נאד של דמעות/ב/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נאד של דמעות TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

פרק ב

א[עריכה]

התועליות משימת עין ולב על המפעלים ביחס הכרת המטרה, רבות הן, ותתחלקנה לכמה וכמה חלקים, כי כמה וכמה הכרות חדשות יכיר מי שיתבונן עליהם היטב. ופה נחשוב החלקים הראשים, היינו ההכרות הראשיות שיכיר עי"ז. א) הכרת המטרה. ב) הכרת ישות ומציאות הפועל. ג) הכרת הפועל ביחוד ובפרט, ונבאר כ"ז בפרטיות. א) הכרת המטרה, יש כמה מפעלים שהמטרה איננה רשומה וחרותה עליהם, ורק עי"ז שישים עינו ולבו על המפעל ישיג עי"ז מטרת הפועל, וכמו שיבין הקורא מעט מזה מדברים הקדומים בפ"א, ואם שיש בזה להאריך הרבה, לא ראיתי להאריך פה, כי ההכרה הזאת אינה נוגעת כ"כ לענינינו. ב) הכרת ישות ומציאות הפועל, יש כמה מפעלים שההכרה ממציאות וישות הפועל בכלל, מביאה להמכיר תועלת רבה, ואם שבאמת היא כמעט ידיעה פשוטה וקלה, כי מי לא ידע שלכל פעולה יש פועל, ולכל עלול עלה, ולכל מסובב סיבה, בכ"ז מרוב אמיתתה ופשיטותה לא ישימו רבים לב לזה, וכמו ששוכחים לגמרי מזה, ולא יהנו מהתועלת הכרוכה בעקב הידיעה הזאת [עיין בהקדמת ספר מסילת ישרים]. ואולם מי שישים לו לחוק להתבונן על המפעלים, הוא לא יפסיד לעולם את התועליות האלה, ותמיד ילך לאורן, כי הוא יתבונן תמיד על התועליות, ונצייר הענין בציור בהיר:

ב[עריכה]

מודעת כי יש כמה מפעלים שעל ידי שהאדם מתרגל בהם מפאת שהוא רואם בכל יום ויום ובכל רגע ורגע ומתמיד להסתכל בהם, ע"י ההרגל הזה ישכח להתבונן עליהם, כטבע ההרגל שמסיר ההתבוננות וההתרגשות, גם מדברים שכשהם לעצמם הם רבי התועלת וכבירי כוח, להעיר ולעורר רגשות נעלות. ואולם מי שיתגבר על פעולת ההתמדה, ויעלה מעל גבולי ההרגל, ויחל להתבונן עליהם בעין חודרת ובלב מבין ורגש, אז יראה עולם חדש, ויתגלה לו חדשות ונצורות, והמפעלים האלה שעד עתה הביט עליהם בקר רוח, ולא הביאו לו כל תועלת רוחני ומוסרי, עתה ע"י נתינת לבו ונפשו עליהם, וע"י התבוננת שלו עליהם, יהיו בעיניו כספרי מוסר המגלים למוסר אזנו, ויתגלו לו כמה למודים שלא ידעם עד העת ההוא, וכמו שאנו יודעים כי השמים והארץ וכל צבאם יכולים להיות למורים נאמנים ללמד להאדם למודי מציאת ה' והשגחתו הב"ת, ומי שמתבונן עליהם בשימת עין ולב, יכול לצייר לו ענין מציאת ה' והשגחתו, כי הם עומדים ומכריזים לכל באי עולם שיש גבוה מעל גבוה השומרם ומשגיח על קיומם, ואין לשער ערך התועליות שיכול להיות מההתבוננת הזאת, ובכ"ז יש כמה שלא ישימו לב לזה, והוא רק מצד שההרגל פעל עליהם שלא יתבוננו עליהם, ואמנם מי שיתרגל להתבונן על המפעלים הוא ישתמש תמיד בהלימוד הזה, ולא ישכח גם רגע אחד, כי מן המפעלים האלה יש לדעת שיש פועל נצחי חי וקיים שהמציאם ובראם:

ג[עריכה]

וכבר מצינו שאבותינו הקדושים וחוזינו וחכמינו ז"ל הרימו את מעלת ההכרה הזאת, עד כי כאשר באו להוכיח את בני דורם ראו להוכיחם בכח ההכרה הזאת, והשתדלו להעיר את לבם שיתבוננו היטב על כל המפעלים, למען שיכירו על ידם את פועלם וכוחו וגבורתו של יוצר בראשית וידעו שדון. ואברהם אבינו שהיה הראשון שהתחיל לפרסם דעת אלהים בארץ, ולהשריש ידיעת ה' אחד בארץ, ולהעיר את בני דורו על ידיעת הבורא, הי' מראשי סגולותיו להעירם שישימו עיניהם על כל המפעלים הרבים, ועל הסדר השורר ביניהם, ובייחוד עוררם שישימו עיניהם על צבא השמים השמש הירח והכוכבים, ולהתבונן על הילוכם ועל שמירת החוקים שיש בהם שמכל אלה יבינו פעולת ה', ושהם מעשה ידיו, וכשאז"ל בב"ב (טז:): "אבן טובה [או מרגליות טובה] היתה תלוי' בצווארו של א"א, שבל חולה הרואה אותו מיד מתרפא ובשעה שנפטר א"א מן העולם תלא הקב"ה בגלגל חמה, כי דבריו שדבר בלהבת אש אהבתו למקום ולבריותיו, קלעו אל המטרה, כי ידע לקחת לב ונפש בדבריו המאירים והיקרים, וכל מלה ומלה היתה מאירה ברורה ומצהירה כאבן טובה ומרגליות יקרה, ובפה מפיק מרגליות כזה, הועיל הרבה לאנשי דורו, כי כל דבריו היו בנוים על מוסדות חזקים כראי מוצק, ובידעו לפני מי הוא מדבר, ראה לברר להם כל אלה בראיות והוכחות הלקוחות מהבריאה, אשר כל מכחיש לא יכחישם, ושיוה לפניהם את כל הנבראים חוקם סדרם ומשטרם, ובייחוד האיר את דרכם, בזה ששיוה לפניהם את כל הליכות צבא השמים, ובטענות חזקות ובצורות כאלה בא אליהם לברר להם מציאת ה' והשגחתו, והדברים האלה עשו על השומעים רושם חזק וקיים, כי כולם ראו ונוכחו לדעת, שדבריו שמדבר על השמש והירח הם אמתים וקיימים עד שיש מקום להמליץ כיד דבריו אלה שדבר על השמש והירח היו אמתים כ"כ, עד שבאמת היו הם קשורים ואגודים עם השמש, כי כל ביאור בעת שהוא קולע אל המטרה, יש להמליך כי הביאור והמבואר קשורים זב"ז, כמו שלהבת הקשורה בגחלת, וע"כ גם בעת שמת לא פסקה התועלת הזאת, כי כבר ידעו כולם, כי מהשמש והירח יש ראיה ברורה על מציאת ה', וזהו שהמליצו ואמרו "ובשעה שנפטר א"א מן העולם תלאה הקב"ה בגלגל חמה", כי לפי רוח מליצתם שציירו את יקרת דבריו בציור מרגליות טובה, ע"כ כאשר רצו לומר שהדברים נתאמתו בלב כולם, וראו כי הוא אמנם כן הוא שמהשמש יש ראיה נצחת על מציאת ה', אמרו כי נטל "הקב"ה את המרגליות" הזאת "ותלאה בגלגל חמה":

ד[עריכה]

וכן מצינו שדה"ה הוכיח כ"פ לבני דורו בטענה זו וכש"א (תהלים ח ד) "כי אראה שמיך", בעת שאתבונן אל השמים אבין אשר הם מעשה "אצבעתיך" וכן "ירח וכוכבים" בעת שאשים עיני ולבי עליהם אוכח לדעת "אשר כוננת". ואמר עוד (תהלים יט) "השמים מספרים כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע", אם רק נתבונן על פועלם, אז נראה שהם בעצמם מספרים שהם מעשה ידיו של הקב"ה, ורק כאשר "יום ליום יביע אומר ולילה ללילה יחוה דעת", כי הם דברים המתמידים ובני אדם מתרגלים בהם, ע"כ "אין אומר ואין דברים בלי נשמע קולם", לא יעשו שום רושם כי אם אשר עי"ז אשר "בכל הארץ יצא קום" הלא "ובקצה תבל מליהם" [וע' בספרי חותם תכנית ח"ב צד רס"ב מש"כ בביאור ד' הזוה"ק שאו מרום עיניכם כו' ומאן איהו מי כו' עי"ש מש"כ ההבדל בין מי למה], וכהנה רבות והדברים עתיקים:

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף