והעלה א' לחבירו בדמים וכמ"ש המחבר בסעיף שאחר זה ולית פלוגתא בהני אוקימתא אלא מר אמר חדא כו' וק"ל:
(ה) כששני הבתים שווים כו' ה"ה כשאינם שווים ולא חלקוהו בשומא ועילוי אלא אורחא דמילתא כ' הטור והמחבר ועפ"ר:
(ו) ואותו שהגיע לחלקו הבית שיש בו שני פתחים נתן כו' ה"ה אם הבית שיש בו פתח א' עדיף מהבית שיש בו שני פתחי' והוא נתן לבית של ב' פתחים העודף זכה ג"כ בעל ב' פתחים לכל פתח ד"א דאמרי' דאלולי זה הי' צריך ליתן לו עודף יותר ובפרישה כתבתי די"ל דלרבות' נקט הטור והמחבר דאותו שיש לו שני פתחים נותן העודף דה"א כיון דהעלה סתם ולא הזכיר שבשביל הב' פחחים מעלה לו לא היה דעתו עליהן קמ"ל וכ"ש אם בעל פתח א' העל' לבעל ב' פתחים דשם אין ריעותא כלל במה דלא הזכיר בעלוייו שיש לה שני פתחים דמה לו להזכיר טובתו של השני וק"ל:
(ז) בכלל זה העילוי כו' פי' אע"ג דעלו סתם ולא הזכירו הד"א:
(ח) ואם יחד לו פתח כו' הטעם דהנשארים נחשבים לו כסתומין ולא יפתחו לעולם כיון שיש לו פתח א' פתוח ואינו דומה למ"ש המחבר בסמוך בס"ז בבית סתום דיש לו ד"א (ודין זה ודין דהתם שניהן הן מדברי הרמב"ם בפ"ב דשכנים) דשם כיון דאין לו פתח כלל אמרי' דודאי סופו להפתח אם לא שפרץ פצימיו:
(ט) אם אפשר להכנס בתוכו במשאו. פי' דסמוכה על עמודים ואין לה מחיצה לעכב החמור מלכנס שם ולאפוקי ממקצת אכסדראות דיש להן מחיצות נמוכות סביב מכל צדדיו אלא שאינן מגיעות לתקרת האכסדרה:
(י) אין לה ד"א פי' אין להם ליתן לפתחו ד"א כמו שנותנין לפתח הבית דטעמא מאי אמרו רבנן דנותנין ד"א משום פירוק משאו והיינו דוקא בבית משום דסתם בית אין יכולין להכניס בו החמור לפרק משאו ובאכסדרה זו יכול לכנוס שם ואפילו אם אין האכסדרה רחבה ד"א אין מוסיפין עליה מהחצר להשלימה לד' דלא עדיף אכסדרה מבית דאינו רחב ד"א שכ' הטור והמחבר בסמוך ס"ח דאין נותנין לפתחו ד' אמות אבל אם אכסדרה עומדת לפני פתח הבית צריכין ליתן לפתח הבית ד' אמות אלא שרחבה של אכסדרה העומדת לפני פתח הבית עולה במנין אותן ד' אמות כיון דיכולין להכניס שם החמור בזה מסיק מור"ם דאמרי' מה שחסר רחבה של אכסדרה מד"א דמשלים ליה מהחצר ומצרפין יחד ועולות לד"א דצריכין ליתן לפתח הבית וכך כתב הטור בשם ר"י ומה שכתב ראשונה בדברי המחבר הן כפירש"י וכך כ' הטור בשמו ועפ"ר:
(יא) בית שער כו' פירש"י דהוא כמין בית קטן אצל בית גדול ופעמים עוברים עליו לכנס לגדול וכתב הטור שפי' זה עיקר אבל בית שער ממש שעוברין בתוכו כשנכנסין לחצר אף שהוא של אחד מהן מכל מקום אינו ראוי לתשמיש כיון שהכל עוברים שם ואין נותנין לו ד' אמות ועפ"ר:
(יב) או מרפסת. ז"ל הטור בא"ח ר"ס שע"ה מרפסת הוא דרך לעליות הפתוחות לה ועומדת בחצר ועולין לה בסולם כו' ע"ש וכן פירש"י:
(יג) לול של תרנגולים פרש"י בית קטן שמגדלין בה תרנגולים ויש לו פתח לחצר:
(יד) אין לה ד"א ל' הגמ' טעמא מאי דנותנין ד"א משום פרוק משא וכאן דאין בו אלא תרנגולים תרנגול מטפס ועולה דרך ראש הכותל ועייל להלול:
(טו) בין שקירויו לפנים. פי' אז פשיטא דאין נותנין לו ד"א דבמקום שאין מקורה אין מן הדרך להניח שם כלום ופנוי הוא שם לפרק המשא אלא אפי' אם הקרוי הוא לחוץ לצד הפתח אפ"ה כיון דחציו השני הוא מגולה ופנוי מהכלים אפשר לפרק ולהניח משאו מיד שם רש"י ע"פ הגמ':
(טז) בית סתום כו'. פי' שסתמו פתחה אפ"ה אמרי' היום או מחר יפתחנה אם לא דפרץ פצימיו של הפתח דאז בטלה תורת הפתח לגמרי ועמ"ש בס"ג:
(יז) מאחר שהיה שם פתח מתחלה. פי' והיה לו בודאי חלק בחצר לכניסה ויציאה ובפריצת פצימיו לא סילק אלא פירוק משאו שלפני הפתח וחלקו שבחצר אין לו שייכות לפתח הבית שנאמר שבסילוק הפתח יבוטל חלקו בחצר:
(יח) בית שאין לו ד"א על ד"א כו'. דאז אין תורת בית תשמיש עליו ליתן לפתחו ד"א לפרק בו משאו:
(יט) עד פתח הבית הזה חולקין פי' לאפוקי אם היה בביתו ד"א על ד"א דאין יכול לכפותו לחלוק החצר אא"כ יש לו ד"א בחצר זולת הד"א שלפני הפתח וכמ"ש לעיל וכ"כ בטור בהדיא בס"ס זה ע"ש:
(כ) הזבל של חצר כו' אבל אכסניא כו' כל המחבר הוא לשון הרמב"ם ועפ"ר ודרישה שם הוכחתי מל' אבל אכסניא כו' דכתבו דס"ל דפי' אכסניא הוא מה שצריך ליתן להם פיזור למזונותיהם והשתא הוה שפיר דבר והפוכו עם הזבל הנזכר בגמר' דס"ל דפירושו הוא הוצאות פינוי הזבל מהחצר (אם אינן מבקשין להיות נדרס בחצר לעשות ממנה אשפה לזבל בו שדותיהן) והוא נגבה לפי הבתים לפי שדרך הפתחים משליכין אותו שם אבל ההוצאה שגובין לצורך האכסניא למזונותיהן אינו לפי הפתחים אלא לפי הדרים שם והבאתי כמה ראיות שפירשו כן הרמב"ם והטור וגם כתבתי שם די"מ אכסניא הוא הזבל שמניחין שם אכסניא של מלך שעוקרין דירתן ממקום שהיתה להם חנייה ומפורש בהרי"ף והרא"ש דל"ד זבל בהמות אלא ה"ה חביות של חרס ושמריהן דאותן הדברים נחלקין לפי בני אדם הדרים שם ולפי שגם הוצאות אכסניא היתה לפי בני אדם הדרים שם ומינה דכמו דחביות ושמריהן נוח להן לבני החצר להתחלק בו דומיא לזה מיירי הזבל דרישא ודסיפ' והיינו לאחר שנעשה אשפה וכמ"ש ולפי פי' זה צריכין לפרש מ"ש ברישא הזבל של החצר מתחלק לפי פתחים דאינו ר"ל הוצאו' הזבל אלא ר"ל הזבל שנעשה ממנו אשפה לאחר שנדרם בחצר ונוחה לבני אדם לזבל בו שדותיהן הוא מתחלק לפי הפתחים אבל זבל של אשפה והחביות שמניחין הבני חיילות חולקין לפי בני אדם והוא ג"כ דבר והיפוכו ומ"ה לא נקט אלא זבל של אכסני' דומיא דרישא וה"ה חביות ושמריהן כמ"ש הרי"ף והרא"ש ובזה נתבארו דברי מור"ם ז"ל מ"ש בהג"ה דמ"ש פי' הזבל שמניחין בחצר הוא כפי' השני ור"ל זבל הנעשה אשפה שמניחין בני האכסניא לאחר שעקרו מהן חנייתן ומ"ש אחר זה די"א אכסניא שצריכין לתת להן אכסניא ר"ל שצריכין ליתן להן מזונותיהן ולפי זה מ"ש ברישא הזבל של חצר מתחלק לפי הפתחים ר"ל הוצאת הזבל לפינוי ונקוי החצר והיינו כשלא נעשה מהן אשפה וכמ"ש ולשני הפירושים הסיפא עם הרישא דבר והיפוכו הוא וכל' אבל אכסניא שכתב ולאפוקי אם נפרש דבל' אכסניא ר"ל החניות שנותנין לאכסניא של מלך בבתיהן דאינו דבר היפוכו עם הרישא ודו"ק ולא כע"ש שפי' הרישא בזבל שמזבל בו שדותיהן ואכסניא דסיפא פירש מה שהמלך מטיל על בני החצר דאף אם נאמר דר"ל דמטילין עליהן ליתן חניות אכתי אינו דבר והפוכו עם הרישא ונראה דמ"ה חיסר בע"ש שם תיבת אבל בלשונו ואינו נכון אלא כמ"ש ודוק בדרישה מ"ש עוד מזה:
< הקודם · הבא >
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |