נודע ביהודה/תניינא/יורה דעה/נט
נודע ביהודה תניינא יורה דעה נט
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
תשובה
לכבוד אהובי מחו' ידידי וחביבי הרב המאור אור חדש וקנקן מלא ישן הגאון המופלא נ"י פ"ה ע"ה מהור"ר אלעזר אב"ד דק"ק קעלין נר"ו:
מכתבו מן כ"ה העבר הגיעני וצפיתי שהאיש שהביאו יבוא לקבל תשובתי ולא ראיתיו ובין כך הגיעו ימי ריש שתא ולא לקחתי פנאי לדבריו ואתמול קריתי בדבריו לעת ערב. והנה מה שהקשה על מה שכתבתי בנ"ב חיו"ד סימן כ"ו בד"ה ובמסכת ע"ז כו'. ופירשתי שם כוונת התוס' דר"מ אית ליה מסברא דפוגם מעיקרא מותר אבל ר"ש ודאי מקרא יליף שהרי הביאו ברייתא המפורשת דיליף מנבילה וע"ז השיג מר דלמא הך ברייתא מיתניא לענין טומאה וכמ"ש אני לר' יוחנן: אהובי ידידי מאן דמותיב שפיר מותיב ודילידא אימיה כוותיה תלד אבל אעפ"כ לא קשה ולא מידי והך ברייתא בלי ספק לענין איסור מיתניא ותדע שהרי בבכורות כ"ג ע"ב דקאמר מ"ט דבר פדא דכתיב לא תאכלו כל נבילה כו' לגר כו' הראוי לגר קרוי נבילה כו' ולא קאמר דתניא אלא בר פדא מעצמו דריש כן וכאן בע"ז שהביא טעמיה דר"ש קאמר דתניא ואיפכא מסתברא דב"פ שהיה אמורא היה לו להביא ברייתא ולהסתייע מברייתא. א"ו דהך ברייתא לענין איסור מיתניא ור"ש עצמו שנאה לפרש טעמו שסובר נט"ל מותר ולכך לא היה בר פדא יכול להסתייע מברייתא זו דטומאה שאני וכמ"ש תוס' שם בבכורות בסוף ד"ה ואידך אלא ב"פ מעצמו דורש כיון שאינה קרויה נבילה ממילא לא מטמאה. זולת זה שאר דקדוקים שכתב כמדומה שהוא בעצמו ידע שהמה רק דקדוקים ובעצמו יכול לדחותם. ולרוב הטרדה אקצר. דברי מחו' א"נ הד"ש:
< הקודם · הבא >
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |