סמ"ע/חושן משפט/כד
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) אין נזקקין אלא לתובע. כן הוא ל' הגמ' והביאו הפוסקים וכתבו עליו פירושו זה בכה וזה בכה וכולן אמת לדינא מ"ה סתם המחבר ללמדינו שבכל ענין קאמרי' ומור"ם כ' קצת מהן לגילוי מלתא וסיים וכ' וכל כיוצ' בזה כו':
(ב) בענין שלא יוכל לומר פרעתי. פי' כגון שהלוהו בשטר שחתומים עליו עדים אבל אם הי' נאמן לו' פרעתי הי' נאמן ג"כ בטענה זו שטוען יש לך משלי במיגו דאי בעי הוי טוען פרעתי:
(ג) יש לך משלי כ"כ. וז"ל הטור ושמעין משיב תפסת משלי החזיר לי מה שתפסת או משכון הי' לי בידך ונפחת מדמיו עד כאן לשון הטור ואפילו אם התובע מודה להנתבע שנפחת (אלא שמחולקים בשיעור הפחת) אפ"ה דינא הכי ד"מ בשם מרדכי ריש ב"מ:
(ד) יותר מל' יום. דאלו לא בקש שמעון אלא ל' יום שהוא זמן ב"ד הוי שומעין לשמעון אפי' לא זיילי נכסיה ואי מבקש זמן יותר מל' יום ואין אנו יודעי' שיש עדים שיודעים בדבר אפי' אי זיילי נכסי' דשמעון אין שומעין לו אלא מיירי שהב"ד יודעי' שיש לו עדים שיודעי' בדבר (פי' שהיו אצל זה הענין אלא שאין הב"ד יודעים אם יעידו כדברי הנתבע או לא) בזה יש חילוק בין זיילי נכסיה דנתבע או לא וכן הוא מבואר בטור בשם הרא"ש ועפ"ר מ"ש דל"ת מזה אמ"ש לעיל סי' י"ו:
(ה) וצריך לשלם לו מיד פי' אם יש לו מעות ואינו מבקש זמן אלא לברר תביעתו ולנכות זה בהלואתו בזה קאמר דצריך לשלם לו מיד מאחר דאינו יכול להביא ראיותיו שחייב לו כנגדו תוך שלשים יום ויותר מזה אין נותנין לו א"כ למה לנו להמתין לו על חנם שלשים יום ואם אין לו מעות אין נותנין לו יותר מל' יום להשתדל מעות באיזה צד:
(ו) אם לא שזיילי נכסיה. פי' שאין לו מעות גם לא יכול ללות או למכור נכסיו אם לא שזיילי נכסיה והוא כשיראו הבריות שהוא צריך למעות לא יקנו נכסיו כ"א בזול כי ידעו שיצטרך ליתן להם בזול בענין כזה אמרו להזקק לנתבע תחלה ונותנין לו זמן כפי צרכו אפי' יותר מל' יום להביא ראיותו ופטור ע"י זה מראובן התובע שלא יצטרך למכור נכסיו בזול:
(ז) ויש היזק בזה לנתבע ועיין בטור שכתב עוד בשם הרא"ש ז"ל ועוד יש נ"מ שאפי' אמר הנתבע להביא ראיותיו תוך ל' נזקקין לתובע תחלה לפסוק הדין מיד ואם יביא העדי' תוך ל' יום יסתיר הדין ואם לא יביא אותם נמצא שהתחילו ל' יום שנותנין לו לפרעון מזמן הראשון שנפסק הדין עכ"ל ועפ"ר מ"ש דל"ת מזה למ"ש למעלה סי' י"ו ע"ש:
(ח) שישמעו דבריו תחלה. ל' המרדכי שם ומאוד יכול למתר דבריו בזה שישמעו דבריו תחלה ומסיק וכ' שם דבזה הענין דאינו מבקש שישלמו לו תחלה אלא שישמעו טענותיו תחלה צ"ל דמ"ש ואי זיילי נכסיה היינו שצריך שמעון בלא"ה למכור וכשיראו שראובן תובע לשמעון יסברו שבאו למכור כדי שיפרע לראובן וידחקו אותו בקנייתו משא"כ כשיראו את שמעון שיטעון בתחלה שיסברו שהוא התובע ע"ש:
(ט) או שמבקש כו' והטור סיים בזה כי שמא היום או מחר ימצא עדים או הנתבע יודה וכ' בד"מ בשה הרשב"א דאפי' קנו מידו לדון לפני ב"ד והראה שטרותיו יוכל להסתלק ולומר לא אדון עכשיו אם לא כשזילי נכסי' ע"ש:
(י) שאינו רוצה שישבע לו עכשיו עמ"ש בסי' י"ו דיש נ"מ בזה אף שיכול לסתור שבועתו אם יהיו לו עדים והא דכ' שם בסימן י"ו דלאחר ל' יום נשבע בע"כ של התובע התם מיירי שזייל נכסי הנתבע ומ"מ ממתינין לו שם ל' יום משום דמיירי שהתובע טוען שיש לו עדים שאינו יכול לישבע וכמ"ש שם וכאן לא איירי בהכי מש"ה כת' מור"ם שכשלא זיילי נכסיה אין שומעין לנתבע שרוצה לישבע עכשיו משמע הא זיילי נכסי' שומעין לו לישבע עכשיו א"נ עכשיו ל"ד קאמר וכן משמע מדסיים וכ' אלא לכשירצה דמשמע אפי' אחר זמן הרבה דיוקו הוא דבזיילי נכסי' הוא דאין שוהין כל כך אבל ל' יום משהין אותו וק"ל:
(יא) וכל כיוצא בזה עי' בתס' ובמרדכי מ"ש עוד פי' על נזקקין לתובע תחלה דהיינו אם תבע ראובן לשמעון שחבלו אז נזקקין להוציא מיד שמעון דמי חבלתו מיד אף ששמעון טוען יש לראובן משלי בידו ורוצה להביא עדים ע"ז תוך ל' יום כי אין נותנין זמן לחבלות כלל ע"ש:
(יב) ואין רוצה לטעון עכשיו שומעין כו'. והא דכ' מור"ם בהג"ה לקמן בסי' פ"ז סכ"ד אדין כזה שאומרי' לתובע שיטעון עליו הכל ביחד כו' (ודוחק לומר דהתם מיירי בדזיילי נכסיה כאשר הקול יוציא עליו שיש עליו חובות הרבה) ונראה ליישב בדבר הלמד מעניינו דשם בסי' פ"ז קאי אמ"ש המחבר דהטוען על חבירו טענות הרבה אין משביעין אותו אלא שבועה אחת על הכל אזה כ' מור"ם והוא מתשובת מיימוני דמטעם זה אף אם עדיין לא טען הרבה טענות אלא שאמר שיש עליו עוד תביעות שאומרי' לו הב"ד שיטעון עליו הכל ביחד ואם יטעון עליהן הנתבע טענות שיפטר בהן בשבועה יכלול בשבועה א' ואפי' בזה לא כ' מור"ם שמכריחין אותו על ככה אלא מסיק וכ' ז"ל ואם אינו רוצה והנתבע או' שאינו חייב לו כלום נשבע ונפטר מכל התביעות משא"כ כאן דלא איירי מדין שבועות ויכול להיות דאיירי דעל טענה שהוא טוען עתה על הנתבע אינו נפטר בשבועה וא"כ למה יאמרו לו הב"ד שיתבענו עתה ג"כ בשאר תביעות ואף דמיירי ג"כ כאן כשיכול לפטור הנתבע על טענה ראשונה בשבועה מ"מ י"ל דהנתבע אינו אומר שאינו ח"ל כלום בשאר התביעה אלא כדי להפטר ממנו רוצה שיתבענו עכשיו בזה למדנו כאן דנזקקין לתובע אם לא בזיילי נכסיה וק"ל ונראה דבמקו' דזילי נכסיה אף דלא אמר התובע כלל לפני הב"ד שיש לו על פלוני תביעות אלא הנתבע שמע שקול יוצא עליו שחייב לפלוני יכול הוא לתבוע לאותו פלוני שיראה לפני ב"ד שטר חוב שבידו עליו ואם לא יראה מוטל על הב"ד לסלק הקולי קולות מעליו בנתינה לידו כתוב וחתום או יעשה כרוז באופן שלא יתזלו נכסיו:
(יג) שומעין להתובע כו'. וכ' בד"מ בשם מהרי"ו סי' קמ"ז בא' שתבע לחבירו ולא רצה להשיב לו מחמת שהוא אלם ואח"כ חזר הנתבע ותבע לתובע מחמת דברים אחרים גם הוא א"צ להשיב לו עד שישיב לו תחלה וע"ש:
< הקודם · הבא >
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |