נחל קדומים/ויקרא/יג

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

נחל קדומים TriangleArrow-Left.png ויקרא TriangleArrow-Left.png יג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ב[edit]

אדם כי יהיה בעור בשרו וגו'. אע"ג דאמרו בויקרא רבה (פ' י"ז) אין בעל הרחמים פוגע בנפשות תחילה והכתוב הפך הסדר נגעי גופו ובגדיו וביתו. כתבו המפרשים דהקב"ה מתרה במכה הגדולה בתחלה כמו שעשה לפרעה דבתחלה א"ל על מכת בכורות. ומיהו משמע דדוקא במדת רחמים אינו פוגע בנפשות תחלה אבל במדה"ד פוגע. ואפשר דזה כונת ירמיה שהיה מקלל בעת אפך עשה בה"ם דייקא תחילה בנפשותם כי דוקא מדת הרחמים אינו פוגע בנפשות תחילה. [אגב שטיפא נכתב עוד בהגהות עיר מקלט סי' קעט]. וכתבו המפרשים דכשהם יסורין של אהבה באים בגופו תחילה. וכשהם לכפרה מתחילים מנכסיו. ובזה אפשר פסוק ריש וקלון פורע מוסר ושומר תוכחת יכובד ונקדים מ"ש רבינו מהר"ם אלשיך דהיסורין למרק נקראים מוסר. ויסורי אהבה נקראים תוכחת שהם להוכיח לכל שהוא צדיק גמור וזש"ה מוסר ה' בני אל תמאס שהם יסורין למרק ואל תקוץ בתוכחתו ביסורי אהבה עכ"ד. וז"ש ריש וקלון פורע מוסר דכשחטא ובאים יסורין למרק הוא ריש וקלון פורע מוסר דכיון שהוא חייב צריך לקבל. ושומר תוכחת שממתין יסורי אהבה הנקרא תוכחת כר"א ברבי שמעון פרק הפועלים שהיה אומר בואו אחי בואו ריעי יכובד וכר"א שנדרו לו ממון הרבה כמבואר שם. ודרך רמז ואסמכתא אפשר לומר אדם כי יהיה בעור בשרו וגו' והי' בעור בשרו לנגע צרעת במ"ש פ"ז דנגעים אלו בהרות טהורות שהיו בו קודם מתן תורה ודרשינן אדם כי יהיה מן הדבור ואילך ומהכא הקשה הרב המוסמך מהר"ח אבולעפיא ז"ל זקנו של מופת הדור הרב עץ החיים למ"ש התוס' והר"ן פ"ק דנדרים (דף ז' ודף ס"ד) והרא"ש שם והתוספות פ"ק דע"ז (דף ה') שדתן ואבירם מצורעין לא היו שבקרב ישראל היו יושבין הרי דהיו טהורים. ויש מי שאמר דחזרו למומן בעגל ופנים חדשות הוו ומטמאין ואין דבריו נראים דהרי קודם מ"ת לא היו טמאים דעדיין לא נאמרה פרשת טמאים ולא היו כהנים ובודאי שקודם מ"ת טהורים ובמ"ת נתרפאו ואמאי איצטריך כי יהיה ומוכרח דאלו בהרות שהיו קודם שנתרפאו וחזרו הם עצמן בעגל טהורות ולהכי אתא קרא. גם יש מי שתירץ לש"ס דלא אפשר דהיו מצורעין ומשו"ה אמר כי מתו דאינן נקראין מתים אם טהרו דכ"כ רש"י פרשת בהעלותך מה מת מטמא בביאה וכו'. ולא נהירא דנקרא מת משום שהוא מאוס ואין לו רפואה והראיה וימת מלך מצרים ולש"ס ל"ק דהא כתב הרא"ש דאם היו עשירים גם מצורעין יכולין להרע ע"י עשרם ולקושית הרב הנז' יש לישב דהיו מרחיקין מהם משום נזק כמ"ש ס"פ המדיר ועיין אמרי נועם סוף בהעלותך ושערי דף צ"ב. וזה רמז הכתוב אדם כי יהיה מהדיבור ואילך לאפוקי קודם מ"ת והכונה והיה בעור בשרו שהיה קודם מ"ת אף שנתרפא כיון שחזר מה שהיה קודם מ"ת הם עצמן טהורות ולז"א כי יהיה מהדיבור ואילך ודוק היטב כי קצרתי. ואחר זמן רב בא לידי ספר שאלת שולם ובדף מ"ח ע"ב עמד על זה ומאי דמסיק לא שמיע לי:

לג[edit]

והתגלח וגו'. כ' רבינו מהר"א גרמיזא ז"ל ג' דויתגלח גדולה אמצע פסוקי תורה. דרוש דרש אמצע בתיבות. ג"ד גמול דלים ושקיל מכל התורה וכו' עכ"ד. ואפשר לצרף כי וי"ו דכל הולך על גחון אמצע התורה באותיות. והוא רמז ג' גמ"ח ובזה מיחד ד"ו שהוא דלת דרש חצי התורה בתיבות וי"ו דגחון אמצע אותיות ורומז ליחוד קבה"ו והמ' באמצע ת"ת ורמז כי ע"י גמילות כמשמעות גימל מיחד הדודים ד"ו ודוק כי קצרתי וא"ש ההי"ב:

נט[edit]

זאת תורת נגע צרעת וגו' לטהרו או לטמאו. אפשר לרמוז במ"ש רבינו בעה"ט ברמזיו שנא' ה' פעמים זאת תורת וזה ראשון לומר שמדבר לה"ר כאלו עובר על חמשה חומשי תורה ע"ש ריש פ' טהרה. אך הרב בעל כלי יקר שם כתב דה"פ תורת דע"י שעוסק בה' חומשי תורה ניצול מהצרעת הבא על לה"ר ע"ש בסוף הסדר. ואפשר דזה רמז בזאת תורת הראשון לומר זה שנזכר ה' פעמים תורת היינו טעמא לומר אם חטא ודיבר לה"ר הוי כעובר על ה' חומשי תורה. ואם חזר בו ועוסק בתורה ניצול. והיינו דכתיב זאת תורת וגו' לטהרו כשעסק בה' חומשי תורה או לטמאו כשידבר לה"ר ועבר וסמיך ליה זאת תהיה תורת לומר דאף אם נטמא ודיבר לה"ר תקנתו זאת תורת שיעסוק בתורה ויתרפא. ובס' כ"י קדמון מצאתי שאת ספחת בהרת צרעת. ר"ת שסב"ץ והוא רמז לארבע אבות נגעים ששנינו במשנתנו בהרת עזה כשלג שניה לה כסיד ההיכל והשאת כקרום ביצה שניה לה כצמר לבן. שלג סיד ביצה צמר ר"ת שסב"ץ. ומחי"ת בגימטריא מחיה בכעדשה:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.