נודע ביהודה/תניינא/יורה דעה/קלג
נודע ביהודה 
תניינא יורה דעה קלג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שנית להנ"ל בענין הנ"ל
מכתבך קבלתי. ע"ד אשר רצית לדחות מה שכתבתי לך יישוב על דברי הברטנורא וכתבתי דילפינן מצורעת ממצורע מוסגר דאינו טעון פו"פ ואינו אסור בתשמיש. ורצית לדחות לפי ששמעת ממני כמה פעמים שהפירכות סובבים על הכלל ולא על הפרט וגם כאן אכתי פרכינן מה למצורע שכן יש מצורע שטעון פו"פ ואסור בתשמיש משא"כ מצורעת. דע אהובי תלמידי אף ששמעת ממני כיוצא בזה מ"מ אין הברטנורא משועבד לסברא זו:
ומה שכתבת על ההיקש זכר לנקבה שכתבתי בנו"ב חאו"ח סימן כ"ו שלא ידעתי מלתא אחרינא שרמז לו המהרש"א דנימא דהך היקשא למלתא אחריתא איצטריך. וכתבת שאולי הוא למה שאמרו בנזיר כ"ט ע"א מנין לחטאת העוף הבא על הספק כו' מקיש נקבה לזכר כו'. הנה לא עיינת שם ברש"י וז"ל רש"י בד"ה ת"ל והדוה בנדתה והזב את זובו להקיש נקבה לזכר כו'. הרי שרמז רש"י שההיקש זכר לנקבה הוא מדוה בנדתה דהיינו נקבה ומזב את זובו דהיינו זכר אבל ההיקש דלזכר ולנקבה הוא למה דאמרינן בב"ק מה נקבה בימים אף זכר בימים:
ומה שנתקשית בדברי התוספות שם בנזיר בד"ה לזכר. הנה דבורי התוס' בנזיר המה חמורים והדבור הזה מלבד קושי ההבנה בדבריהם נפל עוד כמה טעיות ושיבושים בדפוס בדבריהם עד שאין לעמוד על תוכן כוונתן ואמנם גם הבנת דברי הגמרא הוא קשה מאוד. ואני לעצמי להניח דרך רש"י ותוספות ביררתי דרך לעצמי שמצינו זכר שמביא קרבן בדבר שאינו שייך בנקבה כלל ומצינו נקבה מביאה קרבן בדבר שאינו בזכר כלל והדבר שהוא בזכר ואינו בנקבה הוא אחד משלשים ושש כריתות שהוא הבא על הזכר דדבר זה לא שייך בנקבה ואמנם אין בכריתות דבר ששייך בנקבה ולא בזכר אף שיש בהכריתות אשה המביאה בהמה עליה אמנם יש נגד זה בזכר הבא על הבהמה אבל דבר זה שישנו בזכר הוא הבא על הזכר ליכא בנקבה כנגדו כלל אבל יש בנקבה קרבן דלא שייך בזכר כלל והוא קרבן יולדת. ומעתה דברי הגמרא כך הם מה זכר מביא קרבן על הודאי דבר שאינו שייך בנקבה כלל דהיינו הבא על הזכר אף נקבה מביאה קרבן על הודאי דבר שאינו בזכר כלל דהיינו יולדת. ודבר זה פשוט הוא ולא מכח היקש כמו שכתבו התוספות. ושוב ילפינן בהיקש ומה זכר בדבר זה שישנו בו ולא בנקבה מביא על הספק שהרי הוא דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת וממילא מביא על ספיקו אשם תלוי אף נקבה בדבר זה שישנו בה ולא בזכר דהיינו יולדת מביאה ג"כ על הספק וילפינן מזה חטאת העוף על ספק יולדת ושוב ממילא ידעינן גם בספק זב וזבה. זה הנלע"ד בפירוש דברי הגמרא ומתורץ כל מה שנתקשו התוספות. ובתוספות נלע"ד ומתחלה אתקן הגירסא בדבריהם לזכר כו' שהרי הם שוים כו' עד וצ"ע ואח"כ הגירסא כך. וצ"ע דזה נמי דבר פשוט דפרשת אשם תלוי כתיב גבי איש וגבי אשה דכל התורה כולה בלשון זכר נאמרה ונראה לר"י דמיירי בזב שבא על הזבה מה הזכר מביא חטאת אף נקבה מביאה חטאת ומה הוא מביא נמי כשהוא ספק זב אף היא נמי מביא כשבא עליה כשהיא ספק זבה ומה הוא מביא כשהוא ספק זב אף היא נמי מביאה על ספק זיבה ומה זכר ממין כו' והה"ד נמי דמצי למימר כי היכי דהוא מביא אשם על ספק ה"נ מייתי חטאת העוף על ספק זיבה. זו היא הגירסא הנכונה לענ"ד בתוספות וכוונתם דהך קרא דכתיב והזב את זובו לזכר ולנקבה ולאיש אשר ישכב עם טמאה הוקש זב בזובו לאיש אשר ישכב עם טמאה מה שוכב עם טמאה על הודאי מביא קרבן ודאי דהיינו חטאת ועל ספקו מביא ספק דהיינו אשם תלוי ה"נ הזב על זובו על הודאי מביא חטאת העוף ודאי ועל הספק חטאת העוף הבא על הספק ואח"כ ילפינן נקבה כשם ששוה הנקבה לזכר בשכיבתן בטומאה שגם היא מביאה על הודאי חטאת ודאי ועל הספק אשם תלוי שהוא ספק הכי נמי על זיבתה שמביאה על הודאי חטאת העוף ודאי כמפורש בקרא ה"נ מביאה על הספק חטאת העוף הבא על הספק. ושוב כתבו וה"ה דמצי למימר כו' רצונם למה לי למילף חטאת העוף על הספק מנקבה הרי מזכר עצמו ילפינן שמביא חטאת העוף על הספק. זה הנלענ"ד בפירוש התוס' וידעתי שהוא דחוק. ולרוב הטרדא אקצר. דברי הד"ש:
< הקודם · הבא >
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |