נודע ביהודה/תניינא/יורה דעה/קצ

נודע ביהודה תניינא יורה דעה קצ

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תשובה

לכבוד אהובי ידידי הרב הגאון המובהק מוה' ישעיה ברלין נר"ו:

מה שכתב על הבה"ז בתמורה דף ב' ע"ב במה שהקשה בשם אחד מהבחורים והצאן קדשים החזיק על ידו ששני גדולי הדור העלימו עין מדברי התוספות במנחות צ"ג ע"א סוף ד"ה לפי שהקשו קושיא זו ע"ש. בודאי כן הוא שנעלם מעיניהם דברי התוספות: ומה שהגיה ברש"י בתמורה ז' ע"א ד"ה שרוע שנשתברה שצריך להיות שנשתרבב וכדאיתא בבכורות מ"ם ע"א. יפה כיון שהרי אמרינן שם בתמורה והני בעלי מום מעיקרא א"כ קאי גם על שרוע ונשתברה אינו מעיקרא: ומה שתמה על רש"י בחומש פ' אמור שפי' שרוע שאחד מאבריו גדול מחבירו דמנ"ל לרש"י שקאי גם על שאר אברים. אני תמה והרי כבר קדמו המזרחי בקושיא זו שם במקומו: ומה שתמה על הרמב"ם פ"ז מביאת מקדש הלכה ט' שכתב ומי שנשמטה ירכו והוא שרוע האמור בתורה שהרי בברייתא שנינו שרוע שנשתרבבה ירכו. ידע כי הגירסא בתורת כהנים שרוע שנשמטה ירכו ועיין בקרבן אהרן שם: ומה שתמה בתמורה ו' ע"ב מכאן אמרו המקדיש בעל מום למזבח עובר משום ה' שמות משום בל תקריבו בל תקדישו בל תשחטו ומשום בל תזרקו ומשום בל תקטירו כולו ומשום בל תקטירו מקצתו. וכתב מר שהנהו שלש מלות משום בל תקריבו המה משוללי הבנה שהרי כל ענין ההקרבה דהיינו שחיטה זריקה הקטרה קחשיב להו ועוד שהרי חמשה נינהו בלא בל תקריבו שהרי הקטרת כולו והקטרת מקצתו חייב על כל אחד בפ"ע וא"כ יש כאן בל תקדישו בל תשחטו בל תזרקו בל תקטירו כולו בל תקטירו מקצתו. ויותר מזה תמה על הבה"ז שכתב משום בל תקריבו בל תקדישו בל תשחטו כצ"ל. ידע מר שאין כאן טעות והבה"ז יפה כיון דבאמת איסור הקדשן ואיסור שחיטתן של בעלי מומין לא נתפרש בתורה בפירוש רק תלתא זימני כתויב לא תקריבו ודרשו שנים מהם חד לבל תקדישו וחד לבל תשחטו והזריקה אף שג"כ דרשוהו מבל תקריבו שלישי מ"מ דרשוהו ג"כ מעל המזבח ע"ש בסוגיא היטב דף ו' ע"ב ודף ז' ע"א. ומעתה הברייתא כאן אמרה שעובר משום חמשה שמות אמר משום בל תקריבו הוא הקדמה למה שאמר אח"כ וזה כוונת הברייתא שעובר משום בל תקריבו שפירושו בל תקדישו בל תשחטו ולכן לא אמר ומשום בל תקדישו כמו שאמר אח"כ בזריקה וזהו כוונת הבה"ז שאולי בספרים ישנים היה הגירסא עובר משום בל תקריבו ומשום בל תקדישו ומשום בל תשחטו וקאמר הבה"ז שצריך להיות הגירסא משום בל תקריבו בל תקדישו בל תשחטו וזה נכון וברור בכוונת הבה"ז:

ומה ששאל בדבר אגדה בסנהדרין צ"א ע"ב אר"י א"ר כל המונע הלכה מפי התלמיד כו' שלא ידע לו סמיכות ענין לענין שעסיק הש"ס קודם לו. לדעתי משום שעסיק שם קודם לזה וכן אח"כ בלימוד על תחיית המתים ושם במימרא דר"י דכל המונע כו' מאריך בענשו ואח"כ אמר רב ששת כל המלמד תורה בעולם הזה זוכה ללמדו לעוה"ב שנאמר ומרוה גם הוא יורא וא"כ גם זה שייך לתח"ה שאם אין תחה"מ איך ילמדו לעוה"ב ואם כן שייך הוא לפניו ולאחריו ע"ש: וחותמין בברוך מעין החתימה גם מר יזכה ללמד תורה לעולם הזה ולעוה"ב כנפשו ונפש א"נ הד"ש ומוכן לפקודתו תמיד:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >