נחל אשכול/קהלת/א

· הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

נחל אשכול קהלת א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

דברי קהלת בן דוד מלך בירושלים. פירשו המפרשים שהוא פתיחה ונושא הספר שהם דברי קהלת המחבר החכם שהקהיל החכמה בן דוד שעסק כל ימיו בתורה ובקדושה מלך בירושלים כי הגם שירושלים עיר החכמה ואנשים בה יודעי דעת שלומי אמוני עם כל זה הוא היה מלך כי גדלה חכמתו. וא"כ ראוי לדקדק ולהבין דברי הס' הזה:

ב

הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל. פירשו הראשונים דאם עני שלא ראה בטובה ולא ידע תענוגי עולם יוכיח לעם שלא ילכו אחרי התענוגים כי המה הבל יצחקו עליו וכה יאמרו הלא המוכיח לא טעם מתענוגים ולא ידע מה טיבן כדי שיהביל אותם ואם היה רואה כל שלחנות שרים ועשירים משמחי לב ולבושי מכלול ורקמה ומרגליות לא ישמע על פיו כי המה הבל. וז"ש הבל הבלים אמר קהלת המלך החכם אשר בחן והתענג בכל מיני תענוג והוא אומר הבל הבלים ומאחר כי קהלת אמר הבל הבלים ודאי הכל הבל בלי ספק ואחר זמן ראיתי שכמעט הם דברי רז"ל ברבה ריש פ' דברים. ועמ"ש אני בעניי בדברים אחדים. (דף קמ"ח):

ג

דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת. אמרו רז"ל אריב"ל אל תהי קורא כן אלא ארץ הולכת וארץ באה והדור לעולם עומד. והרב בירך יצחק זלה"ה פ' ואתחנן פירשו על דור המדבר שהותרו לבא לעתיד שנפל הבית ונבנה וכסברת הריטב"א וז"ש אל תהי קורא כן דור הולך ודור בא הדור שהוא דור המדבר הוא שבא אלא ארץ הולכת וארץ באה דהיינו נפל ובנאו ע"ד למנוחה זו אינם באים אבל באים למנוחה אחרת עכ"ד ז"ל ולי הדל יראה לרמוז בסגנון זה כי הנה בס' הקטן ראש דוד (דף ק"מ ע"ג) שם נתבאר מיסוד חכמים דהמקדש במקומו רק נתכסה מהעין וצדדנו שם דאפשר דאף להריטב"א אסור כיון דזהו הבית עצמו. אכן יש להתיר מטעם דבנדרים הלך אחר לשון בני אדם ע"ש באורך. ואפשר דזה רמז דור הולך דור המדבר וזה הדור בא. והארץ לעולם עומדת שלא שלט אויב. ואמר אל תקרי שהדין להפך דכשלא נפל ונבנה פעם אחרת אסיר לז"א אל תהי קורא וכו' כי ההתר בעלמא הוא אם הארץ הולכת ובאה דנפל ובנאו שרים אך הכא הרבותא והארץ לעולם עומדת ואפ"ה שרי דבנדרים הלך אחר לשון בני אדם. אי נמי שהקדוש ברוך הוא הוא הנשבע והיה דעתו כן כמו שכתבנו שם בעניותנו ודוק היטב כי קצרתי:

ה

שואף זורח הוא שם. שואף עם ד' אותיות גימט' יהושע כמ"ש בתקונין (דף קי"ל) שמדבר על יהושע ע"ש:

ז

כל הנחלים הולכים אל הים וגו'. אמרו במדרש כל הנחלים הולכים אל הים כל התורה שאדם למד אינה אלא בלב והים איננו מלא והלב איננו מלא ובזה אפשר שזהו שהתחיל' התורה בראשית וסיימה ישראל שתחלתה וסופה לב לומר שהכל בלב. ולרמוז כי יותר שילמוד יותר מחזיק הלב לכך לב בא למפרע להורות דצריך תדיר ללמוד בלב ואחר שסיים התורה סיומה ל' והתחלתה ב' שהוא לב שיחזור וילמוד על דרך מטפס ועולה מטפס ויורד. ונתקיימה סברתו של שלמה הע"ה דהחכמה היא בלב. ויהיב חכמתא לחכימין ודוק:

ט

מה שהיה הוא שיהיה וגו'. פירש הרב עיר וקדיש כמהר"ר חיים הכהן ז"ל בעל עור ברקת וכו' בס' מנורת זהב כ"י בחקירת הרמב"ם אם ידיעתו מכרחת הרי הוא ידע שזה רשע ומוכרח להיות רשע וכן הצדיק מוכרח שיהיה צדיק ותירץ הרמב"ם שאין ידיעתו כידיעתנו ובודאי כי הוא יתברך בוחן לב חוקר כליות וגם האדם יש לו בחירה ועוד כתב הרב הנז' דהן לו יהי דמוכרח מ"מ נודע דהתשובה קדמה לעולם ואף אם יהיה רשע כמ"ש הקדוש ברוך הוא יכול לשוב. וז"ש מה שהיה הוא שיהיה מה שנעשה הוא שיעשה ושני תיבות הוא יתירות אבל הכונה דהבחירה ביד האדם וא"כ מה שהיה שידע הקדוש ברוך הוא שיהיה רשע עכ"ז הוא האדם הגורם שיהיה כך ומה שנעשה האדם הוא הגורם שיעשה שאין ידיעתו מכרחת ואין ידיעתו כידיעתנו. ועוד יש דבר שהיא התשובה כמשז"ל במדרשים שהתשובה נקראת דבר שנעשה בריה חדשה וז"ש שיאמר ראה זה חדש הוא אף שנראה דזה האדם כבר היה לעולמים וא"כ יכול לשוב. ע"כ דברי הרב הנז'. ואפשר לרמוז מה שהיה הוא ר"ת משה כמ"ש בזהר הקדוש שהגואל ראשון הוא הגואל האחרון הוא שיהיה ומה שנעשה אשר דיבר ה' ביד כל חוזי לגאול אותנו דדיבורו מעשה כמ"ש בזהר הקדוש ע"פ ואשים את הריו שממה הוא שיעשה. ורמז בתיבת הוא שיהיה שמו שלם וכסאו שלם הרמוז בתיבת הו"א ה"ו מהשם וא' מהכסא כשימחה זכר עמלק. ואמר יש דבר היינו דבר תורה כמ"ש במדרשים דתורה נק' דבר כמ"ש דבר צוה לאלף דור וחכם אחד יחדש דבר בדעתו ויאמר ראה זה חדש והוא שחידשתי אני מפלפולי וכבר היה לעולמים שכבר היה ידוע לראשונים ונתגלה למשה בסיני וכלול במ"ש מה שהיה הוא שיהיה ור"ת משה ואפשר להסמיך במ"ש אין זכרון לראשונים וגו' במ"ש הראב"ד והבאתיו אני עני בעין זכור מערכת (כף אות ו') דמנהג האמוראים שלא להזכיר אלא בעל שמועה הראשון ושם כתבנו דכפ"ז מ"ש בנזיר קמאי ובתראי אמרינן אינו חייב ע"ש וז"ש אין זכרון לראשונים כלומר ואם נודע מרא קמא דשמעתתא אין חייב שיהיה זכרון לראשונים דייק' אבל הראשון ראשון יש חיוב ולכן נקט אין זכרון דאין דרשינן עיין דלראשון מזכיר אבל האחרים בין ראשונים בין אחרונים אין חיוב מפני שהקדוש ברוך הוא הוא היודע כל אותם שהיו אומרים השמועה ושפתותם דובבות בקבר. וכי תימא יותר טוב שלא לכתוב המחבר ס' שמו על ספרו כמו שכ' הרב פנים מאירות בראשון בראשו וגם למה צריך להזכיר שם הראשון כמו שרמזתי אין זכרון אין עיין ומצינו שהיו מקפידים שיזכירו שמם והלא קמי שמאי גליא ומינה יקשה עלי למה הזכרתי שמי בספר זה ושיר השירים ומשלי לז"א אני קהלת שנקראתי כך על אסיפת החכמה מלך על ישראל עם חכם ונבון וגם בירושלים עיר החכמה וא"כ יקבלו דברי וזהו התועלת להזכיר שמו על ספרו ולהזכיר הראשון שהוא גדול שיקבלו דבריו כמ"ש הרב פנים מאירות בראיות. והוא הטעם שהזכרתי אני שמי על הספרים שלי:

יז

ואתנה לבי לדעת חכמה ודעת הוללות ושכלות וגו'. אפשר לומר במ"ש הרב עיר וקדיש מהר"א גאלנטי זלה"ה ע"פ שישי ושמחי בת אדום (דף צ"ה) מס' קול בוכים וז"ל סוד שכיון שלמה ע"ה כשנשא בת פרעה לגיירה ולהכניסה ולמתקה תחתיו וטעה כי עדיין לא הגיע זמן של מיתוק הקליפות ואדרבה היא היתה בעוכריו עכ"ל. ועתה המלך החכם הן בעודנו מלמד דעת ומהביל את כל עניני העוה"ז עלה על לבו מה יאמרו העולם מאחר שחכמת כל כך איך נלכדת בענין רע ומר אשר היה לאבן נגף ולתקלה גדולה לך ולמלכותך ולכל ישראל. ולזה בא להתנצל קצת וגם הוא תועלת עצום לכל החכמים לבל יטו ימין ושמאל מהתורה ולא יסמכו על דעתם לעבור אפילו על אות מהתורה ח"ו וז"ש ואתנה לבי לדעת חכמה כלומר אני סברתי שהוא מצד יצה"ט גמור וז"ש ואתנה את לבי לדעת חכמה כי לו לבי הלך בעמקי החכמה והוא לדעת הוללות ושכלות ודעת מלשון וידע אדם כלומר להזדווג עם הסט"א ולערבה אל הקדושה ולמתק כל תערובת תכלות השטות ליקח בת פרעה וחברותיה ולערבה אל הקדושה ולמתק כל הסט"א זה היה דעתי לערבה אל הקדושה. ועתה ידעתי כי טעיתי שגם זה הוא רעיון רוח ושבר גדול ועתה ידעו כל החכמים ליזהר כי ברב חכמה רב כעס מי שרוצה להתחכם על התורה הוא נלכד ונוקש. ואדרבה יותר נחשב עון חמור לחכם גדול כפי חכמתו ודבר זה עצמו אלו עשאו הדיוט אינו כ"כ ולפי חכמתו כן הפגם יותר ויותר וכמ"ש הרמב"ם ז"ל והבאתיו בשה"ג ח"א (דף כ"ז) וזהו כי ברב חכמה רב כעס. נמשך לזה שמעתי שזה כוונת מאמרם ז"ל מוטב הי"ל לשלמה לגרור ביבין מלעשות מה שעשה הכונה דכת' רבינו האר"י ז"ל דנפיל' אפיים היינו לשלוח נשמתו בעמקי הקליפות ומברר ני' הקדושה אשר שם והוא דבר חמור מאד ואכמ"ל. וז"ש מוטב היה לשלמה לגרור ביבין שישלח נשמתו לקליפות לברר וזה נוח לו לא כן עתה שהבי' הסט"א בתוך ביתו בכבוד גדול למתקה וכן לא יעשה ודוק כי קצרתי:

· הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.