נתיבות המשפט - ביאורים/חושן משפט/קלב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נתיבות המשפט - ביאוריםTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png קלב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
נתיבות המשפט - ביאורים
סמ"ע
קצות החושן
פתחי תשובה
ש"ך
אורים
תומים
באר הגולה
ביאור הגר"א


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) אינו חייב לשלם. עש"ך ס"ק ב' נרשם בטעות וצ"ל הרשימ' בסעיף ב' על אינה חייבת לשלם עד אבל אם הם בעין גובה ממנו. הדברים תמוהין מאוד כמו שתמ' בתומים דדוקא בלותה וגוף הממון שלות' הוא בעין גובה משא"כ בשיש לה מעות אחר בעין. לכן העיקר דאפי' הם בעין אינו גובה:

(ב) יפרע מאיז' מהם שירצ'. ובתומים תמה ע"ז דהא הרב המגיד למד דין זה מהא דפרק בית כור בשני אחין שחלקו ובא בע"ח וכו' דהבע"ח יכול לגבות מאיז' מהן שירצ' ונכסי דאינש אינון ערבין ומש"ה פסק גם בשני ערבין הדין כן ולא ס"ל לי' תי' התוס' שם דמיירי באפותיקי א"כ לפי מה שפסק המחבר בסי' ק"ז דאפי' בשני יורשין אין הבע"ח יכול ליטול רק מכל אחד החצי כשיש בו שיעור שדה א"כ אמאי פסק כאן בשני ערבים דנפרע מאיז' מהם שירצ' וכן הקשה בס' קצה"ח סי' ק"ז. ולפע"ד נרא' דהדין עם המחבר דהא דפסק המחבר בסי' ק"ז בשני אחין דנוטל מכל אחד החצי אף דבש"ס פ' בית כור מוכח דהבע"ח יכול לגבות מאחד מהן אף דלא ס"ל תי' התוס' דמיירי באפותיקי היינו טעמא כיון דקיי"ל דאחין שחלקו לקוחות הן דאין בריר' ובגיטין ס"פ השולח דף מ"ז כתב רש"י דהיינו דבכל חלק יש לכ"א החצי והחצי השני הוי כמכר לחבירו בעד חלקו שהי' לו בחלק חבירו ע"ש ומבואר בסי' ק"ז בטור דיורש שמכר נכסי אביו דאין הבע"ח יכול לחזור על היורש אפי' המעות שקיבל הן בעין בידו רק שחוזר על הלוקח שקנה הקרקע וגם מבואר שם דאם היורש מכר הקרקע ונשאר ביד היורשים עוד קרקע דא"י לחזור על הלוקח דמצי א"ל הנחתי לך מקום לגבות וא"כ כיון דאחין שחלקו הוי בחלקו כאילו יש לו חצי שדה משלו וקנה חצי שדה מחבירו מש"ה אין יכול לטרוף ממנו רק חצי שדה שהוא שלו שירשו אבל חצי שדה השני שלא ירשו רק שקנאו מאחיו א"י לגבות ממנו דמצי א"ל הנחתי לך מקום לגבות דהרי יש עדיין ביד חבירו חצי שדה שירש מאביו מש"ה מחויב לחזור על חבירו מחצי שדה שירש וכן אפי' לדעת התוס' בגיטין שם ד"ה טבל וחולין שיש ג"כ ספק שמא כל מה שיקבל בחלקו הן של חבירו והוא בקנין תחת ידו מחבירו וחלק שת"י חבירו הן שלו מ"מ ממ"נ יכול לגבות ממנו החצי דהא אם הכל קנה מחבירו ולא נשאר תח"י חבירו שום דבר ממה שירש בודאי יכול לטרוף ממנו דהא לא מצי א"ל הנחתי רק החצי השני א"י לגבות ממנו דאימר חצי נשאר ביד חבירו בירוש' מש"ה אפי' חלקו בהרב' שדות שביד כל אחד הוא הרב' יותר מחובו מ"מ יש לספק אולי אין בידו ממה שירש רק כנגד חצי החוב והמותר קנה מיד חבירו וא"א לגבות בל זמן שיש ביד חבירו ג"כ חלק ירושה כיון שהן כלקוחות דהא מה"ט אמרינן בבכורות פרק יש בכור דאין מלוה על פה גובה מאחין שחלקו כיון דלקוחות הן ובש"ס פרק בית כור דהבע"ח יכול לגבות מאיז' שירצ' הוא אליבא דמ"ד יש ברירה וליתא בהו דין לקוחות:

(ג) חוזר ותובע מחבירו חלקו. עש"ך ס"ק ה' דכשגב' מהערב א' דהערב יכול לתובעו השני החצי אף למאן דס"ל דיכול המלו' לגבות מאיז' ערב שירצה ובספר קצה"ח בסי' ע"ז תמה ע"ז ומדמה אותו לשני לקוחות שקנו שני שדות כא' דאם גבה הבע"ח מאחד מהם דא"י לתבוע מחבירו ע"ש והוא תמוה דשנים שערבו דמי ממש לשנים שלוו דמה לי אם אמרו שנים תן לנו מעות ונהי' חייבים לך או שאמרו תן לפלוני ונהי' חייבים לך דתן לפ' הוי ממש כאומר תן לי דהא באשה אם אמר' תן לפלוני ואקדש לך מקודשת דהוי כקיבלה בעצמ' וה"נ דכוותי' וכן אפי' אם שלא בשעת מ"מ ערבו שנים ביחד ואמרו אנחנו מתחייבים לך בק"ס אם לא יתן זה הוו ערבים זה לזה דמה לי שנים שלוו ביחד שהן ערבים זה לזה כמבואר בסימן ע"ז או שחייבו עצמם ביחד אבל אם כל אחד נעשה ערב בפני עצמו ודאי אין לערב אחד על חבירו כלום וכן הדין במחל לאחד מהן אם נעשו ערבים ביחד ואמרו אנחנו ערבים דמי לשנים שלוו ומה שדימו אותו לב' לקוחות לא דמי כלל דבשני לקוחות בודאי שלא נעשו שותפין בערבות וכן בערבות גופי' אם כל אחד נעשה ערב זה שלא בפני זה ג"כ אינו חוזר וגוב' מחבירו כמ"ש בסמוך וא"י הלוקח שטרפו ממנו בראשונ' לבוא על לוקח ב' רק מצד אחריות ובכה"ג א"א לבוא מצד אחריות דאפי' לוקח שדה אחד והניח שדה אחר ביד הלוה ובא בע"ח ולקח השד' מיד הלוקח כגון שהי' באופן שלא הי' יכול לומר והנחתי לך מקום לגבות כגון שלא הי' השדה כאן אין הלוקח יכול לגבות ממנו כשלקח שלא באחריות דעביד אינש דזבין ארעא ליומא כדאמרי' בב"מ רק משום שקנה באחריות ואפי' קנה בסתם אמרי' דדעתו על אחריות כדאמר בב"מ שם וידוע דאפי' כתוב אחריות אין האחריות מתחיל רק מיום שני כיון שהוא במקום שאין כותבין שעות מש"ה אין הלוקח שנטרף ממנו השדה יכול לטרוף מהלוקח שקנה אחריו משא"כ בשני ערבין שלא שייך סברא זו (ועש"ך ס"ק ה' ויש שם ט"ס וצ"ל ומש"ה כיון שפרע זה כל החוב וכו' מ"ש המחבר סברת הרמב"ם דשנים שערבו נפרע מאיזה מהן שירצה ותיבת לא ט"ס):


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון