סידור שיח תפילה/סדר עירובי תבשילין

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

סידור שיח תפילה סדר עירובי תבשילין

סדר עירובין תבשילין

א. אם חל יו"ט ביום ו' צריך לעשות בעיו"ט עירובי תבשילין שיוכל לאפות ולבשל מיו"ט לשבת, ולכתחילה יש ליזהר להקדים הכנת המאכלים לשבת כדי שיגמור מלאכתו בעוד היום גדול, שאם יגמרם סמוך לחשיכה בזמן שלא שייך שיצטרך להם ביו"ט יש בזה לתא דמלאכה דאורייתא, ולא יועיל ע"ז עירוב תבשילין. (תקכ"ז א')

ב. מטעם זה נהגו להקדים תפילת ערבית בליל שבת שלאחר יו"ט כדי שלא יאחר לבשל עד סמוך לחשיכה. (שם)

ג. מותר להניח עירובי תבשילין בספק חשיכה אך אם קיבל עליו יו"ט באמירת ברכו אינו יכול לערב, ובשעת הדחק יכול לערב אף אחר ברכו כ"ז שלא התפללו הציבור ערבית אם עדיין לא חשכה. (תקכ"ז ג')

ד. אם הוא קיבל ע"ע יו"ט והציבור לא קיבלו אפשר דיכול עדיין לערב כ"ז שלא התפלל מעריב. (שם)

ה. צ"ע אם אפשר לערב עבור אשה שכבר הדליקה נרות יו"ט, ולכתחילה ודאי יש ליזהר לערב קודם שתדליק. (שם)

ו. לכתחילה יש לערב בכביצה פת (והוא כשני ביצים שלנו) ותבשיל כגון בשר או דגים, ומשום הידור מצוה יקח לחם שלם וחתיכת בשר או דגים חשובה. (תקכ"ז ה')

ז. מצוה על כל אדם לערב, ולכתחילה טוב לעשות התבשיל של ע"ת בעיו"ט עצמו ולא מקודם, אך אם אין לו כשר לכתחילה שיניח בעיו"ט תבשיל שנתבשל מקודם, לשם עירוב. (תקכ"ז י')

ח. מזכה העירוב ע"י אחר וחוזר ונוטלו ומברך על מצות עירוב ואומר בהדין עירובא וכו', וצריך לומר המלאכות בפירוש ולא מועיל מה שאומר למעבד כל צרכנא. ואם אינו יודע לשה"ק יאמר בלשון שמבין, וי"א שבדיעבד אם הניח לשם עירוב אף שלא אמר בהדין עירובא יצא, ולכתחילה יש להחמיר כדעה ראשונה. (תקכ"ז י"ז י"ח)

ט. אין עירוב תבשילין מועיל רק לבשל מיו"ט שחל ביום ו' לשבת אבל אם חל בימים ה' ו' אסור לבשל מיום ה' לשבת. (תקכ"ז י"ט)

י. נאכל או נאבד התבשיל קודם שבישל לשבת אינו יכול לבשל אא"כ נשאר מהתבשיל כזית. ודווקא אם נאכל התבשיל, אבל אם נאכל הפת יכול לבשל. (תקכ"ז כ')

יא. לאחר שהכין צרכי שבת יכול לאכול העירוב. מ"מ לכתחילה נכון שיניחו בשבת ללחם משנה ערבית ושחרית ובמנחה יבצע עליו דכיון שנעשה בו מצוה א' יעשה בו מצוה אחרת. (תקכ"ז כ"ג) ולהנוהגים כהגר"א לבצוע על ב' ככרות בכל סעודה יניחנה לסעודה שלישית ויבצע עליה.*

יב. מי שלא עירב אסור להדליק נר של שבת, ויש מקילים. לכן נכון לכתחילה שיקנה לאחרים והם ידליקו. אבל להציע המטות מיו"ט לשבת מותר, ולקפל הטלית יש דיעות בזה. (תקכ"ז כ"ה)

יג. נכון לומר גם ולאפוקי.*

יד. אחרי החתונה שהלכתי לאכול בשבת ויו"ט אצל הורי אמר לי שלא לברך בביתי על עירוב תבשילין כיון שאין לי צורך לבשל.**

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְו‍ֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת עֵרוּב:

בַּהֲדֵין עֵרוּבָא יְהֵא שָׁרֵא לָנָא לְמֵפָא וּלְבַשָּׁלָא וּלְאַטְמָנָא וּלְאַדְלָקָא שְׁרָגָא וּלְאַפּוּקֵי וּלְמֶעְבַּד כָּל צָרְכָנָא מִיּוֹמָא טָבָא לְשַׁבַּתָּא לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל הַדָּרִים בָּעִיר הַזֹּאת:

מי שאינו מבין את השפה הארמית אומר בלשון הקודש:

בָּזֶה הָעֵרוּב יְהֵא מֻתָּר לָנוּ לֶאֱפוֹת וּלְבַשֵּׁל וּלְהַטְּמִין וּלְהוֹצִיא וּלְהַדְלִיק נֵר וְלַעֲשׂוֹת כָּל צָרְכֵינוּ מִיּוֹם טוֹב לְשַׁבָּת לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל הַדָּרִים בָּעִיר הַזֹּאת:

· מעבר לתחילת הדף

הזכויות על סידור שיח תפילה שמורות להוצאה לרבות שימוש מסחרי מכל סוג שהוא