מתנות כהונה על בראשית רבה/עט

מתנות כהונה על בראשית רבה ‏ עט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתנות כהונה על בראשית רבה - פרשה עט

פיסקא: א  ב  ג  ד  ה  ו  ז  ח  

א  [עריכה]

אין שית כו'. אם שש המה אני אוכל לעמוד בהם:

כפן. רעב כמו שדרשו על וירץ לקראתו שסבור ממון הוא טוען או על רדפו אחריו אמרו כן שנאמר לולי אלהי אבי וגו' כי אתה ריקם שלחתני:

מעשה ראובן. שלא היה בו ממשות של עון:

מעשה יהודה ותמר. למצוה ולפלטה גדולה היתה:

ולא ראה טפת קרי. שאמר לראובן אתה ראשית אוני:

ששים רבוא. שנאמר כי רב ונאמר וירבו ויעצמו והתם ס' רבוא היו והכי מוכח מגירסת הילקוט:

תבא לח. בכלח דרש נוטריקון תבא בך לחות וה"ג רש"י וילקוט בהדיא תבא בך לח:

בכולא. קרי ביה בכלא בחלוף הח' באל"ף כמשפט אותיות אחה"ע:

ב  [עריכה]

ויכלו לך. דרך שאלה ותמיה:

ג  [עריכה]

לא היה צדיק. איוב אבל יעקב איש תם מנעוריו כדמפרש ואזיל:

שני דרכיך. דרכיך תרתי משמע מדלא כתיב דרכך ומשני הדרכים הם אחד בלכתו ואחד בשובו כדמפרש ואזיל:

ד  [עריכה]

שנמשך. על ידי קבלת הברכות בברחו מפני עשו:

עולימין ועולימתא. נערים ונערות ודרש אלומותיו עלומותיו בחילוף עי"ן באל"ף:

ה  [עריכה]

נפש עמלה. בעמל התורה קמיירי קרא:

ו  [עריכה]

הטליסין. חנויות היטליס כמו איטליס וכן פירש הערוך:

הוו טמירין כו'. היו נחבאים שמה מפני המלכות כדאיתא במדרש אסתר בפסוק גם ושתי ובפרק במה מדליקין ובמדרש קהלת פסוק חופר גומץ:

גרידא. פי' הערוך יבשים כלומר גרועים וכן פי' רש"י:

נפק כו'. ר"ש יצא לו על פתח המערה ראה צייד עופות אחד שעמד וצד עופות וכשהיה ר"ש שמע בת קול אומרת מן השמים דימוס פי' רש"י והערוך רחמים והצלה פסגה היה אותו עוף ניצול וברח לו וכשהיה שומע שבת קול אומרת ספקולא והוא לשון מיתה ועונש היה אותו עוף ניצוד ונלכד בפח הצייד ובמדרש קהלת ואסתר הגירסא נהפכת אבל בירושלמי בפרק ט' דמסכת שביעית גרס בהדיא בת קול אמרה דימוס ואשתיזב וכן בפרשת נשא פ"ז מוכח דספקולא הוא עונש מיתה אמר ר"ש צפור אינו ניצוד בלעדי גזירה מן השמים על אחת כמה וכמה נפש בן אדם לפיכך אלך לי אל מקומי ואם אינו נגזר מן השמים לא אמות ואם נגזר חס ושלום לא יועיל בריחותי:

נפק כו'. יצא ומצא שדברי הגזירה היו שקטים:

אתון כו'. באו ר"ש ובנו והרחיצו עצמן בבית המרחץ של בית מקוד שבטבריא פי' במי חמין של טבריא א"ל בנו לר"ש כל אלו הטובות עשתה לנו עיר טבריא ואין אנו מטהרין השווקים מן המתים ופי' רש"י שלא להטריח הכהנים להקיף ובפרק במה מדליקין איתא לההוא עובדא בסיגנון אחר:

שהיו עושין איטלסי. כן דרשו חז"ל בפ' במה מדליקין ויחן פני העיר וכן הוא לקמן במדרש קהלת בפסוק חופר גומץ ובפרק במה מדליקין פי' רש"י שנראה לו דדייק מויקן לשון תקנה:

איטלסין. חנויות:

ה"ג ומוכרין בזול עשו אטליס ומכרו בזול והכי איתא במדרש קהלת ובמדרש אסתר:

תורמסא. לפי שנודע לו ששוק טבריה היה בחזקת טהרה בימים קדמונים על ידי עדות שקיצץ בן זכאי משם תרמוסא תרומה כדאיתא בפרק במה מדליקין:

ושדי קצוצתיה גרסינן. פירוש והשליך הקציצות ובמדרש חזית לא גרס ליה:

ומקלק. השליך:

וכל אתרא כו'. וכל מקום שהיה שם מת קבור היה עולה וזה היה ע"י לחש שהיה לוחש ר"ש על התורמסין וכן פי' רש"י כאן ובפ' ב"מ:

ה"ג בילקוט ואינון מפקין ונפקין. פי' והם היו מוציאין אותו לקוברו בחוץ לעיר ורש"י גרס מדדין ונפקין ופירוש נושאין ומוציאין:

עומדת. במקומו ולא היה מת עולה תחתיו:

עד זמן כו'. כלומר לא זז מלעשות ככה עד שטהרו מכל וכל:

חמתיה כו'. ראה אותו כותי א' עם הארץ אמר וכי לא אלך לשחוק וללעוג בזה זקן היהודים:

ומדחך. מלעיג לשון חוכא וטלול':

אית דאמרי כו'. יש אומרים שנטל מת אחד משוק גרגינא שמוכרין שם עקלים לבית הבד ע"ע גרגי או הוא מין עשב וי"א שמוכרים שם שקים וקבר והחביא אותו בשוק של טבריה שהיה ר"ש מטהרו ולבקר הלך ואמר להם אל העם היהודים לא אמרתם שטיהר ר"ש מקום טבריא:

ה"ג רש"י ז"ל אתון חמון הדין כו'. פי' בואו וראו המת הזה:

לגביה. אצל ר"ש וא"ל לא טיהרת השוק פלוני ועל אותו שוק שטמן בו אותו מת אמר כן:

ואין אפיקית. ואם שאוציא לך מתים מאחריך מה תאמר:

גור. לשון משיכה והוצאה כלומר הוצא המת כאשר אמרת:

חמי ליה. הראה אותו כותי לר"ש את הקבר:

העליון. אותו כותי:

התחתון. המת הטמון:

וסליק. ר"ש עלה והיה עושה שבת בביתו והיה עובר לפני מגדל צבעים והיה שומע קול איש דנקאי:

ספרא. שאמר לבריות לא אמרתם שטיהר ר"ש את טבריה והלא אמרו שמצאו אחריו מת אחד אמר ר"ש יבא עלי כך וכך אם לא כו':

חוץ מזה כו'. חוץ ממקום זה וזה ועל אותן מקומות היית עמנו במנין שנטהרו:

בהדא בקעתא. בבקעה זו של מקום בית נטופ' וראה בן אדם עומד ולוקט ספיחי שביעית:

ה"ג במדרש קהלת ובפ"ט דמס' שביעית ר"ש אומר כל הספיחין מותרין חוץ כו' ועיין בתוספות בפ' מקום שנהגו:

חבירי. חכמים פליגי התם עלה ואוסרין:

וכן הוות ליה. כן היה לו שנשכו נחש:

בערב שבת כו'. ויחן דייק לשון מנוחה של שבת:

ז  [עריכה]

ה"ג רש"י יעקב קנאו בשכם ועצמות יוסף נקברו בשכם כמו שנאמר ואת עצמות יוסף קברו בשכם:

שכחון כו'. שכחו תיבות מן התרגום ולא ידעו מה המה:

הכי גרסינן רש"י מן התרגום ואתון כו':

ואתון כו'. ובאו לסוחר ערבי ללמוד אותם משם שמעו קולו שאמר לחברו הרם זה יהבה עלי והבינו משם שיהבה הוא משוי:

שנאמר כו'. כלומר זהו שנאמר השלך על ה' יהבך לא היו יודעין מקודם מהו ועכשיו הבינו שהוא משוי והכי איתא בהדיא בפרק קמא דמסכת ראש השנה:

מעשה. לשון דריכה ורמיסה וכן פירש הרד"ק בספר מלאכי והם למדו פירושו מתוך דברי הערבי רק שהיה לעג לשון שאמר מכסה במקום מעסה:

אתון כו'. בואי ורחצי:

גלמודה כו'. כדמפרש ואזיל:

גלמודה נדה שהיתה רצונה לומר נדה ואמרה גלמודה ונמצאו למדין שגלמודה דקרא הוא נדה והוא בלשון נוטריקון גמולה דא מבעלה וכדאיתא בגמרא:

ה"ג רש"י ז"ל שנאמר ואני שכולה וגלמודה:

אומרת. רצתה לומר השאילני לי מבנייך ופירושו מכבדת כך פי' הערוך ואמרה מטאטיך וש"מ דמטאטא דקרא היינו מכבדת והכי איתא במסכת ראש השנה:

ה"ג רש"י אתון מעוררה כו'. פירוש הביא מקוננות להספידך ושמע מיניה דלויתן דקרא פי' קינה:

ה"ג השאלני לי כסיתיך. ופירושו מרגליתיך או כבש שלך וכן משמע בערוך דגרס קשיטיך. ועיין שוב שם שקשיטה פירושו מרגליות וכבשים ונמצאו למדים שקשיטה דקרא דכתיב ויתנו לו איש קשיטה אחת וכן קשיטה דכתוב כאן היינו או כבשים או מרגליות ומשום קשיטה דכתיב הכא אייתי כל הני מילי וכדמפרש ואזיל:

אונקיות. מין כלים ועיין בערוך:

טלאים כו'. קשיטה נוטריקון קדריש קו"ף אונקיות שי"ן סלעים הטי"ת טלאים:

קמיליא כו'. ורבי סימון גם הוא דרש קשיטה נוטריקון קמילייא מצאתי בלשון לטין הוא מין כלי ובפי' רש"י מצאתי פירושו מאה אלפים:

טריון. פי' רש"י שם מטבע על שם טריינוס:

חליות. חתיכות קטנות מזהב או אבנים טובות:

ודייקניתא. מצאתי פירושו אבנים טובות וכן פי' רש"י:

על האונה גרסינן. ופירושו שטר מכירה:

יו"ד ה"א. שנשארו במלת קשיטה:

ח  [עריכה]

ואני אלוה. אלהי ישראל דרש כאלו אמר אני ישראל גם אנכי נקרא אלוה ועיין מזה בספר עבודת הקודש סוף פרק י"ח מחלק העבודה וברקנ"טי פרשה זו:

הה"ד ותצא וגו'. לפיכך סמך לו ותצא דינה וגו':

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף