משתמש:2.53.17.217/יורה דעה 1

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

siman 1

מי הם הכשרים לשחוט. ובו י"ד סעיפים:


תבנית:פלתי הכל שוחטין לכתחלה תבנית:פלתי אפילו נשים: הגה תבנית:ביאור הגר"א יש אומרים שאין להניח נשים לשחוט. שכבר נהגו שלא לשחוט וכן המנהג שאין הנשים שוחטות: (ב"י בשם האגור): תבנית:פלתי ועבדים וכל אדם תבנית:ביאור הגר"א אפילו אין מכירין אותו שמוחזק לשחוט שלא יתעלף וגם אין יודעין בו שהוא מומחה ויודע הלכות שחיטה תבנית:ביאור הגר"א מותר ליתן לו לכתחלה לשחוט ומותר לאכול משחיטתו שרוב הרגילין לשחוט הם בחזקת מומחין ומוחזקין. בד"א בשאינו לפנינו אז מותר לאכול משחיטתו וסומכים על החזקה. תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי אבל אם הוא תבנית:פלתי לפנינו צריך לבדקו אם הוא מומחה ויודע הלכות שחיטה אבל אין צריך לשאלו אם נתעלף: הגה תבנית:ביאור הגר"א וי"א שאין לסמוך על החזקה אלא בדיעבד אבל לכתחלה אין לסמוך על חזקה במקום דיכולין לבררו (מרדכי והגהות אשר"י ואגור בשם א"ז ושאלתות פ' בהעלותך) וכל זה מיירי באחרים שאינן בקיאין ויודעין אם זה השוחט בקי או לאו תבנית:ביאור הגר"א אבל השוחט עצמו לא ישחוט אע"פ שיודע הלכות שחיטה ומומחה עד ששחט ג"פ בפני חכם ומומחה בהלכות שחיטה שיודע שהוא רגיל וזריז שלא יתעלף (טור בשם הרמב"ם) ולכן נוהגין שאין אדם שוחט אלא א"כ נטל קבלה לפני חכם (אגור בשם הלכות א"י) ואין החכם תבנית:פתחי תשובה נותן לו קבלה עד תבנית:פתחי תשובה שידע בו שהוא יודע הלכות שחיטה תבנית:פתחי תשובה ובקי ביד. תבנית:ביאור הגר"א ולכן נוהגין שכל הבאין לשחוט סומכין עליהם לכתחילה ולא בדקינן אותם לא בתחילה ולא בסוף. דכל המצויין אצל שחיטה כבר נטלו קבלה לפני חכם (ד"ע) תבנית:ביאור הגר"א ובקצת מקומות נוהגין להחמיר עוד דהמקבל נוטל כתב מן החכם לראייה שנתן לו קבלה. תבנית:ביאור הגר"א וכל שוחט אע"פ שנטל קבלה יראה שיחזור לפרקים הלכות שחיטה שיהיו שגורים בפיו ובלבו שלא ישכחם (מהר"ר יעקב הלוי בשם מהר"ש) . וכמו שהדין בהלכות שחיטה ובמי שבא לשחוט כך הוא הדין בהלכות בדיקות הריאה ובמי שבא לבדוק. ודינם ומנהגם שוה בכל זה (ד"ע) ויש לב"ד לחקור ולדרוש אחר הבודקים והשוחטים ולראות שיהיו בקיאים ומומחים וכשרים (מהרי"ו סי' נ') כי גדול איסור המכשלה בשחיטות ובדיקות המסורים לכל תבנית:ביאור הגר"א ואם בדקו איזה שוחט ובודק ונמצא שאינו יודע. אם נטל פעם אחת קבלה אין מטריפין למפרע מה ששחט תבנית:פלתי דאמרינן השתא הוא תבנית:פתחי תשובה דאתרע (חדושי אגודה) תבנית:פתחי תשובה אבל תבנית:פלתי אם לא נטל קבלה מעולם כל מה ששחט תבנית:פתחי תשובה טריפה תבנית:פלתי גם כל הכלים שבשלו בהן מה ששחט צריכין הכשר (רשב"א סימן רי"ח):

תבנית:ביאור הגר"אאין צריך שידע כל חילוקי הדינים אלא אם אומר על דבר זה הייתי מסתפק ושואל קרינן ביה שפיר יודע עד שאומר תבנית:פתחי תשובה על האסור מותר: הגה תבנית:ביאור הגר"א ובודקין אותו בדיני הלכות שחיטה שיתבארו לקמן ריש סימן כ"ג תבנית:ביאור הגר"א ובדין בדיקת הסכין תבנית:ביאור הגר"א ובדין בדיקת הסימנים לאחר שחיטה כמו שיתבאר לקמן סימן כ"ה. (הגהות אשיר"י והגהות מיימוני פ"ד מה"ש) תבנית:ביאור הגר"א ואם שחט וליתיה קמן למבדקיה מ"מ יבדקו בסימנים אם נשחטו רובן. דכל מה דאפשר למיבדק בדקינן (הר"ן בשם בעל הלכות וד"ע לדעת הרא"ש ע"ל סכ"ה סי"ג) וכל זה במקומות שלא נהגו ליטול קבלה אבל במקומות שנוהגין ליטול קבלה כגון בני אשכנז והנמשכין אחריהם. אין נוהגין לבדוק אחריו כלל וכמו שנתבאר: (ד"ע): תבנית:פלתימי שיודעין בו שאינו יודע הלכות שחיטה אפילו שחט לפנינו ד' או ה' פעמים שחיטה הגונה וראוי' ושחט אח"כ בינו לבין עצמו שחיטתו פסול' תבנית:ביאור הגר"א אפי' שאלו לו עשית כך וכך ומתוך תשובתו נראה ששחט כראוי אין לסמוך עליו ואפי' אמר ברי לי ששחטתי יפה: הגה ומי שדרכו להתעלף ואנו יודעים שאינו מוחזק ושחט ואמר ברי לי שלא נתעלפתי נאמן מאחר שיודע הלכות שחיטה (ב"י לדעת הרמב"ם): מי שיודעים בו שאינו יודע הלכות שחיטה יכולי' ליתן לו לשחוט אם אחר עומד על גביו ובלבד שיראה אותו מתחילת שחיטה עד סופה: הגה תבנית:פתחי תשובה תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי ויש מחמירין ואוסרין ליתן לו לכתחלה לשחוט מאחר שא"י הלכות שחיטה (ב"י בשם הגהות אשיר"י בשם א"ז ובמרדכי) והכי נהוג: אם אבדו גדייו ותרנגוליו תבנית:ביאור הגר"א או שנגנבו ומצאם שחוטים כראוי תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי במקום תבנית:פלתי שרוב ישראל מצויים תבנית:ביאור הגר"א (וגם רוב תבנית:פלתי גנבי העיר ישראלים) מותרים תבנית:פתחי תשובה תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי בין שמצאם בשוק תבנית:ביאור הגר"א בין שמצאם באשפה שבבית אבל אם מצאם באשפה שבשוק אסורים: חרש תבנית:ביאור הגר"א שאינו שומע ואינו מדבר תבנית:פתחי תשובה ושוטה דהיינו שהוא יוצא יחידי בלילה. או מקרע כסותו או לן בבית הקברות. או מאבד מה שנותנים לו אפילו באחת מאלו אם עושה אותם דרך שטות. וקטן שאינו יודע לאמן ידיו לשחוט תבנית:ביאור הגר"א אין מוסרין להם לשחוט לכתחילה אפי' אחרים עומדים על גביהם. ואם שחטו שחיטתן כשרה אם אחרים עומדים על גביהם תבנית:ביאור הגר"א ואין מוסרין להם לכתחילה לשחוט בשאין אחרי' עומדים על גביהם אפי' אם רוצים להאכיל לכלבים. ואם הקטן יודע לאמן ידיו אם אחרים עומדים על גביו שוחט תבנית:ביאור הגר"א לכתחילה. ומותר לאכול משחיטתו: הגה תבנית:ביאור הגר"א אבל אם שחט בינו לבין עצמו שחיטתו פסולה תבנית:פלתי אע"פ שיודע הלכות שחיטה (הגהות אשיר"י רפ"ק ורשב"א ות"ה וא"ז) תבנית:ביאור הגר"א ומקרי קטן לענין זה עד תבנית:פתחי תשובה שנעשה בר מצוה דהיינו בן י"ג שנים ויום א' (ב"י בשם עיטור וא"ז בשם ר' יואל) תבנית:ביאור הגר"א ויש מחמירין שלא ליתן קבלה למי שהוא פחו' מבן י"ח שנה (מרדכי בשם הלכו' א"י והגהות אלפסי החדשים) דאז גברא בר דעת הוא תבנית:פתחי תשובה ויודע ליזהר: תבנית:ביאור הגר"אתבנית:פלתיחרש המדבר ואינו שומע לא ישחוט מפני שאינו שומע הברכה. תבנית:ביאור הגר"א ואם שחט אפילו בינו לבין עצמו שחיטתו כשרה: השומע ואינו מדבר תבנית:ביאור הגר"א אם הוא מומחה תבנית:ביאור הגר"א שוחט אפי' לכתחלה אם אחר מברך: שיכור שהגיע לשכרותו של לוט דינו כשוטה ואם לא הגיע לשכרותו של לוט שוחט לכתחילה: הגה וי"א ששכור תבנית:פתחי תשובה לא ישחוט שרגיל לבא תבנית:פתחי תשובה לידי דרסה. (הגהות מיי' בשם סמ"ג פ"ג מהלכות שחיטה ובה"ג וכל בו בשם סה"ת וס' יראים סימן קל"ז): סומא לא ישחוט לכתחילה תבנית:ביאור הגר"א אלא א"כ אחרים רואין אותו ואם שחט שחיטתו כשרה: תבנית:ביאור הגר"א ערום לא ישחוט לכתחילה מפני שאינו יכול לברך: תבנית:ביאור הגר"אתבנית:פתחי תשובהאם הטילו הקהל חרם שלא ישחוט אלא טבח ידוע ושחט אחר תבנית:פתחי תשובה י"א ששחיטתו אסורה: הגה תבנית:ביאור הגר"א ואם נתבטלה התקנה כל השוחטים בחזקת כשרות כמו בראשונה (פסקי מהרא"י סי' קע"ז): תבנית:ביאור הגר"אהשוחט בפני עדים בהמה לעובד כוכבים וכשבא ישראל לקנות ממנה אמר לא תקנה ממנה כי לא שחטתיה תבנית:פתחי תשובה אינו נאמן תבנית:ביאור הגר"א ומיהו לדידיה אסורה דהא תבנית:פתחי תשובה שויא אנפשיה חתיכה דאיסורא (וע"ל סי' קכ"ז בדין עד א' נאמן באיסורין): תבנית:ביאור הגר"אטבח שעשה סימן בראש הכבש השחוט שיהא נראה תבנית:פתחי תשובה שהוא טריפה וגם היה אומר שהוא טריפה ואח"כ אמר שכשר היה ולא אמר כן אלא כדי שלא יקחו אותו וישאר לו ליקח ממנו בשר כיון שנתן אמתלא לדבריו תבנית:פתחי תשובה נאמן (וע"ל סימן קכ"ז סעיף א' בהג"ה): תבנית:ביאור הגר"אשוחט שהעיד עליו עד אחד ששחט שלא כהוגן והוא מכחישו תבנית:ביאור הגר"א עד אחד בהכחשה לאו כלום תבנית:ביאור הגר"א והעד עצמו מותר לאכול מכאן ולהבא ומכ"מ הכל לפי מה תבנית:פתחי תשובה שהוא אדם:

siman 2

אם שחיטת עובד כוכבים ומומר כשרה ובו י"א סעיפים:


שחיטת עובד כוכבים תבנית:פתחי תשובה נבילה תבנית:ביאור הגר"א אפי' הוא קטן תבנית:פתחי תשובה תבנית:פלתי ואפי' אינו עובד עבודת כוכבים (כגון גר תושב טור) תבנית:ביאור הגר"א ואפילו אחרים רואין אותו:

תבנית:ביאור הגר"אמומר תבנית:פלתי אוכל נבילות לתיאבון ישראל בודק סכין ונותן לו ומותר לאכול משחיטתו תבנית:ביאור הגר"א אפי' ישחוט בינו לבין עצמו תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי והוא שיודעין בו שיודע הלכות שחיטה ואם לא בדק לו סכין תחלה תבנית:פתחי תשובה אסור לאכול משחיטתו עד שיבדקנו בסוף תבנית:ביאור הגר"א ואין ליתן לו לכתחילה לשחוט תבנית:ביאור הגר"א אפי' כשר עומד על גביו בלי שיבדוק לו כשר את הסכין תחלה על סמך שיבדקנו בסוף: הגה תבנית:ביאור הגר"א מי ששחט תבנית:פתחי תשובה והוציא טריפה פעם אחת מתחת ידו אם לא הוחזק בכך מותר לאכול אח"כ משחיטתו מ"מ דנין בזה לפי ראות עיני הדיין באדם השוחט אם כבר נכשל ורגלים לדבר תבנית:פתחי תשובה מעבירין אותו (מהרי"ק שורש ל"ג): תבנית:ביאור הגר"אמומר לתיאבון ששחט תבנית:ביאור הגר"א אפילו נשבע ששחט בסכין יפה אינו נאמן: מומר לתיאבון ששחט בינו לבין עצמו תבנית:ביאור הגר"א ויש עמו סכין יפה ושאינו יפה תבנית:פלתי ואומר שביפה שחט נאמן: תבנית:ביאור הגר"א ואפילו אם נמצא בשר בידו אם יש תבנית:פלתי מומחין בעיר נאמן לומר מומחה שחט לי: תבנית:ביאור הגר"א מומר תבנית:פתחי תשובה להכעיס תבנית:ביאור הגר"א אפי' תבנית:פתחי תשובה לדבר אחד או שהוא מומר לעבודת כוכבים או לחלל שבת תבנית:פתחי תשובה בפרהסיא תבנית:ביאור הגר"א או שהוא מומר לכל התורה אפילו חוץ משתים אלו דינו כעובד כוכבים (ר' ירוחם): הגה תבנית:ביאור הגר"א ומי שאינו חושש בשחיטה ואוכל נבילות בלא תיאבון אף על פי שאינו עושה להכעיס דינו כמומר להכעיס (כך העלה הב"י מדברי הרא"ש): תבנית:ביאור הגר"אמומר לאחד משאר עבירות א"צ לבדוק לו סכין תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי ולהרמב"ם תבנית:פתחי תשובה צריך תבנית:ביאור הגר"א ודוקא במומר לעבירה אבל מי שהוא פסול לעדות בעבירה מעבירות של תורה א"צ לבדוק לו סכין אפילו להרמב"ם (ב"י ושכ"כ הרמב"ם): הגה תבנית:פתחי תשובה מיהו אם הוא פסול לעדות משום שאכל נבילות אעפ"י שאינו מומר לכך. כיון שהוא חשוד לאכול נבילות דינו כמומר לכך: (סברת ב"י והרמב"ם): מומר לערלות דינו כמומר לעבירה אחת. ואם אינו ערל אלא מפני שמתו אחיו תבנית:פתחי תשובה מחמת מילה הרי הוא כשאר ישראל כשר: כותי האידנא דינו כעובד כוכבים: תבנית:ביאור הגר"אצדוקי ובייתוסי (הם הנמשכים אחר צדוק ובייתוס מתלמידי אנטיגנוס איש סוכו שיצאו לתרבות רעה ואינם מאמינים בתורה שבע"פ) תבנית:פתחי תשובה שחיטתן אסורה אא"כ תבנית:פתחי תשובה שחטו תבנית:ביאור הגר"א ואחרים עומדים על גביהם תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי וגם בדקו להם סכין: הגה תבנית:ביאור הגר"א מסור דינו כמומר ושחיטתו פסולה (הגהות אלפסי) תבנית:ביאור הגר"א ויש מכשירין (ב"י סימן קי"ט בשם רשב"א) ועיין לקמן סימן קי"ט: תבנית:ביאור הגר"אתבנית:פלתי התחיל פסול לשחוט וגמר הכשר או שהתחיל הכשר וגמר הפסול פסולה במה דברי' אמורים שהתחיל הפסול בדבר שעושה אותו נבילה כגון בוושט או ברוב הקנה אבל אם התחיל הפסול בחצי קנה וגמר הכשר כשירה: תבנית:ביאור הגר"אהיו ישראל ופסול אוחזין בסכין ושוחטין פסולה ואין צריך לומר אם כל א' סכינו בידו: תבנית:ביאור הגר"א (שחיטת תבנית:פתחי תשובה קוף פסולה) (א"ז והוא בתוספתא ריש חולין):

siman 3

שחיטה תבנית:פלתיאינה צריכה כוונה. ובו סעיף אחד:


שחיטת חולין אינה צריכה כוונה. תבנית:ביאור הגר"א אפילו מתעסק בעלמא לחתוך תבנית:ביאור הגר"א או תבנית:פתחי תשובה שזרק סכין לנועצה בכותל תבנית:פתחי תשובה ושחט כהלכתה (ס"א בהליכתה ועיקר) תבנית:פתחי תשובה כשרה והוא שראה שלא החליד (פי' ענין נעיצה ותחיבה מלשון חולדה שנכנסת בחורין ובסדקין) הסכין תבנית:ביאור הגר"א בין סימן לסימן. או תחת העור. ואם מצא הנוצה או השער חתוכים ודאי לא החליד תבנית:ביאור הגר"א ואפילו הפיל הסכין בידו או ברגלו שלא בכוונה כלל ושחט שחיטתו כשרה. אבל אם נפלה מעצמה פסולה דבעינן תבנית:פלתי כח גברא (ע"ל סי' ז') תבנית:ביאור הגר"א וכן אם היה הסכין מונח בחיקו או בידו ונפלה מידו או מחיקו שלא בכוונה כנפלה מעצמה דמי ופסולה:

siman 4

השוחט לשם עבודת כוכבים או לשם דבר אחר מה דינו. ובו ז' סעיפים:


השוחט לשם עבודת כוכבים אפילו לא חישב לעבדה בשחיטה זו אלא חישב בשעת שחיטה לזרוק דמה או להקטיר חלבה לעבודת כוכבים הרי זה זבחי מתים. תבנית:ביאור הגר"א ואסורה בהנאה:

תבנית:פלתי שחט סתם ואח"כ חשב לזרוק דמה או להקטיר חלבה לעבודת כוכבים תבנית:פלתי הרי זה ספק זבחי מתים: ישראל ששחט בהמתו של עובד כוכבים תבנית:ביאור הגר"א אפילו חישב העובד כוכבים לעבודת כוכבים תבנית:פתחי תשובה כשירה תבנית:ביאור הגר"א ואם ישראל חשב שיזרוק העובד כוכבים לעבודת כוכבים פסולה: תבנית:פתחי תשובה תבנית:ביאור הגר"א (ואסורה בהנאה (ב"י): תבנית:ביאור הגר"אישראל ששחט בהמת חבירו לעבודת כוכבים תבנית:פלתי לא אסרה. שודאי לא כוון אלא לצערו. ואם יש לו שותפות בה תבנית:ביאור הגר"א יש אומרים שאוסר גם חלק חבירו. ויש אומרים תבנית:פלתי דגם בזה אינו מכוין אלא לצער שותפו תבנית:פתחי תשובה תבנית:פלתי ולא לאסור: הגה תבנית:ביאור הגר"א ואם התרו בו ועבר התראה הרי זה אוסר כשאר מומרים (טור) . (וע"ל סימן קמ"ה): השוחט לשם הרים וגבעות תבנית:ביאור הגר"א לשם חמה ולבנה כוכבים ומזלות ימים ונהרות אין לו דין תקרובת עבודת כוכבים לאוסרה בהנאה אבל שחיטתו פסולה תבנית:ביאור הגר"א אע"פ שלא נתכוין לעבדם אלא לרפואה וכיוצא בה מדברי הבאי שאומרים העובדי כוכבים: שחט לשם שר של הר או לשם שר א' משאר הדברים בין ששחט לשם מיכאל השר הגדול בין ששחט לשם שר של שלשול קטן שבים (פי' מין תולעת) הרי זה זבחי מתים ואסור בהנאה: ישמעאלים שאינם מניחים ישראל לשחוט אלא אם כן יהפוך פניו לא"ל קיבל"א (דהיינו שיהפוך פניו נגד מזרח) כמנהג חקותיהם תבנית:ביאור הגר"א אינו דומה לשוחט לשם הרים. תבנית:ביאור הגר"א ומכל מקום ראוי לבטל המנהג ההוא ולגעור במי שעושה כן תבנית:ביאור הגר"א (הואיל תבנית:פתחי תשובה ומקפידים על כך) (רשב"א סימן שמ"ה):

siman 5

השוחט לשם קדשים מה דינו. ובו ג' סעיפים:


השוחט לשם קדשים שמתנדבים ונודרים כמותם תבנית:פלתי אפילו היא בעלת מום. שחיטתו פסולה. שזה כשוחט קדשים בחוץ. שחט לשם קדשים שאינם באים בנדר ונדבה שחיטתו כשרה (ל' הרמב"ם פ"ב מה"ש) . כיצד השוחט תבנית:פתחי תשובה לשם עולה לשם תודה תבנית:פתחי תשובה לשם פסח. שחיטתו פסולה הואיל והפסח יכול להפרישו בכל שעה שירצה. דומה לנידר ונידב. שחט לשם חטאת לשם אשם ודאי לשם אשם תלוי לשם בכור לשם מעשר לשם תמורה שחיטתו כשרה. תבנית:פלתי ואם נודע שעבר עבירה שחייב עליה חטאת תבנית:פתחי תשובה או אשם ואומר זו לחטאתי או לאשמי פסולה : הגה תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי ויש פוסלין באשם תלוי בכל ענין משום דסבירא להו דבא בנדר ונדבה (טור) (וכן משמע דעת הרא"ש ס"פ השוחט ור' ירוחם ע"ש ורשב"א בת"ה) ויש להחמיר:

תבנית:ביאור הגר"אשחט תרנגולים ואווזים וכיוצא בהם מינים שאינם ראויים להקרבה כשרים תבנית:ביאור הגר"א וה"ה לתורים קטנים ובני יונים גדולים: שנים ששוחטין בין שאוחזין בסכין אחד תבנית:ביאור הגר"א בין שכל אחד סכינו בידו ונתכוין א' מהם לשם דבר הפוסל הרי זו פסולה תבנית:ביאור הגר"א וכן אם שחטו זה אחר זה ונתכוין א' מהם לשם דבר הפוסל פסול במה דברים אמורים כשהיה לו בה שותפות אבל אם אין לו בה שותפות אינה אסורה שאין אדם מישראל אוסר דבר שאינו שלו שאין כוונתו תבנית:פלתי אלא לצערו: הגה תבנית:ביאור הגר"א ויש אוסרים בכל ענין משום מראית העין (ב"י בשם הרא"ש והטור) ויש להחמיר:

siman 6

במה שוחטין. ובו ד' סעיפים:


תבנית:ביאור הגר"א בכל דבר התלוש שוחטין בין בסכין בין בצור בין בקרומית של קנה תבנית:ביאור הגר"א האגם הנקרא אישפד"ניא תבנית:ביאור הגר"א (ושן וצפורן יחידי) (טור) תבנית:ביאור הגר"א וכיוצא בהם מדברים החותכים. תבנית:ביאור הגר"א והוא שיהיה פיו חד תבנית:ביאור הגר"א ולא יהיה בו פגם: הגה תבנית:ביאור הגר"א ואסור לשחוט בשאר קנים תבנית:ביאור הגר"א או זכוכית שקסמים נבדלין מהם ויש לחוש לנקיבת הסימנים. (ב"י בשם רש"י וכ"כ הר"ן): סכין שצדו א' מגל. וצדו השני יפה. לא ישחוט בצד היפה לכתחלה. גזירה שמא ישחוט בצד האחר. ואם שחט הואיל בצד היפה שחט שחיטתו כשירה: הגה תבנית:ביאור הגר"א וה"ה בסכין ארוך שיש בו פגימה ונשאר בו שיעור שחיטה בלא פגימה דאסור לשחוט בו אפילו במקום היפה אפילו אם כרך מטלית על הפגימה (טור) תבנית:ביאור הגר"א ואם שחט בו ואמר ברי לי שלא נגעתי במקום הפגימה שחיטתו כשרה. (מרדכי ספ"ק דחולין ואשר"י ותא"ו נט"ז וכל בו ורוקח ומהרי"ל) אפילו לא כרך מטלית על הפגימה ובי"ט שאי אפשר להשחיז הסכין (טור ואשר"י ור"פ עב"י) וכן בחול בשעת הדחק מותר לשחוט לכתחלה אם כורך מטלית על הפגימה. (טור וב"י שסמך על העיטור ור"ן וסה"ת וסמ"ג והגה"מ) (וע"ל סימן י"ח ס"י) ולכתחילה יש ליזהר אפילו אין לסכין פגימה רק בין הקתא לסכין לא ישחוט בו. (מצא בשחיטות ישנים) (ד"מ סימן י"ח סוף ס"ב):

השוחט בדבר המחובר לקרקע. או לגוף. כגון צפורן ושן המחוברין תבנית:פתחי תשובה בבהמה. שחיטתו פסולה. ובתלוש מן הקרקע ולבסוף חברו בקרקע לא ישחוט ואם שחט שחיטתו כשרה תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי ואפילו אם בטלו תבנית:ביאור הגר"א והוא שלא יהא נשרש בארץ תבנית:ביאור הגר"א אחר שבטלו: חתך מבהמה לחי שיש בו שינים חדים ושחט בהם שחיטתו פסולה מפני שהם כמגל אבל בשן אחד תבנית:ביאור הגר"א הקבוע בלחי שוחט בו לכתחלה (וה"ה בציפורן הקבוע ביד התלושה מן הגוף) (ב"י): נעץ סכין בכותל תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי (או בדבר התלוש) והעביר הצואר עד שנשחט שחיטתו כשרה (ל' הרמב"ם פ"ב מה"ש דין ח') והוא שיהיה צואר הבהמה למטה והסכין למעלה שאם היה צואר בהמה למעלה מהסכין שמא תרד הבהמה בכובד גופה ותחתוך בלא הולכה והבאה ואין זו שחיטה. תבנית:ביאור הגר"א ואפילו אמר ברי לי שלא דרסתי שחיטתו פסולה (טור ופוסקים) לפיכך אם היה עוף בין שהיה צוארו למעלה מהסכין הנעוצה. או למטה ממנה שחיטתו כשרה :

siman 7

הקובע סכין בגלגל אם מותר לשחוט בו. ובו סעיף אחד:


תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי יכול אדם לקבוע סכין בגלגל של אבן או של עץ ומסבב הגלגל בידו או ברגלו. ומשים שם צואר הבהמה או העוף עד שישחט בסביבת הגלגל. ואם המים הם המסבבים את הגלגל ושם הצואר כנגדו בשעה שסבב ונשחט הרי זו פסולה (ל' הרמב"ם שם דין י"ג) ואם פטר אדם את המים עד שבאו וסבבו את הגלגל ושחט בסביבתו הרי זה כשרה בדיעבד שהרי מכח אדם בא במה דברים אמורים בסביבה ראשונה שהיא מכח האדם אבל מסביבה שנייה ולאחריה פסולה שהרי אינה מכח האדם אלא מכח המים בהילוכן:

siman 8

שעור סכין של שחיטה. ובו סעיף אחד:


כמה הוא אורך הסכין ששוחט בו כל שהוא תבנית:ביאור הגר"א (רק) שלא יהא דבר דק שנוקב ואינו שוחט כמו ראש תבנית:פתחי תשובה האזמל הקטן וכיוצא בו. תבנית:ביאור הגר"א ובמחט אפילו הוא רחב קצת כאותן של רצענים שחותכין בו החוט אין שוחטין בו (טור) . וכיון דלא ידעינן שיעורא השוחט בסכין קטנה צריך ליזהר ולשער לפי אומד דעתו שכשיוליך ויביא בה שלא ידרוס. אבל בקטנה יותר מדאי לא ישחוט : הגה תבנית:ביאור הגר"א ומי שלא יוכל לשער יקח סכין כמלא אורך ב' צוארין של אותו דבר ששוחטין (מרדכי בשם ר"ח) תבנית:ביאור הגר"א וי"א לשער בי"ד אצבעות ורמז לזה שנאמר ושחטתם בז"ה מנין י"ד. (שם ושחיטות ישנים):

siman 9

השוחט בסכין מלובנת. ובו סעיף אחד:


תבנית:ביאור הגר"א אם שחט בסכין מלובנת תבנית:פלתי שחיטתו פסולה תבנית:ביאור הגר"א ויש מכשירין תבנית:ביאור הגר"א (אם ידע שהיא מלובנת ונזהר שלא נגע בצדדים):

siman 10

יתר דיני סכין. ובו ג' סעיפים:


סכין של משמשי עבודת כוכבים תבנית:ביאור הגר"א חדש או ישן תבנית:ביאור הגר"א שאין בו משום גיעולי עבודת כוכבים מותר לשחוט בו בהמה בריאה מפני תבנית:פלתי שהוא מקלקל. תבנית:פלתי ואסור תבנית:פתחי תשובה לשחוט בו מסוכנת מפני שהוא תבנית:פלתי מתקן. סכין של עובד כוכבים תבנית:ביאור הגר"א שהשחיזו תבנית:פתחי תשובה ברחיים שלו (ע"ל ס"ס קכ"א) . או אם היה יפה שאין בו פגימות ונעצו בקרקע קשה עשר פעמים ואח"כ שחט בו מותר תבנית:ביאור הגר"א ואם שחט בו בלא שום הכשר תבנית:פלתי מדיח בית השחיטה ואם קלף תבנית:פתחי תשובה הרי זה משובח ועל כן יש לקלפו (רוב הפוסקים): הגה תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי ובמקום הדחק שאין לו סכין אחרת מותר לשחוט בו כה"ג לכתחלה תבנית:ביאור הגר"א אבל לא ישחוט על מנת לקלוף אח"כ (טור בשם הרא"ש ור' ירוחם):

תבנית:ביאור הגר"אסכין ששחט בו כשרה אע"פ שהוא מלוכלך בדם תבנית:פלתי מותר לשחוט בו פעם אחרת אבל אסור תבנית:פלתי לחתוך בו רותח ומותר לחתוך בו צונן על ידי הדחה תבנית:ביאור הגר"א שידיחנו תחלה: הגה תבנית:ביאור הגר"א ואם רוצה להגעילו לאכול בו רותח סגי ליה בהגעלה ע"י עירוי אע"פ שאינו ככלי ראשון (או"ה כלל נ"ח בשם מהר"ם): סכין ששחט בו טריפה אסור לשחוט בו תבנית:פלתי עד שידיחנו בצונן או יקנחנו בדבר קשה. ונוהגין עתה לקנחו יפה בשיער הבהמה בין כל שחיטה ושחיטה ושפיר דמי ואם שחט בו בלא הדחה תבנית:ביאור הגר"א ידיח בית השחיטה תבנית:פלתי ואם רגיל לשחוט בו טריפות תדיר צריך נעיצה עשר פעמים בקרקע קשה:

siman 11

באיזה זמן שוחטין. ודין השוחט בתוך המים. ובו ד' סעיפים:


לעולם שוחטין בין ביום ובין בלילה במה דברי' אמורים כשאבוקה כנגדו. אבל אם אין אבוקה כנגדו תבנית:ביאור הגר"א או ביום במקום אפל תבנית:פתחי תשובה תבנית:פלתי לא ישחוט ואם שחט שחיטתו כשרה תבנית:ביאור הגר"א (וב' נרות חשובים אבוקה) (מהרי"ל ואגודה):

תבנית:פלתי השוחט בשבת וביו"כ תבנית:ביאור הגר"א אע"פ תבנית:פתחי תשובה שאילו היה מזיד בשבת מתחייב בנפשו תבנית:ביאור הגר"א והיה לוקה ביו"כ שחיטתו תבנית:פתחי תשובה כשרה: תבנית:פתחי תשובהאין שוחטין לתוך ימים ונהרות תבנית:ביאור הגר"א שלא יאמרו לשר של ים הוא שוחט ולא תבנית:פלתי לתוך הכלים תבנית:ביאור הגר"א שלא יאמרו מקבל הדם לזורקו לעבודת כוכבים תבנית:ביאור הגר"א ואם יש בכלי מים שאז אין הדם ראוי לזריקה תבנית:ביאור הגר"א אם הם צלולים לא ישחוט בו שלא יאמרו לצורה הנראית במים שוחט ואם הם עכורי' תבנית:פתחי תשובה מותר תבנית:ביאור הגר"א וכן אם יש בכלי עפר מותר לשחוט בתוכו: היה בספינה ואין לו בה מקום פנוי לשחוט יכול לשחוט תבנית:פלתי על גבי כלים והדם שותת ויורד לתוך המים או מוציא ידו חוץ לספינה ושוחט על דפנותיה והדם שותת ויורד לתוך המים ואינו חושש: הגה תבנית:פלתי מקצת שוחטין נזהרין שלא לשחוט שום אווז בטבת ושבט אם לא שאוכלין מלבה משום שקבלה היא שיש שעה אחת באותן חדשים אם שוחט בה אווז ימות השוחט אם לא אוכל ממנה ונוהגין לאכול מן הלב (תשב"ץ בשם ר"י חסיד):

siman 12

שלא לשחוט בתוך גומא. ובו ב' סעיפים:


אין שוחטין לתוך הגומא תבנית:ביאור הגר"א אפילו בבית ואם לא היה רוצה ללכלך ביתו בדם עושה מקום מדרון חוץ לגומא ושוחט שם והדם שותת ויורד לגומא ובשוק לא יעשה כן:

תבנית:ביאור הגר"אי"א שאם שחט בגומא בשוק אסור לאכול משחיטתו עד שיבדקו אחריו. שמא אפיקורס הוא (רמב"ם פ"ב מה"ש ועיטור) תבנית:ביאור הגר"א ויש אומרים שמותר בדיעבד תבנית:פלתי ואין צריך בדיקה (רשב"א ומרדכי בשם רא"מ) : הגה תבנית:פלתי ובזמן הזה דאין דרך עובדי כוכבים בכך יש להתיר בדיעבד (א"ז ובשחיטות הר"מ ממדלינגן):

siman 13

בעלי חיים שאינם צריכים שחיטה. ובו ו' סעיפים:


בהמה תבנית:ביאור הגר"א חיה ועוף טעונין שחיטה תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי דגים תבנית:ביאור הגר"א וחגבים אין טעונין שחיטה: הגה תבנית:ביאור הגר"א ומותר לאוכלם מתים. תבנית:פלתי או לחתוך מהם אבר ולאכלו. תבנית:ביאור הגר"א אבל אסור לאכלן חיים משום בל תשקצו (הגהות מיימוני פ"א הגהות מרדכי ותוס'):

השוחט את הבהמה ונמצאת כשרה ומצא בה עובר תבנית:פתחי תשובה בן ח' בין חי בין מת. או תבנית:פתחי תשובה בן ט' מת. מותר באכילה ואינו טעון שחיטה ואם מצא בה בן ט' חי אם הפריס על גבי קרקע תבנית:פתחי תשובה טעון שחיטה תבנית:ביאור הגר"א אבל תבנית:פלתי שאר טרפות אינו אוסר אותו ואם לא הפריס על גבי קרקע תבנית:פתחי תשובה אינו טעון תבנית:פלתי שחיטה. ואם פרסותיו קלוטות פי' שפרסתו כולה א' ואינה סדוקה (או שהיה בו שום תבנית:פתחי תשובה שאר דבר תמוה) (הגהות אשירי) אף על פי שהפריס על גבי קרקע אינו טעון שחיטה תבנית:ביאור הגר"א ויש מגמגמין בדבר: אם לא שחט האם אלא קרעה. וכן אם שחטה תבנית:ביאור הגר"א ונתנבלה בידו או שנמצאת טריפה. אם העובר (הנמצא בה) בן ט' חי טעון שחיטה לעצמו וניתר בה. תבנית:ביאור הגר"א ואם הוא בן ט' מת או בן ח' אפילו חי הרי זה אסור: הגה ועכשיו אין להתיר תבנית:פלתי שום ולד הנמצא בבהמה אם האם טריפה. (הגהות מיימוני בשם סמ"ג סוף לאוין קל"ו ואו"ה סוף כלל נ"ה) ולא מהני לו שחיטת עצמו דחיישינן שמא אינו תבנית:פתחי תשובה בן ט': בן ט' חי שנמצא במעי שחוטה כשרה וגדל ובא על בהמה דעלמא והוליד אותו הולד תבנית:פלתי אין לו תקנה בשחיטה תבנית:ביאור הגר"א ואם בא על בת פקועה כיוצא בו הרי בנו ובן בנו עד סוף כל הדורות כמוהו וכולם צריכים שחיטה מדבריהם ואין הטרפות פוסל בהם: השוחט את הבהמה ומצא בה דמות עוף. אע"פ שהוא עוף טהור. הרי זה אסור באכילה. לא הותר מן הנמצא בבהמה אלא מה שיש לו פרסה: הגה תבנית:ביאור הגר"א וי"א תבנית:ביאור הגר"א דאפילו פרסותיו קלוטות תבנית:ביאור הגר"א רק שיהא דומה לבהמה שבמינה מין שיש לו פרסה (עיין ס"ק ך'): השוחט את הבהמה ומצא בה בריה שיש לה שני גבין ושני שדראות אסור:

siman 14

דין עובר במעי בהמה. ובו ו' סעיפים:


תבנית:פלתי המקשה לילד והוציא העובר את ראשו אעפ"י שהחזירו הרי הוא כילוד ואינו ניתר בשחיטת אמו לפיכך אם הוא בן ח' חי או מת או בן ט' מת אסור. ואם הוא בן ט' חי ניתר בשחיטת עצמו:

תבנית:ביאור הגר"אהוציא ידו והחזירה (פי' קודם שחיטה) תבנית:פתחי תשובה מה שיצא מן האבר לחוץ אסור. אבל מה שנשאר ממנו בפנים ומקום חתך מותר. לא החזירה קודם שחיטה גם מקום החתך אסור תבנית:ביאור הגר"א אבל מה שבפנים מותר תבנית:ביאור הגר"א אפילו הוא מיעוטו: הגה תבנית:ביאור הגר"א וכל זה לא איירי אלא לענין שיהא ניתר בשחיטת אמו כשאר עובר הנמצא בה תבנית:פלתי אבל אם ילדה אותה הבהמה אח"כ גם האבר תבנית:פתחי תשובה שיצא והחזירו שרי דשחיטת עצמו מתיר הכל (כך העלה הב"י ור"י ן' חביב וכל בו בשם י"א וכן הוכיח מהרש"ל פרק בהמה המקשה סי' א' וכן משמעות הפוסקים והוא פשוט): אם יצא רוב העובר הרי הוא כילוד ואם יצא חציו ברוב אבר תבנית:ביאור הגר"א או שיצא תבנית:פלתי רובו במיעוט אבר הרי הוא כילוד: הוציא אבר א' והחזירו וחזר והוציא אבר אחר והחזירו עד שהשלים לרוב המיעוט שלא יצא מותר תבנית:פלתי ואם חתך כל אבר ואבר בשעה שהוציא אותו גם המיעוט שנשאר בפנים אסור: עובר שהוציא אבר ונאסר האבר ואחר כך נשחטה האם והוציאו העובר והרי היא נקבה החלב שלה אסור לשתותו הואיל והוא בא מכלל האברים ויש בה אבר אחד אסור תבנית:פלתי והרי זה כחלב טרפה שנתערב תבנית:פתחי תשובה בחלב כשרה: המושיט ידו למעי הבהמה וחתך מן הטחול ומן הכליות וכיוצא בהן והניח החתיכות בתוך מעיה ואח"כ שחטה הרי אותן החתיכות אסורות משום אבר מן החי ואע"פ שהוא בתוך מעיה אבל אם חתך מן העובר שבמעיה ולא הוציאו ואח"כ שחטה הרי חתיכות העובר או אברו מותר הואיל ולא יצא (רמב"ם דין ט'): הגה תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פתחי תשובה ואם שחט עובר תבנית:פלתי במעי אמו תבנית:פתחי תשובה לא מיקרי שחיטה (ר"ן ובעיא פרק בהמה המקשה ולא איפשטא):

siman 15

שלא לשחוט בהמה עד יום שמיני ללידתה. ובו ג' סעיפים:


תבנית:ביאור הגר"א אפרוח כל זמן שלא יצא לאויר העולם אסור ולאחר שיצא לאויר העולם מותר מיד:

בהמה שילדה אם ידוע שכלו לו חדשיו תבנית:ביאור הגר"א דהיינו ט' חדשים לגסה וה' לדקה מותר מיד ביום שנולד ולא חיישינן תבנית:פתחי תשובה תבנית:פלתי שמא נתרסקו (פי' נכתשו ונכתתו) איבריו מחבלי הלידה תבנית:פלתי ואם אין ידוע שכלו לו חדשיו אסור משום ספק נפל תבנית:ביאור הגר"א עד תבנית:פתחי תשובה תחלת ליל שמיני: תבנית:ביאור הגר"אתבנית:פתחי תשובה תבנית:פלתי אין סומכין תבנית:פתחי תשובה על העובד כוכבים בגדיים קטנים הנקחים ממנו ואומר שהם בני תבנית:פתחי תשובה ח' ימים (תשובת רשב"א סי' רמ"ג):

siman 16

דין אותו ואת בנו. ובו י"ב סעיפים:


אסור לשחוט אותו ואת בנו ביום א' לא שנא האם ואחר כך הבן תבנית:ביאור הגר"א או הבת תבנית:ביאור הגר"א לא שנא הבן או הבת ואח"כ האם:

איסור אותו ואת בנו נוהג בנקבות שזה בנה ודאי תבנית:ביאור הגר"א ואם נודע ודאי שזה הוא אביו אין שוחטין שניהם ביום אחד ואם שחט אינו לוקה. תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פתחי תשובה תבנית:פלתי שהדבר ספק אם נוהג בזכרים או אינו נוהג: תבנית:ביאור הגר"אעבר ושחט אותו ואת בנו ביום א' מותר לאכלם תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פתחי תשובה ויש מי שאוסר תבנית:פלתי (בו ביום לאכול האחרון): יום אחד האמור באותו ואת בנו היום הולך אחר הלילה. תבנית:ביאור הגר"א כיצד הרי ששחט ראשון בתחלת ליל ד' לא ישחוט השני עד תחלת ליל ה' ואם שחט הראשון בסוף יום ד' קודם בין השמשות שוחט הב' בתחלת ליל ה' ואם שחט הא' בין השמשות של ליל ה' לא ישחוט השני עד ליל ו' ואם שחט ביום ה' אינו לוקה: תבנית:ביאור הגר"אאם הוא כרוך אחריה חזקה שהיא אמו (אבל מן הספק אין חוששין) (טור): הלוקח בהמה אינו חושש שמא נשחטה אמה או בנה היום אבל תבנית:ביאור הגר"א על המוכר להזהיר הלוקח ולהודיעו אם שחט האם או הבן היום או אם מכרה לאחר לשחטה היום ואם הוא באחד מן ד' זמנים שדרך שכל מי שקונה בהמה ששוחטה מיד והם ערב פסח. וערב עצרת. וערב ר"ה. וערב יום טוב האחרון של חג. צריך להודיעו שמכר היום האם או הבת תבנית:ביאור הגר"א ואם לא הודיעו שוחט ואינו חושש בין קנה מישראל בין קנה מעובד כוכבים ואם נודע לו אח"כ שנשחטה אמה או בתה היום הוי מקח טעות ודוקא שמוכר שניהם ביום אחד אבל אם מכר האם או הבת ביום שלפניו אין צריך להודיעו. ואם מכר האחד לחתן והשני לכלה אפי' אם מוכר בשני ימים צריך להודיעו שודאי שניהם שוחטין ביום אחד. שנים שלקחו אותו ואת בנו ביום אחד הלוקח תחלה ישחוט ולא השני תבנית:ביאור הגר"א במה דברים אמורים כשלקחום שניהם מאדם א' שמיד כשמכר לראשון לא היה יכול לשחוט את שנשאר בידו שהלוקח לקח על מנת לשחטו מיד (ולכן גם הלוקח ממנו אסור לשחוט שלא יכול למכור לו רק זכות שבידו) (טור) אבל אם לקחום משנים שניהם שוים וכל מי שישחוט תחלה זריז ונשכר: תבנית:ביאור הגר"אאין איסור אותו ואת בנו אלא בבהמה טהורה בלבד שנאמר ושור או שה אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד ונוהג בכלאים הבא ממין כבש וממין עז: צבי שבא על העז וילדה ושחט העז ובנה לוקה תבנית:ביאור הגר"א אבל העז שבא על הצביה אסור לשחוט אותה ואת בנה. ואם שחט אינו לוקה. תבנית:פלתי היתה בת הצביה הזאת נקבה וילדה בן ושחט את הנקבה בת הצביה ואת בנה לוקה: אין איסור אותו ואת בנו תבנית:פתחי תשובה אלא בשחיטה בלבד שנאמר לא תשחטו. אבל אם ניחר (פי' ענין הנחירה הוא שתוחב הסכין בנחיריו וחותך) את הראשון או נתנבל בידו מותר לשחוט השני לפיכך חרש שוטה וקטן ששחטו את הראשון בינם לבין עצמם מותר לשחוט השני אחריהם לפי שרוב מעשיהם מקולקלים: הגה תבנית:ביאור הגר"א ואם אחרים רואין תבנית:פתחי תשובה ששוחטין כראוי אסור לשחוט אחריהם (טור) כן נראה לי: מותר לשחוט את המעוברת עובר ירך אמו הוא ואם יצא העובר חי תבנית:ביאור הגר"א אחר שחיטת אמו והפריס על גבי קרקע תבנית:פתחי תשובה אין שוחטין אותו ביום אחד ואם שחט אינו לוקה: תבנית:ביאור הגר"אעובד כוכבים שמכר שתי בהמות ואחר כך אמר מסיח לפי תומו שהן אותו ואת בנו אינו נאמן במה שאמר לאחר שמכרם ויצאו מתחת ידו תבנית:ביאור הגר"א ומיהו אי מהימן ליה אסור: תבנית:ביאור הגר"אבהמה שנשחטה אמה או בתה היום ונתערבה באחרות וצריך לשחוט מהם היום כיצד תקנתו תבנית:פתחי תשובה נכבשינהו דניידי ממקום קביעותן ויקח מהם אחד [צ"ל אחד אחד וישחוט. (שארית יהודה)] וישחוט, דכל דפריש מרובא פריש ושנים הנותרים אסור לשחטם היום:

siman 17

דין השוחט בהמה המסוכנת למות. ובו ג' סעיפים:


השוחט את הבריאה ולא פרכסה (פי' שלא נתנענעה) הרי זו מותרת אבל המסוכנת והוא כל שמעמידים אותה תבנית:ביאור הגר"א (בגערה או במקל) (כל בו בשם הראב"ד) ואינה עומדת אעפ"י שהיא אוכלת מאכל בריאות שחטה ולא פרכסה כלל תבנית:ביאור הגר"א הרי זו נבלה ולוקין עליה. ואם פרכסה הרי זו מותרת. וצריך שיהיה הפרכוס בסוף השחיטה תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פתחי תשובה תבנית:פלתי (ולמשוך עד אחר השחיטה) (תא"ו נט"ו ח"ג לדעת רש"י) אבל בתחלתה אינו מועיל. תבנית:נקודת הכסףכיצד הוא הפרכוס בבהמה דקה ובחיה גסה ודקה בין שפשטה ידה והחזירה או שפשטה רגלה אע"פ שלא החזירה או שכפפה רגלה בלבד הרי זה פרכוס ומותר אבל אם פשטה ידה ולא החזירתה הרי זו אסורה שאין זו אלא הוצאת נפש בלבד ובבהמה גסה אחד היד ואחד הרגל בין שפשטה ולא כפפה בין כפפה ולא פשטה הרי זה פירכוס ומותרת ואם לא פשטה לא יד ולא רגל ולא כפפה כלל הרי זו נבלה ובעוף אפילו לא רפרף (פי' מענין כהרף עין) תבנית:ביאור הגר"א אלא בעינו ולא כשכש (פירוש נענע) אלא בזנבו הרי זה פירכוס :

השוחט את המסוכנת תבנית:פלתי בלילה ולא ידע אם פרכסה תבנית:פתחי תשובה הרי זו ספק נבלה ואסורה: גדולי החכמים לא היו אוכלים מבהמה שממהרים ושוחטים אותה כדי שלא תמות ואע"פ שפרכסה בסוף השחיטה. תבנית:ביאור הגר"א ודבר זה אין בו איסור אלא כל הרוצה להחמיר על עצמו בדבר זה הרי זה משובח:

siman 18

דין בדיקת הסכין ופגימותיו. ובו ב' סעיפים:


השוחט בסכין בדוקה ונמצאת תבנית:פתחי תשובה פגומה תבנית:ביאור הגר"א (אפילו מן הצד) (ד"ע) הרי זה נבלה תבנית:ביאור הגר"א אפילו נגע בעצם המפרקת אין תולין שנפגמה בו אחר שחיטה אלא חיישינן שמא בעור נפגמה ונמצא שחט בסכין פגומה תבנית:ביאור הגר"א ואפי' בעוף:

תבנית:ביאור הגר"אתבנית:פלתי שיעור הפגימה כל שהוא תבנית:ביאור הגר"א ובלבד שתאגור בה כל שהוא תבנית:ביאור הגר"א אפילו חוט השערה: צריך לבדוק הסכין קודם שחיטה. ואם לא בדק תבנית:פתחי תשובה לא ישחוט תבנית:ביאור הגר"א ואם עבר ולא בדקה תחלה ואח"כ בדקה ומצאה יפה שחיטתו כשרה: תבנית:ביאור הגר"א סכין שתבדק בהולכה ולא הרגיש שיש בה פגם וכשהחזיר אותה בהבאה הרגיש שיש בה פגם וזו היא הנקראת מסוכסכת אם שחט בה דרך הולכה ולא הביא שחיטתו כשרה ואם הביא שחיטתו פסולה. תבנית:ביאור הגר"א והני מילי כשהרגיש בה קודם שחיטה אבל אם מצא סכינו יפה קודם שחיטה ואחר שחיטה מצא בה פגימה מסוכסכת ואמר ברי לי שלא עשיתי אלא הולכה לבד שחיטתו פסולה: הגה תבנית:ביאור הגר"א ויש מחמירים דכל מסוכסכת אסורה עד דקיימא ארישא דסכינא ממש אם שחט בהולכה. ואסיפא דסכינא ממש אם שחט בהבאה (הלכות שחיטות ישנים והגהות סמ"ק ופוסקים הנ"ל) ולפי שאין אנו בקיאין היכן מיקרי רישא דסכינא יש להטריף הכל (ד"ע גם הג"ה בשחיטת מהרי"ו וכן משמע במרדכי וכל בו ואגודה וכ"כ האגור שכן המנהג) והכי נהוג: סכין שיש בה פגימות הרבה אפי' כולן מסוכסכות אפילו שחט בה בדיעבד פסולה. תבנית:ביאור הגר"א דמתוך שפגימותיה מרובות חיישינן שמא השיב ידו מעט ולא הרגיש: סכין חדה שהושחזה והרי אינה חלקה אלא מגעתה כמגע ראש השבולת שהוא מסתבך באצבע הואיל ואין בה פגם שוחטין בה (ל' רמב"ם שם דין י"ח): הגה ואין אנו נוהגים לשחוט בו לפי שאין אנו בקיאין בדבר (אגור וב"י ומהרש"ל פ"ק סימן ל"ז): סכין שפיה חלק ואינה חדה הואיל ואין בה פגם שוחטין בה ואע"פ שהוליך והביא כל היום עד ששחטה שחיטתו כשרה (ל' רמב"ם שם דין י"ז) (וע"ל סימן כ"ג דבבהמה כה"ג לפעמים טריפה וכ"כ ב"י): סכין שהיא עולה ויורדת כנחש ואין בה פגם שוחטין בה תבנית:פתחי תשובה לכתחלה: בדיקת הסכין צריכה תבנית:פתחי תשובה אבשרא ואטופרא ואתלת רוחתא. דהיינו שמוליכה ומביאה על בשר אצבעו ואח"כ מוליכה ומביאה על צפרנו משלש רוחותיה שהם פיה ושני צדדיה כדי שלא יהיה בה פגם כלל ויבדוק לאט ובכוונת הלב שלא יפנה לבו לדברים אחרים וצריך לשנות הצפורן אחר קצת בדיקתה שמא נפגם הצפורן בחודה של סכין. ואולי יש פגימה בצדדין שלא ירגיש בה לפי שעוברת בתוך פגימת תבנית:פתחי תשובה הצפורן: הגה ולא יבדוק שני צדדי הסכין ביחד אלא כל אחד בפני עצמו (מהרי"ו): תבנית:ביאור הגר"אסכין שיש לה פגימה אסור לשחוט בה אפי' אם מכוין לשחוט שלא כנגד הפגימה וביום טוב נוהגין היתר לכרוך מטלית על הפגימה כיון שאין יכול להשחיזה ואם הוא שעת הדחק שאין לו הכנה להשחיזה אפילו בחול מותר לשחוט ע"י כריכת מטלית על הפגימה: הגה וע"ל סימן ו' ס"א. סכין שיש לה ב' פיות צריך לבדוק שני הצדדין (טור סימן ו'): השוחט בהמות רבות או עופות הרבה צריך לבדוק בין כל אחד ואחד שאם לא עשה כן ובדק באחרונה ונמצאת סכין פגומה הרי הכל ספק נבילות ואפילו הראשונה: הגה תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי ומי שרוצה תבנית:פלתי להכניס עצמו לספק זה אין צריך לבדוק סכין בין שחיטה תבנית:פתחי תשובה לשחיטה (ת"ה סימן קפ"ד וב"י בשם בעל המאור והרשב"א ועי' ס"ק י"ז): תבנית:ביאור הגר"אאע"פ שבדק הסכין קודם שחיטה צריך לחזור ולבדוק אחר השחיטה תבנית:ביאור הגר"א והני מילי שהסכין לפנינו תבנית:ביאור הגר"א אבל אם נאבד שחיטתו כשרה הואיל ובדקה קודם שחיטה ואפילו שחט בה הרבה זה אחר זה תבנית:ביאור הגר"א ואם נגע במפרקת של אחת מהן יש להחמיר ולחוש לכל אותן שנשחטו אח"כ: (טור בשם הגאונים ורשב"א בשם רבותיו ור"ן): שחט בסכין בדוק ונאבד קודם שיבדקנו אחר שחיטה ואח"כ נמצא והוא פגום שחיטתו כשרה תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי הואיל ויצא בהיתר תבנית:ביאור הגר"א וזה שנמצא פגום אימור שיבר בה עצמות ולאו אדעתיה דאוקי סכין אחזקתיה: תבנית:ביאור הגר"אאם לא בדק הסכין ושחט בה ונאבד אחר שחיטה שחיטתו פסולה תבנית:ביאור הגר"א בד"א בסתם סכין אבל טבח שיש לו סכין מיוחד לשחיטה ומקום מיוחד שמצניעו שם תמיד בחזקת בדוק הוא ואם שחט בה בלא בדיקה ונאבד שחיטתו כשרה: הגה תבנית:ביאור הגר"א וראוי לכל טבח שיהא לו סכין מיוחד לשחיטה ואסור לעשות בו שום דבר ויצניענו שלא יפגמנו (רש"י וכל בו והג"א ד"מ ס"ס ו' ועיין טור וב"י שם) תבנית:ביאור הגר"א ומ"מ לא ישחוט בו לכתחלה בלא בדיקה (רשב"א וב"י שם): השוחט בסכין בדוק ואחר השחיטה שיבר בו עצמות תבנית:ביאור הגר"א דרך שבירה שלא בדרך הולכה והבאה (רשב"א ור"י ור' ירוחם) ובדקו ונמצא פגום שחיטתו כשרה דאנו תולים שבשבירת העצמות נפגמה וכן כל כיוצא בזה כגון שנפל ע"ג קרקע קשה תבנית:ביאור הגר"א ודוקא שראינו שנפל על חודו אבל מספיקא אין תולין לומר שנפל על חודו תבנית:ביאור הגר"א ואם שיבר בו עצם המפרקת אפילו דרך שבירה אין תולין בו מפני תבנית:פתחי תשובה שהוא רך: הגה תבנית:ביאור הגר"א ואין חילוק בכל זה בין שבדק הסכין תחלה סמוך לשחיטה או שהיה בחזקת בדוק תחלה ולא בדקו סמוך לשחיטה דאפ"ה מקרי סכין בדוק (ד"ע מהגהות מרדכי פ"ק דחולין והג"א ואגודה וע"פ עיין ס"ד): תבנית:ביאור הגר"אאם בדק הסכין אחר שחיטה והצניעו ואח"כ נמצא פגום לית לן בה דאימור בדבר אחר נפגם או שיבר בו עצמות ולאו אדעתיה: טבח תבנית:פלתי שלא הראה סכינו לחכם (ונמצא יפה) (טור) היו מנדין אותו: הגה תבנית:ביאור הגר"א ואם נמצא פגום היו מנדין אותו ומעבירין אותו (טור) תבנית:ביאור הגר"א ובנמצא יפה תבנית:פתחי תשובה תבנית:פלתי יכול החכם למחול ואין צריך לנדותו (הגהות אלפסי פ"ק דחולין): תבנית:ביאור הגר"א והאידנא נהגו למנות אנשים ידועים על השחיטה והבדיקה ולהם מחלו חכמים כבודם כי הם זהירים וזריזים והרבה צריך תבנית:פתחי תשובה ישוב הדעת ויראת שמים לבדיקת הסכין הלא תראה כי יבדוק אדם פעמיים שלש ולא ירגיש בפגימה דקה ואחר כך ימצאנה כי הכין לבו באחרונה תבנית:ביאור הגר"א ובחינת חוש המישוש כפי כונת הלב (רבינו יונה בס' שער התשובה): הטבח צריך שיטול שכר מן הטרפות כמו מן הכשרות: הגה שלא יבא להקל להכשיר כדי לקבל שכרו מן הכשרות (ב"י בשם ריב"ש) ולכן נהגו בקצת מקומות שאין אדם שוחט ובודק לעצמו אלא אותן הממונים תבנית:פתחי תשובה מן הקהל: ראובן שאמר לשמעון בדוק סכין זה ובדקו שני פעמים מהי"ב שצריך ונתנה לראובן וראובן היה הולך לשחוט ולקחו לוי מידו ומצאו פגום. (וראובן מתנצל ואומר שעדיין היה רוצה לבדקו כהוגן) (הכל בתשובת הרשב"א סימן תקצ"ד) מעשיו מוכיחים עליו שהיה די לו באותה בדיקה תבנית:ביאור הגר"א ולפיכך מעבירין אותו ואם נראים הדברים שהיה כעין שגגה ושהוא אדם כשר מחזירין אותו ובלבד שיקבל עליו שלא ישוב עוד לדבר כזה: תבנית:ביאור הגר"אטבח שנמצאת פגימה בראש הסכין ואמר זאת הפגימה מפני שאני מכסה דם העופות בראש הסכין וכשאני שוחט אני נזהר שאיני נוגע בפגימה מעבירין אותו וקרוב לומר תבנית:פתחי תשובה שהכלים אסורים:

siman 19

דיני ברכת השחיטה. ובו ח' סעיפים:


תבנית:ביאור הגר"א תבנית:נקודת הכסףהשוחט צריך שיברך תבנית:ביאור הגר"א קודם אשר קדשנו במצותיו וצונו על השחיטה תבנית:ביאור הגר"א ואם שחט תבנית:פתחי תשובה תבנית:פלתי ולא בירך תבנית:פתחי תשובה כשרה: הגה תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי ואם שחט דבר דאתיליד בו ריעותא וצריך בדיקה ישחטנו בלא ברכה תבנית:פתחי תשובה וכשימצא כשר תבנית:פלתי מברך על השחיטה ובלבד שיהא סמוך תבנית:פתחי תשובה לשחיטה (בא"ז הלכות כסוי דלא כרש"י בתשובה) ואם שחט בבית המטבחים שהוא מקום מטונף תבנית:פתחי תשובה יברך תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי ברחוק תבנית:פלתי ד' אמות קודם שיכנס לשם תבנית:ביאור הגר"א ולא ידבר עד אחר השחיטה (הגהות שחיטות ישנים בשם אגודה):

שחט בהמות וחיות ועופות תבנית:פתחי תשובה ברכה אחת לכלן: שנים שוחטין שני בעלי חיים יכול לברך הא' להוציא חבירו תבנית:ביאור הגר"א והוא שיתכוין לצאת: תבנית:ביאור הגר"אצריך ליזהר מלדבר בין ברכה לשחיטה בדבר שאינו מצרכי השחיטה ואם דבר תבנית:פתחי תשובה צריך לברך פעם אחרת תבנית:ביאור הגר"א (אבל מותר לדבר בין השחיטה לכיסוי) (מרדכי פכ"ה בשם סה"ת) . (ומ"מ טוב שלא לדבר) (ת"ה אשירי תא"ו נט"ו ור' ירוחם ואגודה): תבנית:פלתיאם רוצה לשחוט הרבה תבנית:ביאור הגר"א צריך ליזהר שלא לדבר בין שחיטה לשחיטה בדבר שאינו מצרכי השחיטה תבנית:ביאור הגר"א ואם דבר תבנית:ביאור הגר"א צריך לכסות דם שחיטה ראשונה ולברך פעם אחרת על השחיטה תבנית:ביאור הגר"א אבל על כסוי שני לא יברך: הגה משום דשחיטה לא הוי הפסק אבל אם שח בינתים הוי הפסק וצריך לחזור ולברך (כל בו ואשר"י וכל הפוסקים): תבנית:ביאור הגר"א ויש אומרים דשיחה בין שחיטה לשחיטה תבנית:פתחי תשובה לא הוי הפסק: תבנית:ביאור הגר"אהמברך על דעת לשחוט חיה אחת ואח"כ הביאו לו יותר תבנית:ביאור הגר"א יכסה דם הראשון ויברך עליו ויברך על השחיטה שנייה ולא על הכסוי תבנית:ביאור הגר"א והני מילי כשהביאום לו קודם שבירך על כיסוי הראשונה (ד"ע ורש"ל סכ"ה סעיף ח'): הגה תבנית:ביאור הגר"א וי"א דאם הביאו לו ממין הראשון ששחט א"צ לכסות הראשונה ולברך על שחיטה שנייה (טור בשם בעל העיטור) (וכן עיקר ועיין בא"ח סימן ר"ו ס"א): תבנית:ביאור הגר"אהיו לפניו הרבה לשחוט וברך על השחיטה ואח"כ הביאו לו עוד אם כשמביאים לו האחרונות יש עדיין לפניו מאותם שהיו לפניו כשבירך אין צריך לחזור ולברך ואם לאו צריך לברך תבנית:ביאור הגר"א ולכתחלה טוב ליזהר להיות דעתו בשעת ברכה על כל מה שיביאו לו: היה שוחט חיה או עוף ודעתו לשחוט עוד ושכח וכיסה ובירך כשחוזר לשחוט אין צריך לחזור ולברך על השחיטה שאין הכסוי הפסק: הגה וכן הדין אם שחט חיה (או עוף) ורוצה לשחוט בהמה מכסה דם החיה וישחוט הבהמה תבנית:פתחי תשובה בלא ברכה (כל בו):

siman 20

מקום השחיטה בצואר. ובו ד' סעיפים:


מקום השחיטה בצואר בקנה לצד הראש משיפוי כובע ולמטה והוא קודם שיתחיל הכובע לשפע ולעלות והיינו שייר בחיטי תבנית:פלתי והוא שבסוף הקנה למעלה יש בתוך טבעת הגדולה כמו שני גרגרים מגוף שחוסי (פירוש תרגום בדל אזן הסחוס דבאודן כלומר הקשה שבאוזן) ונקראים חיטי ואם שחט בתוך החיטין ושייר מהם כל שהוא למעלה כשרה שהרי שחט משיפוי כובע ולמטה תבנית:ביאור הגר"א ואם לא שייר מהם כלום אלא שחט למעלה מהם הרי זה מוגרמת (פי' הגרמה הכרעת הסכין חוץ למקום שחיטה לצד הראש או לצד הגוף) ופסולה תבנית:ביאור הגר"א (ולכתחלה ישחוט למטה מטבעת הגדולה) (מרדכי פ' א"ט ומהרי"ו הלכות שחיטה ועי' ס"ק א') ושעורו למטה עד ראש כנף האונא תבנית:ביאור הגר"א כשנופחין אותה ועולה למעלה עד מקום שמגיע ראשה בקנה אז הוא המקום בעצמו שהיתה נוגעת כשהיתה חיה הבהמה והיתה רועה כדרכה כשתמשוך צוארה לרעות תבנית:פלתי בלי שתאנוס עצמה למשוך צוארה ביותר. (ובעוף למטה בקנה כמו בושט) (ר"ן בשם הרא"ה) (עיין ס"ק ד' כל הסעיף):

ובוושט מתחלת המקום שכשחותכין אותו מתכויץ עד מקום שישעיר ויתחיל להיות פרצים פרצים ככרס שחט למעלה ממקום זה והוא הנקרא תורבץ הוושט או למטה ממקום זה והוא מתחלת בני מעים תבנית:פלתי שחיטתו פסולה תבנית:פתחי תשובה תבנית:ביאור הגר"א ושיעור תורבץ הוושט שאינו ראוי לשחיטה למעלה בבהמה וחיה כדי שיאחוז בשתי אצבעותיו (ל' רמב"ם פ"א מה"ש דין ה'): הגה וי"א כדי רוחב ד' אצבעות (טור בשם רש"י ומהרי"ו) וקבלה ביד הקדמונים שבכל בהמה וחיה השיעור עד מקום שמגיע שם אוזן הבהמה או החיה כשכופפין אותה (הגה במהרי"ו וא"ז בשם קצת פירושים וב"י בשם מ"כ): ובעוף הכל לפי גדלו וקטנו: הגה תבנית:ביאור הגר"א ואין חילוק בין יונה לשאר עופות דבכולן שיעורן שוה (הסכמת כל הפוסקים) (כן הוכיח בד"מ דיונה דבש"ס הוא שם מ"ד ולא עוף לאפוקי ב"י בשם מ"כ) . תבנית:ביאור הגר"א ולמטה עד הזפק: הגה ועוף שאין לו זפק עד בין האגפים (ב"י) ולפי שאין אנו בקיאין בשיעורין אלו נכון לשחוט באמצע הצואר לארכו דאז יוצא מידי ספק (ב"י בשם סמ"ק): תבנית:ביאור הגר"אצריך השוחט שישחוט באמצע הצואר ואם שחט מן הצדדין שחיטתו כשרה תבנית:ביאור הגר"א והוא שהחזיר הסימנים תבנית:פלתי ויודע שחתכם קודם שחתך המפרקת כי הסימנים רכים ונדחים מן הסכין והוא הדין לשוחט מן העורף: טוב ליזהר למשמש בסימנים ולתפשם קודם שחיטה כדי שיזדמנו קודם בשר הצואר וביונים נמצאים הסימנים בצדדים וצריך אימון ידים וזהירות גדולה שאם לא ימשמש בהם ויזמינם לפניו קודם שחיטה קרוב הדבר מאד לפשוע ולחתוך המפרקת קודם הסימנים:

siman 21

שיעור השחיטה בכמותה. ובו ה' סעיפים:


כמה הוא שיעור השחיטה (של) הקנה והוושט השחיטה תבנית:ביאור הגר"א המעולה תבנית:פלתי שיחתכו שניהם בין בבהמה תבנית:ביאור הגר"א ובין בעוף תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי ולזה יתכוין השוחט ואם שחט רוב אחד מהם בעוף תבנית:פלתי ורוב שנים בבהמה ובחיה שחיטתו כשרה ובלבד כשימדדו אותו ימצאו שהנשחט הוא רוב וכיון שימצאו שהנשחט יותר מחצי תבנית:ביאור הגר"א אפילו כחוט השערה דיו:

אם שחט בבהמה האחד כלו וחצי השני ובעוף שני חצאי סימנים פסולה: תבנית:ביאור הגר"אלא שחט רוב הסימן במקום אחד כגון שהתחיל לשחוט ונתהפך הסימן וגמרה שם ובין שניהם רוב כשרה בין בקנה בין בוושט לא מיבעיא אם שני החתכים שוים בהיקף אחד אלא אפילו האחד לצד הראש והשני לצד מטה כשר בין אם אדם אחד שחט כך בשנים או בג' מקומות בין ששחטו שנים בשני סכינים אבל אם הכל בצד אחד כגון שלאחר שהתחיל לשחוט מעט הניח זה המקום ושחט למטה או למעלה ממנו באותו צד צריך שיהא הרוב במקום אחד וכשיש רוב אפילו במקום השני כשר ואעפ"י שאין השחיטה מפורעת (פי' גלויה ונכרת) : שחיטה העשהיה כקולמוס או כשיני המסרק כשר: היה חצי הקנה חתוך ושחט בו והשלימו לרוב (ויודע שלא ניקב הוושט) (ב"י) כשר וכן אם התחיל לשחוט במקום השלם ופגע בחתך והחתוך משלימו לרוב כשר :

siman 22

באיזו מין צריך לשחוט הורידין. ובו ב' סעיפים:


תבנית:ביאור הגר"א בעוף צריך לשחוט תבנית:פלתי הורידין (פי' חוטים שמהן יוצא הדם תבנית:פתחי תשובה וינ"י בלע"ז) או לנקבם בשעה שהוא מפרכס תבנית:ביאור הגר"א שעדיין הדם חם כדי שיצא ולא יתקרר בתוכו ואם לא עשה כן תבנית:ביאור הגר"א לא יצלנו שלם ואם צלאו שלם ישליך הורידין תבנית:ביאור הגר"א ויחתוך סביבם תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי כדי נטילה שהוא כעובי אצבע: הגה תבנית:ביאור הגר"א ואם נמלח כך מסירין אח"כ החוטין תבנית:פלתי ושרי (ועי' ס"ק ו') תבנית:ביאור הגר"א ויש מחמירים לקלוף סביב החוטין (אגור בשם מהר"י מווין) : תבנית:ביאור הגר"א ואם בשלו שלם מחטט ומנקר החוטים והשאר אם יש תבנית:פלתי בכל מה שבקדרה תבנית:ביאור הגר"א כדי תבנית:פתחי תשובה לבטל הדם תבנית:פלתי שבכל החוטין בס' מותר: הגה ואם הסירו הראש ממנו לא מקרי שלם (מרדכי והגהות אשיר"י ואגור ותשובת מהרי"ל סימן נ"ח ע"ש) ולכן נהגו להסירו מן העופות השלמות ועיין לקמן סימן ע"ו אם לא נשחטו הורידין:

תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי הבהמה אין צריך לנקוב הורידין בשעת שחיטה מפני שאין דרך לצלותה שלימה אבל אם רוצה לצלותה שלימה צריך לנקוב ורידיה בשעת שחיטה ואם לא נקבם אסור לצלותה או לבשלה שלימה: הגה ואם צלאה או בשלה שלימה דינה כמו בעוף (בית יוסף לדעת כמה פוסקים) תבנית:ביאור הגר"א וסתם עוף נשחטו הורידין וסתם בהמה לא נשחטו תבנית:ביאור הגר"א וכל זה כשיצא דם בשעת שחיטה אבל אם לא יצא דם אין חוששין לשחיטת הורידין דהא לא נתעורר הדם לצאת (ר"ן פ' השוחט בשם רשב"א והוא במשמרת הבית דף כ'):

siman 23

דיני שהייה בשחיטה. ובו ו' סעיפים:


כל טבח שאינו יודע הלכות שחיטה אסור לאכול משחיטתו ואלו הן שהייה דרסה חלדה הגרמה ועיקור:

שהייה כיצד (ל' רמב"ם פ"ג מה"ש דין ב') הרי שהתחיל לשחוט והגביה ידו קודם שיגמור השחיטה תבנית:ביאור הגר"א ושהה בין בשוגג בין במזיד בין באונס בין ברצון ובא הוא או אחר וגמר השחיטה תבנית:פלתי אם שהה תבנית:ביאור הגר"א כדי שיגביה הבהמה וירביצנה וישחוט.) ושיעור שהייה בעוף ובבהמה דקה כדי שיגביה בהמ' דקה וירביצנה וישחוט תבנית:פתחי תשובה תבנית:ביאור הגר"א (עד) תבנית:פלתי רוב הסימנים שהוא הכשר שחיט' שחיטתו פסולה (עיין ס"ק ג') . היתה בהמה דקה שיעור שהייתה כדי שיגביה בהמה דקה וירבצנה וישחוט ואם היתה גסה כדי שיגביה בהמה גסה וירביצנה וישחוט תבנית:פתחי תשובה ובעוף כדי שיגביה בהמה דקה וירביצנה וישחוט תבנית:ביאור הגר"א ויש אומרים דשיעור שהיית עוף כדי שחיטת רוב סימן א' בעוף בלי הגבהה והרבצה ולפי דבריהם יש ליזהר כשהתחיל לשחוט בעוף וחתך מעט עד שהדם יוצא והגביה סכינו מהצואר שלא יגמור השחיטה לפי שיש לחוש תבנית:ביאור הגר"א שמא שחט משהו מהושט ואפילו לא הגביה סכינו אלא מעט יש לחוש מפני ששהיית העוף מועטת מאד דכדי שחיטת רוב סימן א' בעוף הוא נעשה מהר ואפילו אמר השוחט ברי לי שלא חתכתי כי אם העור אין סומכין עליו כיון שיצא הדם תבנית:ביאור הגר"א ואם בא לשאול אחר שהגביה סכינו כיצד יעשה אומרים לו שישחוט הקנה לבדו במקום אחר ואח"כ יהפוך הושט ויבדוק אותו ולענין מעשה יש להחמיר בסברא זו אלא א"כ הוא שעת הדחק או הפסד מרובה שאז יש לסמוך על סברא ראשונה: הגה תבנית:ביאור הגר"א והמנהג פשוט במדינות אלו להטריף כל שהייה תבנית:פתחי תשובה אפי' משהו בין בעוף בין בבהמה (מרדכי ומהרי"ו בהל' שחיטה) ואין לשנות תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פתחי תשובה ואם נמצא לאחר שחיטה תבנית:פתחי תשובה גמי תבנית:פתחי תשובה או כיוצא בו מונח בוושט או בקנה תבנית:פתחי תשובה ונשחט עמו טריפה דודאי הוצרך להשהות מעט בחתיכת הדבר ההוא לאחר ששחט הסימן והוי שהייה במשהו וטרפה (תה"ד סימן קפ"ה): שחט מעט ושהה מעט וחזר ושחט מעט ושהה מעט אם כשתצטרף כל השהיות יש שיעור שהיי' שחיטתו פסולה (ולפי המנהג בכל ענין טריפה): השוחט בהמה בסכין תבנית:פתחי תשובה שאינו חד ונתעכב תבנית:פלתי כשיעור שהייה בשחיטת מיעוט אחרון של סימן ראשון הרי זו פסולה: תבנית:ביאור הגר"אאחר ששחט רוב אחד בעוף או רוב שנים בבהמה אין שהייה פוסלת ולפי זה אין שהייה בקנה בעוף כלל ויש מי שאומר תבנית:פתחי תשובה תבנית:פלתי שכל שלא נגמרה שחיטת כל שני הסימנים פוסלת שהייה ולכתחלה יש ליזהר לחוש לדבריו: הגה תבנית:פתחי תשובה ואפילו בדיעבד המנהג להטריף תבנית:ביאור הגר"א ולכן אם לאחר ששחט רוב שנים שוהה הבהמה או העוף למות יכנו על ראשו תבנית:פתחי תשובה להמיתו ולא יחזור וישחוט (תה"ד לדעת רש"י וסמ"ק ומהרי"ו וע"פ): שחט עוף ושהה בו ואינו יודע אם ניקב הושט חוזר ושוחט הקנה לבדו במקום אחר ומניחו עד שימות והופך הוושט ובודקו מבפנים אם לא נמצא בו טיפת דם בידוע שלא ניקב וכשרה: הגה תבנית:ביאור הגר"א והמנהג להטריף הכל אפילו לא שהה רק במיעוט קמא דקנה (מהרי"ו ומרדכי) תבנית:ביאור הגר"א ואסור למוכרו לעובד כוכבים כך אלא ימיתנו ואח"כ ימכרנו לעובד כוכבים (הגהות סמ"ק ומרדכי) משום דאנן לא בקיאין בבדיקת הוושט וחיישינן לנקיבת הוושט (באגור) ומטעם זה אם תלש הנוצות תבנית:פתחי תשובה מן העוף ויצא דם או תבנית:פתחי תשובה חתך העור בבהמה ויצא דם ממנה יש להטריף דחיישינן לנקיבת הוושט (מהרי"ו ומהר"ם פדו"ה סימן ס"ג וכ"ה בשחיטת האחרונים) תבנית:פתחי תשובה אבל אם לא יצא דם ולא חתך כל העור יש להכשיר ע"י שישחוט למעלה או למטה ולבדוק נגד מקום החתך (ב"י דלא כמהרי"ק שורש ל"ד) ולכן יש ליזהר שלא למרוט הנוצות אם יוכל לשחוט בלא זה (א"ז):

siman 24

דיני דרסה וחלדה הגרמה ועיקור. ובו כ' סעיפים:


תבנית:ביאור הגר"א דרסה כיצד כגון שהניח הסכין על הצואר ודחק וחתך למטה כחותך צנון או קישות הרי זו פסולה ואין צריך לומר אם הכה בסכין על הצואר כדרך שמכין בסייף וחתך הסימנים בבת אחת:

שחט בהולכה או בהבאה לבד אם יש בסכין כמלא צואר וחוץ לצואר כמלא צואר (עם העור והמפרקת) (מהרי"ו) כשרה ואם לאו פסולה שכל שאין בו כשיעור הזה אי אפשר לשחוט בלא דרסה על ידי הולכה או הבאה לבד ואם הוליך והביא אפילו שחט באיזמל כל שהוא כשרה: הגה תבנית:ביאור הגר"א ויש מחמירין בבהמה (מרדכי ור"ן בשם ר"ת ואיכא מ"ד ברי"ף ונזכר באגודה וכל בו והג"א מא"ז) והמנהג בגלילות אלו לפסול בבהמה אפילו הוליך והביא אם אין בסכין כמלא צואר וחוץ לצואר משהו (זהו דעת מהרי"ו): שחט ב' ראשים כא' בהולכה או בהבאה בלבד אם יש בסכין כדי שלש צוארין כשרה ואם לאו תבנית:ביאור הגר"א יש לחוש תבנית:פלתי ולאסור שתיהן (רמב"ן ורשב"א ור"ן ור' ירוחם): שנים אוחזין בסכין ושוחטין אפילו זה למעלה לצד הראש וזה למטה לצד החזה שאוחזין אותו באלכסון כשרה ולא חיישינן שמא ידרסו זה על זה: תבנית:ביאור הגר"אהיה שוחט וחתך תבנית:נקודת הכסףכל המפרקת כשרה (מרדכי בשם מהר"מ ועיין ס"ק ה'): הגה תבנית:ביאור הגר"א והמנהג להטריף אפילו לא חתך רק תבנית:פתחי תשובה תבנית:פלתי רוב המפרקת (מהרי"ו ואגור ות"ה) ואין לשנות כי יש מרבוותא סוברין כן (דקדק ראבי"ה מפי' רש"י): כשאדם שוחט עוף ואוחז בסימנים בשתי אצבעותיו צריך שיאחוז אותם יפה שאם אינו אוחז אותן בטוב פעמים שיהיו נשמטין לכאן ולכאן ולא יכול לשחטן ע"י הולכה ויבא לידי דרסה: הגה וכן לא יניח האצבע על הסכין אלא יחזיק אותו בקתא כדי שלא יבא לידי דרסה (דעת עצמו מקבלת השוחטים ומהרש"ל פ' השוחט סימן י"ב): תבנית:ביאור הגר"א ואפילו לא עשה דרסה אלא במשהו מן הוושט פסולה: הגה תבנית:ביאור הגר"א והמנהג להטריף כל דרסה בין במיעוט קמא בין במיעוט בתרא בין בקנה בין בוושט (שחיטות מהרי"ו): תבנית:פלתי חלדה כיצד כגון שהכניס הסכין בין סימן לסימן בין ששחט התחתון כהלכתו מלמעלה למטה וחזר והוציאו ושחט העליון בין ששחט העליון ממטה למעלה שלא כהלכתו פסולה: החליד את הסכין תבנית:ביאור הגר"א תחת העור או תחת צמר מסובך בצואר הבהמה או תחת מטלית הקשור בצוארה או שהמטלית מדובק בו בשעוה ושחט שחיטתו תבנית:פלתי פסולה אבל אם המטלית פרוש על צוארה ושחט שחיטתו כשרה תבנית:פלתי ויש מי שפוסל גם בזה ולכתחלה יש לחוש לדבריו: הגה וכן יש ליזהר בכבשים שיש להם צמר מסובך בצואריהם תבנית:פתחי תשובה לתלוש תבנית:פתחי תשובה הצמר המסובך שלא יבא לידי חלדה (מרדכי פרק השוחט ורוקח): תבנית:ביאור הגר"אצריך ליזהר כשאדם שוחט וחס על העור שלא יעשה בו קרע גדול ושוחט בראש הסכין ומתכסה מהעור אמנם אם שוחט באמצע הסכין אין לחוש אם ראשו מתכסה בעור כיון שהסכין במקום ששוחט בו כנגד הסימנים אינו מכוסה ויש מי שמחמיר גם בזה ויש לחוש לדבריו לכתחלה: תבנית:ביאור הגר"אאם לאחר ששחט רוב הסימנים החליד הסכין תחת מיעוט הנשאר משניהם או מאחד מהם ופסקו מותר ויש מי שאוסר גם בזה וראוי לחוש לדבריו לכתחלה: הגה תבנית:ביאור הגר"א והמנהג להטריף כל חלדה בין במיעוט קמא בין במיעוט בתרא בין בקנה בין בוושט (שחיטת מהרי"ו): אם החליד הסכין תבנית:פלתי תחת מיעוט הראשון ושחטו ממטה למעלה ואח"כ גמר השחיטה כדרכה וכן אם שחט רוב סימן אחד בבהמה והחליד הסכין תחת מיעוט הנשאר ושחט סימן השני תבנית:ביאור הגר"א וכן אם שחט תבנית:פלתי מיעוט הראשון בחלדה וגמר השחיטה שלא בחלדה הרי זו פסולה: הגרמה תבנית:ביאור הגר"א כיצד זה השוחט בקנה למעלה במקום שאינו ראוי לשחיטה או שהתחיל לשחוט במקום שחיטה ושחט מעט והטה הסכין חוץ למקום שחיטה למעלה וגמרה שם תבנית:ביאור הגר"א אבל שחט רוב חלל הקנה במקום שחיטה והטה הסכין חוץ למקום שחיטה למעלה וגמר שם חתיכת כל הקנה כשרה וה"ה אם שחט רוב שנים בבהמה במקום שחיטה והשלים השחיטה בהגרמה תבנית:ביאור הגר"א או בדרסה כשרה תבנית:ביאור הגר"א ויש מי שפוסל בדרסה ויש לחוש לדבריו לכתחלה: הגה תבנית:ביאור הגר"א והמנהג להטריף בין בדרסה בין בהגרמה בין במיעוט קמא בין במיעוט בתרא בין בקנה בין בוושט (ג"כ במהרי"ו): תבנית:ביאור הגר"אהגרים בקנה בתחלת שליש ושחט ב' שלישים כשרה. שחט שליש והגרים שליש וחזר ושחט שליש האחרון כשרה. הגרים שליש ושחט שליש וחזר והגרים שליש האחרון הרי זו פסולה תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי ואם דרס או החליד בין בשליש ראשון בין בשליש אמצעי הרי זו פסולה: תבנית:ביאור הגר"אכל אלו החלוקים כשהוא ודאי שלא נגע בוושט אלא בקנה לצד מעלה אבל בוושט אפי' שחט בו כל שהוא חוץ למקום שחיטה בין לצד מעלה תבנית:ביאור הגר"א בין לצד מטה תבנית:ביאור הגר"א וכן בקנה לצד מטה קודם גמר הכשר שחיטה אעפ"י שגמר כל השאר במקום שחיטה הרי זו תבנית:פלתי פסולה מפני שנקיבת מקומות הללו במשהו (ד"ע ור' ירוחם) תבנית:ביאור הגר"א והמנהג להטריף מכל מקום ואין לשנות (מהרי"ו): תבנית:ביאור הגר"אעיקור כיצד כגון שנעקר הקנה או הוושט תבנית:ביאור הגר"א מהלחי ומהבשר תבנית:ביאור הגר"א ונשמט אחד מהם או שניהם קודם גמר שחיטה תבנית:ביאור הגר"א אבל אם שחט אחד בעוף או רובו ואח"כ תבנית:ביאור הגר"א נשמט השני שחיטתו כשרה נשמט אחד מהם ואחר כך שחט את השני שחיטתו פסולה: הגה תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פתחי תשובה ואנו נוהגין להטריף כל עיקור בין במיעוט קמא תבנית:פלתי בין במיעוט בתרא בין בקנה בין בוושט (ע"פ מהרי"ו) תבנית:ביאור הגר"א ודוקא לאחר שנשחט אבל בחייו כשר אלא שאין שחיטה מועלת בו תבנית:פתחי תשובה ונ"מ תבנית:פלתי לענין חלבו או ביצים שלו שהם כשרות (בית יוסף מתשובת רשב"א): הא דפסול בעיקור היינו כשנעקר כולו אבל אם נשתייר בו אפילו משהו כשר והוא שאותו שנשאר הוא במקום אחד אבל אם מיעוט הנשאר הוא מדולדל שהוא מעט כאן ומעט כאן פסול שניכר הדבר שנעקר בכח ומה שנשאר מחובר חיבור מדולדל הוא והוה ליה נעקר כולו ופסול. תבנית:ביאור הגר"א והני מילי כשנעקר רובו. אבל אם לא נעקר אלא מיעוט ורובו קיים אף על פי שרוב זה הנשאר הוא מדולדל מעט כאן ומעט כאן כשר: תבנית:ביאור הגר"אשחט אחד מהסימנים ונמצא השני שמוט ואין ידוע אם קודם שחיטה נשמט או אחר שחיטה הרי זו פסולה: הגה תבנית:ביאור הגר"א ואפילו זרק העוף מידו ולא אמרינן דמחמת זריקה או פרכוס נשמט (מהרי"ק שורש ל"ה) תבנית:ביאור הגר"א מיהו השוחט נאמן לומר שלא היה שמוט בשעת שחיטה (פסקי מהרא"י סי' ר"ה): תבנית:ביאור הגר"אנמצא הסימן השחוט שמוט אם כששחט תפס הסימנים בידו או עור בית השחיטה מאחריו ונדחק הסימן תחת העור הרי זו פסולה ואם לאו מותר ע"י בדיקה שיביא בהמה וישחוט הסימן ואחר כך יעקרנו אם דומות שתי השחיטות זו לזו כשרה ואם השניה מאדמת יותר פסולה הראשונה תבנית:ביאור הגר"א ועכשיו אין אנו בקיאין בבדיקה זו הלכך בכל גוונא אסור: תבנית:ביאור הגר"אשחט העוף כדרכו בהכשר ואחר גמר שחיטה מצא טבעת מהגרגרת שלם על הסכין כשר: הגה תבנית:ביאור הגר"א ויש מטריפין בזה וכן עיקר (שחיטות ישנים בשם מהרא"ק גם ע"פ גיסו מהרר"י כ"ץ שאמר כך הנהיג מהר"ר משה יפה) תבנית:פתחי תשובה ואין לשנות: השוחט תרנגול צריך ליזהר שידחוק רגלו בקרקע תבנית:פתחי תשובה או יגביהנו שלא ינעוץ רגלו בקרקע כדי שלא יעקור הסימנים:

siman 25

שצריך לבדוק אחר השחיטה. ובו ג' סעיפים:


השוחט צריך שיבדוק בסימנים אחר שחיטה אם נשחטו רובן או שיראה בשעת שחיטה שהם שחוטין רובן ואם לא ראה שרובן שחוטין תבנית:פתחי תשובה אסור: הגה ונהגו לבדוק בדרך זה שתוקף אגודל על שיפוי כובע ומתוך הדחק יפלטו הסימנים לחוץ ואז יכול לראות אם נשחטו רובן גם אם עביד שמוטה כי אם לא יכנסו אסימנים לפנים לאחר שהסיר אצבעו הוה שמוטה וטריפה (הגהות בשחיטות) תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי מיהו אין צריך לבדוק אחר שמוטה דסמכינן ארובא כמו תבנית:פתחי תשובה בשאר טריפות: תבנית:ביאור הגר"א ויש מי שאומר שצריך לראות שהם שחוטין במקום שחיטה בלא הגרמה: הגה ויש לבדוק אחר זה קודם שיזרוק העוף מידו (מהרי"ק שורש ל"ה בשם שחיטות אשכנזים) תבנית:ביאור הגר"א אבל אם לא בדקו תחלה בודק אח"כ תבנית:פלתי ולא חיישינן שמא ע"י הפרכוס נתרחב החתך (סברת מהרי"ק שם):

תבנית:ביאור הגר"אהבודקים בנוצה לראות אם נשחט הרוב טועים הם: נשחטה כראוי ובא זאב ונטל בני מעיה והחזירן כשהם נקובים כשרה ולא חיישינן שמא במקום נקב ניקב: הגה תבנית:ביאור הגר"א אבל קודם שידעינן שנשחטה כראוי בחזקת איסור עומדת (טור ע"פ הגמרא) וכל ספק שאירע בשחיטה טריפה (מהרי"ו הלכות שחיטה והוא בש"ס דחולין דף י' וכ"ח ומוסכם מכל הפוסקים בכמה דוכתי):

siman 26

דין נקב בוושט או בבני מעים קודם [גמר] השחיטה. ובו ב' סעיפים:


תבנית:ביאור הגר"א ניקב הוושט בשעת שחיטה כנגד המקום ששחט כבר תבנית:פלתי טריפה:

תבנית:ביאור הגר"אשחט הקנה וניקבה הריאה קודם ששחט הוושט או ששחט הוושט וניקבו בני מעים קודם ששחט הקנה תבנית:פלתי טריפה:

siman 27

שלא לחתוך אבר מהבהמה בעודה מפרכסת. ובו סעיף אחד:


חתך מבהמה לאחר שנשחטה כראוי ועודנה מפרכסת תבנית:פלתי אסור לאכול ממנה תבנית:פתחי תשובה תבנית:פלתי עד שתמות תבנית:פתחי תשובה הבהמה:

siman 28

דיני כסוי הדם. ובו כ"ד סעיפים:


השוחט חיה או עוף צריך לכסות דמו תבנית:ביאור הגר"א בין צדן עתה בין שהיו מזומנים בידו: הגה תבנית:ביאור הגר"א והכיסוי היא מצוה בפני עצמה (כך משמע באשיר"י פרק כיסוי הדם) אבל השחיטה כשרה אף אם הזיד ולא כיסה (ב"י וכ"כ א"ח וכ"ה בכל בו):

תבנית:ביאור הגר"אחייב לברך קודם שיכסה אשר קדשנו במצותיו וצונו על כיסוי דם בעפר: הגה תבנית:ביאור הגר"א מי ששחט פעם הראשון מברך תבנית:פתחי תשובה שהחיינו על הכיסוי אבל לא על השחיטה דמזיק לבריה (במנהגים ישנים בשם ר' ידידיה משפירא): כוי שהוא ספק חיה וכלאים הבא מבהמה וחיה צריך לכסות דמן ואינו מברך תבנית:פלתי ואין שוחטין אותם בי"ט ואם שחטן אינו מכסה דמן תבנית:ביאור הגר"א ובלילה אם רישומו ניכר יכסנו: תבנית:ביאור הגר"אהבו"פלו נהגו שלא לכסות דמו: הגה תבנית:ביאור הגר"א ויש מסתפקים בבו"פלו שהוא שור הבר שמא חיה הוא (הגאונים והערוך) על כן טוב לכסותו בלא ברכה או תבנית:פתחי תשובה לשחוט עוף ג"כ ואז יוכל לברך על הכיסוי משום העוף (בהגהות מהרי"ו): צריך שיהיה למטה עפר תיחוח תבנית:ביאור הגר"א וצריך להזמינו בפה ויש אומרים שאינו צריך: מכסה בידו או בסכין או בכלי אחר אבל לא ברגלו כדי שלא יהיו מצות בזויות עליו: שחט ולא היה עפר למטה צריך לגרור הדם וליתנו בעפר תיחוח ולכסות עפר תיחוח עליו: מי ששחט הוא יכסה ואם לא כיסה תבנית:פלתי וראהו תבנית:פלתי אחר חייב לכסות: שחט מאה חיות או מאה עופות או ששחט חיה ועוף במקום אחד כיסוי אחד לכולם: השוחט ונבלע הדם בקרקע אם רישומו ניכר חייב לכסות: כיסהו הרוח תבנית:פתחי תשובה פטור מלכסות ואם חזר ונתגלה תבנית:פתחי תשובה חייב לכסות אבל אם הוא עצמו כיסהו ונתגלה אינו חייב לכסותו פעם אחרת: תבנית:פלתידם שנפל לתוך המים או מים שנפלו לתוך הדם אם יש בו מראה דם חייב לכסות ואם לאו פטור: נתערב הדם ביין אדום או בדם בהמה רואים היין ודם בהמה כאלו הוא מים ואילו נתערב במים כשיעור הזה היה בו מראית דם תבנית:פתחי תשובה חייב לכסות: שחט עוף או חיה ושחט עליו בהמה פטור מלכסות אבל אם שחט בהמה ושחט עליה חיה תבנית:פלתי או עוף חייב לכסות: הגה תבנית:ביאור הגר"א שחט עוף או חיה ואח"כ שחט עוד אחרת ונתנבלה בידו אם יודע שדם האחרון כסה דם הראשון פטור מלכסות אבל מסתמא חייב לכסות (בהגהות מיימוני פי"ד פסק סתם שחייב לכסות והוא מחלק אם יודע כו' דלא תקשי אהדדי הגה זו והאי דשחט עליו בהמה דפטור): דם הניתז ושעל הסכין תבנית:ביאור הגר"א אם אין שם דם אלא הוא חייב לכסות תבנית:ביאור הגר"א וגורר אותו ומכסהו כדי שיתן עפר גם למטה אבל אם יש שם דם אחר אין צריך לכסותו תבנית:פתחי תשובה שאין צריך לכסות כל הדם לפיכך אין צריך (להמתין) לכסות עד שיצא כל הדם: הגה תבנית:ביאור הגר"א מיהו ימתין עד שמתחיל לירד טיפין כדי שיכסה מקצת דם הנפש (מהרי"ל בשם מהרא"ק ושחיטות ישנים בשם מהר"ש): השוחט לחולה בשבת לא יכסה תבנית:ביאור הגר"א אפי' אם יש לו דקר נעוץ תבנית:ביאור הגר"א ובלילה אם רישומו ניכר יכסנו. תבנית:ביאור הגר"א ויש מי שאומר תבנית:פתחי תשובה שאם היה לו אפר מוכן לכסות בו צואה יש לכסות בו הדם אפילו בשבת: השוחט ונתנבלה בידו או ששחט ונמצאת טריפה פטור מלכסות וכן חרש שוטה וקטן ששחטו ואין אחרים רואים אותם חזקת שחיטתן מקולקלת תבנית:פתחי תשובה ופטורה מכיסוי: השוחט אע"פ שאינו צריך אלא לדם חייב לכסות תבנית:פתחי תשובה כיצד יעשה תבנית:פתחי תשובה נוחר או מעקר כדי שיפטר מכיסוי: תבנית:ביאור הגר"א צריך לבדוק הסימנים והסכין קודם הכיסוי כדי שלא יבא לידי ברכה לבטלה: תבנית:ביאור הגר"אהשוחט חיה לא יכסה עד תבנית:פתחי תשובה שיבדוק הריאה תבנית:ביאור הגר"א ואם נמצאת ספק טריפה מכסה בלא ברכה והוא הדין לכל פיסול שהוא מחמת ספק כגון ההיא דחיישינן שמא בעור נפגמה וכן כל תבנית:פתחי תשובה כיוצא בזה: הגה אבל דבר שמדינא הוא כשר רק תבנית:פתחי תשובה שמחמירים בו כגון אם חתך כל המפרקת וכיוצא בו חייבים לכסות (ת"ה סימן קפ"ד): תבנית:ביאור הגר"אמי שאין לו עפר לכסות לא ישחוט: הגה אלא ימתין עד שיהיה לו עפר (טור) ואם הוא הולך במדבר או בספינה ולא שוה העוף תבנית:ביאור הגר"א כהפסד הבגד שישרוף לאפר או הזהב שישחוק תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פתחי תשובה תקינו ליה רבנן לשחוט ולמצה הדם בבגד או בסנדל תבנית:ביאור הגר"א ומברך וכשיגיע למקום עפר תבנית:ביאור הגר"א יכבס הבגד או הסנדל שיצא הדם ומכסהו בלא ברכה (מרדכי בשם הגאונים) והכי נהוג (א"ז וראב"ן): השוחט חיה ועוף ולא יצא מהם דם מותרין: תבנית:ביאור הגר"אכל הדברים שהזרעים הנזרעים בהם מצמיחים הם בכלל עפר ומכסים בהם תבנית:ביאור הגר"א ואם אינם מצמיחים אם נקראו עפר מכסין בהם לפיכך מכסין בזבל תבנית:ביאור הגר"א ובחול הדק מאד עד שאין היוצר צריך לכתשו כלל ובסיד ובחרסית ולבינה ומגופה של חרס שכתשן תבנית:ביאור הגר"א ובשחיקת אבנים ובשחיקת חרסים ובנעורת של פשתן דקה ובנסורת חרשים תבנית:ביאור הגר"א ובאוכלים או בגדים שרופים עד שנעשו עפר תבנית:ביאור הגר"א ובשיחור ובכחול ובנקרות הפסולים אבל אין מכסין בזבל גם ולא בחול שהיוצר צריך לכתשו ולא בקמח וסובין ומורסן תבנית:ביאור הגר"א ולא בשחיקת מתכת אם אינם שרופין תבנית:ביאור הגר"א חוץ מבזהב שחוק שנקרא עפר דכתיב ועפרות זהב לו ואפר נקרא עפר דכתיב ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת (רמב"ם סוף ה"ש מפכ"ה דף פ"ח ע"ב): אין מכסין בעפר המדבר מפני שהיא ארץ מליחה ואינה מצמחת: הגה תבנית:ביאור הגר"א ולכן אין מכסין בעפר לחה ממים כגון מתונתא (טור וסמ"ק וסמ"ג) תבנית:ביאור הגר"א ואין לכסות בשלג (ב"י וא"ז בשם גאון דלא כמרדכי בשם גאון):

siman 29

תבנית:פלתי

שמונה תבנית:פלתי מיני טריפות וסימנם. ובו סעיף א':


תבנית:ביאור הגר"א שמונה תבנית:פתחי תשובה מיני תבנית:פלתי טריפות הן וסימנם ד"ן חנ"ק נפ"ש. דרוסה. נקובה תבנית:ביאור הגר"א חסרה. תבנית:פתחי תשובה נטולה. קרועה. נפולה פסוקה. תבנית:פתחי תשובה שבורה: (סימן זה הוא בסמ"ג דף קמ"א ע"ב וב"י לא הביאו):

siman 30

דין מכה בעצם הגולגולת. ובו ב' סעיפים:


בהמה תבנית:ביאור הגר"א או חיה שנתרוצץ רוב עצם גולגלתה בין ברוב גבהה בין ברוב הקיפה טריפה תבנית:ביאור הגר"א אע"פ שהקרום קיים:

תבנית:ביאור הגר"אתבנית:פלתינפחתה וחסר ממנה כסלע טריפה תבנית:ביאור הגר"א ואם ניקבה נקבים תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי שיש בהן תבנית:פלתי חסרון אם בין כלם כסלע תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי שהוא שליש טפח תבנית:פתחי תשובה טריפה: הגה תבנית:ביאור הגר"א אבל פחות מזה יש להכשיר אפילו בזמן הזה דלא חיישינן בבהמה לנקיבת קרום של מוח (כך משמע בטור ובא"ו הארוך כלל נ"ד) תבנית:פלתי ובעוף המים כגון אווזא תבנית:ביאור הגר"א (ובר אווזא) (רשב"א ותשובת הרא"ש כלל כ' סימן ט') אפי' לא ניקב העצם תבנית:פתחי תשובה אלא כל שהוא טריפה ועוף היבשה שנשכתה חולדה תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פתחי תשובה בשיניה בראשה תבנית:ביאור הגר"א או שנגפה בעץ או באבן תבנית:ביאור הגר"א מניח אצבעו בצד הנקב ונועץ אצבעו שם או מכניס ידו לתוך פיה ודוחק שם אם לא בצבץ המוח ולא יצא מהנקב בידוע שלא ניקב קרום של מוח וכשרה ואם יצא טריפה: הגה תבנית:ביאור הגר"א ואנן אין בקיאין בבדיקת הטריפות ולכן יש להטריף אם ניקב עצם הגלגולת בכל שהוא בעוף תבנית:פתחי תשובה אפילו בעוף דיבשה (בשערים דמהרא"י שער ל"א ובא"ו הארוך כלל צ"ד):

siman 31

דין נקיבת המוח וקרומיו. ובו ד' סעיפים:


תבנית:פלתי המוח יש לו ב' קרומים זה על זה תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי ניקב התחתון תבנית:פתחי תשובה נקב מפולש טריפה אבל אם ניקב העליון לבדו כשרה: הגה תבנית:ביאור הגר"א ויש מטריפין ג"כ בניקב העליון לבד (בה"ג הביאו הגהות אשיר"י ות"ה סימן קס"ו והגהות ש"ד סימן פ"א) והכי נהוג אם לא במקום תבנית:פתחי תשובה הפסד מרובה (דעת עצמו):

תבנית:ביאור הגר"אהמוח עצמו תבנית:פלתי שנרקב מעט ממנו או נתמעך והקרום קיים כשרה תבנית:ביאור הגר"א ואם נשפך כמים או כדונג טריפה תבנית:ביאור הגר"א ואם נמצאו מים בתוך הקרום תבנית:פלתי ונחסר מהמוח כשיעור המים אם המוח מקיף המים סביב שלא היו מגולים כלל אפילו לקרום כשרה ואם לאו טריפה והוא הדין אם היו המים מונחים בתוך שלחופית (פי' כעין כיס) קטנה שאם היה המוח מקיפה שלא היתה מגולה אפילו לקרום כשרה ואם לאו טריפה: הגה וכן אם השלחופית מונחת בין הקרום תבנית:פתחי תשובה והגלגולת טריפה (הג"א פ' א"ט) תבנית:ביאור הגר"א היה ספק אם היה תבנית:פתחי תשובה מכוסה במוח או לא טריפה על כן יש ליזהר כשפותחין את הראש שיפתחהו בדרך שיוכל לראות אם המוח מקיף אם ימצאו שם מים או לא תבנית:ביאור הגר"א ומ"מ אין צריך לבדוק אחר זה דסמכינן ארובא ויכול להשליך הראש או למכרו לעובד כוכבים בלא פתיחה (ד"ע): תבנית:ביאור הגר"אאם נמצא תולעת בקרום המוח והמוח קיים תבנית:ביאור הגר"א ואין בקרום התחתון רושם ולא קורט דם כשרה תבנית:ביאור הגר"א ויש מי שאומר שאין אנו בקיאין בבדיקה וטריפה תבנית:פלתי (והכי תבנית:פלתי נהוג) תבנית:ביאור הגר"א אבל אם נמצא חוץ לקדירה כגון בחוטם כשירה דתלינן שלא הגיע למוח מעולם: עצם שהמוח מונח בתוכו יש בו חלל גדול כמו קדירה ויש על פיה כלפי הצואר כמו ב' פולין וכל מה שיש מהמוח בתוך הקדירה עד הפולין והפולין בכלל נידון כמוח ונקיבתו במשהו ומשם ואילך נידון כחוט השדרה :

siman 32

דין מכה בחוט השדרה. ובו ח' סעיפים:


חוט השדרה תבנית:פלתי שנפסק רוב היקף עור החופה את המוח טריפה אע"פ שכל המוח קיים ואם לא נפסק רוב העור אף על פי שנפסק כל המוח שבפנים כשר:

תבנית:פלתי נסדק העור לארכו כשרה וכן אם תבנית:פתחי תשובה נשברה השדרה ולא נפסק החוט תבנית:ביאור הגר"א או שנתמעך המוח שבתוך החוט ונתנדנד הואיל ועורו קיים הרי זו מותרת: הומרך המוח ונשפך כמים או כדונג שנמס עד שימצא החוט כשמעמידו בידו היה המעט שחוץ לידו שוחה ולא היה יכול לעמוד טריפה (ל' הטור) וכן אע"פ שלא נתרכך מבפנים אלא שהוא עב וכבד ואם מעמידין אותו אינו יכול לעמוד מפני כבדו טריפה: תבנית:ביאור הגר"אנחסר קצת מהמוח ונתרוקן כשר: טריפות זה של חוט השדרה הוא עד פי פרשה שלישית תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי ועד בכלל תבנית:ביאור הגר"א ואם נפסקו אחד משני חוטי פיצולים ראשונים ושניים טריפה אבל אם נפסקו חוטי פיצול השלישי כשרה ובעוף הוא טרפות החוט תבנית:ביאור הגר"א עד בין האגפיים תבנית:ביאור הגר"א התחלת המקום שהם מחוברים בו בגוף: הגה תבנית:ביאור הגר"א ויש מטריפים בעוף עד מקום כלות שכיבת העצם המחובר לגוף (תוס' וא"ז ומרדכי וא"ו הארוך כלל נ"ה ד"ב ותא"ו נט"ו) והכי נהוג אם לא בהפסד מרובה (ד"ע): בהמה שהכו אותה על השדרה במקל והלך המקל על פני כל אורך השדרה כשרה ולא חיישינן שמא תבנית:פתחי תשובה נפסק החוט ואם יש במקל קשרים חוששין למקום הקשרים וכן אם לא הגיע המקל על פני כל השדרה חוששין שראש המקל במקום שהוא כלה מכה בכח וכן אם הכה לרוחב השדרה חוששין שמא נפסק החוט: בהמה שגוררת רגליה אין חוששין שמא נפסק החוט: הגה אלא אמרינן שגרונא והוא כאב הרגלים נקטה (גמרא) תבנית:ביאור הגר"א וה"ה בעוף נמי דינא הכי (הגהות מרדכי בחולין וא"ו הארוך כלל נ"ה): תבנית:ביאור הגר"אבד"א כשלא נודע שנפלה אבל אם נודע שנפלה תבנית:פתחי תשובה חוששין:

siman 33

דין אם ניטל הלחי ומכה בוושט. ובו י"א סעיפים:


ניטל הלחי התחתון כשרה תבנית:ביאור הגר"א והוא שיכול לחיות תבנית:פלתי על ידי המראה והלעטה: הגה וכן עוף שניטל חרטומו ויכול לחיות על ידי המראה והלעטה כשר (א"ו הארוך כלל נ"ד ורוקח):

ניטל הלחי העליון תבנית:ביאור הגר"א להרמב"ם טריפה וראוי לחוש לדבריו: תבנית:פתחי תשובהתבנית:פלתי וושט תבנית:פלתי או תורבץ הוושט תבנית:פתחי תשובה שניקב תבנית:ביאור הגר"א לחללו בכל שהוא תבנית:ביאור הגר"א נבילה: שני עורות יש לוושט ניקב אחד מהם כשרה ניקבו שניהם אסורה ואפי' עלה בו קרום ונסתם ואפילו ניקבו זה שלא כנגד זה אסורה תבנית:ביאור הגר"א והוא שניקבו שניהם מרוח אחד דאפשר דמתרמי אהדדי (פירוש שמזדמנים להתכוון יחד) (ב"י בשם ריטב"א): הגה תבנית:ביאור הגר"א וכל זה לא מיירי תבנית:פלתי אלא בניכר שהנקב בא מחמת חולי תבנית:פתחי תשובה אבל אם יש לחוש שניקב ע"י קוץ אפי' תבנית:פלתי לא ניקב רק הפנימי טריפה דחיישינן שמא ניקב גם החיצון וושט אין לו בדיקה מבחוץ (ב"י בשם תוספות והרא"ש ור"ן וע"פ): עורות אלו החיצון אדום והפנימי לבן תבנית:פלתי ואם נתחלפו שהחיצון לבן ופנימי אדום טריפה תבנית:ביאור הגר"א וכן אם שניהם אדומים או לבנים תבנית:פתחי תשובה טריפה: הגה תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי וכל שכן אם יש לו שני וושטים או שני קנים דטריפה (תשובת הרא"ש כלל כ' סימן ט'): תבנית:פלתיוושט אין לו בדיקה מבחוץ אצל דרוסה שצריכה בדיקה מפני שכיון שהוא אדום אין אודם הארס ניכר בו תבנית:ביאור הגר"א כיצד יעשה אם עוף הוא בודק הקנה מבחוץ [ושוחטו] ואח"כ מהפך הוושט ובודקו מבפנים תבנית:פתחי תשובה ואם בהמה היא אין לה תקנה: הגה ולדידן דאין אנו בקיאין בבדיקה אף עוף אין לו תקנה: תבנית:ביאור הגר"אתבנית:פלתי ולענין תבנית:פלתי נקב נמי אין לושט בדיקה מבחוץ אלא מבפנים: תבנית:ביאור הגר"אעוף הבא לפנינו וצוארו תבנית:פתחי תשובה מלוכלך בדם אין חוששין לספק דרוסה (ע"ל סימן נ"ז) תבנית:ביאור הגר"א לבדוק כל החלל אבל חוששין תבנית:פתחי תשובה לספק נקובה לבדוק מקום המלוכלך: הגה ויש אוסרין תבנית:פלתי כל עוף או בהמה דצוארה מלוכלך בדם דחיישינן לנקיבת הוושט ואין אנו בקיאין (הגהות אשיר"י פא"ט בשם א"ז) וכן המנהג: נמצא קוץ בושט תבנית:פלתי לארכו או לרחבו ואינו תחוב בו כשרה תבנית:ביאור הגר"א (אם אין תבנית:פלתי עליו קורט דם מבחוץ) (טור והגה"מיי) תבנית:ביאור הגר"א אבל אם הוא תחוב בו אסורה אפילו אין שם קורט דם דחיישינן תבנית:ביאור הגר"א שמא ניקב הושט והבריא ונתרפא ואינו ניכר: הגה תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פתחי תשובה ויש מכשירין תבנית:ביאור הגר"א אם אין קורט דם מבחוץ תבנית:פתחי תשובה דלא תבנית:פלתי חיישינן שמא הבריא (הראב"ן והרא"ש והג"א בשם סה"ת) וכן נהגו להקל בעירנו באותן אווזות שמלעיטין לעשות מהן שומן שיש תקנה בעיר לבדוק אחר נקיבת הוושט משום תבנית:פלתי דשכיח יותר מסרכות הריאה ונהגו להקל בישב לו קוץ בושט אם אינו נקוב משני צדדים או שאין קורט דם מבחוץ ויש לדקדק בזה הרבה כי הוא איסור דאורייתא ויותר היה טוב שלא לבדוק כלל ולסמוך ארובא מלבדוק ולהקל במקום תבנית:פתחי תשובה דאיכא ריעותא: תבנית:ביאור הגר"אנפרד הושט מהקנה ונתדלדלו זה מזה ברוב שיעור ארכן טריפה: זפק שניקב גגו נקב מפולש במשהו טריפה ואיזהו גגו זה שימתח עם הושט כשיאריך העוף צוארו אבל שאר הזפק שניקב מותר: הגה תבנית:ביאור הגר"א ניטל הזפק טריפה (ב"י בשם רוב הפוסקים) תבנית:ביאור הגר"א אפי' נשתייר בו כדי שיוכל המאכל לעבור מן הושט אל הקורקבן (כך משמע מהר"ן פא"ט) תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פתחי תשובה ניקב הבשר (המעי') שבין הזפק לקורקבן טריפה: (בסוף ש"ד ומהרי"ל):

siman 34

דין מכת הגרגרת. ובו י' סעיפים:


גרגרת שנפסק רוב חללה במקום הראוי לשחיטה או למעלה מזה תבנית:פתחי תשובה הרי זו אסורה:

אם ניקבה תבנית:פלתי נקב שיש בו חסרון כאיסר אסורה ואם ניטלה ממנו רצועה לארכה אי כד מעגלת לה הויא כאיסר אסורה ויש מי שאומר שאין אנו בקיאים בשיעור כאיסר תבנית:ביאור הגר"א הלכך משערים אותו ברוב רוחב חלל הקנה: הגה תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי ולפי מה שיתבאר בסמוך תבנית:נקודת הכסףדשיעור איסר הוא פחות מרוב אם כן מי שאינו בקי יבא להקל על כן נראה דרצה לומר רוב רוחב חלל קנה של עוף דהוא פחות מכאיסר ומי שאינו בקי יטריף בכל ענין. (ד"ע): ניקב סביב היקפה נקבים דקים זה אצל זה כנקבי הנפה אם אין בהם חסרון מצטרפין לרוב חללה ואם יש בהם חסרון מצטרפין לכאיסר תבנית:ביאור הגר"א שאם יש כאיסר בנקבים עם תבנית:פלתי השלם שביניהם תבנית:פלתי אסורה תבנית:ביאור הגר"א והוא שהנקבים סמוכין כל כך שאין בין נקב לנקב כמלא נקב אבל אם יש ביניהם יותר משיעור זה אין מה שביניהם מצטרף: בעוף אם ניקב כנפה חותך המקום המנוקב כנפה ומשימו על פי חלל הקנה אם יש בו כדי לחפות רוב הקנה אסורה: הגה תבנית:ביאור הגר"א ואם נחסרה גרגרת של עוף י"א דמשערין כמו בנקובה כנפה (הרי"ף והרמב"ם) תבנית:ביאור הגר"א וי"א דמשערין הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו לפי ערך השיעור שהוא בבהמה כאיסר (רש"י והרא"ש ורבי ירוחם): יש אומרים שאם נפחתה כמו דלת שלא ניטל הפחת אלא תבנית:פלתי תלוי ועומד וזקוף שם כדלת על פי הארובה כיון שהדלת סותם הנקב צריך שיהא הפחת גדול כדי שיכנס ויצא בו איסר דהיינו יותר מכאיסר: י"א שאם ניקבה נקב מפולש משני צדדים אע"פ שאין בנקב אלא כדי שיכנס בו איסר לרחבו דהיינו כעובי איסר אסורה: נסדקה כולה לארכה אע"פ שלא חסר ממנה כלום אסורה ואם נשאר ממנה כל שהוא למעלה ולמטה במקום הראויה לשחיטה כשרה מפני שכל מה שהצואר נמשך הסדק סוגר והולך הלכך הדר חלים: ניקבה למטה ממקום שחיטה במשהו טריפה: מצא גרגרת שנפסקה או חסר ואינו ידוע אם נעשה מחיים תבנית:ביאור הגר"א (ולא יוכל לתלות שמחמת השחיטה נעשה ששחט בשני מקומות) (ב"י בשם חידושי רשב"א) פוסקה במקום אחר ורואה אם הם שוים כשירה ואם לאו אסורה ואין מדמין אלא מחוליא לחוליא או מבר חוליא לבר חוליא אבל לא מחוליא לבר חוליא ולא מבר חוליא לחוליא: הגה ואנו אין בקיאין בבדיקה ויש להטריף בכל ענין וכל דינים אלו דנקובה וחסרון בגרגרת הם תבנית:פתחי תשובה דוקא כשידוע שהוא מחמת חולי (ב"י ואו"ה כלל נ"א) אבל אם נעשה מחמת קוץ או מחט לדידן דלא בקיאינן בבדיקת הושט טריפה בכל ענין דחיישינן שמא ניקב הוושט דלא גרע מאלו היה הצואר מלוכלך בדם כמו שנתבאר לעיל סימן ל"ג: הקנה בסופו משנכנס תחת (החזה) מתפצל ומשם יפרד והיה לשלושה ראשים האחד נוטה ללב ואחד לכבד ואחד לריאה ושלשתן נקובתן במשהו: הגה מיהו בקנה הלב שהוא שומן שיורד בין ערוגות הריאה ללב רגילין להיות בו נקבים קטנים דקים והיינו רביתייהו ולא מקרי נקבים וכשר (הגהות אשיר"י פא"ט ורוקח ובשערים שער ל"א):

siman 35

דין טריפות הריאה ואונותיה. ובו י' סעיפים:


ריאה שניקבה טריפה:

חמשה אוני (פי' כעין אזנים) אית לריאה תלתא מימינא ותרי משמאלא תבנית:ביאור הגר"א כשהבהמה תלויה ברגליה ובני מעיה כלפי הטבח שאז ימין הבהמה וימין הטבח אחד ויש לה עוד בצד ימין אונה אחת קטנה ונקראת עינוניתא דורדא ואינה עומדת בסדר האונות אלא מרוחקת מהם לצד פנים ואם חסרה אחת מימין או מהשמאל או שהיו שנים מימין ושלשה משמאל טריפה: הגה תבנית:ביאור הגר"א צורות האונות של ימין אינן דומות לשל שמאל ואם נתחלף צורתן טריפה וכן כשאונה האמצעית של ימין גדולה מהתחתונה טריפה (מהרי"ו) ואם האונה של שמאל העליונה גדולה מאונה עליונה של ימין טריפה וכן אם האומא של ימין גדולה משל שמאל תבנית:פלתי כל זה מיקרי חליף וטריפה (מהר"א מפרא"ג) . תבנית:ביאור הגר"א והורדא אם חסרה תבנית:ביאור הגר"א או אם יש לה שתים או שנמצאת בצד שמאל כשרה: הגה תבנית:ביאור הגר"א ובמדינות אלו נהגו להטריף () תבנית:ביאור הגר"א בין נמצאו ב' ורדות או אם חסרה תבנית:ביאור הגר"א או תבנית:פתחי תשובה ששינתה מקומה (מהרי"ו וע"פ) והכי נהוג כי יש רבוותא סוברין כן ואין לשנות המנהג וכן אם שינתה תוארה וצורתה הרגילה בה טריפה (אגור) תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי אם נמצאו בה ב' ורדות ויש להם שורש אחד כעובי אצבע תבנית:ביאור הגר"א אע"פ שיש בו סדק כשר (מ"כ בבד"י) (א"ז בשם ראבי"ה וכ"כ מהרי"ו והוא בהג"א) תבנית:ביאור הגר"א ואם אחד הפוך והשני אינו הפוך הולכין אחר היותר גדולה ואם היא אינה הפוכה כשר (בדיקות ישנים) . תבנית:ביאור הגר"א הורדא דרכה להיות בכיס תבנית:פתחי תשובה ואם לא נמצא לה תבנית:פתחי תשובה כיס תבנית:ביאור הגר"א או שיש לה שני כיסין או שיש לה כיס ואינה מונחת בתוכו ואף כשמניחין אותה בתוכו חוזרת ויוצאת ממנה כשנופחין הריאה טריפה (כל בו בשם הר"מ בר יודה והגהות במהרי"ו ובדיקות ישנים וקצת מפי השמועה הלכה למעשה בוירמיש' בשם מהר"ש מזיי"א) . וכל אלו הדינין אינן אלא במקומות שנוהגין להטריף בשתי ורדות או אין לה ורדא כלל אבל במקומות שמכשירין גם כל אלו החילוקים הם כשרים (ב"י) . אם חסר מקצת מן הורדא יש לבדוק באונות או באומא מצד שמאל (ס"א בצד ימין) אם נמצאת החתיכה החסירה יש אומרים תבנית:פתחי תשובה דכשר כי כן נמצא לפעמים בגדיים וטלאים (כך מצא כתוב) וכן יש מכשירין אם יש לה תואר ורד בשורש שלה כעובי אצבע תבנית:פתחי תשובה אע"פ שאין לה תואר ורד בראשה רק שלא תהא הפוכה ולא שינתה מקומה וכל אלו הדברים יש להקל מאחר דרבים מכשירים בכל ענין: תבנית:ביאור הגר"אנתוספו האונות במנינם אם היתה האונה היתרה בצד האונות או מלפני הריאה שהיא לעומת הלב מותרת ואם היתה על גבה שהוא לעומת הצלעות הרי זו טריפה תבנית:ביאור הגר"א והוא שתהיה כעלה של הדס אחר שנפחוה אבל אם היא פחות מזה כשרה: הגה תבנית:ביאור הגר"א ויש מחמירין לאסור כל יתרת שאינה בדרי דאוני (אשיר"י ומרדכי וסמ"ק ומהרי"ו וטור בשם העיטור וע"פ) וכן נוהגין במקצת מקומות לאסור יתרת אפילו מקמא ואין מחלקין בין מקמא בין מגבא אלא אם היא עומדת בדרי דאוני וכשנופחין אותה נוטה לקמא כשר ואם נוטה תבנית:פתחי תשובה לגבה טריפה (מהרי"ו וב"י בשם מ"כ) ובמדינות אלו המנהג להכשיר יתרת מקמא ואין לשנות המנהג: תבנית:ביאור הגר"אנמצאת אונה יתרה בסוף שיפולי האומה כשרה (דזה מקרי בדרי דאוני) (ב"י): אונה של ימין הסמוכה לגרגרת במצר החזה אצל הצואר ממש התחתונה שהיא עליונה הסמוכה לצואר אם ימצא על גבה כטרפא דאסא כשרה מפני שכן תבנית:פתחי תשובה דרכה ליפצל ודוקא ימנית אבל לא שמאלית ויש מי שאומר תבנית:פתחי תשובה דדוקא למעלה מחציה אבל למטה מחציה טריפה: הגה תבנית:ביאור הגר"א הא דמכשרינן יתרת בדרי דאוני תבנית:פלתי מכל מקום בעינן שלא יהיו יותר אונות בשמאל מבימין כגון שיהו ד' בשמאל וג' בימין (מהרי"ו) אבל אם הם שוה בשוה בכל צד ג' או ד' אונות ועומדות כלם בדרי דאוני כשר (שם בהג"ה) תבנית:ביאור הגר"א ואם נראה באונה אחת כמין סדק מצטרף להכשיר אבל לא להטריף דאין חוששין בסדקין תבנית:פתחי תשובה להטריף (כך מצא כתוב) תבנית:ביאור הגר"א אונה שנתפצלה ויש לה שורש א' כעובי אצבע אינה נחשבת אלא לאחת (מהר"י מולין) ולא מקרי יתרת אלא אם יש לה צורת אונא אבל אם נמצא על גבי הריאה מקום גבוה רחב למטה ועב למעלה שאינו חד בראשו נקרא גבשושית וכשרה (מהרי"ו וב"י בשם מ"כ) וכן אם נמצא אונא על גבי הריאה וגומא תחתיה וכשנופחין הריאה כל האונ' נופלת לתוך הגומא ושוה לשאר הריאה (מה' רבינו יעקב ווייל וב"י) אע"פ שאינה נכנסת תוך הגומא אלא כשמניחים היד בנחת עליה כשרה דאין זה יתרת תבנית:פתחי תשובה אלא פיצול הריאה ומאחר שיש לו גומא תחתיו לנוח בו אינו עתיד להתפרק כשאר יתרת וכשרה (ד"ע) ואין להכשיר פצול כזה תבנית:פתחי תשובה רק מגבה דהפצול מונח על הגומא תבנית:פתחי תשובה תבנית:פלתי אבל מקמא הפצול נופל למטה תבנית:פתחי תשובה וסופו להתפרק וטריפה (כך מצא כתוב) י"א דאם נמצא יתרת נגד חריץ הורדא דינו כמו פצול בגומא (מהר"י מולין בשם ר' מאיר שחטן) ואין לסמוך אזה רק בשעת הדחק והפסד מרובה: תבנית:ביאור הגר"אאחת מהאונו' שהיא פחותה מכעלה הדס אחר שנפחוה הוה לי' חסרה וטרפה: תבנית:ביאור הגר"אחסרה אחת מאונות הימין הורדא משלמת תבנית:ביאור הגר"א (ויש אומרים דאינה משלמת) (רש"י ותוס' והרא"ש) (והכי נהוג): ריאה שאין לה חתוכה דאונא טריפה ואם תבנית:פתחי תשובה תבנית:פלתי סדק כמראה הפרש ביניהם כשיעור עלה הדס בין בעיקרן בין באמצען בין בסופן כשרה: הגה תבנית:פלתי ויש מכשירין בהיכר או סדק כל שהוא אע"פ שאינו כטרפא דאסא (רש"י והעיטור ותוס' וסמ"ג ורא"ש וטור ורבינו ירוחם ותשב"ץ ומרדכי בשם ה"ג ור"ח וש"ד וראבי"ה) ויש לסמוך עלייהו אם יש הפסד מרובה להטריף (צ"ל להכשיר) תבנית:ביאור הגר"א האונא התחתונה של ימין דרכה להיות עבה וארוכה מאונה האמצעית גם היא יותר גבוה משל שמאל ואם היא דבוקה לאומא לגמרי רק שנראה תבנית:פתחי תשובה היכר סימנים אלו במקום שראוי להיות האונא מיקרי היכר וכשירה (מהרי"ו) וה"ה אם ניכר שם סימן אחר שניכר האונא קצת ואפילו היכר על ידי הסימפון הרגיל להיות באונא אם נמצא שם סימפון במקום הרגיל להיות אונא מיקרי היכר (מ"כ בשם מהרי"ק) וכל אלו הדברים בדקינן ומשערינן אחר שנפחו הריאה משום דבחיי הבהמה הריאה נפוחה יש אומרים דבגדיים וטלאים אין להטריף אם לא נמצאו אונות אפילו בלא היכר וסדק כלל דהכי רביתייהו ואורחייהו דבקטנות לית להו וכשמתגדלים גדילי האונות בהדייהו (בדיקות ישנים מהר"ש): תבנית:ביאור הגר"אאם בצד אחד של הריאה חסרה אונא א' אלא שבסוף האומא שבאותו הצד היתה בליטה גדולה כמו אונא אע"פ שדרך האונות להיות סמוכות זו לזו וכאן האומא מפסקת ביניהם כשרה: הגה תבנית:ביאור הגר"א ויש נוהגין להטריף בכי האי גוונא כי כל מה שלמטה מן הורדא מקרי שלא בדרי דאוני וכן נוהגין במדינות אלו: אין כל הדברים הללו אמורים אלא בבהמה וחיה אבל העוף אין לו חיתוך אונות כבהמה תבנית:פלתי ואם ימצא אין לו מנין ידוע:

siman 36

כמה מיני טריפות בריאה. ובו י"ז סעיפים:


הריאה יש לה שני קרומים תבנית:פלתי ניקבו זה בלא זה תבנית:ביאור הגר"א או זה תבנית:פלתי שלא כנגד זה כשרה עד שניקבו שניהם זה כנגד זה (טור בשם רשב"א): הגה תבנית:ביאור הגר"א ויש מטריפים בנקבו זה שלא כנגד זה (הגהות אשיר"י פא"ט ורבינו ירוחם וא"ו הארוך וע"פ) והכי נהוג:

אפילו נגלד (פירוש נקלף) קרום העליון כולו כשרה אלא שצריכה תבנית:פתחי תשובה בדיקה: הגה מיהו אם נמצא בועה על מקום שנקלף העור העליון יש להטריף כי הוי תבנית:ביאור הגר"א כקרום שעלה מחמת מכה (בד"י) תבנית:ביאור הגר"א יש אומרים אם נפחו הריאה תבנית:פלתי ונקרע הקרום מחמת הנפיחה תבנית:פתחי תשובה טריפה (בבדיקות): ניקבה תבנית:פלתי ועלה בו קרום ונסתם טריפה: ריאה שנשמע בה הברה כשנופחין אותה אם ניכר המקום שממנו נשמע ההברה מושיבין עליו רוק או תבן וכיוצא בו אם יתנדנד בידוע שהיא נקובה וטריפה ואם לא ניכר המקום מושיבין אותה במים פושרין ונופחין אותה אם בצבץ המים טריפה ואם לאו בידוע שקרום התחתון בלבד ניקב והרוח מהלך בין שני הקרומים ומפני זה ישמע בה קול הברה בשעת נפיחה וכשרה: הגה תבנית:ביאור הגר"א ואם שמו אותה פעם אחת במים חמין (אליבא דכ"ע) תבנית:ביאור הגר"א או קרים שוב אין לה בדיקה אפי' בפושרין (ב"י בשם הר"ן): נמצאת נקובה במקום שיש לתלות שנעשה אחר שחיטה תבנית:ביאור הגר"א כגון שהעביר הטבח ידו בכח או שתלשה בכח תבנית:ביאור הגר"א או תבנית:פתחי תשובה תבנית:פלתי שלקחה זאב והחזירה נקובה תלינן להקל וכשרה ואפילו יש נקבים הרבה שלא במקום שיניו תלינן כולהו תבנית:פתחי תשובה בזאב: הגה ולא תלינן ביד הטבח אלא אם הנקב משוך שדרכו להיות מכח הטבח אבל אם הוא עגול (בד"י בשם מהרי"ל ומהר"י מולין) לא תלינן בטבח כי אין דרכו להיות עגול וכל נקב שהוא פתוח (הגהות מרדכי פ"ק דחולין) או שהושחר או אדום סביב הנקב (ב"י בשם מ"כ) ואפילו הוא רק תבנית:פתחי תשובה אדום סביב הצלעות נגד הנקב טריפה ולא תלינן בשום דבר דבודאי מחיים נעשה (שם): תבנית:פלתי וכן אם נמצאו עליה תבנית:פתחי תשובה תולעים שנקבוה ואין ידוע אם נקבוה קודם שחיטה או אחר שחיטה כשרה תבנית:ביאור הגר"א ואם אין מקום לתלות והדבר ספק אם ניקבה מחיים עושים נקב אחר ומקרבין אצלו אם הם דומים כשרה שכמו שזה נעשה אחר שחיטה כן נעשה הראשון ואם אינם דומים טריפה ואין מדמין מריאה של בהמה דקה לריאה של בהמה גסה אלא מדקה לדקה ומגסה לגסה (רי"ף ורמב"ם ורשב"א ותוספות והגה"מ בשם ר"ח): הגה תבנית:ביאור הגר"א וי"א דאין מקיפין מבהמה זו לבהמה אחרת (רש"י ובה"ג ורא"ש וטור (ואגודה) וסמ"ג ור"ן ור' ירוחם הביאו דעת רש"י בסוף) ואפילו בבהמה אחת אין מקיפין אלא מגסה לגסה דהיינו מאומא לאומה או מדקה לדקה דהיינו מאונה לאונה מיהו בזמן הזה אין אנו בקיאין ואין לסמוך אהקפה כלל תבנית:פתחי תשובה להכשיר (כל בו בשם הגאונים) (ומהרי"ל ושאר אחרונים): תבנית:פלתיניקב אחד מהסמפונות (פי' קנים החלולים שבתוך הריאה) שבפנים לחבירו כגון במקום שמתפצלים זה מזה ואין בשר ביניהם טריפה שחברו קשה ואינו מגין עליו אבל ניקב לבשר הריאה הבשר מגין עליו וכשרה: הריאה שנשפכה כקיתון וקרום העליון שלה קיים שלם בלא נקב אם הסמפונות עומדים במקומם ולא נמוחו כשרה ואם תבנית:פלתי נמוק אפילו סימפון אחד טריפה כיצד עושים נוקבים אותה ושופכין אותה בכלי שהוא שוע באבר אם נראה בה חוטים לבנים בידוע שנמוקו הסמפונות וטריפה ואם לאו בשר הריאה בלבד הוא שנימוק וכשרה תבנית:ביאור הגר"א והוא שיהא מחוי המים זך אבל תבנית:פלתי אם הם עכורים או סרוחים טריפה: הגה תבנית:ביאור הגר"א ויש מכשירין אפילו בעכורים וסרוחים (הרא"ש והרשב"א והרז"ה והר"ן וטור וסה"ת וסמ"ג והגה"מ וכל בו סימן ק"א וע"ל ר"ס ל"ז) ומי שהוא בקי לבדוק שלא נמוחו הסמפונות יכול לסמוך עלייהו לצורך הפסד מרובה: תבנית:ביאור הגר"אחסר מגוף הריאה ולא ניקבה כשירה תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי ויש מי שאוסר: הגה תבנית:ביאור הגר"א והמנהג תבנית:פתחי תשובה להכשיר אם החסרון ככ"ף פשוטה אבל אם החסרון תבנית:פתחי תשובה ככ"ף כפופה כזה אם יוכל להניח בגומא ההוא אצבע אגודל מקרי חסרון וטריפה ואם לאו כשרה וכל זה כשנראה החסרון מבחוץ לאחר הנפיחה אבל אם היא מבחוץ כשאר ריאה אלא תבנית:פתחי תשובה שנחסר מבשרה מבפנים אפילו מחזיק החסרון עד כדי רביעית כשרה תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פתחי תשובה תבנית:פלתי יתר מכאן טריפה (מהרי"ו ובדיקות ישנים וראה מעשה וש"ס וטור ופוסקים וב"י בשם אהל מועד): הריאה שנמצא בה מקום אטום כל שהוא (ל' רמב"ם פ"ז ד"ו) שאין הרוח נכנס בו ואינו עולה בנפיחה מביאין סכין וקורעין תבנית:ביאור הגר"א (הקרום לבד) (מהרי"ו וב"י בשם מ"כ ורשב"א בת"ה) סמוך ממש למקום האטום אם נמצא בו ליחה מותרת שמחמת הליחה לא נכנס תבנית:פתחי תשובה שם הרוח ואם לא נמצא בו ליחה נותנין עליו מעט רוק או תבן או נוצה אם נתנדנד כשרה שהרי הרוח בא שם ואם לאו טריפה: הגה תבנית:ביאור הגר"א ולא מקרי אטום אלא כשמראהו דומה לשאר ריאה אלא שאינו עולה בנפיחה אבל אם מראהו דומה למוגלא אינו אלא טינרי וכשר בלא בדיקה (הגהות מיימוני וסמ"ג וב"י בשם רש"י) ואף באטום יראה תחילה ליתן הריאה במים פושרין או ליתן מים פושרין תוך הקנה ולנענע אותה (הגהות אשיר"י) או למשמש הרבה במקום האטום (רוקח) ולשפוך אחר כך מה שבתוך הקנה ואם עולה אחר כך בנפיחה כשרה ואפילו אם כבר נחתכה הריאה אם יוכל לבדוק על ידי שפופרת שיעלה מקום האטום בנפיחה יש להכשיר (מהרי"ו וערוך ערך אפי פי' כן פחיזה דש"ס): ריאה שקשה כעץ במשמושה תבנית:פתחי תשובה טריפה תבנית:ביאור הגר"א (וה"ה אם קלה כעץ טריפה) (מהרי"ו): ריאה שנתמסמסה דהיינו שנמצאת שלימה וכשתולין אותה תחתך ותפול חתיכות חתיכות טריפה: תבנית:ביאור הגר"אריאה שנמצאת נפוחה כמו עיקר חריות של דקל אוסרין אותה מספק: ריאה תבנית:פלתי שיבשה אפילו מקצתה טריפה והוא שתהא נפרכת בצפורן: הגה ואם משרטט בציפורן על בשר הריאה ונראה השרטוט בתוכה מקרי יבש וטריפה. (מצא כתוב וכן הוא בבדיקת האחרוני'): תבנית:פתחי תשובה תבנית:פלתי צמקה כולה תבנית:פלתי אם תבנית:פתחי תשובה מחמת בני אדם שהפחידוה כגון תבנית:פתחי תשובה ששחטו אחרת לפניה וכיוצא בזה טריפה ואם בידי שמים כגון שפחדה מקול רעם או ראתה זיקים וכיוצא בזה תבנית:ביאור הגר"א או מפחד שאר בריות כגון מקול שאגת אריה וכיוצא בזה כשרה: כיצד בודקין אותה תבנית:ביאור הגר"א (אם הדבר ספק מאיזה דבר בא לה) (דעת הר"ן) מושיבין את הריאה במים מעת לעת אם היה זמן הקור מושיבים אותה במים תבנית:פתחי תשובה פושרים תבנית:ביאור הגר"א ובכלי שאין המים מתמצין מגבו ונוזלים כדי שלא יצוננו במהרה ואם היה זמן החום מושיבין אותה במים צוננים בכלי שהמים מתמצין מגבו כדי שישארו קרים אם חזרה לברייתה הרי זה בידי שמים או בידי הבריות ומותרת ואם לא חזרה בידי אדם היא וטריפה (כל הסעיף ל' הרמב"ם שם ד"י): הגה ונראה דאין לנו לסמוך על בדיקה זו כי אין אנו בקיאין בכל דבר שצריך בדיקה תבנית:פלתי ואם נראה שבא לה בידי שמים אין להכשיר בלא בדיקה זו ובזה יש לסמוך על בדיקתנו (כ"פ רש"ל): ריאה שהרגיש בה במשמוש היד שמחט בתוכה אם שלימה היא נופחין אותה אם עולה בנפיחה כשרה תבנית:ביאור הגר"א בין אם היא דקה או עבה בין אם נכנסה דרך חודה או דרך קופה (פי' דרך צד העב) תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי ואם היא חתוכה טריפה. תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי יש עליה תבנית:פתחי תשובה קורט דם כנגד המחט בחוץ טריפה אפילו היא שלימה: הגה תבנית:ביאור הגר"א ובזמן הזה יש להטריף כל ריאה שנמצא בה מחט ואין דנין בה דין שלימה (ב"י בשם סמ"ק הגהות מיימוני פ"ז וא"ו הארוך ומהרא"י שער ל') אם לא במקום הפסד מרובה אז יש להקל ולבדוק ע"י נפיחה (ש"ד סימן צ"ב בהגהות ובית יוסף ומהרי"ל וכן משמעות כל הפוסקים): מחט שנמצא בסמפונא רבה דריאה כשרה: הגה תבנית:ביאור הגר"א ואפילו בחתיכה שלא נוכל לבדוק בנפיחה יש להכשיר (ב"י בשם ר"ן וש"ד ומהרי"ו בשערים ור' ירוחם ולאפוקי כלבו ואו"ה):

siman 37

דיני אבעבועות וסרכות הריאה. ובו ז' סעיפים:


ריאה שנמצאו בה אבעבועות אפילו הם גדולי' הרבה תבנית:ביאור הגר"א אם היו מלאים רוח תבנית:ביאור הגר"א או מים זכים או ליחה הנמשכת כדבש וכיוצא בו תבנית:ביאור הגר"א או ליחה יבשה וקשה אפילו כאבן הרי זו מותרת תבנית:ביאור הגר"א ואם נמצאת בהם ליחה סרוחה או מים סרוחים או עכורים הרי זה טריפה: הגה ורבים מכשירים אפילו בעכורין וסרוחין (הרא"ש והר"ן והרשב"א וטור ומהרי"ל וע"ל סימן ל"ו ס"ז ע"פ) תבנית:פלתי וכן המנהג להכשיר בועות בכל ענין אם אינן סמוכות:

אם סירכה תלויה יוצאה מן הבועה תבנית:פתחי תשובה טריפה: הגה וה"ה בועה העומדת במקום שאר ריעותא אעפ"י דכשר בלאו הכי כגון בגבשושית או במקום דמשמעת קול או שהבועה בעצמה משמעת קול תבנית:פתחי תשובה טריפה (מצא כתוב): אם יש בה שתי אבעבועות סמוכות זו לזו אסורה תבנית:ביאור הגר"א אפילו מלאות מים זכים ואם היא אחת ונראית כשתים נוקבים אותה בא' מצדיה אם שופכות למקום אחד אחת היא וכשרה ואם לאו שתים הם וטריפה והני מילי כשיש בהם מוגלא או מים אבל אם הם צמחים קשים הגה וה"ה מורסא שבריאה דהיינו שקרום הריאה מכסה אותה ואינה גבוה מבשר הריאה (מהרי"ו ושאר אחרונים) אף על גב דסמיכי אהדדי כשרה: הגה ולא מיקרי סמיכי אלא שאין ביניהם כשני חוטי שער לאחר שנפחו הריאה (תוספות והגהות אשיר"י וע"פ) והוא שיהיה במה שמפריש ביניהם תבנית:פתחי תשובה מראה ריאה (מ"כ ובד"י בשם מהרא"ק) תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי יש מכשירין אפילו תרי בועי דסמיכי אם המים שבהם זכים צלולים ומתוקים (רשב"ם וריב"ש ומרדכי וע"פ ומהרי"ו) ויש לילך בזה אחר המנהג (ד"ע דקדק במהרי"ל שכ"כ בשיפולי) או לפי ענין ההפסד ושעת הדחק. תבנית:ביאור הגר"א ובועי בשיפולי ריאה ובמים זכים דינן כמו בסמיכי (ד"ע ממשמעות הפוסקים) . בועה על חריץ וקמט טריפה דהוי כשני בועי דסמיכי (מ"כ) ב' בועות זה כנגד זה בין ב' אונות כשרה. אבל בועה נגד טינרי כהאי גוונא טריפה דהטינרי קשה ומנקבת הבועה שכנגדה (מ"כ) בועי וטינרי סמוכים זה אצל זה כשר (ד"ע): אבעבוע שנמצא בשיפולי הריאה נוהגין לאסור אם אין בשר כל שהוא מקיף בכל צד תבנית:ביאור הגר"א (ודוקא בועה אבל טינרי כשר בשיפולי ריאה) (דעת עצמו ומהר"י והג"מ) ושפולי היינו תחתית האומא או האונה אבל לא החתוכים שבין אונא לאונא: הגה וי"א דבכל מקום שיש שם חידוד מקרי שפולי ריאה (מהרי"ו וסמ"ק וכל בו) ולכן יש להטריף אפילו למעלה במקום שהריאה דבוקה לשדרה אם הוא נגד חתוך האונות שעדיין הריאה שם חדה ונקרא שפולי אבל נגד האומות כשר דלא הוי שם שפולי דשם הריאה רחבה (בבדיקות) ויש לילך בזה אחר המנהג ואם אין חוט בשר מקיף נופחין אותה תבנית:פתחי תשובה וממשמשין לצד בועה אם על ידי כך חוט בשר מקיף כשרה (בית יוסף) והוא [שיהא] בהיקף מבשר מראה ריאה (בד"י בשם מהרא"ק) ואם לא היה בהיקף מראה בשר ובאו אח"כ בודקים ומומחים ונפחוה ומשמשו בה ועל ידי בקיאותן וכחן יפה שנפחו היטב ומשמשו בבקיאות עשו שהיה שם היקף בשר כשר (ב"י סי' ל"ט בשם תשובת ריב"ן והרא"ש מעשה שהיה): בועה בריאה ונכרת בעבר אחר אע"ג דלא שפיכי אהדדי כשרה: הגה תבנית:ביאור הגר"א והוא דלא קיימי במקום סמפונות אבל אי קיימי במקום סמפונות דהיינו ב' אצבעות מן תבנית:פתחי תשובה השפולי בדקה וד' בגסה נהגו להטריף (מהרי"ו ועיין ס"ק כ"ג) ואין לשנות תבנית:פלתי ואפילו מים זכים בבועה (מהרי"ק שורש ל"ו וד"ע) ודוקא דשפכי להדדי תבנית:ביאור הגר"א אבל אי לא שפכי להדדי כשר (מהרי"ו שם) אפילו בעכורים וסרוחים (ד"ע וכ"פ הפו') בועא שהיא תחת הורדא במקום הדק ויש שם סימפון טריפה דניכרת מעבר לעבר (מ"כ ומהרי"ו) טינרי הניכרת מעבר לעבר דינה כבועה (בדיקות ישנים) וע"ל סימן מ"ב איזהו מקרי שופכות להדדי: אבעבוע שנמצא בו נקב תבנית:ביאור הגר"א היכא דלא ממשמש ידא דטבחא ואינו יודע אם ניקב מחיים או לאחר מיתה טריפה: בועה או סירכא שנמצאו בקנה הלב או בכל מקום חוץ מהריאה כשרה (וע"ל סוף סימן מ"ו):

siman 38

דיני מראות הריאה. ובו ה' סעיפים:


ריאה שנמצא בה תבנית:ביאור הגר"א (אפילו) כל שהוא שחור כדיו או שהיא (דומה) למראה הבשר תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פתחי תשובה או שהיא ירוקה אמרילו בלע"ז (ובלשון אשכנז קורין גע"ל) בין שהיא כמראה חלמון ביצה בין שהיא כמראה כרכום בין שהיא כמראה כשותא טריפה וכן אם היא כמראה הבקעת שהיא תבנית:פתחי תשובה לבנה כבקעת אסורה. תבנית:ביאור הגר"א ויש מי שאומר דהיינו שהיא כעין חריות של דקל: הגה וי"א דאף אם היא כלובן ביצה טריפה (מהרי"ו) (ערוך ערך כחל ורוקח וע"פ) והכי נהוג:

תבנית:ביאור הגר"אכל אלו המראות אינם פוסלות עד שנופחים אותה וממרס בה בידו תבנית:פלתי אם נשתנית למראה המותר מותרת ואם עמדה בעינה אסורה (כל הפוסקים לאפוקי ר"י בתוס'): תבנית:ביאור הגר"איש מי שאומר שאין מראות הללו פוסלות אלא כשהשנוי בעור מחמתו ולא מחמת מוגלא שבתוכו: הגה וכן אם בא השנוי מראה מכח שער שחור או דם נצרר המונח בריאה כשר (מצא כתוב בשם ר"י מולין): תבנית:ביאור הגר"אאם אינה שחורה כדיו אלא כמראה הכחול (שקורין בלשון אשכנז בלא"ו ודומה לרקיע) (מהרי"ו) או ירוקה ככרתי או שהיא כמראה הכבד. (או כמראה הטחול) (ב"י ובד"י בשם מהרא"ק) או שהיא אדומה תבנית:ביאור הגר"א אפילו בתכלית האודם כשרה: הגה תבנית:ביאור הגר"א וי"א אם תבנית:פלתי יש מכה בדופן נגד הריאה האדומה טריפה וצריך לבדוק אחר זה (טור ור' ירוחם והרא"ש בשם הר"מ והוא דעת רבינו אפרים וב"י בשם בה"ע. ושאר פוסקים לא חלקו ומשמע מדבריהם איפכא וקצת חולקים בהדיא ע"ש) תבנית:פתחי תשובה והכי נהוג: אפילו היא כולה כך וכן אם יש בה הרבה גוונים מאלו המראות הכשרות כשרה: יש בה קליפו' כמו נתק והיא שלימה כשירה:

siman 39

דיני בדיקת הריאה. ובו כ"ה סעיפים:


תבנית:ביאור הגר"א אין צריך לבדוק אחר שום טריפות מן הסתם תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי חוץ מן הריאה צריך לבדוק בבהמה תבנית:ביאור הגר"א וחיה אם יש בה סירכה (ריב"ש ור"י ן' חביב וע"פ) וכל תבנית:פלתי הפורץ גדר לאכול בלא בדיקה ישכנו נחש: הגה ונהגו ג"כ לנפוח כל ריאה אפילו לית בה ריעותא (ש"ד סימן צ"ב ובדיקות וע"פ) תבנית:ביאור הגר"א ובקצת מקומות מקילין שלא לנפחה רק אם תבנית:פתחי תשובה היתה בה סירכא עוברת על ידי משמוש תבנית:ביאור הגר"א וכן עיקר (רמב"ם פי"א מרדכי וע"פ):

תבנית:ביאור הגר"אמי שקרע בטן הבהמה וקודם שתבדק הריאה בא כלב או עובד כוכבים ונטלה והלך לו הרי זו מותרת ואין אומרים שמא נקובה או סרוכה היתה: הגה תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי ויש מחמירין אם נאבדה הריאה (בה"ג וראב"ן ור"י הלוי ומרדכי והג"א וע"פ) ואין להתיר רק במקום הפסד גדול או בגדיים וטלאים וחיות שאין סרכות מצויות בהם (טור בשם בעה"ת): בא עובד כוכבים או ישראל והוציא הריאה קודם שתבדק והרי היא קיימת תבנית:פתחי תשובה נופחין אותה: אונא הסרוכה לאונא תבנית:ביאור הגר"א או לאומה תבנית:ביאור הגר"א בין סרוכה מעט בין סרוכה כולה תבנית:פלתי שלא כסדרן טרפה כסדרן כשרה (ר"ן וחידושי רשב"א) תבנית:ביאור הגר"א אפי' תבנית:פתחי תשובה בלא בדיקה (הרא"ש וע"פ) (מיהו אם בדקוה ונמצא שם נקב טריפה) (ב"י) תבנית:ביאור הגר"א ואין נקרא כסדרן אלא בשתים זו אצל זו מחתוך של זו לחיתוך של זו ואפילו היא באלכסון ואפי' יש בה פלוש אבל מגבה של זו לגבה של זו או אפילו מחיתוך לגב או משפולי לשפולי או משפולי לחתוך או אפילו תבנית:פתחי תשובה מחודה של זו לחודה של זו שאצלה או אפילו מחודה של זו לחתוך של זו שאצלה נקרא שלא כסדרן: הגה תבנית:ביאור הגר"א וי"א דאפילו בכסדרן צריך בדיקה שאין נקב בריאה (סמ"ק והגמ"יי בשם ריצב"א ותוס' בשם ר"ג ועוד גאונים וכל בו) ומאחר שאין אנו בקיאין בבדיקה כ"מ דאיכא ריעותא יש תבנית:פתחי תשובה להטריף כל סירכא (הגהות מיימוני וסמ"ק וסמ"ג וכל בו) וי"א להכשירה אם היא מעיקר האונות עד חציין (מהרי"ו) תבנית:ביאור הגר"א אפילו מפולש וכן נוהגין להכשיר כי האי בכסדרן וכן אם יש כמין קרום בין אונא לאונא או בין אומה לאונא כסדרן יוצא מעיקרו עד אמצעיתו אין להטריף דדרך הוא להמצא כך ואין זה סירכא (סמ"ג והגמ"יי וסמ"ק וכל בו) ואין דרך קרום זה להמצא אלא בין אונא לאונא או בין אונא לאומה אבל לא בשאר מקומות (ב"י וד"מ) ואם נמצא בשאר מקום אינו אלא סרכא וכל מקום שהסרכא כשירה אף אם יש סרכא תלויה גם באותן סרכות והוא נקרא תבנית:פתחי תשובה סרכא כפולה כשר (ב"י): תבנית:ביאור הגר"אתבנית:פלתיאם נסתפק אם היא בגב או בחיתוך וכשנופחים אותה הרבה נראה שהיא בחיתוך וכשאין נופחין אותה כל כך נראית הסרכא שהיא בחוץ כשרה: תבנית:ביאור הגר"אעינוניתא דורדא לכל מקום שתסרך טרפה אפילו לכיס שלה ואפילו כולה נדבקת בו והוא הדין לכל יתרת דכל היכא דסריכא טריפה: הגה מיהו אם הורדא נדבקת למטה תבנית:פתחי תשובה בשורש שלה עם הכיס שלה יש להכשיר דהיינו רביתייהו (בית יוסף בשם מהר"י ן' חביב): תבנית:ביאור הגר"אאם נסרכה האונה או האומה לגרגרת או לחזה או לשמנונית הלב או לכיסו או לטרפש הלב או לטרפש הכבד או לטרפש העינוניתא שהוא סוף טרפש הלב או לרחם או לאלמע"רא שקורין מול"יגא או לסמפון היורד בין שתי הערוגות (ר"י ן' חביב וד"ע) או לקנה הלב או לשמנוני' הסמפונות או לכבד טריפה ואפילו היא דבוקה לאחת ממקומו' הללו בלי פילוש (שם ושאר אחרונים עב"י): הגה תבנית:ביאור הגר"א ויש מקילין אם האונות העליונות הסמוכות בגרגרת דבוקות ממש בגרגרת ואין ביניהם חלוק כלל שיוכל להכניס אצבע ביניהם (מרדכי פא"ט בשם ראבי"ה ובה"ג ומהרי"ו ואגודה) וכן אם היו האונות או האומות דבוקים לגמרי מראשן עד סופן לשומן היורד בין האומות (שם ור"ב ור"ח) וכן אם היתה כל הריאה דבוקה בשדרה כי אומרים שדרך רביתייהו בכך ואין זה סרכא (מהרי"ו) ואין להתיר כל זה בלא שאלת חכם ומומחה מורה הוראות ואין ללמוד ממקומות אלו לשאר מקומות שנסרכה שם הריאה כי בשאר מקומות אין חילוק בין דבוק כולו או לאו (ד"ע מב"י): תבנית:ביאור הגר"אסירכא היוצאת מהריאה והיא תלויה שאינה דבוקה לשום מקום כשירה תבנית:ביאור הגר"א ואינה צריכה בדיקה: הגה וסירכא תלויה היוצאת מן הבועה טריפה (ב"י בשם ראב"ד ורוקח ומהרי"ו) מטנרי כשרה (מהרי"ו וע"ל סי' ל"ז ס"ב): תבנית:ביאור הגר"אתבנית:פלתיסירכא שהיא תבנית:פתחי תשובה ממקום למקום באונה או באומה עצמה דינה כדין סירכה תלויה: הגה תבנית:ביאור הגר"א ודוקא שאין הסירכא קצרה מבשר הריאה כשנופחין הריאה אבל אם קצרה עד שמכח הסרכא הבשר תבנית:פתחי תשובה שתחתיה מקמיט ואינו עולה בנפיחה היטב כשאר הריאה טריפה (מהר"א מפראג ובדיקות האחרונים) תבנית:ביאור הגר"א וכל תבנית:פתחי תשובה סירכא תלויה שעולה גם כן עם נפיחת הריאה תבנית:ביאור הגר"א או שיש תבנית:פתחי תשובה מכה בדופן כנגדה טריפה (בדיקות ישנים): כל מקום שאסרו סרוכת הריאה אין הפרש בין שתהא הסירכא דקה כחוט השערה בין שתהא עבה וחזקה ורחבה כגודל ולא כאותם שממעכים ביד ואם נתמעכה תולים להקל וכל הנוהג כן כאלו מאכיל טרפות לישראל: יש מי שכתב שמכניס אצבעו תחת הסירכא ומגביה קצת אם נפסקה מחמת תבנית:פתחי תשובה הגבהה כל שהוא סירכא בת יומא היא וכשרה ואין להקל בכך אלא בבהמת ישראל ואין סומכין על קולא זו אלא בבודק כשר וירא את ה' מרבים: תבנית:ביאור הגר"א טוב להשקות הבהמה סמוך לשחיטה: תבנית:ביאור הגר"איש מי שאומר שהבודק יכניס ידו בבהמה בזריזות בלא רפיון ידים ואם נתפרקה שום סירכא כשמכניס הבודק ידו מוציא הריאה לחוץ ובודקה אם היא סירכא ימצא ראשה בריאה או בדופן ואם לאו רירא היא וכשירה ואין להקל בכך אלא בבהמת ישראל ואין סומכין על קולא זו אלא בבודק כשר וירא את ה' מרבים: הגה תבנית:ביאור הגר"א ויש מתירין למשמש בסרכות ולמעך בהם ואומרים שסרכא אם ימעך אדם בה כל היום לא תנתק ולכן כל מקום שיתמעך תולין להקל ואומרים שאינו סרכא אלא תבנית:פתחי תשובה ריר בעלמא (מהרי"ו וכל בו) ואע"פ שהוא קולא גדולה כבר נהגו כל בני מדינות אלו ואין למחות בידם מאחר שיש להם על מה שיסמכו ומכ"מ צריך להיות הבודק ירא אלהים שיודע ליזהר למעך בנחת תבנית:פתחי תשובה שלא ינתק בכח ויש מקומות שאין נוהגין למעך ולמשמש בסרכות הורדא אם נסרכה למקום אחר וכל מקום שתסרך טריפה (כך משמע וכן נראה מלשון הר"ד ן' חייא שבב"י) ויש מקומות שנהגו להקל גם בזה ולי נראה כסברא הראשונה שלא למעך בורדא ובכל סרכות שהם שלא כסדרן מאחר שסירכא שלא כסדרן טריפה מוזכר בגמ' ואין חולק עליו אין לסמוך אדברי מקילין בענין המעוך והמשמושים (וכ"מ מלשון מהרי"ו שאין חלוק) אבל המנהג בעירנו למשמש ולמעך בכל הסרכות ואין חלוק בין סרכא לסרכא ונכון לחוש למה שכתבתי אם לא בהפסד מרובה עוד נהגו בעירנו להטריף כל סרכות גדיים וטלאים (מצא כתוב) ועגלים הרכים ולא למעך בהם כלל כי יש קבלה בזה להטריף כי הסירכא עדיין רכה ומתנתקת תבנית:פתחי תשובה על ידי מיעוך: תבנית:ביאור הגר"אבודק שהוציא ידו ואמר טריפה ואח"כ הכניס אחר ידו ולא מצא טריפות הראשון נאמן: תבנית:ביאור הגר"אטבח שהכניס ידו ואמר טריפה ואח"כ נתברר שלא נפתח הטרפש ונמצא שהטבח לא נגע בריאה ופתחו הטרפש ובדקוה ולא נמצא בה טריפות מכשירין אותה: תבנית:ביאור הגר"אאמר הבודק שלא כסדרן היתה תבנית:פתחי תשובה ואחר מכחישו ואומר כסדרן היתה מעמידין הבהמה בחזקת היתר: הקונה ריאה ואמר שמצא בה סירכא במקום שהיא טריפה והמוכר אומר שהיתה במקום שהיא כשרה תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי כיון שבאו שניהם תבנית:פתחי תשובה בבת אחת לבית דין אין כאן עדות והרי זה כבהמה שנאבדה ריאה קודם שנבדקה: הגה וכן במקומות תבנית:פתחי תשובה ששוחטין אצל עובד כוכבים והניחו הבהמות אצל עובד כוכבים בין שחיטה לבדיקה אין חוששין שמא העובד כוכבים הכניס ידו ונתק הסרכות תבנית:ביאור הגר"א דבדיקת ריאה דרבנן וספיקא להקל (רשב"א סימן רצ"ח) מיהו אם טבחים עובדי כוכבים רגילין לעשות כך יש לחוש אפילו בדיעבד ולכתחלה יש ליזהר בכל ענין: ריאה שנקבה במקום חיתוך האונות תבנית:ביאור הגר"א בגב האונה כנגד הדופן תבנית:פלתי ודופן סותמתה תבנית:ביאור הגר"א בסירכא בבשר שבין הצלעות תבנית:פתחי תשובה או בבשר ובעצם כשרה אבל אם היא סרוכה תבנית:פתחי תשובה לעצם לבדו טריפה וכן הדין בכל השלם שכנגד האונות למעלה עד הערוגה כשרה מפני שהמקום צר ונדחקה לדופן והוא סותמו ונקרא דופן עד החוט שמנקרים מהחזה ומשם ואילך נקרא חזה ואם נסרכה שם טריפה ואם נסרכה על גבי חוט שבחזה דינו כאלו נסרכה בחזה וטריפה: הגה תבנית:ביאור הגר"א ולדידן אין נפקותא בחילוקים אלו גם בכל החלוקים אשר יתבארו עד סוף הסימן כי כבר נהגו באלו הארצות להטריף הכל ואין לשנות כי מנהג קדמונים הוא באשכנז וצרפת שאנו מבני בניהם ולכן אין להכשיר שום סירכא בריאה אם לא ב' אונות הסרוכות בכסדרן למטה מחציין לצד עיקרן והוא הדין אונה באומה בכסדרה כי האי גוונא וכבר נתבאר שנהגו להקל בסרכא המתנתקת על ידי מעוך תבנית:פתחי תשובה ומשמוש: ודוקא כנגד האונות הוא דמכשרינן אבל שלא כנגד האונות טריפה: תבנית:ביאור הגר"אהא דמכשרינן דוקא כשהנקב כנגד הדופן אבל אם ניקבה מבפנים או אפילו בשיפולי ריאה וסרכא יוצאת משם לדופן טריפה תבנית:ביאור הגר"א ואם סירכא יוצאת משיפולי אונה ומתפשטת על גב האונה ונסרכת לדופן אם רוב הסירכא היא בגב האונא כשרה ואם לאו טריפה: אם סרכא עולה מן האונה לדופן שבצד האומה טריפה ואם סרכא עולה מהאונה לדופן שכנגד האונה ולדופן שכנגד האומה תבנית:פתחי תשובה אזלינן בתר רובא: תבנית:ביאור הגר"אאם האומה סרוכה לדופן אם יש מכה בדופן כשרה ואינה צריכה בדיקה ואם אין מכה בדופן טריפה ולא מהניא לה בדיקה ודוקא בסרוכה לדופן מכשירין ע"י מכה אבל אם סרוכה לשאר מקומות כגון חזה וגרגרת ושמנוני' הלב וטרפש וכיוצא בהן אע"פ שיש בהן מכה טריפה ולא מהני לה בדיקה: מכה זו שאמרו היינו שיש בדופן כעין נגע אבל אם יש בהרות שחורות בלבד אינו סימן מכה ממש ואם תבנית:פתחי תשובה נשבר הצלע אף על פי שחזר ונקשר קרינן ביה שפיר מכה: אם כל הריאה דבוקה לדופן אם אין מכה בדופן טריפה ולא מהני לה בדיקה אפילו אם דבוקה כולה בלא שום פילוש ויש מי שכתב שהמתירה בר נדוי הוא והכלים אסורים (רשב"ץ): אם האומה והאונה נסרכו בסרכא אחת לדופן אם תבנית:פתחי תשובה רוב הסירכא מהאונה כשרה ואם רובה מהאומה טריפה אם אין מכה בדופן וכן אונה הסרוכה בסירכא אחת לחזה ולדופן אזלינן בתר רובא. וכן אומה הסרוכה בסירכא אחת לדופן שיש בו מכה והסירכה במכה וחוצה לה אם תבנית:פתחי תשובה רובה במכה כשרה ואם לאו טריפה וכן אם נסרכה האומא בסירכא אחת לטרפש ולמכה שבדופן אם רובה במכה שבדופן כשירה ואם לאו טריפה: הגה תבנית:ביאור הגר"א ריאה שנמצא עליה כמו כיסוי חלב והוא בשר בלוי קולפין אותו מעליה ואם הריאה תבנית:פתחי תשובה תחתיו שלם ויפה כשר מיהו צריך לבדוק הריאה בנפיחה (ב"י ס"ס ל"ח תבנית:נקודת הכסףבשם רוקח):

siman 40

דיני טריפות הלב. ובו ו' סעיפים:


הלב יש לו ג' חללים תבנית:פלתי ניקב לאחד מהם טריפה ואפילו אם חלב טרפש הלב סותמו תבנית:ביאור הגר"א אבל אם שומן הלב עצמו סותמו כשר: הגה תבנית:ביאור הגר"א וי"א דלא מהני תבנית:פלתי סתימת שומן הלב וכדאיתא בסמוך סוף סי' זה (כך משמע ממרדכי פא"ט והג' אשיר"י) ויש לחוש לדבריהם:

ניקב ולא הגיע לחלל אם מחמת חולי כשרה תבנית:ביאור הגר"א ואם בקוץ או במחט טריפה: תבנית:ביאור הגר"אנמצא מחט בלב אע"פ שאינו ניכר בחוץ טריפה והוא הדין אם נמצא בטרפשא דליבא: הגה תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי מיהו אם לא נמצא רק בסימפון הגדול שבלב וקופה לבר דהיינו לצד חלל הלב אם ראש המחט כגרעין של תמרה כשרה (ד"ע בפירוש בה"ג) דתלינן דנכנס דרך הגרגרת לסמפון שבלב ומאחר שראשו למטה אין סופו לנקוב והבהמה תפלוט אותו ע"י תבנית:פתחי תשובה כיחה וניעה: תבנית:ביאור הגר"אקנה הלב תבנית:ביאור הגר"א שהוא קנה שומן שיורד בין שתי ערוגות הריאה תבנית:ביאור הגר"א וכן המזרק (פי' כעין קנה) הגדול שיוצא ממנו לריאה שניקב לחללו במשהו טריפה (וע"ל סוף סימן ל"ד): תבנית:ביאור הגר"אתבנית:פלתי ניטל הלב בין ביד בין מחמת חולי טריפה: תבנית:ביאור הגר"איש מי שאומר שאם שומן הלב דבוק בלב ואדוק מאד מפרידין אותו בסכין ואם נמצא שם או תבנית:פלתי בעובי הלב קורט דם אסור ואין צריך לומר אם נמצא בחללו: הגה נצרר הדם בעובי תבנית:פתחי תשובה הבשר הרי הוא כקורט דם וטריפה (א"ו הארוך) ע"ל סוף סימן ל"ז בדין לב שנסרך למקום אחר:

siman 41

דיני טרפות הכבד. ובו י' סעיפים:


תבנית:פלתי ניטל הכבד טריפה תבנית:ביאור הגר"א אלא אם כן נשתייר תבנית:פלתי כזית במקום מרה וכזית תבנית:ביאור הגר"א במקום חיותו תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פתחי תשובה שהוא תלוי בו ויהיו כשני זיתים הללו כל אחד שלם במקומו תבנית:ביאור הגר"א אבל אם היה תבנית:פלתי מתלקט או כרצועה או מרודד טריפה:

תבנית:ביאור הגר"אשיעור זה דכשני זיתים תבנית:פלתי אפילו בשור הגדול ובעוף הכל לפי גדלו וקטנו (ע"ל סי' כ' ס"ב וסי' ל"ד ס"ד): תבנית:ביאור הגר"איבש הכבד תבנית:ביאור הגר"א עד שנפרך בצפורן טריפה והוא שיבש כולו ולא נשתייר כזית במקום מרה וכזית במקום חיותו: הגה ואם יבשו אלו תבנית:פתחי תשובה הב' זיתים לבד נמי טריפה תבנית:ביאור הגר"א נימוק הכבד דהיינו שדם יוצא מבשר הכבד שנימוק והיה לדם טריפה (רוקח) אע"פ שנשתיירו ב' הזיתים תבנית:פלתי דסופו תבנית:פתחי תשובה לרקב הכל (ד"ע) יש אומרים כבד תבנית:פתחי תשובה תבנית:פלתי שקשה כאבן טריפה (רוקח ועב"י וד"מ) והוא שלא נשתיירו בה ב' זיתים הנזכרים שלא נתקשו: התליע הכבד תבנית:ביאור הגר"א אפילו במקום מרה תבנית:פתחי תשובה ובמקום חיותו כשרה: נעקר הכבד במקומות הרבה ומעורה בטרפשיהון כאן מעט וכאן מעט כשרה: מחט שנמצא בכבד בין שבא לפנינו שלם בין שבא חתוך תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי אם צד העב שלו לצד חלל הבהמה אפי' תבנית:פתחי תשובה כולו טמון בבשר הכבד טריפה ואם צד הדק שלו כלפי חוץ כשרה שאנו תולים לומר דרך סמפון בא שם תבנית:ביאור הגר"א (ודוקא שצד העב פונה לצד הסמפון אבל אם פונה לצדדין בכל ענין טריפה) (בית יוסף) תבנית:ביאור הגר"א במה דברים אמורים במחט גסה אבל בדקה אין חלוק וטריפה תבנית:ביאור הגר"א ושיעור גסה כשיעור גרעין של תמרה: תבנית:ביאור הגר"אמחט שנמצא בסמפון גדול תבנית:פתחי תשובה שבכבד והוא סמפון הקנה שנכנס בתוכו וכן אם נמצא בסמפון גדול של ריאה כשרה: תבנית:ביאור הגר"אתבנית:פתחי תשובה תבנית:פלתי ניקב טרפש הכבד נקב מפולש תבנית:פתחי תשובה מצד הכבד טריפה תבנית:פתחי תשובה אבל אם נסרכה בסירכא בצלע תבנית:פתחי תשובה כשרה: הגה תבנית:פתחי תשובה ואם נסרך טרפש הכבד לבית הכוסות תבנית:פתחי תשובה יש לבדוק בכרס תבנית:פתחי תשובה תבנית:פלתי שבודאי יש שם קוץ או מחט שניקבה וע"י זה באה סירכא זו (כן מצאתי בבדיקות ישנים) וראיתי מעשה והכי נהוג: תבנית:ביאור הגר"אנמצא מחט בטרפש ספק טריפה : נמצאו שני כבדים בבהמה או בעוף טריפה תבנית:פתחי תשובה דכל יתר כנטול דמי והוה ליה ניטל הכבד:

siman 42

דיני טריפות המרה. ובו ט' סעיפים:


מרה שניקבה טריפה ואם נקבה כנגד הכבד והכבד סותמו כשרה: תבנית:ביאור הגר"א נסרכה המרה למקום אחר תבנית:פתחי תשובה כשרה (מרדכי פא"ט וא"ו הארוך) (וע"ל סי' מ"ו):

תבנית:ביאור הגר"אנטולה ביד או חסרה טריפה: תבנית:ביאור הגר"אאם תבנית:פתחי תשובה חסרה המרה קורע תבנית:פתחי תשובה הכבד שתי וערב תבנית:פתחי תשובה תבנית:פלתי וטועמו בלשונו תבנית:פלתי אם יטעום טעם מר כשר' ואם לא טעם טעם מר יצלנו בגחלי' ויטעום אם יש בו טעם מר כשרה תבנית:פתחי תשובה ואם לאו טריפה תבנית:פתחי תשובה (ואף עכשיו תבנית:פתחי תשובה נוכל לסמוך על טעימת הכבד) (פסקי מהרא"י סי' ל'): תבנית:ביאור הגר"אנמצאו שתי מרות טריפה דכנטולה דמו תבנית:ביאור הגר"א ואם היא אחת ונראית כשתים נוקבין אותה ואם שופכות זו לזו אחת היא וכשרה ואם לאו שתים הם וטריפה: תבנית:ביאור הגר"אאם נקבוה ולא היו שופכות זו לזו ואח"כ נפחו זו ועלתה גם חברתה בנפיחה זו או שהטילו מים באחת מהן וע"י כך נתמלאת גם חברתה מים תבנית:פתחי תשובה כשרה: תבנית:ביאור הגר"אאף על פי שהן שתי מרות גמורות רק שבמקום דיבוקן בכבד כמו רוחב אצבע היו כאחת כשרה אפי' אי לא שפכי אהדדי תבנית:ביאור הגר"א והוא הדין אם מתחלתן הן שתים ובסוף הן מתערבות ונעשות אחת כשרה: תבנית:ביאור הגר"אהיו שתי מרות בכבד אחת הנה ואחת הנה וסמפון אחד שופך מרה לשתיהן וכשאדם זוקף האחת חוזרת ליחה למקום שהסמפון מחלק מרה ושופך לשתיהן אבל כשהן שוכבות כדרך שהן עומדות בחיי הבהמה אין שופכות זו לזו תבנית:פלתי יש להכשיר בבהמת ישראל: הגה תבנית:ביאור הגר"א מרה הניכרת מעבר לעבר של כבד אי שפכי להדדי חדא היא וכשרה (כך פי' דברי המרדכי שהביא איסור והיתר הארוך כלל נ"ב ד"ט) ואי לא שפכי להדדי טריפה: תבנית:פלתייש תבנית:פתחי תשובה מיני עופות שאין להם מרה כמו תורים ובני יונה ואין לאוסרן כיון שכל המין כך והצבי אין לו מרה בכבד אבל יש לו למטה סמוך לזנבו: הגה מי שבא לפניו עוף שאינו מכיר מינו ולא נמצא לו מרה אין אומרים ודאי כל מינו אין להם מרה אלא אמרינן מסתמא יש לו מרה עד שיודע שמין זה אין לו מרה (תשובת רשב"א סימן ק"ח): גרעין שנמצא במרה אם היה תבנית:פלתי כמו גרעינה של תמרה שאין ראשה חד מותרת ואם ראשה חד כגרעינה של זית אסורה תבנית:ביאור הגר"א שהרי ניקבה אותה כשנכנסה וזה שלא יראה הנקב תבנית:פלתי מפני שהוגלד פי המכה: הגה וכל שכן אם נמצא מחט או קוץ במרה דטריפה (או"ה ור"ן ורמב"ם עד"מ וב"ח ומהרש"ל פא"ט סי' מ"ט וסוף ש"ד):

siman 43

דיני טריפות בטחול. ובו ו' סעיפים:


ניטל הטחול כשרה:

הטחול ראשו האחד עב והשני דק כבריית הלשון תבנית:פלתי אם ניקב תבנית:פתחי תשובה בראש העב תבנית:פלתי נקב תבנית:פתחי תשובה מפולש טריפה ואם ניקב נקב שאינו מפולש אם נשאר תחתיו כעובי תבנית:פתחי תשובה דינר זהב מותר פחות מכאן הרי הוא כמפולש וטריפה אבל אם ניקב הדק תבנית:פתחי תשובה כשרה: הגה תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי ואפילו נחתך במקום הדק כשרה (טור) נקרעה הטחול או נימוקה או תבנית:ביאור הגר"א לקתה תבנית:פתחי תשובה בשינוי בשר דינה כניקבה (שערי' והג"א) וכן כל מקום שהבשר רע תבנית:פתחי תשובה ונרקב דינו כניקב תבנית:ביאור הגר"א ואם מים בטחול אפילו עכורין וסרוחין תבנית:פלתי אם הבשר סביביו שלם כשר (ב"י בשם מרדכי והג"א וע"ל ס"ס נ') : יש מי שכתב תבנית:פלתי שכל מה שדבוק לכרס קרוי עב ולא יותר: תבנית:פלתיעובי דינר זהב זה לא ידענו שיעורו ומכל מקום נראה שהוא פחות מחצי עביו: נמצאו שני טחולים כשרה ואפילו דבוקים זה לזה בצד העב: הגה תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי ויש מחמירים אם נמצא כמין טחול בצד העב (הגהות ש"ד סימן פ"ט ומ"כ בשם מהרי"ל ומהר"י מולין) וטוב להחמיר אם לא תבנית:פתחי תשובה במקום הפסד מרובה: תבנית:ביאור הגר"אטחול העוף עגול כענבה ואינו דומה לשל בהמה תבנית:פלתי לפיכך תבנית:פתחי תשובה אין הנקב פוסל בו:

siman 44

דיני טריפות בכליות. ובו י' סעיפים:


ניטלו הכליות כשרה לפיכך אם נבראת בכוליא אחת תבנית:פלתי או בג' כליות כשרה תבנית:ביאור הגר"א וכן אם ניקבה הכוליא תבנית:פתחי תשובה או תבנית:פלתי נחתכה אפילו עד מקום חריץ כשרה:

לקתה הכוליא תבנית:ביאור הגר"א והוא תבנית:פלתי שיעשה בשרה כבשר המת שהבאיש אחר ימים שאם תאחוז במקצתו יתמסמס ויפול והגיע חולי זה תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי עד תבנית:פתחי תשובה הלובן שבתוך הכוליא הרי זה טריפה. תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי (מכת חרב דינו כלקתה הכוליא) (הגהות אשיר"י ומרדכי ועיין ס"ק ו') תבנית:ביאור הגר"א וכן אם נמצאת בכוליא ליחה אף על פי שאינה סרוחה תבנית:ביאור הגר"א או שנמצא בה מים עכורים או סרוחים הרי זה טריפה והוא תבנית:פתחי תשובה שיגיעו תבנית:פלתי עד הלובן תבנית:ביאור הגר"א אבל אם נמצאו בה תבנית:פתחי תשובה מים זכים כשרה אפילו הגיעו ללובן שבה (ואפילו נמצאו המים זכים בשלחופית קטנה בכוליא כשר) (מרדכי פא"ט והג"א וכל בו ואו"ה כלל צ"ג) תבנית:ביאור הגר"א ואם נמצא תבנית:פלתי בה דם דינה כמים תבנית:ביאור הגר"א ואם נמצאת מליאה מים שמראיהם רע אבל לא היו עבים ועכורים אלא מראיהם כרכומי כמראה הדבש כשרה ויש מי שאוסר תבנית:פתחי תשובה (והכי נהוג): תבנית:ביאור הגר"אאם לא היה הלקות תבנית:פתחי תשובה אלא בלובן אף ע"פ שכל שאר הכוליא בריאה טריפה: תבנית:ביאור הגר"א נמצאו בכוליא אבנים כשרה: כוליא שהקטינה טריפה וכמה תקטן ותטרף בבהמה דקה עד כפול תבנית:ביאור הגר"א ופול בכלל טריפה ובגסה עד כענבה בינונית וענבה בכלל טריפה תבנית:ביאור הגר"א ודוקא שהקטינה מחמת חולי אבל אם היתה קטנה בתולדתה כשרה תבנית:פתחי תשובה והיכי ידעינן אי הוי מחמת חולי או לא אי חזינן שהקרום שלה כווץ בידוע שמחמת חולי היא ואם אינו כווץ אלא שעשוי כמדת כוליא מוכחא מילתא שמתחלת ברייתה היתה כך וכשרה: יש מי שכתב שכשאמרו ניטלו הכליות כשרה היינו כשניטלו ביד או כשנבראת כך אבל אם ניטלה על ידי חולי כיון שהקטינה לפחות מכשיעור כבר נאסרה תבנית:פתחי תשובה תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי ואיך תחזור להכשירה כשגמרו לכלות ולהמק ולפי זה תבנית:פתחי תשובה צריך לבדוק אם הכיס שלהם מלא חלב ניכר שזה תחלת תבנית:פלתי ברייתה וכשרה ואם נמצא שם חלל ומקום ריק ניכר שהיו לה כליות אלא שנימוחו וטריפה: אם היו ג' כוליות או יותר והקטינו היתרות ונשארו שתים כהלכתן שלא הקטינו כשירה: תבנית:ביאור הגר"איש מי שכתב דלובן בכוליא לקותא היא וכל שינוי מראה פוסל בה: כוליא שהאדימה כולה או מקצתה כשרה: תבנית:ביאור הגר"אתבנית:פלתי אין טריפות בכוליא של עוף:

siman 45

דין אם ניטל השליא. ובו ב' סעיפים:


בהמה תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פתחי תשובה תבנית:פלתי או עוף שניטל האם שהולד מונח בה כשרה: הגה תבנית:ביאור הגר"א וכל שכן ניקב דכשר (ד"ע) תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי ויש מחמירין לאסור בניקב תבנית:פתחי תשובה או נימוק (שם ורוקח ועס"ק ג' והגה' ש"ד סימן פ"ח בשם א"ז ואו"ה כלל נ"ה) ויש להחמיר אם לא במקום הפסד מרובה:

תבנית:ביאור הגר"אניטלה שלחופית שמי רגלים נקוים לתוכה כשרה תבנית:ביאור הגר"א ויש אוסרין: (והכי נהוג להטריף תבנית:פתחי תשובה אפי' בניקב) (טור בשם ר"ח והגהמי"י פ"ח מה"ש בשם התוס' ריש דף מ"ח ואגודה וכ"ה בהג"ה ש"ד סימן פ"ח בשם א"ז וד"מ בשם מהרא"י ומהרש"ל בא"ו שלו סימן צ"ו בשם ראבי"ה ור"י):

siman 46

דיני טריפות בבני מעים. ובו ו' סעיפים:


ניקבו הדקין טריפה תבנית:ביאור הגר"א ואפילו ליחה שבהן סותמתן אינה סתימה ואפילו היא דבוקה בהן הרבה עד שאין יכול להוציאה אלא ע"י הדחק ואם תבנית:פלתי חלב טהור סותם תבנית:פתחי תשובה תבנית:פלתי כשרה שכל תבנית:פתחי תשובה חלב טהור סותם טמא אינו סותם חוץ מקרום שעל הלב וחלב שעל גבי הכרכשתא (פי' מעי הדבוק בפי הטבעת) שאע"פ שהם טהורים אינם סותמים וחלב חיה שכנגדו אסור בבהמה אינו סותם תבנית:ביאור הגר"א והעוף כל שומן שלו סותם: הגה תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי ואינו סותם אלא תבנית:פלתי באותו אבר שהשומן דבוק בו בתולדתו אבל אם סותם נקב של אבר אחר לא מקרי סתימה וטריפה (ב"י בשם תוספות והרא"ש והרשב"א):

יצאו הדקין לחוץ תבנית:ביאור הגר"א והוחזרו מאליהן כשרה ואם החזירן תבנית:פלתי אם נתהפכו אע"פ שלא ניקבו טריפה שאי אפשר שיחזירוהו כמות שהיו אחר שנהפכו ואינה חיה תבנית:ביאור הגר"א וה"ה תבנית:פלתי אם לא יצאו ונמצאו תבנית:פתחי תשובה מהופכין טריפה (ל' רמב"ם פ"ו מה"ש דט"ו): הגה וכן אם נמצאו המעים בין עור לבשר ונמצא תפור שם יש לחוש שיצאו ונתהפכו תבנית:פלתי אבל אם לא נמצא שם תפירה ולא ניכר שם שנקרע תבנית:ביאור הגר"א ולא היה ניכר בה תבנית:פתחי תשובה שום ריעותא כשרה (א"ו הארוך כלל נ"ה והגהת ש"ד סי' פ"ח בשם ראבי"ה): הדרא דכנתא (פי' המעים דקין שסובבין סביב לשומן שלהם הנקרא אינטר"יליא) שניקב אחד לחבירו כשרה שחבירו מגין עליו תבנית:ביאור הגר"א וא"צ לומר אם ניקב לכנתא שהכנתא חלב טהור הוא וסותם: תבנית:ביאור הגר"א מחט שנמצאת בדקים טריפה דחיישינן שמא ניקב: חלחולית והוא מעי האחרון שהוא שוה בלא עיקום והרעי יוצא ממנו תבנית:ביאור הגר"א אם ניקב במשהו טריפה כמו שאר מעים במה דברים אמורי' שניקב תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פתחי תשובה לחלל הבטן אבל אם ניקב במקום שהוא דבוק בין הירכים כשר ואפילו ניטל כל מקום הדבוק בין הירכים כשר והוא שישאר ממנו תבנית:ביאור הגר"א כמלא ארבע אצבעות בשור הגדול ובדקה לפי שיעור זה הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו ואם באותם ארבע אצבעות ניקב תבנית:ביאור הגר"א יש אוסרים במשהו תבנית:ביאור הגר"א ויש מכשירים עד שינטל תבנית:ביאור הגר"א רוב רחבו: תבנית:ביאור הגר"אאם תבנית:פתחי תשובה סירכא יוצאת מהדקין או מאחד משאר איברים שנקובתן במשהו ונסרכה לדופן או למקום אחר כשר דלא אשכחן בועה וסירכא אלא בריאה: הגה ומ"מ יש לדקדק שלפעמים ימצאו בועות הרבה ועל ידן נסתמו המעיים ואז הוא טריפה תבנית:פתחי תשובה ויש לבדוק ע"י קש או נוצה אם נסתמו (גם זה שם):

siman 47

דין אם נמצאו בני מעיים יתרים. ובו ה' סעיפים:


תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי בהמה שנמצאו בה שתי מעים טריפה כגון שיש לה מעי יתר מתחלתו ועד סופו עד שנמצאו שני מעיים זה בצד זה מתחלה ועד סוף במעי העוף או שהיה המעי תבנית:פתחי תשובה יוצא כענף מן הבד והרי הוא מובדל בין בעוף בין בבהמה אבל אם חזר ונתערב עם המעי ונעשה אחד משני ראשיו תבנית:פלתי והרי שניהם מובדלים באמצע הרי זה מותרת ואין כאן יתר תבנית:ביאור הגר"א וי"א שכשיוצא מהדקין מעי קטן כענף היוצא מן הבד אם בראש הקיבה מקום שהדקין יוצאין משם יש שלם כרוחב אצבע קודם שיתחיל זה המעי ליפרד וגם למטה לאחר שנתחבר עם שאר הדקין יש כרוחב אצבע שלם כשירה ואם לאו שאין כאצבע שלם למעלה ולמטה טריפ' (וכן עיקר) (ב"י בשם הרשב"א ור"ן):

תבנית:ביאור הגר"אתבנית:פלתי במה דברים אמורים בבהמה אבל בעוף כיוצא בזה כשר תבנית:ביאור הגר"א (ואפילו כמה ענפים יוצאים ממנו כשר) (רבינו ירוחם): מעי היוצא מבית הכוסות (פירוש סוף הכרס עשוי ככובע וקרוי בית הכוסות והמסס מחובר בו והמאכל נכנס מבית הכוסות להמסס והוא האצטומכא. ולפי שמעכל המאכל נקרא המסס מענין כמסוס נוסס) להמסס [כשירה והיוצא מבית הכוסות לכרס] טריפה: אי אית לה תבנית:פתחי תשובה תרי סניא דיבי טריפה ואי שפכי להדדי כשירה: תבנית:ביאור הגר"אהדרא דכנתא שיוצא מאמצעיתו יתרת שתלוי בדקין כמו מעי קטן תבנית:פתחי תשובה תבנית:פלתי כאורך אצבע כשרה: הגה תבנית:ביאור הגר"א וכל זה דהיתרת סתום בראשו ואין הרעי יוצא ממנו אבל אם הוא פתוח בראשו טריפה דהרעי נופל לגוף (כך משמע ממרדכי ס"פ אלו טריפות וכ"ה בראב"ן סימן כ"א ובהג"ה שבסוף או"ה כלל נ"ה דין ו' והוא פשוט) ועוד דהוא נקיבת הדקין:

siman 48

דיני טריפות בקיבה ובכרס. ובו י"ב סעיפים:


קיבה (קיבה הוא כיס שבמעי הבהמה שהמאכל נכנס לכרס ובסוף הכרס שקורין פאנץ עשוי ככובע וקרוי בית הכוסות והמאכל נכנס מבית הכוסות להמסס ומהמסס לקיבה ומהקיבה לדקין) שניקבה טריפה תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי ואם החלב תבנית:פתחי תשובה שעל היתר סותם הנקב כשרה אבל שעל הקשת אינו סותם:

תבנית:ביאור הגר"אתבנית:פתחי תשובה תבנית:פתחי תשובה כרס שניקב טריפה תבנית:ביאור הגר"א ואין לו תבנית:פלתי דבר תבנית:פלתי שיסתום אותו שהרי החלב שעליו אסור: הגה תבנית:ביאור הגר"א תולעים שנמצאו בכרס כשר דמן הפרש הן גדילים או הבהמה אכלה אותן. (ש"ד סימן מ"ז): בשר החופה את רוב הכרס תבנית:ביאור הגר"א והוא המקום מן הבטן שאם יקרע יצא הכרס אם נקרע בשר זה טריפה תבנית:פלתי אע"פ שלא הגיע תבנית:פתחי תשובה קרע זה לכרס עד שנראית אלא תבנית:ביאור הגר"א כיון שנקרע רוב עובי הבשר הזה או ניטל טריפה תבנית:ביאור הגר"א וכמה שיעור הקרע הזה בארכו אורך טפח ואם היתה בהמה קטנה ונקרע רוב תבנית:פתחי תשובה אורך הבשר החופה את הכרס אע"פ שאין באורך הקרע טפח טריפה הואיל ונקרע רובה: תבנית:פלתיאם תבנית:פתחי תשובה נקדר הבשר הזה בעיגול או באורך תבנית:ביאור הגר"א אם היה יתר מכסלע והוא כדי שיכנס בו ג' גרעיני תמרה זו בצד זו בדוחק אם יש בה אוכל הנשאר סביבותיה כשאוכלים אותה או בריוח כשאין בהם שום אוכל כלל הרי זה טריפה שאם ימתח קרע זה יעמוד על טפח: אם נתמסמס בשר זה עד שהרופא גוררו חשוב כניטל: הגה ואין אנו בקיאין בבשר שהרופא גוררו ולכן כל מקום שנשתנה מראית הבשר דינו כניטל (מרדכי וב"י בשם הגהות מיימוני): מחט שנמצא בחלל הקיבה או הכרס דינו כמחט שנמצא בבית הכוסות: המסס ובית הכוסות דבוקין זה בזה תבנית:ביאור הגר"א ואם נקבו במקום חבורן אפילו הנקב מפולש מזה לזה כשרה תבנית:ביאור הגר"א ואם הנקב בשאר צדדים שאינם דבוקים יחד אם הנקב מפולש מעבר אל עבר טריפה ואם לאו כשירה בין בהמסס בין בבית הכוסות: הגה תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי ויש אוסרין בהמסס תבנית:פלתי אפילו בלא נקב מפולש תבנית:פלתי (טור בשם רש"י וא"ו הארוך ות"ה סימן קס"ה) תבנית:פתחי תשובה תבנית:פלתי והכי נהוג אם לא במקום הפסד מרובה שאז יש לסמוך אמכשירין: אם נמצא באחד מהם תחובה מחט תבנית:ביאור הגר"א או קוץ ולא ניקב מעבר אל עבר הופכין אותו ובודקין אותו מבחוץ אם נמצא תבנית:פתחי תשובה עליו תבנית:פתחי תשובה קורט דם בידוע שניקב כולו וטריפה ואם לאו תבנית:פלתי כשרה (תוס' והג"מיי פ"ו בשם סמ"ג וכל הפוסקים) תבנית:ביאור הגר"א (אפילו לא נשאר רק מעט מעור החיצון שלא ניקב) (עיין ס"ק כ"א) תבנית:ביאור הגר"א והוא שלא מלחו ולא הדיחו ואפילו ראש העב שלו לצד חוץ: הגה תבנית:פתחי תשובה תבנית:ביאור הגר"א ויש מקילין להתיר אם לא ניקב מעבר לעבר והודח ונמלח או שנאבד ולא בדק מבחוץ אם היה עליו קורט דם (כך משמע בהגהות סמ"ק ורמב"ם ורא"ש דלקמן וע"פ) ויש לסמוך עלייהו במקום הפסד מרובה: ואם עבר המחט מעבר אל עבר תבנית:ביאור הגר"א ועודנו תחוב בו בודקים אותו אם נמצא קורט דם תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי סביב המחט (וכל שכן עליו) (מרדכי ופוסקים והוא ש"ס ערוך פא"ט דף נ"א וכתובות דף ע"ו) בידוע שקודם שחיטה ניקב כולו וטריפה ואם לאו אחר שחיטה תבנית:פתחי תשובה דחק ועבר וכשרה תבנית:ביאור הגר"א אם לא מלחו ולא הדיחו תבנית:ביאור הגר"א דכיון שהמחט עודנו שם אילו עבר מחיים היה הדם סביבו אבל כשאין המחט לפנינו אסו' כשניקב כולו אפי' אין בו קורט דם: הגה תבנית:ביאור הגר"א כל מקום שצריך בדיקה אם לא בדקוהו כגון שנאבד או לקחו המחט משם טריפה דהוי כאילו הדיחו ומלחו (רשב"א סימן תש"ס) יש אומרים דבזמן הזה דאין אנו בקיאין בבדיקות יש להטריף אם נקבה המחט משני צדדין אפילו לא נמצא קורט דם ולא חלודה דאין אנו סומכין בזה על בדיקתנו מאחר דניקב משני צדדין (א"ז ואו"ה) והכי נהוג. תבנית:ביאור הגר"א מחט או קוץ הנמצאים בהמסס ובית הכוסות בחללו ולא נתחב בהן כלל כשר בכל ענין ואין צריך תבנית:פתחי תשובה שום בדיקה (הגהות מיימוני) תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי ויש מקילין דאפי' בניקב המחט מצד אחד אין צריך לבדוק מבחוץ אם יש עליו קורט דם (רמב"ם והרא"ש) תבנית:ביאור הגר"א ויש לסמוך עלייהו אם הוא תבנית:פתחי תשובה הפסד מרובה וא"א לבדוק כגון שנמלח או הודח או נאבד: אם נמצא עלי' חלודה דינה כנמצא עלי' קורט דם: הגה וכן אם נמצא תבנית:פתחי תשובה חלודה מבחוץ נגד המחט אם ניקב מצד אחד טריפה כאילו נמצא שם קורט דם (בית יוסף): תבנית:ביאור הגר"אזה שאמרנו מצד אחד כשרה היינו מבפנים כלפי הרעי דאי צד שבחוץ כלפי חלל הגוף אפי' לא ניקב כלל אלא שנמצא מחט בחלל הגוף טריפה: תבנית:ביאור הגר"אמחט תבנית:פתחי תשובה שנמצאת בקורקבן וכולה נבלעת בעובי בשרו ונשאר בחצי אצבע מצד הכיס גם מצד החוץ שלא היתה המחט אוכלת ולא היה ניכר שום נקב לא לצד פנים ולא לצד חוץ תולין להקל: הגה דהמחט בא מבפנים והוי כניקב מצד אחד תבנית:ביאור הגר"א ואם אין עליו קורט דם מבחוץ כשר (רשב"א) תבנית:פלתי ויש מחמירין ואוסרין אפילו בכי האי גוונא (הגהות ש"ד בשם מהר"ם וא"ו הארוך) ויש לחוש לדבריהם תבנית:פתחי תשובה אם לא בהפסד מרובה: תבנית:ביאור הגר"אקטן שמצא מחט תחוב בכרס יש להחמיר ולאסור על פיו תבנית:פתחי תשובה אם הוא חריף לידע ולכוין בדברים אלו:

siman 49

דיני טרפות בקורקבן. ובו ה' סעיפים:


הקורקבן יש לו ב' תבנית:פתחי תשובה עורות תבנית:פתחי תשובה ניקב זה בלא זה כשרה עד שינקבו שניהם זה כנגד זה אבל אם נקבו זה שלא כנגד זה כשרה:

ניקב ושומן שעליו תבנית:פתחי תשובה סותמו כשר: הגה תבנית:ביאור הגר"א וכ"ש אם לא ניקבו כל שני העורו' אע"פ שלא נשאר רק מעט מעור החיצון שלא ניקב שכשר (ת"ה סוף סי' קס"ה): תבנית:ביאור הגר"אאם נמצא מחט תחוב בו מבפנים דינו כדין מחט תבנית:פתחי תשובה שנמצא בהמסס ובית הכוסות: הגה אם המחט נמצא בעובי הבשר ולא ניכר מבפנים ולא מבחוץ עיין לעיל סימן מ"ח: תבנית:ביאור הגר"אזה שהכשרנו בניקב עור חיצון לבדו דוקא בניקב מעצמו מחמת חולי דאי מחמת קוץ או מחט טריפה דחיישינן שמא ניקב אחד מהאברים הפנימיים שנקובתן במשהו תבנית:ביאור הגר"א ואם לא היה מכיר אם הנקב מחמת קוץ או תבנית:ביאור הגר"א אם הוא מחמת חולי תבנית:פתחי תשובה תולין להקל (ד"ע ואהל מועד): אם תולעים יוצאים מהקורקבן כשרה דלאחר שחיטה פריש:

siman 50

דינים כלליים בנקיבת האברים. ובו ג' סעיפים:


כל אלו הנקבים אם יש במה לתלות כמו בטבח תבנית:ביאור הגר"א או בזאב שנטלן תולין בהם ואם אין דבר לתלות בו וספק אם ניקב מחיים אם לאו נוקבין נקב אצלו ומדמין זה לזה ואפילו אין דומים אם משמשו בידים בנקב הספק ימשמשו גם בנקב שעושין לדמותו בו אם דומים לאחר משמוש כשרה ואין מדמין אלא בכרס ובדקין תבנית:ביאור הגר"א אבל לא בלב וטחול וקורקבן: הגה תבנית:ביאור הגר"א ועיין לעיל סימן ל"ו כיצד נוהגין תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי כל תבנית:פתחי תשובה מקום שאין יכולין לתלות שנעשה לאחר שחיטה אע"פ שהוא טריפות שיש לו בדיקה אם לא בדקוהו או שאין יכולין לבדוק הרי הוא כספק טריפה ואוסרין אותה ולא אמרינן נשחטה הותרה אלא בדבר שנוכל לומר שנעשה הריעותא לאחר שחיטה דלא יצאתה מחזקתה מחיים:

תבנית:ביאור הגר"אכל אבר שאמרנו שאם ניקב במשהו טריפה כך אם ניטל כולו טריפה בין שניטל בחולי או ביד בין שנברא חסר תבנית:ביאור הגר"א וכן אם נברא בשני אברים מאותו אבר טריפה שכל היתר כנטול חשוב תבנית:ביאור הגר"א (חוץ מטחול שניטל כשר וניקב בסומכיה טריפה) (טור) תבנית:ביאור הגר"א וכל שאמרנו בו אם נברא חסר טריפה כ"ש אם ניטל ביד תבנית:ביאור הגר"א וכל שאמרנו בו אם ניטל טריפה הוא הדין תבנית:פתחי תשובה לנברא חסר תבנית:ביאור הגר"א ויש תבנית:פתחי תשובה מכשירין בזה תבנית:פלתי (ובהפסד מרובה יש לסמוך אמכשירין) (ד"ע): תבנית:ביאור הגר"אכל אבר שנקיבתו או חסרונו או נטילתו פוסל אם נתמסמס פסול: הגה ואנן שאין אנו בקיאין כל תבנית:פתחי תשובה שנשתנה מראית הבשר לריעותא הוי כניקב שם (הגהות מיימוני ומרדכי):

siman 51

דין מחט או קוץ שנמצא בבהמה. ובו ד' סעיפים:


קוץ תבנית:פלתי או מחט תבנית:פתחי תשובה שניקב לחלל הבהמה או העוף תבנית:פתחי תשובה חיישינן שמא ניקב אחד מהמקומות שנקובתן במשהו וטריפה תבנית:פתחי תשובה ולפיכך כל האברים ששנינו בהם שאם ניקב מצד אחד כשר כלב ועובי בית הכוסות וקורקבן אם הנקב מצד חוץ דוקא כשניקב מחמת חולי אבל אם הוא מחמת מחט או קוץ טריפה: הגה תבנית:פלתי ואם הוא ספק אם נעשה ע"י חולי או קוץ ומחט כשר (ב"י בשם אהל מועד) ועיין לעיל סי' מ"ט וכ"ש שיש להכשיר כהאי גוונא בניקב העור והבשר עד החלל: ומיהו אם ניקב בקוץ לפנינו ונשחטה הבהמה ונמצא הקוץ תחוב לפנינו מדופן הבהמה לאחד האברים נראים הדברים שלא ניקב במקום אחר לפיכך אם פגע בלב וכיוצא בו ולא ניקב לבי' חללו תבנית:פתחי תשובה כשרה:

תבנית:ביאור הגר"אהא דמטרפינן [דוקא] בקוץ או מחט שהם דקים (וא"א לבדוק אחר נקב משהו) אבל תבנית:פתחי תשובה בקנה וכיוצא בו כשר ע"י תבנית:פתחי תשובה בדיקת האברים שנקובתן במשהו: תבנית:ביאור הגר"אאם הקוץ או המחט לא ניקבו לחלל תבנית:פלתי אפילו כולו טמון בבשר כגון תבנית:פתחי תשובה בירך שהיא עבה כשרה תבנית:ביאור הגר"א אפילו צד העבה של מחט כלפי פנים: הלעיטה דבר שנוקב בני מעיה כגון קורט של חלתית (פי' הארוך אס"ה פיטיד"א בלע"ז ובלשון ישמעאל חלתית) וכיוצא בו טריפה תבנית:ביאור הגר"א ואם הוא דבר שספק אם נוקב טריפה מספק:

siman 52

דין עוף שנפל לאור ושינוי מראה באיברים. ובו ז' סעיפים:


עוף שנפל לאור ונחמרו בני מעיו ונשתנו הלב וקורקבן וכבד שדרכם להיות אדומים תבנית:פלתי והוריקו תבנית:ביאור הגר"א ככרתי או המעיים שדרכן להיות ירוקים האדימו טריפה אפי' במשהו מהם שנשתנו תבנית:ביאור הגר"א ואפי' לא הגיע לחלל כיון שנשתנו מחמת מכות אש סופן לינקב תבנית:פלתי והכבד אין השינוי אוסר בו אלא א"כ נשתנה כנגד המעיים תבנית:ביאור הגר"א דהיינו בראש הדק שלו וכלפי פנים תבנית:ביאור הגר"א או אם הוריק כנגד המרה או כנגד תבנית:ביאור הגר"א כל מקום חיותה אבל תבנית:פלתי הריאה אין חוששין לה מפני שצלעותיה מגינות עליה: הגה תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי וטחול תבנית:פלתי שהוריקה בסומכיה אפילו רק משהו טרפה שסופו לינקב (ב"י לדעת הרשב"א):

תבנית:ביאור הגר"אהא דשינוי פוסל באברים אלו דוקא כשעמדו בשינוים אחר תבנית:פתחי תשובה ששלקן אבל אם שלקן וחזרו למראיהן כשר: אם לא נשתנו אברים אלו ואירע ששלקן ונשתנו טריפה כיון שנפלה לאור: תבנית:ביאור הגר"א אין ירקות פוסל תבנית:פלתי בכבד של עוף בייתי שיש במינו מדבריי שכל המדבריים כבדן ירוק ככרתי: תבנית:ביאור הגר"אנפלה לאור ואין ידוע אם נחמרו בני מעיה צריכה בדיקה ואי ליתא קמן למבדקה אסורה: תבנית:ביאור הגר"אנמצא שינוי באחד מאברים אלו אע"פ שאין ידוע לנו שנפלה לאור טריפה: הגה תבנית:ביאור הגר"א ויש מכשירין כל זמן דלא ידעינן שנפלה לאור אלא תלינן השינוי בדבר אחר (ר"ן ומרדכי בשם ראבי"ה ורש"י ומהרא"י בשער ל"ב ורא"ש וע"פ) ויש לסמוך עלייהו: תבנית:ביאור הגר"אאין טרפות שינוי אברים אלו פוסל אלא בעוף אבל בבהמה אין שינוי אברים אלו פוסל אפילו ידענו שנפלה לאור: הגה תבנית:ביאור הגר"א ויש אוסרין תבנית:פתחי תשובה גם בבהמה בידוע שנפלה לאור ונשתנו מעיה תבנית:פתחי תשובה והכי נהוג (מרדכי והג"א בשם כמה גדולים ורשב"א וראב"ד ואו"ה):

siman 53

דין שבר או מכה בבהמה ובעוף. ובו ה' סעיפים:


תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי נשמטו ידי הבהמה מעיקרם תבנית:ביאור הגר"א או שנשתברו או נחתכו לגמרי תבנית:ביאור הגר"א או שיש לה ג' ידים כשרה תבנית:ביאור הגר"א אבל תבנית:פתחי תשובה העצם (הנשבר) עצמו תבנית:ביאור הגר"א (עם מעט למעלה מן השבירה) אסור כשנשבר אם אין עור ובשר חופין את רובו: הגה תבנית:ביאור הגר"א ויש מטריפין גם הבהמה אם נשמט (ש"ד והג"מ וע"פ) או נשבר סמוך לגוף (הג"א פ' המקשה) ורואין תבנית:פתחי תשובה שנצרר הדם מעבר לצלעות שרואין שעברה המכה תוך הגוף (כן משמע מאיסור והיתר הארוך כלל נ' דין ו') והכי נהוג אבל אין לחוש לזה כל זמן שאין רואין שנצרר הדם ואין צריך בדיקה (נלמד מעוף דסעיף ב'):

וכן בעוף אם נחתכו או נשברו אגפיו כשרה תבנית:ביאור הגר"א אפילו נשברו סמוך לחיבורו לגוף תבנית:ביאור הגר"א והוא ששבר העצם החיצון לא יהא בו עוקץ שאם היה בו עוקץ תבדק הריאה: הגה תבנית:פלתי ויש אוסרין אם נשבר סמוך לגוף ואומרים דדינו כשמוט (הגהות מיי') והמנהג הפשוט שנהגו לשער כרוחב אגודל אפי' בצמצום כשר (אגור ואגודה וכ"כ בש"ג שכן נוהגין) אם לא שרואה שנצרר הדם מעבר לצלעות אבל אין חוששין לזה ומכשירין מסתמא (מהרי"ק שורש ל"ח ות"ה סימן ק"צ) ואין חלוק אם עוקץ בשבירה או לא תבנית:פתחי תשובה מאחר שרחוק מן הגוף אבל אם אין רוחב אגודל בין מקום השבירה לגוף אז היא טריפה בכל ענין תבנית:ביאור הגר"א ולא מהני בדיקת הריאה דאין אנו בקיאין בבדיקה (ש"ד וארוך כלל נ' ד"ז ומהרי"ל ואגור) בכל מקום דאיכא ריעותא והכי נהוג: נשמטו אגפיו אפילו אחד מהם מעיקרו חוששין שמא ניקבה הריאה וצריך לנפחה לבדקה אם היא שלימה כשרה ואם לאו טריפה: תבנית:פתחי תשובה תבנית:ביאור הגר"א נמצא הגף שבור ואינו יודע אם קודם שחיטה נשבר או אחר כך טרפה: הגה ויש מכשירין מכח ס"ס ספק שמא נשבר אחר שחיטה ואת"ל קודם שחיטה שמא לא ניקבה הריאה (איסור והיתר הארוך) ויש לסמוך ע"ז תבנית:פתחי תשובה להכשיר בנשבר דהא יש מכשירין בלא"ה (ד"ע) אבל כשנמצא שמוט ולא ידעינן אי קודם שחיטה או לאחר שחיטה תבנית:פתחי תשובה יש להחמיר ולאסור ועיין לקמן סוף סימן ק"י: עוף שהיה לו מכה עמוקה תחת הכנף כנגד הריאה ושמו נוצה על המכה ונפחו דרך הגרגרת בקש דק ולא יצא הרוח ימלא מקום המכה מים תבנית:פתחי תשובה וינפח בקש דרך הגרגרת אם יבצבצו המים טרפה:

siman 54

דיני טריפות בצלעותיה. ובו ה' סעיפים:


הבהמה יש לה כ"ב צלעות גדולות שיש בהן מוח י"א מכאן וי"א מכאן וכל אחת תקועה בחוליא שלה ולמטה מהן יש עוד צלעות קטנות שאין בהם מוח תבנית:ביאור הגר"א ולאחר שכלו כל הצלעות יש חוליות שאין צלעות תקועות בהן נשברו רובן של כ"ב הגדולות תבנית:ביאור הגר"א מחציין ולמעלה כלפי השדרה תבנית:ביאור הגר"א בין ששה מצד זה וששה מצד זה או י"א מצד זה ואחד מצד השני טריפה תבנית:ביאור הגר"א ואם נעקרו מהחוליא והחוליא קיימת הוי כאלו נשתברו:

נשתברו  צלעות הקטנות שאין בהם מוח  כשרה:

תבנית:ביאור הגר"אתבנית:פלתינעקר תבנית:ביאור הגר"א מהצלעות גדולות צלע וחצי חוליא עמה טריפה: הגה תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פתחי תשובה ודוקא נעקרה תבנית:פלתי אבל אם אירע כך חסירה כשר וה"ה תבנית:פתחי תשובה אם יתירה חוליא אחת אפילו עם ב' צלעות כגון שנמצאו י"ב צלעות גדולות שיש בהן מוח כשר (ת"ה סימן קע"ז) וכן אם נמצאו בצד אחד ט"ו צלעות ובצד אחד כתקונו (רשב"א שצ"ו): נעקרה חוליא אחת כולה אפילו מאותן שאין בהם צלעות טריפה: הגה תבנית:ביאור הגר"א ואפי' הוא למטה במקו' שאין פסיקת חוט השדרה פוסל שם (טור): אם תבנית:פתחי תשובה נשברה השדרה ולא נפסק חוט השדרה כשרה:

siman 55

דיני טריפות ברגל ובפרקיו. ובו י"ג סעיפים:


תבנית:ביאור הגר"א שלשה פרקים יש ברגל. התחתון והוא מה שחותכין עם הפרסות כשמפשיטין הבהמה ונקראת ארכובה הנמכרת עם הראש. ולמעלה ממנו פרק שני והוא הנקרא שוק וצומת הגידים בתחתיתו סמוך לארכובה הנמכרת עם הראש. ולמעלה ממנו פרק שלישי והוא מחובר לגוף ונקרא קולית. תבנית:ביאור הגר"א בפרק התחתון בכל מקום שיחתך בה כשרה. עצם המחובר לגוף הנקרא קולית בכל מקום שיחתך טריפה. בעצם האמצעי אם נחתך שלא במקום צומת הגידים כשרה תבנית:ביאור הגר"א ואם נחתך במקום צומת הגידים טריפה ולא נאסרה מפני שהיא חתוכת הרגל במקום זה אלא מפני שנחתכו הגידים תבנית:ביאור הגר"א לפיכך אם נשבר העצם במקום צומת הגידים ויצא לחוץ ואין עור ובשר חופין את רובו ובדק בצומת הגידים ונמצאו קיימים כשרה. תבנית:ביאור הגר"א ויש אוסרים בנחתך עצם האמצעי בכל מקום אפי' שלא במקום צומת הגידים ולדעתם אם נשבר העצם במקום צומת הגידים ויצא לחוץ ואין עור ובשר חופין את רובו אע"פ שבדק בצומת הגידים ונמצאו קיימים טריפה. תבנית:ביאור הגר"א וכן אם נחתך בתוך הפרק שבין ארכובה הנמכרת עם הראש לשוק בסוף תבנית:פתחי תשובה הערקום תבנית:פלתי בין הערקום ובין השוק טריפה לדעת זה (ב"י בשם מהר"י ן' חביב) תבנית:ביאור הגר"א ואם נחתך בתוך הפרק במקום שמחובר עצם הקולית עם השוק טריפה: הגה תבנית:פלתי ונהגו בכל אשכנז וצרפת כסברא האחרונה (הרא"ש וטור ורבינו ירוחם) ואין לשנות לכן בכל מקום שנחתך מן הערקום ולמעלה טריפה אע"פ שצומת הגידין קיימין:

עצם הקולית תבנית:פתחי תשובה שניתק ממקומו במקום חיבורו בגוף והיינו בוקא דאטמא תבנית:פתחי תשובה דשף מדוכתיה טריפה בין בבהמה תבנית:ביאור הגר"א בין בעוף תבנית:פלתי והוא דאיעכול (פי' שנרקבו) ניביה והם היתרות שבעצם הכף שיוצאות על העצם הזכר ואוחזות אותו אבל נפסקו שלא מחמת עיכול כשרה: הגה תבנית:ביאור הגר"א וכן אם לא נתעכלו רק מעוטן ורובן קיים כשר מדינא (רשב"א בתשובות ובחידושיו) אך י"א דאין אנו בקיאין באיעכול ניביה תבנית:פתחי תשובה לכן יש לאסור כל שמוטת ירך תבנית:פתחי תשובה שמא איעכול ניביה וכן אם תבנית:פתחי תשובה נשבר סמוך לגוף אע"פ תבנית:פתחי תשובה שחזר ונקשר היטב טריפה שמא איעכול ניביה ומשערין ד' אצבעות בגסה וב' בדקה ובעוף תבנית:פתחי תשובה הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו (הכל באו"ה כלל נ' והגהות סמ"ק דף צ"ב ע"ב והגהת ש"ד סי' פ"ו) וטוב להחמיר במקום תבנית:פתחי תשובה שאין תבנית:פתחי תשובה הפסד מרובה. תבנית:ביאור הגר"א אם לא נשמט הירך ואיעכול ניביה תבנית:פתחי תשובה כשר (מרדכי): תבנית:ביאור הגר"אראש עצם הקולית המחובר לשוק שניתק ממקומו כשרה אפילו אם איעכול ניביה. תבנית:ביאור הגר"א (וי"א תבנית:פלתי דוקא כשעור ובשר חופין את רובו) (תשובת הרא"ש כלל כ' סימן י'): תבנית:ביאור הגר"אאם יש לה ג' רגלים טריפה דכל תבנית:פתחי תשובה יתר כנטול דמי וכאלו חסר רגל א' הוא תבנית:ביאור הגר"א והוא שיהי' זה היתר תבנית:פלתי מראש עצם התחתון ולמעלה: הגה תבנית:ביאור הגר"א ודוקא שזה היתרת יש לה תואר רגל ועומדת במקום הרגלים אבל בלאו הכי אינו מקרי יתרת ולא הוי רק דלדול וכשר (ב"י בשם מרדכי בשם ראב"ן ובשערים סימן פ"ט ואו"ה שם) תבנית:פלתי ואם נבראת חסר רגל א' טריפה (גמרא פא"ט דף נ"ח ובבכורות דף מ' ורמב"ם פ"ח מה"ש ולא כב"י והכל תפסו עליו בזה): כל מקום שאם יחתך שם הרגל היא טריפה אפילו לא נחתך אלא נשבר ויצא לחוץ אם אין עור ובשר חופין רוב עביו ורוב היקיפו טריפ' ואם עור ובשר חופין רוב עביו ורוב היקיפו כשרה תבנית:ביאור הגר"א ואם נפל קצת מהעצם אם יש בעור ובשר לחפות השבר אף אם לא נפל העצם כשרה אבל אם אין בו כדי לחפותו אלו לא נפל אע"פ שיש בו כדי לחפותו עתה טריפה ואם נשבר עצם במקום שאינו נטרף אם נחתך אם אין עור ובשר חופין את רובו הבהמה מותרת תבנית:פתחי תשובה תבנית:פלתי והאבר תבנית:פתחי תשובה אסור מדרבנן וצריך לחתוך גם מעט מהמותר כשחותך האבר האסור: הגה תבנית:ביאור הגר"א וצריך לחתכו תבנית:פלתי קודם שימלחנו עם הבהמה או העוף (מרדכי וסמ"ק) תבנית:ביאור הגר"א ויש מחמירין ואוסרין אף אם עור ובשר חופין את רובו אם השבירה יצאה פעם אחת מחיים דרך נקב קטן (לפי פי' רש"י וסה"ת וסמ"ג וסמ"ק) ומזה נתפשט המנהג באלו המדינות תבנית:פתחי תשובה להטריף כל שבירה בעצם במקום שאם נחתך טריפה ואף אם עור ובשר מקיפין אותו מכל צדדיו ואין שם נקב כלל מ"מ המנהג להטריף כי חלוקים רבים הם בדין חיפוי בשר ואין רבים בקיאין ואין לשנות אם לא במקום הפסד מרובה לפי ראות עיני המורה שיש להקל להורות כהלכה (ד"ע) ודוקא אם לא חזר ונקשר אבל אם תבנית:פתחי תשובה חזר ונקשר נוהגין להכשיר וכמו שיתבאר: תבנית:ביאור הגר"אנשבר עצם הקולית וניטל ממנו קורט מראשו העליון המחובר בשדרה ונתעכלו מיעוט ניביו אם עור ובשר חופין את רובו כשרה: הא דמכשרינן בעור ובשר חופין את רובו דוקא כשרוב החיפוי מן הבשר ואז המעוט של עור מצטרף עמו אבל אם החצי מן העור וחצי מן הבשר לא והני מילי בבהמה אבל בעוף כיון שעורו רך מצטרף עם הבשר ובמחצה בשר ומחצה עור כשר: תבנית:ביאור הגר"איש מי שכתב שיש מקום שעור לבדו מציל אפי' בבהמה והוא במקום הסמוך ממש לארכוב' לפי שאין שם לעולם בשר אלא עור לבד דבוק עם העצם תבנית:ביאור הגר"א ובשאר מקומות שדרך להיות שם בשר אם לא היה שם בשר אלא עור בלבד והיו רירין בין העור והעצם י"א שמציל: גידין שסופן להקשות אינם מצילין. תבנית:ביאור הגר"א (וכל הגידין מקרי סופן להקשות) (ב"י): לא היה הבשר החופה את רובו במקום אחד אלא מתלקט מעט כאן ומעט כאן סביבות העצם או שהוא במקום אחד אלא שהוא מרודד תבנית:ביאור הגר"א או נקלף מעל העצם או שניטל שלישיתו התחתון או ניקב או נסדק אינם מצילין תבנית:ביאור הגר"א וכן אם נתמסמס בשר החופה ונעשה כעין בשר שהרופא גורדו אינו מציל: הגה ואנן אין בקיאין בבשר שהרופא גורדו ולכן כל מקום שנשתנה מראית הבשר אינו מציל (הגהות מיימוני): נקדר הבשר בסכין מעל השבר כעין טבעת בעיגול ורוב היקיפו מכוסה כשרה והוא שיהא הבשר דבוק בעצם סביב הקדירה: נשבר העצם במקום שעושה אותה טריפה וחזר ונקשר ואין ידוע אם יצא רובו אם לאו כשרה והוא שחזר למקומו הראשון ונתחבר שבר עם שבר יחדיו ידובקו: הגה ואפילו אם הוא עדיין עב במקום השבר וניכר עדיין שנשברה כשר (א"ו הארוך) תבנית:פתחי תשובה אבל אם לא חזר למקומו הראשון אלא שני שברי העצם שוכבים זה על זה זה נמשך למעלה וזה נמשך למטה טריפה: הגה וכל זה מיירי שלא במקום צומת הגידין אבל במקום צומת הגידין עיין לקמן סימן נ"ו: נמצא שבור ואינו יודע אם נעשה מחיים או לאחר מיתה אם מקום המכה שחור בידוע שנעשה מחיים ואם אין יכולים לעמוד עליו אם יש במה לתלות כמו שדרסה או שרצצה וכיוצא בו תולין להקל ואם לאו תבנית:ביאור הגר"א אסורה מספק:

siman 56

דיני טרפות בצומת הגידים. ובו י' סעיפים:


תבנית:פלתי ניטלו צומת הגידין (פי' מקום שהגידין נקשרין יחד לשון מבעד לצמתך) תבנית:ביאור הגר"א או שנפסקו טריפה תבנית:ביאור הגר"א אע"פ שכל העצם קיים:

צומת הגידין הם בבהמה בעצם האמצעי כלפי חוץ שהזנב נופל עליו תבנית:ביאור הגר"א ויש מי שאומר שהם כלפי פנים לצד חלל הבהמה: הגה ויש להחמיר תבנית:פתחי תשובה כשתי הסברות (ב"י בשם ר"י בן חביב וכ"פ מהר"מ אלשקר תשו' מ"ה) אבל הסברא ראשונה היא עיקר (היא סברת תוס' ורש"י והרא"ש וגדולי צרפת ואשכנז): התחלתם למעלה מהערקום והוא עצם קטן תבנית:פתחי תשובה שמחבר השוק לארכובה הנמכרת עם הראש ועצם זה הוא שמשחקים בו התינוקות שקורין קוגי"ל תבנית:ביאור הגר"א ולמעלה ממנו מתחברים וצומתים גידים אלו ועולים ומתפשטים בשוק עד שמתרככים וחוזרים כעין בשר: נפסקו או ניטלו כנגד הערקום כשרה. למעלה מהערקום והוא המקום שהטבחים תולין בו טריפה: תבנית:ביאור הגר"אשיעור ארכן ממקום שמתחילין להיות צומתים עד שמתפשטים בבשר בבהמה גסה י"ו אצבעות ויש מי שאומר שהוא שיעור ד' אצבעות ובבהמה דקה לא נתנו חכמים שיעור אלא במראיתן ובמישוש שכל זמן שהם לבנים קשים ועבים יש להם דין צומת הגידין אבל כשהם מתחילים להתרכך או שהם קטנים ודקים אין להם דין צומת הגידים ובמקום שאין לבנים כל כך אלא לבנים קצת ומזהירים כעין זכוכית לא הוי צומת הגידים: תבנית:ביאור הגר"איש גידים אחרים שנבלעים באלו כזכרות בנקבות ואותם אינם בכלל צומת הגידים: צומת הגידים בבהמה ג' אחד עב ושנים דקים נחתך העב לבדו מותרת שהרי נשארו שנים נחתכו השנים הדקים מותרת שהרי העב גדול משניהם והרי לא ניטל כל הצומה אלא מיעוטו תבנית:ביאור הגר"א נחתך רובו של כל אחד מהם טריפה (לשון הרמב"ם פ"ח מה"ש דין י"ח): הגה הגיד העב הוא אותו שמפרידין כשתולין הבהמה והוא מונח על השנים והם דבוקים בבשר ובעצם (מרדכי בשם ראבי"ה): בעוף הם בעצם האמצעי כמו בבהמה והם י"ו ואם נפסק תבנית:ביאור הגר"א רובו של א' מהם טריפה (רמב"ן ור"ן): סימן מקום שכלים צומות הגידים בעוף כסימנם בבהמה דקה: הגה ומי שבקי לשער יוכל לשער בכל עוף לפי גדלו ולפי קטנו כל זמן שהם קשים הוי צומת הגידים ובמקום שמתרככים לא הוי צומת הגידים (פסקי מהרא"י סי' קמ"א) ומי שאינו בקי לשער תבנית:פתחי תשובה ישער ברוחב אצבע בעוף ממקום שמתחילין (שם בשם מהרי"ל) ולעולם אין צומת הגידין למעלה מחצי עצם האמצעי (רוקח סי' ת"ד) ואנו אין בקיאין בבדיקת צומת הגידין של עוף משום דקשה לבדוק ובקל הוא נטרף ולכן בכל מקום דאיכא מכה במקום צומת הגידין אפילו אינו רק נפוח ונצרר הדם מאחר שהיה צריך בדיקה ואין אנו בקיאין בעוף הוא טריפה (מרדכי פרק בהמה המקשה וא"ו הארוך ואגודה והאחרונים): נשבר העצם במקום צומת הגידים ונקשר ונתרפא יפה יש מתירין תבנית:פתחי תשובה אם לא נשתנה מראית בשר שעל השבר ויש אוסרין עד שיבדוק צומת הגידין. תבנית:ביאור הגר"א (וכן עיקר ולדידן דאין אנו בקיאין בבדיקת העוף טריפה) (רא"ש ומהרא"י בהגהת ש"ד ומ"ש ד"מ ות"ח בשם ב"י אינו נכון כמ"ש בהגהת ד"מ):

siman 57

דין בהמה דרוסה מחיה הדורסת. ובו כ"א סעיפים:


דרוסה (פירוש הדריסה היא הכאה שהכה החיה או העוף בצפרנים) טריפה. ולא כל חיה ועוף שוים בדריסתן אלא מעלות מעלות יש. כיצד הארי יש לו דריסה תבנית:ביאור הגר"א אפי' בשור הגדול ובגסה שבחיות. תבנית:פתחי תשובה תבנית:פלתי הזאב אין לו דריסה תבנית:פתחי תשובה בבהמה גסה תבנית:ביאור הגר"א ואפי' בקטנה שבהן כגון בעגלים אבל יש לו דריסה בדקה תבנית:ביאור הגר"א ואפילו בגדולה שבדקות כגון כבשים גדולים. חתול ונמיה תבנית:ביאור הגר"א ושועל אין להם דריסה בכבשים גדולים אבל יש להם דריסה בגדיים וטלאים תבנית:ביאור הגר"א וכל שכן בכל תבנית:פתחי תשובה העופות. חולדה אין לה דריסה בבהמה כלל ואפי' בגדיים וטלאים אבל יש לה דריסה בכל העופות תבנית:ביאור הגר"א אפי' בגסה שבהם. כלב אין לו דריסה כלל אפילו בעופות. ואם ניקב עד החלל דינו כקוץ שניקב לחלל. תבנית:ביאור הגר"א שאר חיות טמאות כל שאינה גסה מהזאב אין לה דריסה בגדולה שבדקה בכבשים ועזים תבנית:ביאור הגר"א אפילו היא גסה כזאב תבנית:ביאור הגר"א אבל יש לה דריסה בגדיים וטלאים תבנית:ביאור הגר"א וכל שכן בעופות תבנית:ביאור הגר"א ואם היתה גסה מהזאב דינה כזאב ויש לה דריסה בדקה תבנית:ביאור הגר"א אבל לא בגסה ואפילו היא גדולה כארי. תבנית:ביאור הגר"א היתה גסה יותר מארי הרי היא כארי ויש לה דריסה בכל: הגה תבנית:ביאור הגר"א ויש מחמירין עוד דכל שהיא מזאב ולמעלה יש לה דריסה אפי' בבהמה גסה ויש לחוש לחומרא (ת"ה סימן קע"ח בשם א"ז):

תבנית:ביאור הגר"אכל העופות אין להם דריסה בבהמה אפילו בגדיים וטלאים חוץ מהנץ שיש לו דריסה בגדיים וטלאים והוא שיקוב בצפרנו לבית החלל תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי שאז מטיל ארס: הנץ יש לו דריסה אפילו בעוף גדול ממנו תבנית:ביאור הגר"א ובלבד שיהא מן הדק תבנית:ביאור הגר"א כתורים ובני יונה אבל לא בתרנגולת ושלמעלה ממנה (ודוקא בגדולים אבל בקטנים יש להם דריסה) (רשב"א וטור) ושאר עופות הדורסים יש להם דריסה בעוף שכמותם אבל לא בעוף שהוא גדול מהם תבנית:ביאור הגר"א (חוץ מן הגס תבנית:ביאור הגר"א שקורין פלקו"ן שיש לו דריסה בכל העופות) (טור וע"פ): כל אלו שאמרנו שיש להם דריסה בין אם באים להציל הנדרס ממנו בין אם אין באים להצילו: תבנית:ביאור הגר"איש אומרים שעכשיו נוהגין היתר בחתולים הנכנסין בלול של תרנגולים ואע"פ שהיה ראוי לחוש בדבר סומכין על שחתולי' שלנו הם בני תרבות תבנית:פלתי וכל שלא הכהו אין חוששין: אין דריסה תבנית:פתחי תשובה אלא ביד ובצפורן אבל דרסה ברגלה ונשכה בשיניה לא הוי אלא כקוץ בעלמא: אין דריסה אלא מדעת הדורס אבל שלא מדעתו כגון שנפל עליו דרך מקרה ונתחב בו צפרנו לא הוי דריסה: אין דריסה אלא מחיים של דורס ונדרס תבנית:ביאור הגר"א כיצד הרי שנעץ צפרנו בנדרס ועד שלא הוציא צפרנו תבנית:ביאור הגר"א הומת הדורס תבנית:ביאור הגר"א או חתכו ידו תבנית:ביאור הגר"א או נשחט הנדרס הרי זה כשר במה דברים אמורים כשראינו מתחלה ועד סוף אבל אם בא לפנינו וצפורן תחובה בו חוששין שמא דרס וחזר ודרס ולפיכך אלו הצדים בעופות הדורסים אפי' שחטו הנדרס קודם שהסיר צפרנו אסור שכן דרך שמכה בו כמה פעמים עד שיצודנו ואפי' ראינו שלא דרס אותו קודם לכן חיישינן ליה לפי שפעמים כשהנץ רודף אחר העוף הוא מכהו בצפרנו דרך פריחתו: חוששין תבנית:פתחי תשובה לספק דרוסה כגון אם ראו ארי שנכנס בין השוורים תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פתחי תשובה למקום תבנית:פתחי תשובה צר שאינם יכולי' לברוח מפניו כגון תבנית:פתחי תשובה שנכנס לדיר שלהם (טור בשם רשב"א) וכן עוף דורס שנכנס לכלוב מלא עוף (או ללול של תרנגולים) (או"ה כלל נ"ז) חוששין שמא דרס במה דברי' אמורים כשהוא שותק והם מקרקרים (פי' מתרעדים וצועקים) אבל אם הוא שותק והם שותקים או הוא והם מקרקרים אין חוששין ואם חתך ראשו של אחד מהם אין חוששין לאחרים אפילו הוא שותק והם מקרקרים דאמרינן כבר תבנית:פתחי תשובה נח רוגזיה ודוקא כשהרגו אבל אם פצע אחד מהם חוששין לכלם דכל שכן שחמתו בערה בו כשהציל עצמו ולא הרגו: הגה ואפילו הרג אחד מהן דוקא שלא ראינו שדרס עוד אחרים תבנית:פתחי תשובה אבל אם דרס אחרים הרי ראינו שלא נח רוגזיה וכל מה שבדיר אסור (א"ו הארוך כלל נ"ו): תבנית:ביאור הגר"אבמה דברים אמורים שאם חתך ראשו של א' מהם אין חוששין לאחרים דוקא כשנכנס לתוכו ועמד עמהם אבל כגון אלו החתולים שעולים על כלוב מלא עוף ומכניסים ידיהם מבפנים ודורסי' אע"ג דקטעיה לרישיה דחד מינייהו לא נח רוגזיה משום הכי דמתוך שהם בורחים אף הוא כועס עליהם: תבנית:ביאור הגר"אבמה דברים אמורים שאם הוא שותק והם שותקים מותר הני מילי דלא חזינן דנגע בהו אבל היכא תבנית:פתחי תשובה דחזינן דקפץ עלייהו כדרך הדורסים אע"פ שהוא בן תרבות אסור: תבנית:ביאור הגר"איש מי שאומר דהיכא דלא ידעינן אי שתיק ואי צווח ואי מקרקרין אינהו ואי שתקי לא חיישינן לה תבנית:ביאור הגר"א (ויש אוסרין בכה"ג) (ר"ן פא"ט) ויש לחוש לדבר ואסור: והא דחוששין דוקא כשידענו שנכנס הארי אבל אם תבנית:פלתי הוא ספק אם נכנס אם לאו או שהוא ספק ארי או כלב או שמא בקנה נגף אין חוששין תבנית:ביאור הגר"א ודוקא כשיש לפנינו כלב וארי או ארי וקנה אבל כשבא לפנינו מבעבע דם ולא ידענו במה תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פתחי תשובה תולין במצוי בין להקל בין להחמי': (וכבר נתבאר לעיל סימן ל"ג אם מבעבע תבנית:פתחי תשובה דם בצואר נוהגים לאסרו) (ד"ע ואו"ה כלל נ"ז דין ח'): ארי שנכנס בין השוורים ונמצאת צפורן של הארי תלושה ויושבת בגבו של אחד מהם בין אם הצפורן לחה או יבשה חוששין לה תבנית:ביאור הגר"א אפילו אם הוא שותק והם שותקים תבנית:ביאור הגר"א וכל שכן אם מקום צפורן או חמש צפרניו שמוטות מגבו תבנית:ביאור הגר"א ולא לזה בלבד חוששין אלא לכל השוורים שבדיר: הא דחוששין לדרוסה היינו שלא להתירה בלא בדיקה אבל אם בודקה ואינו מוצא בה רושם כשרה תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי ואפילו ודאי דרוסה יש לה היתר בבדיקה: כיצד היא הבדיקה תבנית:פתחי תשובה תבנית:פלתי שוחטין את הנדרס ובודקין כל החלל שלו מכף הירך תבנית:ביאור הגר"א עד הקדקד אם נמצא כולה שלימה מכל מיני טרפות ולא נמצא בה רושם הדריסה הרי זו מותרת ואם נמצא בה רושם הדריסה אסורה איזהו רושם הדריסה שיאדים הבשר כנגד בני מעיים ואם נמוק הבשר כנגד בני מעיים עד שנעשה כבשר שהרופא גורדו מהחבורה רואין אותו בשר כאלו חסר וטריפה ואם דרס בסימנים משיאדימו כל שהוא הסימנים עצמם טריפה ואפי' אם האדים הקנה בכל שהוא: תבנית:ביאור הגר"אבהמה שנדרסה אין לה תקנה בבדיקה מפני שהושט אין לו בדיקה מבחוץ: תבנית:ביאור הגר"איש מי שאומר בכל מקום שהוזכר שם בדיקה כגון בדרוסה נפולה תבנית:פתחי תשובה ושבורה בדורות הללו ליכא למיקם אבדיקה שפיר ולית ליה תקנתא אלא תבנית:פלתי לשהויי תבנית:פתחי תשובה י"ב חדש תבנית:פלתי או תבנית:פתחי תשובה בנקבה שתתעבר תבנית:פתחי תשובה ותלד וכן בעוף אם תבנית:פתחי תשובה גמרה להטיל כל הביצים של טעינה ראשונה תבנית:ביאור הגר"א ושהתה תבנית:פתחי תשובה כ"א יום ואח"כ חזרה להטיל ביצים כשרה וכן אם לא הטילה ביצים מעולם אם שהתה אחר שנולד בה ספק טרפות כ"א יום והתחילה תבנית:פתחי תשובה להטיל ביצים כשרה וי"א שגם בזמן הזה בודקין אלא שצריך ליזהר להביא כל הבקיאים בדבר: הגה ואנו בדורות האחרונים אין בקיאין בבדיקה ולכן המנהג להטריף כל דבר שיש לו ריעותא ואין סומכין על בדיקתנו כלל ולכן יש לנהוג כסברא הראשונה (א"ז והגהות מיימוני ומרדכי סוף פרק בהמה המקשה וכל האחרונים) תבנית:ביאור הגר"א ויש מחמירין עוד דכל שצריכין להשהותו שנים עשר חדש תבנית:פתחי תשובה חיישינן לתקלה תבנית:פתחי תשובה ואפי' אינו אלא אחד העומד בספק ואין למכרו חי לעובד כוכבים אלא תבנית:פלתי ימיתנו קודם שמא יחזור וימכרנו לישראל (מרדכי וסמ"ק והגהות מיימוני וע"ל ס"ס כ"ג) וכן הוא המנהג במדינות אלו תבנית:ביאור הגר"א וכל מקום שהוא ודאי טריפה אף על פי שנשתהה י"ב חדש תבנית:פתחי תשובה תבנית:פלתי והוא חי אסור (רשב"א סימן צ"ח ור' ירוחם ושאר אחרונים): תבנית:ביאור הגר"אי"א שצפרים קטנים אין אדמימות ניכרת בהם לפיכך אין להם בדיקה וכן יש אומרים שארס הנץ אינו אדום כל כך ואינו ניכר לפיכך אין לו בדיקה: תבנית:ביאור הגר"אאם רבים הם הנדרסים אסור להשהותם י"ב חדש כדי שלא יבא לידי תקלה. תבנית:ביאור הגר"א (והמנהג להחמיר אפילו באחד): אסור למכור דרוסה או ספק דרוסה לעובד כוכבים תבנית:פתחי תשובה שמא יחזור וימכרנה לישראל: הגה תבנית:ביאור הגר"א ודוקא בטריפות שאינו ידוע אבל טרפות תבנית:פתחי תשובה הידוע וניכר לכל מותר (שערים כ"ד) תבנית:ביאור הגר"א וכן אפילו ספק טרפות ויש מכשירין הטרפות ההוא (ת"ה סי' קע"ח) אע"ג דקיימא לן לאסרו מ"מ תבנית:פתחי תשובה מותר למכרו לעובד כוכבים ולא חיישינן שמא יחזור וימכרנו לישראל הואיל ויש מכשירין :

siman 58

דין בהמה נפולה. ובו י"ב סעיפים:


נפולה אסורה כיצד בהמה שנפלה אם היתה עומדת על רגליה כשנפלה תבנית:פלתי אם יש תבנית:פתחי תשובה תבנית:פלתי מכריסה עד המקום שנפלה שם י' טפחים חוששין שמא נתרסקו איבריה ואם היתה שוכבת ונתגלגלה ונפלה צריך שיהיה גובה המקום עשרה טפחים והא דבעינן גובה עשרה טפחים תבנית:ביאור הגר"א דוקא בנפלה מעצמה (ד"ע בב"י) תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי או הפילוה אחרים וידעה שרוצים להפילה אבל אם הפילוה אחרים שלא מדעתה תבנית:ביאור הגר"א או אפי' ידעה בכך אלא שהפילוה בבת אחת תבנית:פתחי תשובה אפילו בפחות מעשרה טפחים חוששין לה. תבנית:ביאור הגר"א (ואין חילוק בזה בין בהמה לעוף דבעוף נמי דינא הכי) (טור ובית יוסף וכן משמעות הפוסקים):

העוף שדרסו אדם ברגליו או טרפו לכותל או שרצצתו בהמה תבנית:ביאור הגר"א או שנחבט על דבר קשה חוששין לו: הגה וכן אם נפל אבן או דבר קשה על גופו תבנית:ביאור הגר"א וכן בבהמה אם הוא בדבר שיש לחוש בבהמה (כל בו וא"ו הארוך וטור וב"י ור"ן ורשב"א ור' ירוחם): נפולה שאמרנו שחוששין לה אם לא עמדה אסור לשחוט אותה עד שתשהה מעת לעת ואם שחטה בתוך זמן זה תבנית:ביאור הגר"א אפי' בדקוה ומצאו אותה שלימה מכל איבריה טריפה ואם שהתה מעת לעת ואחר כך תבנית:פתחי תשובה שחטה צריך לבדקה תבנית:ביאור הגר"א כנגד כל החלל כולו תבנית:ביאור הגר"א מקדקד הראש עד הירך אם ימצא בה טריפות מהטריפות שמנו חכמים תבנית:ביאור הגר"א או שנתרסק אבר מהאיברי' שבפנים ונפסדה צורתו הרי זו טריפה תבנית:ביאור הגר"א אפי' נתרסק אבר מהאיברי' שאם ניטלו כשרה כגון טחול וכליות הרי זה טריפה תבנית:ביאור הגר"א חוץ מבית הרחם שאם נתרסק הרי זה מותרת והסימנים אינם צריכים בדיקה שאין הנפילה ממעכת אותם: הגה ואם תבנית:פתחי תשובה הוכתה באבן במקום אחד אינה צריכה בדיקה רק נגד המקום שהוכתה שם ולא בשאר אברים (כל בו וכן משמע מלשון הטור): תבנית:פלתי אם עמדה תוך מעל"ע די לה בבדיקה. תבנית:ביאור הגר"א (ודוקא שעמדה מעצמה אבל תבנית:פתחי תשובה העמידוה לאו כלום הוא (הר"ן פא"ט): תבנית:ביאור הגר"איש מי שאומר שכל שעמדה והלכה אפילו נמצא שינוי באיבריה אין חוששין לה. (כל שאין השינוי מטריף בשאר בהמה) (ב"י בשם רשב"א): תבנית:ביאור הגר"אתבנית:פלתי הלכה כשרה ואינה צריכה בדיקה ואע"פ שלא שהתה מעת לעת במה דברים אמורים כשהלכה הילוך יפה כדרכה אבל הלכה והיא צולעה צריכה בדיקה: הגה תבנית:ביאור הגר"א וי"א דאנן האידנא לא קים לן בבדיקה ואין להתיר תבנית:פתחי תשובה רק בהלכה (בה"ג וטור בשם ב"ה וכל האחרונים) והכי נהוג ולא נקרא הלכה תבנית:ביאור הגר"א רק כשהלכה ד' אמות תבנית:ביאור הגר"א הלוך יפה תבנית:פתחי תשובה כמו שהלכה קודם שנפלה או כשאר בהמה (רשב"א והרמב"ן ור"ן וא"ו הארוך) תבנית:ביאור הגר"א ואם הלכה ואחר כך אינה יכולה לילך דינה כשאר מסוכנת (מהרי"ק שורש ס"א): עוף שנחבט על פני המים אם שט מלא קומתו ממטה למעלה לעומת המים אין חוששין לו אבל אם שט ממעלה למטה עם הילוך המים חוששין לו וצריך בדיקה ואם קדם לתבן או קש שמהלכים על גב המים בשוה לו הרי זה שט מחמת עצמו ואין חוששין לו: דבקו כנפיו בדבק בשעת צידה ונחבט אם שני כנפיו נדבקו בדף שצדין אותו בו חוששין וצריך בדיקה ואם לא נדבק בו אלא אחד מהם אין חוששין שהוא פורח מעט בכנף השני: זכרים המנגחים זה את זה ונפלו לארץ חוששין להם: שור שהרביצוהו לשחיטה אף על פי שנפל נפילה גדולה שיש לה קול בעת שמפילים אותו אין חוששין לו מפני שנועץ צפרניו ומתחזק עד שמגיע לארץ (לשון רמב"ם שם דין י"ב): הגה ודוקא שלא קשרו כל רגליו כשהפילוהו אבל אם כל רגליו תבנית:פלתי קשורים בשעה שמפילין אותו חוששין לו (מרדכי פא"ט בשם ראבי"ה ומשמעות שערים שער ל"ד ולא כאו"ה): קפצה מדעתה אפילו ממקום גבוה הרבה אע"פ שאנו רואים שאינה יכולה לילך אין חוששין לה (ר"ן) לא שנא קפצה מחלון שבכותל לא שנא מארובה שבאמצע הגג לפיכך אם הניחה למעלה ובא ומצאה למטה אין חוששין לה: גנבים שגנבו בהמה מהדיר אפילו השליכוהו מעבר לגדר שהוא גבוה מאד אין חוששין מפני שהם מכוונים להפילה על מתניה כדי שתוכל לרוץ לפניהם לכן בשעה שמחזירין אותה אם מחמת תשובה מחזירים אותה מותרת מפני שמכוונים להפילה בענין שלא יפסידוה אבל אם לא החזירוה אלא מחמת יראה חוששין לה:

siman 59

בהמה שנפשטה בחייה. ובו ב' סעיפים:


הגלודה אסורה והיא שנפשט עורה בין בידי אדם בין בידי חולי טריפה תבנית:ביאור הגר"א ואם נשתייר מן העור רוחב סלע על פני כל השדרה ורוחב סלע על הטבור ורוחב סלע על ראשי איבריה הרי זו מותרת (רמב"ם ורשב"א ור"ן ורוב הפוסקים) תבנית:ביאור הגר"א ואם ניטל כרוחב סלע מעל כל גבי השדרה או מעל הטבור או מעל ראשי איברים ושאר כל העור קיים כשרה: הגה תבנית:ביאור הגר"א אבל אם ניטלה משלשתם ושאר כל העור קיים טריפה (ד"ע):

תבנית:ביאור הגר"אהעוף שניטלה נוצתו כשר (ב"י בשם רוב הפוסקים וכ"פ מהרש"ל פא"ט סימן ק"ט): הגה תבנית:ביאור הגר"א ויש אוסרים (ר"ז הלוי וכל בו) וטוב להחמיר אם נפלו כלם תבנית:פתחי תשובה תבנית:ביאור הגר"א מיהו אם נפלו נוצותיו מרוב שומן אע"פ שנפלו כלם ונשאר ערום מכל מקום כשר דהואיל ונעשה מרוב שמנו כשר (ת"ה סי' קפ"א בשם א"ז):

siman 60

דין בהמה שאכלה סם המות. ובו ג' סעיפים:


אחוזת דם והמעושנת והמצוננת או שאכלה תבנית:פתחי תשובה סם המות שהורג הבהמה או ששתתה מים הרעים הרי זו מותרת: הגה תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי בהמה שנתפטמה בדברים אסורים מותרת (מרדכי דיבמות פ' אלמנה לכ"ג) אבל אם לא נתפטמה תבנית:פתחי תשובה כל ימיה רק בדברים אסורים אסורה (תוספות דתמורה פ' כל האסורים):

אכלה סם המות של אדם או הכישה נחש וכיוצא בו מותרת משום טריפה ואסורה משום סכנת נפשות: בהמה או חיה שנפסקו רגליה לא יאכלו ממנה אלא על ידי בדיקה שיש לחוש שמא נשכה נחש וזו בדיקתה שלא יאכלוה אלא צלי ואם היא נשוכת נחש תתפרק ותפול חתיכות חתיכות: הגה תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פתחי תשובה ולדידן דלא חיישינן לגלוי מים הואיל ואין נחשים מצוין תבנית:פתחי תשובה לכן אין לחוש לנחש ואם הוא בדרך שלא נעשתה טריפה מותר בלא בדיקה (ב"י בשם רבינו ירוחם וכ"כ א"ו הארוך):

siman 61

דיני מתנות זרוע לחיים וקיבה לכהן. ובו ל"ג סעיפים:


תבנית:ביאור הגר"א חייב תבנית:פתחי תשובה ליתן לכהן הזרוע והלחיים והקיבה של שור ושה:

הזרוע דוקא של ימין והוא מפרק ארכובה הנמכרת עם הראש עד כף היד שקורין אישפאלד"ה תבנית:ביאור הגר"א והם שני פרקים: הלחיים הם מפרק של לחי עד פיק"א של גרגרת תבנית:ביאור הגר"א שהיא טבעת הגדולה תבנית:ביאור הגר"א עם הלשון שביניהם וצריך ליתנו עם העור ועם הצמר שבראשי כבשים והשער שבראשי תיישים תבנית:ביאור הגר"א שאינו רשאי למלגם (פי' להרתיחם בחמין להעביר השיער) ולא להפשיט העור קודם שיתננו לכהן: הקיבה צריך ליתנה לכהן עם כל חלבה פנימי וחיצון אלא אם כן נהגו הכהנים להניח החלב לבעלים: אף ע"ג תבנית:פלתי שמותר לאכול מבשר הבהמה קודם שיפריש המתנות תבנית:ביאור הגר"א מצוה להפרישם מיד: אפילו אינו שוחט לצורך אכילה אלא לכלבים או לרפואה חייב במתנות תבנית:ביאור הגר"א אבל שחט ומצא טריפה פטור: יתנם לכהן חבר תבנית:ביאור הגר"א ואם אין תבנית:פתחי תשובה שם חבר יתנם לעם הארץ (וכן אם החבר אינו רוצה לקבלן נותנן לעם הארץ) (ב"י בשם תוספות): נותנים אותם תבנית:פתחי תשובה לכהנת תבנית:ביאור הגר"א אפילו היא נשואה לישראל והנותנם לבעלה ישראל קיים מצות נתינה תבנית:ביאור הגר"א וכל שכן שבעלה ישראל פטור מן המתנות: לא יחלקם להרבה כהנים שצריך לתת לכל אחד דבר חשוב כדי נתינה אלא נותן זרוע לא' וקיבה לאחד ולחיים לשנים ובשור הגדול יכול לחלק הזרוע לשנים לכל אחד פרק אחד: תבנית:פתחי תשובהאם אין שם כהן ישום המתנות בדמים ואוכלם ונותן הדמים לכהן: אין לו לכהן לחטוף המתנות ואפילו לשאול אותם בפה אלא אם יתנם לו דרך כבוד יטלם תבנית:ביאור הגר"א ובזמן שהם כהנים רבים במטבחיים הצנועים מושכין ידיהם והגרגרנים נוטלים ואם היה צנוע זה תבנית:פלתי במקום שאין מכירין שהוא כהן יטול כדי שידעו שהוא כהן: תבנית:ביאור הגר"אהכהן יכול לאכלם בכל ענין שערב עליו יותר ואם כל המטעמים שוים אצלו יאכלם צלי ובחרדל: תבנית:ביאור הגר"איכול להאכילם לכלבים ולמכרם וליתנם לעובד כוכבים: כהן שיש לו מכירין שרגילים ליתן לו מתנותיהם יכול לזכותם לישראל תבנית:פתחי תשובה תבנית:פלתי שיקבלם מיד מכיריו ודוקא שהזוכה תלמיד חכם והשעה דחוקה לו תבנית:ביאור הגר"א ושלא יהא כהן המזכה משרת בבית זה שמזכה לו המתנות שמא יזכה בעל כרחו (רמב"ם בפ"ט מהל' בכורים) תבנית:ביאור הגר"א והוא הדין אם הכהן משרת בבית בעל הבית ומזכה לאורח ת"ח שמתארח בבית רבו במתנות שרגיל ליתן לו רבו אסור (רש"י וטור): לא נתן המתנות לכהן אלא אכלן תבנית:פלתי או הפסידן פטור מדיני אדם אלא כדי לצאת ידי שמים תבנית:פלתי צריך לפרוע דמיהם: ישראל ששלח לחבירו בשר והמתנות בו מותר לאכלן: תבנית:ביאור הגר"אמתנות אינם נוהגות אלא בשור ושה ולא בחיה ועוף ונוהגות בכלאים הבא מן עז ורחל תבנית:ביאור הגר"א וכן בכוי: תבנית:ביאור הגר"אצבי הבא על עז וילדה הולד חייב בחצי המתנות אבל תייש הבא על הצביה הולד פטור מן המתנות: אין נוהגות תבנית:פתחי תשובה בקדשים תבנית:ביאור הגר"א ולא בבכור: בכור קודם שבא ליד כהן שנתערב בבהמות אחרות חייב ליתן מהם המתנות שיאמר הכהן על כל אחת תן לי מתנותיה ואם אתה אומר שהוא בכור תן לי כולה אבל בכור שניתן לכהן במומו ומכרו לישראל ונתערב בבהמות אחרות אם רבים שוחטים אותם כולם פטורים שכל אחד יאמר שלי הוא הבכור ואם אחד שוחט את כולם אין פוטרים לו אלא אחד מהם: מתנות נוהגות בכל מקום בין בארץ בין בחוצה לארץ בין בפני הבית (פי' בזמן שבית המקדש קיים) בין שלא בפני הבית תבנית:ביאור הגר"א ויש מי שאומר תבנית:פתחי תשובה שאינן נוהגות בחוצה לארץ תבנית:פתחי תשובה תבנית:פלתי וכן נהגו (ועיין בספר החנוך להרא"ה מצוה תק"ו): כהנים פטורים ממתנות: תבנית:פלתילוים ספק אם הם חייבים במתנות הילכך פטורים ואם תבנית:ביאור הגר"א נטלן הכהן מידו אין צריך להחזירם לו. תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פתחי תשובה תבנית:פלתי (ויש חולקין דאפי' נטלן הכהן מוציאין מידו) (ב"י בשם הר"ן): במה דברים אמורים שכהן פטור כששוחט לעצמו אבל אם שוחט למכור אם הוא קבוע למכור בבית המטבחיים חייב ליתן מיד ואם אינו קבוע למכור בבית המטבחיים שתים ושלש שבתות פטור מכאן ואילך חייב תבנית:ביאור הגר"א והיו מנדין אותו אם לא יתן: השוחט לכהן ולעובד כוכבים פטור מן המתנות תבנית:פלתי והמשתתף עמהם צריך שירשום ובעובד כוכבים תבנית:ביאור הגר"א אם יושב עמו במטבחיים אין צריך לרשום: הגה תבנית:ביאור הגר"א במקום שנוהגין לשחוט אצל עובד כוכבים אם נמצא טריפה נשאר לעובד כוכבים ואם נמצא כשרה לוקחו הישראל פטור מן המתנות (מרדכי בשם ראבי"ה): במה דברים אמורים ששותפות הכהן והעובד כוכבים פוטר בשותף בכולה אפילו בכל שהוא אבל אם אין הכהן והעובד כוכבי' שותף עמו אלא בראש אינו פוטר אלא מהלחיים ואם הוא שותף עמו ביד אינו פוטר אלא מהזרוע ואם הוא שותף עמו בבני מעים אינו פוטר אלא מהקיבה: אם יש בהמה לכהן ומוכר ראשה לישראל ושייר כל הגוף לעצמו חייב בלחיים: השוחט בהמת ישראל חבירו חובה על השוחט ליתן מתנותיה לכהן ואם שחט בהמת כהן או עובד כוכבים פטור: הגה תבנית:ביאור הגר"א מיהו טובת הנאה לבעלים תבנית:ביאור הגר"א והוא יכול ליתנם לכל כהן שירצה (ב"י בשם הר"ן) ואסו' לבעלי' ליקח דינר מכהן ליתן לו המתנו' וכן מישראל ליתן המתנות לבן בתו הכהן (ב"י בשם ר"י ובפרק עד כמה): תבנית:ביאור הגר"אכהן שמכר פרה לישראל ואמר לו אני מוכר לך פרה זו חוץ ממתנותיה תבנית:פלתי הוי תנאי וצריך ליתנם למוכר אבל אם אמר ליה תבנית:פתחי תשובה על מנת תבנית:פתחי תשובה שהמתנות שלי אינו תנאי והמקח קיים ויכול ליתנם לכל כהן שירצה: תבנית:ביאור הגר"אישראל שמכר פרה לחבירו ושייר המתנות חייב הלוקח ליתנם אע"פ שנשארו למוכר מכ"מ החובה על הטבח שהוא הלוקח: תבנית:ביאור הגר"אהמתנות עצמם אסור לישראל לאכלם אלא ברשות כהן עבר ואכלן או הזיקן תבנית:פתחי תשובה או תבנית:פלתי מכרן תבנית:פתחי תשובה אינו חייב לשלם מפני שאין לו תובעי' ידועי' תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פתחי תשובה והקונה אותם אע"פ שאינו רשאי הרי זה מותר לאכלן מפני שמתנות כהונה נגזלות: אמר לטבח מכור לי בני מעיה של פרה זו תבנית:פלתי נותנם לכהן ואין מנכה לו מן הדמים לקחו ממנו תבנית:פלתי במשקל נותנם לכהן ומנכה לו מן הדמים: גר שנתגייר והיתה לו פרה נשחטה עד שלא נתגייר פטור משנתגייר חייב תבנית:פתחי תשובה אם תבנית:פלתי ספק פטור שהמוציא מחבירו עליו הראיה:

siman 62

דיני אבר מן החי. ובו ד' סעיפים:


תבנית:פלתי אבר מן החי תבנית:פתחי תשובה אסור תבנית:פתחי תשובה בבהמה חיה תבנית:פלתי ועוף:

תבנית:פתחי תשובה אבר הפורש מן החי אסור תבנית:פלתי ובשר הפורש תבנית:פלתי מן החי תבנית:פלתי אסור משום ובשר בשדה טריפה ואפי' הפורש מהבהמה ועדיין הוא בתוכה כגון שנחתך מהטחול או מהכליות ונשארה החתיכה בתוכה אסור: תבנית:פלתיאבר או בשר המדולדלים תבנית:ביאור הגר"א אם אינו יכול לחזור ולחיות תבנית:ביאור הגר"א אפי' אם לא פירש ממנו עד לאחר שחיטה אסור: הגה ועיין לעיל סימן נ"ה יתרת העומדת במקום שאינה מטריף הבהמה מותר לאכלה ולא אמרינן יתר כנטול דמי והוי כאבר המדולדל (א"ו הארוך) תבנית:ביאור הגר"א אבר הנשמט ממקומו במקום שאינו מטריף הבהמה מותר לאכלו אף אם אין עור ובשר חופין רובו (רשב"א סי' מ"ט) אבל המנהג להחמיר גם בזה (א"ו הארוך): ביצי זכר שנתלשו ועדיין הם מעורים בכיסם אינו אסור מן התורה שהרי יש בו מקצת חיות ולפיכך אינו מסריח ואעפ"כ אסור לאכלו תבנית:ביאור הגר"א ממנהג שנהגו ישראל שלא לאכלו מפני שדומה לאבר מן החי:

siman 63

דין בשר הנמצא ולא נודע מהו. ובו ב' סעיפים:


תבנית:ביאור הגר"א בשר הנמצא מושלך בשוק הלך אחר הרוב דכל דפריש מרובא פריש אם היו רוב המוכרים עובדי כוכבים אסור ואם היו רוב המוכרים ישראל מותר וכן בשר הנמצא ביד עובד כוכבים ולא נודע ממי לקח אם היו מוכרי הבשר ישראל מותר זהו דין תורה תבנית:פלתי וכבר אסרו חכמים כל הבשר הנמצא בין בשוק בין ביד עובד כוכבים אע"פ שכל המוכרים וכל השוחטים ישראל תבנית:ביאור הגר"א ולא עוד אלא הלוקח בשר והניחו בביתו תבנית:פלתי ונעלם מן העין אסור תבנית:ביאור הגר"א אלא אם כן היה לו בו סימן או שהיה לו בו תבנית:פלתי טביעות עין תבנית:פתחי תשובה והוא מכירו ודאי שהוא זה או שהיה צרור וחתום:

תבנית:ביאור הגר"אתלה כלי מלא חתיכות בשר ונשבר הכלי ונפלו החתיכות לארץ ובא ומצא חתיכות ואין לו בהם לא סימן ולא טביעות עין הרי זה אסור שיש לומר אותו בשר שהיה בכלי גררתו חיה או שרץ וזה בשר אחר הוא ואם תלאו במסמר וכיוצא בו שאי אפשר לשרץ ליטול ולהניח מותר תבנית:ביאור הגר"א ויש מתירין בשר שנתעלם מן העין אם מצאו במקום שהניחו: הגה תבנית:פתחי תשובה והמנהג להקל כסברא האחרונה ואפילו אם היה ביד עובד כוכבים תבנית:ביאור הגר"א במקום שכל המוכרים הם ישראלים המוכרים בשר כשר. ועיין לקמן סימן קי"ח:

siman 64

איזו חלבים הם המותרין והאסורין לאכילה. ובו כ"א סעיפים:


תבנית:ביאור הגר"א חלב שור וכבש ועז אסור תבנית:ביאור הגר"א ושל תבנית:פתחי תשובה שאר מינים מותר תבנית:ביאור הגר"א כוי חלבו אסור:

תבנית:ביאור הגר"אהשוחט את הבהמה ומצא בה עובר בן שמונה או בן תשעה בין חי בין מת חלבו וגידו מותר והא דבבן תשעה מותר דוקא תבנית:ביאור הגר"א כשלא הפריס על גבי קרקע אבל אם הפריס על גבי קרקע תבנית:פתחי תשובה אסור תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי ויש אומרים שאם שלמו לו חדשיו ומצאו חי אע"פ שלא הפריס על גבי קרקע חלבו אסור וחייבין עליו כרת ומוציאין ממנו כל החוטים והקרומים האסורים בשאר הבהמות. תבנית:ביאור הגר"א (וחלב נפל אסור אם הפילה הבהמה): הושיט ידו למעי בהמה ותלש חלב מבן תשעה חי שבתוכה והוציאו חייבין עליו משום חלב כעל חלב בהמה גמורה: איזהו חלב כל שהוא תבנית:פלתי תותב קרום ונקלף ושלא יהא בשר חופה אותו: האליה מותרת תבנית:ביאור הגר"א ובלבד שינקר ממנה מה שלצד פנים: הגה תבנית:ביאור הגר"א גם צריך להסיר חוטי האליה כי יונקים מחלב הכליות. (המרדכי ורוקח): תבנית:ביאור הגר"אחלב הכסלים תבנית:ביאור הגר"א וקרום שעליהם אסור: חלב שתחת המתנים אסור: הגה וסדר ניקור אלו החלבים צריך ראיה מן הבקי בניקור ואי אפשר לבאר היטב בספר וכל אלו החלבים אין לחוש להם תבנית:פתחי תשובה אלא באחוריים של בהמה אבל בחצי הבהמה של פנים אין בהם מחלבים אלו רק קצת מן הקרום שעל חלב הכסלים הנשאר בראש הדפנות על הכסלים הנשאר שם בראשה וצריך להסיר אותו הקרום משם (ד"ע) תבנית:ביאור הגר"א ויש נוהגין להפריד ג"כ הבשר הנדבק שם זה על גב זה ולגרור החלב שביניהם ויש מתירין משום דמחשב חיפוי בשר וכן המנהג באשכנז (הכל בטור): חלב שעל המסס ובית הכוסות אסור וענוש (עליו) כרת וזהו חלב שעל הקרב: תבנית:ביאור הגר"אחלב הדבוק לכרס שתחת הפריסה אסו': הגה וכן המנהג בכל מקום מלבד בני ריינוס תבנית:ביאור הגר"א שנוהגין במקצתו היתר ואין מוחין בידן שכבר הורה להם זקן (הגהות אשיר"י ומרדכי ורוב הפוסקים) ובכל מקום שנוהגין בו איסור דינו כשאר חלב תבנית:פלתי לבטלו בששים (א"ו הארוך) תבנית:פלתי אבל אין אוסרין כלים של בני ריינוס הואיל ונוהגין בו היתר (חידושי אגודה): קרום שעל דד הטחול והוא תבנית:פתחי תשובה הצד הגס חייבין עליו תבנית:ביאור הגר"א ושעל שאר הטחול תבנית:ביאור הגר"א והחוטין שבתוכו אסורין תבנית:ביאור הגר"א ואין חייבים עליהם: נוטל ראש הגיד שבתוך הטחול ומושך אותו ונמשכים עמו ג' חוטין שבתוכו תבנית:ביאור הגר"א וצריך ליזהר שלא יפסוק שום חוט מהם ואם נפסק צריך לשרש אחריו: הכוליא יש עליה שני קרומים העליון חייבים עליו התחתון תבנית:ביאור הגר"א והחוטים שבה אסורין ואין חייבים עליהם תבנית:ביאור הגר"א ולובן שבכוליא חלב שעל הכליות נאסר ולא שבתוך הכליות ואף על פי כן נוטל אדם לובן שבתוך הכוליא ואינו צריך לחטט אחריו תבנית:ביאור הגר"א ויש מחמירין לחטט אחריו: הגה תבנית:ביאור הגר"א ואם לא חטטו אחריו והניחו קצתו תוך הכוליא לכולי עלמא מותר אם נתבשל כך (ב"י בשם הגהות אשיר"י שכ"כ בשם א"ז) ודוקא מה שבתוך הכוליא תבנית:ביאור הגר"א אבל מה שעל הכוליא לכולי עלמא אסור (ד"מ בשם רא"ש פרק ג"ה ושכן הוא בש"ס) יותרת הכבד יש מצריכין לנקר הקרום העליון שלצד הכבד משום חלב הקרב שמונח עליו תבנית:ביאור הגר"א ויש מחמירין עוד לנקר השומן שתחת הקרום ההוא (רא"מ ור"ת) אבל צד פנים של צד הריאה אין צריך ניקור כלל (ת"ה וא"ז) . אבל המנהג לנקר ולהסיר שני קרומים דלמא אתי למטעי (ס"ה וא"ז): חוטין שבעוקץ (פי' הוא הנקרא בלשון המקרא עצה והוא קצה השדרה ערוך ורש"י פירש שקורין הנקא) אסורים והם חמשה ג' מימין וב' משמאל הג' שמימין כל אחד מתפצל לשנים שנים והשנים שבשמאל כל א' מהם מתפצל לשלשה שלשה תבנית:ביאור הגר"א וראשו האחד מחובר לשדרה. וראשי הפיצולין נדבקים תחת החזה בראשי הצלעות ואותם ראשי הפיצולין מצויין בחצי הבהמה של פנים ואי שלפי להו חמימי משתלפי ואי לא בעי לחטוטי בתרייהו: הגה ואם הם שרויין במים הוי להו כחמימי ומשתלפי (ב"י בשם סמ"ק וכלבו וא"ו הארוך) תבנית:ביאור הגר"א ויש מקילין באלו החוטין במקום שהם בלועים בבשר (ב"י בשם הר"ן וטוב להחמיר): חלב הקיבה שעל הקשת אסור מן הדין מן התורה תבנית:ביאור הגר"א ושעל היתר אסור ממנהג שנהגו בו איסור תבנית:ביאור הגר"א (ויש אומרים שמדינא אסור ולכן אין להקל בו) (רש"י ורא"ש וסמ"ג וסמ"ק ורבינו ירוחם): חלב שעל הדקין אסור באורך אמה תבנית:ביאור הגר"א משמתחילין לצאת מן הקיבה ומשם ואילך שומן הוא ומותר ויש אומרים שראש המעי שצריך לגרור חלב שעליו הוא המעי שיוצא בו הרעי תבנית:פלתי שהוא סוף המעיים וירא שמים יצא ידי שניהם לגרור אורך אמה מכאן ואורך אמה מכאן: הגה ויש אומרים שאינו צריך אורך אמה ממש ולכן נהגו להקל למדוד בזרוע ואין מצריכין אורך אמה בצמצום (מהרי"ל) ואין צריך להסיר תבנית:פתחי תשובה רק הקרום עם הדבוק בו שעל אורך אמות אלו תבנית:פלתי אבל לא השומן הדבוק בטבחיא שתחתיו (כל בו) וכן נוהגין רק שמסירין מן הטבחיא גם כן חוט ארוך שמונח עליו עם השומן שאצלו ואם הטבח משך הדקין מן הבהמה בעודן חמין נשאר החלב שעל ראש הדקין עם הדרא דכנתא ולכן הבא לאכול מן הדרא דכנתא יגרוד אמה מן החלב לצד הקיבה ואם לא נודע מקומו צריך לגרוד ולגלח סביב עביו כדינר זהב במקום שנסתפק בו (מרדכי ריש ג"ה) ונהגו במדינות אלו להסיר הקרום שעל כל הדקין בהדרא דכנתא דעגל משום שנשארים הדקין עם הדרא דכנתא ואוכלין הכל ביחד על כן מסירין כל הקרום שלא יניחו גם כן שעל ראש הדקין ונהגו ליקח הקרום משני צדדיו מה שאין כן בכבש שאין דרכן להניחן ביחד וניכר ראש הדקין כן נראה טעם המנהג אבל יש להחמיר וליקח הקרום משני צדדיו תבנית:פתחי תשובה גם בכבש (הכל ד"ע): תבנית:ביאור הגר"אאין מולחין חלבים עם הבשר תבנית:ביאור הגר"א ולא מדיחין אותם עמו תבנית:ביאור הגר"א וכלי שמדיחין בו חלבים אין מדיחין בו בשר וסכין שחותכין בו חלבים אין חותכין בו בשר: תבנית:ביאור הגר"אנהגו מנקרי הבשר לנקר בסכין אחד מפני שנותנין בגד על יריכים וכל שעה שנוגע הסכין בחלב מקנחו בו ונכון ללמד אדם לבני ביתו תבנית:ביאור הגר"א שישפשפו הבשר יפה במים: אין פורשין הכסלים על גבי הבשר בעוד שלא נצטנן חלב שעליהם מפני שהוא נמוח ונבלע בבשר: הגה וכן יש תבנית:פתחי תשובה לנקר הבשר תוך ג' ימים מן החלב שלא יתקשה החלב שבו ומכל מקום אם לא נקרו תוך שלשה ימים אין לאסור בדיעבד אלא מנקרו אח"כ ושרי (תשובת הרא"ש ומהרא"י בפסקיו סימן מ"ז): תבנית:ביאור הגר"אכל אלה הדברים אם נעשו לא נאסר הבשר ואין מכין העושה אלא מלמדין אותו שלא יעשה: (ואם עשה מותר רק שישפשף הבשר היטב) (ר"ן פ"ק דחולין): תבנית:ביאור הגר"אאין מולחין הבשר קודם שיסירו החוטין והקרומים האסורים וגיד הנשה תבנית:ביאור הגר"א ואם מלחם מסירם אחר כך ומבשל הבשר תבנית:ביאור הגר"א ויש מי שאוסר עד שיסיר ממנו כדי קליפה: הגה תבנית:ביאור הגר"א וי"א דבעינן ששים כמו בשאר חלב הנמלח עם בשר דקי"ל בששים כמו שיתבאר סי' ק"ה תבנית:ביאור הגר"א ויש להקל ולהתירו ע"י קליפה (המגיד בשם המפרשים) אם יש בו הפסד קצת מאחר דיש מתירין אפילו בלא קליפה וגם אין שייך לגזור משום חלב שמן דמפעפע דכל הקרומים אינם רק חלב כחוש (מרדכי וס"ה) יראה דיש לסמוך אמאן דמתיר בקליפה ועיין לקמן סי' ק"ה: תבנית:ביאור הגר"אטבח שדרכו לנקר בשר ונמצא אחריו חוט או קרום תבנית:פתחי תשובה מלמדין אותו ומזהירין אותו שלא יזלזל באיסורין אבל אם נמצא תבנית:פתחי תשובה אחריו חלב אם הוא כשעורה מעבירין אותו ואם נמצא אחריו כזית תבנית:ביאור הגר"א ואפי' בהרבה מקומות היו מכין אותו מכת מרדות ומעבירין אותו: הגה וחזרתו לכשרותו ותשובתו הכל לפי ראות עיני הדיין אם עבר בשוגג או במזיד (הגהות אשיר"י פרק ג"ה) תבנית:ביאור הגר"א ומנהג כשר הוא שהטבח המוכר בשר ינקרנו קודם שימכרנו פן יכשלו בו הקונים (מהרי"ק שורש מ'):

siman 65

חוטין האסורין משום דם ומשום חלב ודיני גיד הנשה. ובו י"ד סעיפים:


יש חוטין שאסורים משום דם שבהם כגון חוטין תבנית:ביאור הגר"א שביד תבנית:ביאור הגר"א ושבכתף תבנית:ביאור הגר"א ושבלחי התחתון שבצד הלשון מכאן ומכאן תבנית:ביאור הגר"א ובלשון תבנית:ביאור הגר"א ובצואר תבנית:ביאור הגר"א וחוטי הלב תבנית:ביאור הגר"א וחוטי העוקץ תבנית:ביאור הגר"א וחוטי הדקין שהם בתוך שומן הדקין כמו בית עכביש מסובכין זה בזה: הגה ונוהגין להסיר ג"כ ג' חוטי אורך אצל החזה מבפנים (א"ו הארוך) וכן נוטלין חוטין אחורי האזנים (סדר הניקור וארוך ואינו אלא חומרא בעלמא) (ד"ע): וקרום תבנית:ביאור הגר"א של המוח שבקדקד וקרום שעל הביצים תבנית:ביאור הגר"א ומליחה לא מהני בהו אם לא שיחתכם תחלה תבנית:ביאור הגר"א (וחתוך לתחת) (ר"ן בשם הראב"ד ורשב"א בת"ה וטור סי' ס"ו בשם יש גאוגים) ואח"כ ימלחם והני מילי לבשלם בקדרה תבנית:ביאור הגר"א אבל לצלי אינם צריכים לא חתיכה ולא מליחה משום דנורא מישאב שאיב תבנית:ביאור הגר"א ויש מי שאומר דדוקא כשפני החוטין על פני האש אבל אם הם מובלעים בתוך הבשר אין האש שואב אלא אם כן יחתכם (רשב"א וע"ל סימן ס"ז בב"י): הגה ואם לא נטלן ובשלם בלא חתיכה צריך ששים נגד כל החוטין (רשב"א) ובצלי תבנית:ביאור הגר"א סגי בקליפה (הגהות אשיר"י והגהות ש"ד בשם מהרא"י סי' ל"ג) ועיין לעיל סימן כ"ב:

תבנית:ביאור הגר"אהרוצה לצאת ידי חתיכת חוטין אלו לא יסמוך על חתיכת הבשר אלא יחתוך הבשר והעצם לשנים: הגה וחוטי הצואר לא מהני בהו אם חתכם רק שיחתוך המפרקת לשנים (ארוך וא"ז): גף העוף כיד הבהמה והלכך צריך לחתוך עצם האגפים ולמלחם וכן עצם הלחיים בעוף: הגה ויש אומרים שאין צריכים ליטול בעוף חוטין אלו משום שדקין הם והדם יוצא משם על ידי מליחה (ר"ן פרק השוחט בשם י"א) וכן המנהג שאין נוטלין מן העוף שום חוטין רק חוטי הצואר ובאותן יש ליזהר ליטלן משם או יחתכם עם המפרקת לשנים מיהו בדיעבד תבנית:ביאור הגר"א אם הוסר רק הראש מן העוף סגי (ארוך בשם א"ז) ונוהגין לחתוך בירכי העופות בפרק הארכובה התחתונה משום שלפעמים נמצאים חוטים אדומים ברגלי העופות ואם לא עשה כן מותר בדיעבד אפילו נתבשלו כך אע"פ שנמצאו תבנית:פתחי תשובה חוטין אדומים (הכל במרדכי פג"ה) שאינו אלא שומן בעלמא: ביצי זכר כל זמן שלא היה לו שלשים יום מותרים לקדרה בלא קליפה אפילו אם יש בהם כמו חוטין אדומים ואם היה לו שלשים יום אם יש בהם כמו חוטין אדומים אסורין לקדרה בלא קליפה תבנית:ביאור הגר"א אבל לצלי מותרים: הגה ונהגו לנקר הביצים אף כשהם פחותים משלשים יום וכן להסיר משם גיד הגדול ולחתוך בהם הרבה חתיכות (א"ו הארוך) ונהגו ליקח מן הכתף הבשר שקורין דרי"ז (סדר הניקור) ואין בו איסור רק הוא משום מיאוס. עוד נהגו בלונבי"ל שקורין לידווי"ץ לצלותו ולא לבשלו ואין בו איסור אם מבשלו ואפילו לכתחלה מותר (ב"י וארוך) וכן נוהגין להסיר העינוניתא דורדא ולהשליכה ולא לאכלה ואין איסור בדבר (א"ו הארוך) וכן נהגו לחתוך בין הפרסות של רגלי הבהמה ולהסיר משם בשר לבן ודק משום מיאוס ואם לא עשה כן אין לחוש (ד"ע): תבנית:פתחי תשובהגיד הנשה נוהג בבהמה וחיה תבנית:ביאור הגר"א אפי' אם אין כף שלהם עגול ונוהג בירך של ימין ובירך של שמאל ואינו נוהג בעוף מפני שאין כף שלו עגול אבל אם נמצא לו כף עגול נוהג בו ואין צריך לבדוק אחריו אם הוא עגול: הגה תבנית:ביאור הגר"א ואין חילוק בין חיה לבהמה בכל דבר האסור משום גיד או משום דם וכן בעוף אם היה לו כף ולכן כל דבר שמנקרין בבהמה צריך לנקר בחיה ג"כ (מרדכי פג"ה) רק מה שאסור תבנית:פתחי תשובה משום חלב אין צריך לנקר בחיה: נוהג בכוי: אינו נוהג בשליל כל שאינו טעון שחיטה וי"א שנוהג בו אם שלמו לו חדשיו ומצאו חי תבנית:פלתי (ונהגו להחמיר כסברא האחרונה) (קבלת ר"י בן חביב): שני גידים הם בירך אחד פנימי סמוך לעצם והשני חיצון סמוך לבשר ושניהם אסורים תבנית:ביאור הגר"א וצריך לחטט אחריהם אלא שהפנימי אסור מן התורה תבנית:ביאור הגר"א והוא הפושט בכל הירך והחיצון אסור מדבריהם תבנית:ביאור הגר"א וקנוקנות שבשניהם אסורים מדבריהם תבנית:ביאור הגר"א וצריך לחטט אחריהם תבנית:ביאור הגר"א ושומנם ישראל קדושים הם ונהגו בו איסור: הגה וראשי הקנוקנות נכנסים בראשי העצמות על כן המנקר צריך תבנית:פתחי תשובה לשבור ראשי העצמות כדי להסיר הקנוקנות מעיקרן (ב"י בשם הגהות אשיר"י) ואין ללמוד סדר הניקור רק במראית העין מן המומחה הבקי בניקורו (ד"ע): גופו של גיד אינו אלא כעץ שאין בו טעם ואף עפ"כ אסרתו תורה לפיכך אינו אוסר תערובתו בפליטתו תבנית:ביאור הגר"א והקנוקנות והשומן יש בהם טעם תבנית:ביאור הגר"א לפיכך אוסרין תערובתן בפליטתן: תבנית:ביאור הגר"אתבנית:פלתי גיד הנשה מותר בהנאה: תבנית:נקודת הכסףשולח אדם לעובד כוכבים ירך וגיד הנשה בתוכה תבנית:ביאור הגר"אבין שלימה בין חתוכה תבנית:ביאור הגר"א ואם נותנה לו בפני ישראל ואומר לו שהיא כשרה לא יתננה לו כשהיא חתוכה אלא אם כן ניטל גידה: וכל ירך שיצא מתחת יד ישראל מחותכת כדרך שמחתכין אותה מנקרי בשר היא בחזקת שניטל גידה: תבנית:ביאור הגר"אמי שניקר והלך לו ואין אנו יודעים אם הוא בקי בניקור ואין כאן מי שהוא בקי בניקור להראות לו מותר: הגה תבנית:ביאור הגר"א ודוקא שיודעים שהשלים ניקורו ואם לאו הכי אסור תבנית:פלתי שמא לא השלים הניקור (ר"ן בשם ריב"א) תבנית:ביאור הגר"א ואם אפשר להראות לבקי אין לסמוך על המנקר (ב"י ממשמעות הרא"ש) אם לא ידעינן אותו בקי בניקור תבנית:פתחי תשובה ומוחזק בכשרות ואע"ג דרוב המצוין אצל ניקור מומחים הם מכל מקום טוב להחמיר (ב"י בשם הרשב"א) ועיין לעיל סימן א' גבי רוב מצוין אצל שחיטה וכו': הטבחים נאמנים על גיד הנשה תבנית:פתחי תשובה תבנית:ביאור הגר"א ומיהו אין לוקחין בשר מכל טבח ששוחט לעצמו ומוכר לעצמו אלא אם כן היה מוחזק בכשרות:

siman 66

דברים האסורים משום דם. ובו י' סעיפים:


דם בהמה חיה ועוף בין טמאים בין טהורים אסור. תבנית:ביאור הגר"א וכן דם שליל תבנית:ביאור הגר"א אבל דם דגים וחגבים מותר:

תבנית:ביאור הגר"אדם ביצים אם ידוע שהוא מרוקם האפרוח (פירוש שהתחילה להתהוות בו צורת האפרוח) תבנית:פלתי חייבים עליו אבל אם אינו ידוע שהוא מרוקם האפרוח אין חייבין עליו אבל חכמי' אסרוהו: תבנית:ביאור הגר"אנמצא עליה קורט דם זורק את הדם ואוכל את השאר והוא שנמצא בחלבון. אבל אם נמצא בחלמון כל הביצה אסורה: הגה תבנית:ביאור הגר"א וי"א דאם נמצא על קשר החלבון וגם מבחוץ דהיינו שנתפשט מן הקשר דכל הביצה אסורה (הרא"ש ורשב"א ורש"י ותוס' וע"פ. וכתב רא"ש וטור ור' ירוחם שיש להחמיר כב' השיטות) תבנית:ביאור הגר"א ויש מחמירין עוד דכל שנמצא על הקשר של חלבון אפילו לא נתפשט כלל אסור (א"ו הארוך ריש כלל מ"ב ומהרא"י ש"ד) תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי ומזה נתפשט המנהג במדינות אלו לאסור כל ביצה שיש בה דם ואין מחלקין בין חלמון לחלבון ובמקום דנוהגין להקל לזרוק הדם ולהתיר הביצה במקום דמותר צריך ליטול כדי קליפה עם הדם כשזורקו (ארוך שם בשם סמ"ג): תבנית:ביאור הגר"אביצים הטרופות בקערה ונמצא דם על חלמון של אחד מהם אף על פי שזרקו החלמון שעליו הדם אסורות מפני שמאחר שהן טרופות בקערה החלבון שהוא דק מתערב ביחד והכל אסור אבל ביצים שבורות יחד בקערה ולא טרופות ונמצא דם בחלבון של אחד מהם יקח החלמונים הכשרים כל אחד ואחד בפני עצמו והם מותרין וישאיר אותה אשר בה הדם בקערה עם חלבוני השאר ויזרקם: הגה תבנית:פתחי תשובה וכל זה כשידעינן שהיה הדם במקום האוסרו תבנית:ביאור הגר"א אבל אם היה ספק אם היה במקום האוסרו או לא יש להתיר התערובות (סברת עצמו בפי' תשובת הרא"ש) הואיל ובלאו הכי חד בתרי בטיל אבל אם הביצה לבד אסור וכן תבנית:פלתי אם נתבשלה או נצלה ביצה ולא ידעינן אם הוא במקום האסור (הכל מאו"ה ועיין ת"ח כלל ס"ב דין ג'): תבנית:ביאור הגר"אנמצא הדם בביצה במקום שאינו אוסר את כולה ולא זרק הדם תבנית:פתחי תשובה ושכח וטרף הביצה עם הדם נראה לי שהוא מותר: תבנית:ביאור הגר"אנמצא דם בביצה ששמוה על החמין להצטמק כיון שאין במקום הביצה רוטב מותר כל החמין: תבנית:פתחי תשובהביצים המוזרות (פירוש שנפסדו ונעשו כעין מטוה) אפילו ישבה התרנגולת עליהם ימים הרבה תבנית:פלתי מותר לאכלם תבנית:ביאור הגר"א ובלבד שיזרוק הדם: תבנית:ביאור הגר"אמותר לאכול ביצים צלויות אף על פי שאינם יכולות ליבדק: הגה וכן א"צ לבדוק הביצים אם יש בהם דם דסומכין על רוב ביצים שאין בהם דם (הגהות מיימוני וארוך) ומכל מקום נהגו להחמיר כשעושין מאכל עם ביצים ביום שרואין בהם אם יש בהם דם: דם דגים אף על פי שהוא מותר אם קבצו בכלי אסור משום מראית עין לפיכך אם ניכר שהוא מדגים כגון שיש בו קשקשים מותר: דם אדם אם פירש ממנו אסור משום מראית עין לפיכך אם נשך הככר בשיניו ויצא דם משיניו ע"ג הככר צריך לגרדו אבל שבין השינים מוצצו: הגה תבנית:ביאור הגר"א וכל דם דגים ודם אדם הואיל ומדינא שרי אינו אוסר תערובתו (מיימוני פ"ז דמאכלות אסורות בשם רשב"א והוא בת"ה בית ג' שער ה'):

siman 67

כמה דברים האסורים משום דם. ובו ו' סעיפים:


בדם בהמה וחיה נמי אין איסור כרת תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פתחי תשובה אלא בדם הנפש שהנשמ' יוצאת בו אבל דם האברים אינו אלא בלא תעשה תבנית:ביאור הגר"א והני מילי כשפירש מן האבר ויצא לחוץ או שנצרר בחתיכה או שפירש ממקומו ונתעורר לצאת תבנית:פלתי ונבלע במקום אחר אבל אם לא פירש ולא נצרר מותר:

תבנית:ביאור הגר"אלפיכך מותר לאכול בשר חי בהדחה בלא מליחה תבנית:ביאור הגר"א ובלבד שלא יהא בו מהחוטין שדם בהם שהדם שבחוטין הוא ככנוס ועומד בכלי (וע"ל סי' ע"ו): תבנית:ביאור הגר"אהשובר מפרקתה של בהמה אסו' לאכול מבשרה חי אא"כ מולחו יפה וע"י מליחה מותר אפי' לקדרה ולצלי מותר אפי' בלא מליחה: הגה תבנית:ביאור הגר"א תבנית:נקודת הכסף ונהגו להחמיר לחתכו ולמולחו תבנית:פלתי אף בצלי תבנית:ביאור הגר"א וה"ה אם חותך תבנית:פלתי בשר מבית השחיטה קודם שתצא נפשה (ר"ן) י"א שיש ליזהר לכתחלה לשבור מפרקת הבהמה או לתחוב סכין בלבה כדי לקרב מיתתה משום שמבליע דם באברים (בנימין זאב וב"י בשם שבולי לקט): תבנית:ביאור הגר"אנצרר הדם מחמת מכה אסור לבשלו עד שיחתוך המקום וימלחנו יפה אבל מותר לצלותו בין בשפוד בין על גבי גחלים תבנית:ביאור הגר"א אפילו בלא חיתוך ומליחה: הגה וי"א דמשום זה יש להחמיר לקלף בית השחיטה או לחתוך באותו בשר קודם מליחה הואיל ונצרר שם הדם בשעת שחיטה (ארוך כלל א' וכל בו): תבנית:ביאור הגר"אבשר שלא נמלח ונתנוהו בחומץ כדי להצמית דמו בתוכו אם נתאדם הבשר זהו סימן שנעקר הדם ממקומו והחומץ אסור וגם הבשר אסור לאכלו חי ואין לו היתר אלא בצלי ואם לקדרה צריך חתיכה ומליחה ואם לא נתאדם הבשר החומץ מותר וגם הבשר מותר לאכלו חי: חומץ שנתנו בו בשר פעם אחת להצמיתו לא יצמית בו בשר פעם אחרת מפני שכבר תשש כחו אבל כל שלא חלטו בו כלל מותר לחלוט בו אף על פי שאינו חזק: הגה יש אומרים בזמן הזה אין בקיאין בחליטה ואסור לצמת בחומץ (רבינו ירוחם כ"כ בית יוסף בשמו) וכן נוהגין במדינות אלו שאין מצמיתין בשר בחומץ קודם מליחה ואין לשנות ומ"מ בדיעבד מותר. ועיין לקמן סימן ע"ג:

siman 68

דיני מליגת הראש והעופות. ובו ט"ו סעיפים:


תבנית:ביאור הגר"א הטומן הראש לצלותו צריך שיכוין שיהא בית השחיטה למטה כדי שיזוב הדם דרך שם ואם הניחו על הצדדים תבנית:ביאור הגר"א המוח והקרום אסורים תבנית:ביאור הגר"א אא"כ נקב עצם המוח והיה הנקב למטה לפי שהדם זב דרך שם: הגה ולכתחלה נהגו להחמיר שלא לצלות שום ראש שלם אפילו רוצה להניחו אבית השחיטה דחיישינן שמא יתהפך אצדדיו (תשובת רא"ש כלל כ' ומביאו ב"י סי' ע"א):

הניחו על נחיריו אם נעץ בו קנה או דבר אחר מותר ואם לאו אסור המוח והקרום: תבנית:ביאור הגר"איש מי שכתב דלהסיר את השיער בלבד תבנית:פלתי אפי' [אם] הניחו על הצדדין מותר תבנית:ביאור הגר"א ויש מי שאוסר (רשב"א בשם י"א): הגה תבנית:ביאור הגר"א והסברא הראשונה היא עיקר וכן נוהגין לחרוך הראש להסיר השיער וכן עופות משיורי נוצות שעליהם דהואיל ואינו מונח על מקום אחד אלא מעבירו הנה והנה לא חיישינן שנבלע בו הדם ואינו אסור אלא הטמנה ושמונח תמיד במקום אחד (ר"ן ור' ירוחם והארוך כלל י"ז) ונוהגין לחרוך על קש ותבן שאין להם חמימות כל כך לבשל הדם (בא"ו הארוך) ומכל מקום יעבירם על האש תמיד שלא ישהה במקום אחד הרבה: תבנית:ביאור הגר"אתבנית:פלתיאם בישל הראש שלם הכל אסור תבנית:ביאור הגר"א אלא אם כן יש ס' כנגד המוח וקרומו (ה"ה בשם הרמב"ם ורמב"ן ור' ירוחם וע"פ): הגה תבנית:ביאור הגר"א ואם צלאו כך שלם ולא אותביה אבית השחיטה או אנחיריו ודץ ביה מידי הקרום והמוח אסור והשאר מותר (המ"מ בשם הרמב"ן) ולכתחלה נוהגין ליטול המוח קודם המליחה מתוך הגלגולת ולחתוך הגלגולת שתי וערב שאז מתחתך הקרום היטב ויש מסירים הקרום ובדיעבד אם חתכו שתי או ערב סגי אפילו לא הסיר המוח קודם המליחה ואפילו בשלו כך (ועיין לקמן סי' ע"א וסי' ע"ב וצ"ב) תבנית:ביאור הגר"א אם הראש נאסר אי אמרינן חתיכה נעשית נבילה דהוי בזה כשאר איסורין (הגהת ש"ד): תבנית:ביאור הגר"אהבא למלוג הראש צריך לחתוך חוטין שבלחי קודם מליגה תבנית:ביאור הגר"א וכן צריך להדיח בית השחיטה כדי שלא יהא שם שום דם וכן כשמולגי' העוף (הר"ן): הגה ואפילו אם חורך רק להסיר השיער דינו הכי (בארוך כלל י"ז) ומכל מקום בדיעבד אינו נאסר בחרוך בעלמא אם לא הסיר החוטין ולא הדיחום: תבנית:ביאור הגר"אכשמולגים ראש או רגלים (א"צ) (מרדכי ר"פ ג"ה) למלחם תחילה: הגה ומולחם אחר כך אבל אם רוצה למלחם תחילה קודם המליגה סגי ליה בהכי ואין השערות מעכבין הדם לפלוט (טור סי' ע"א בשם הרשב"א) ואין צריך לחזור ולמלחם אחר המליגה וכן נוהגין ועיין לקמן סימן ע"א: תבנית:ביאור הגר"אהמשימין רגלי הבהמה על האש להסיר הטלפים ולחרוך השיער בלא מליחה תחלה מותר תבנית:ביאור הגר"א ויש מחמירין וחותכין ראשי הטלפים מעט ומניחים החתך למטה כדי שיזוב הדם (והכי נהוג): תבנית:ביאור הגר"אפרסות הרגל שנמלחו בקליפתן ולא חתך ראשן לא נאסרו: הגה תבנית:ביאור הגר"א ויש אוסרים מה שבתוך הקליפה דהיינו הטלפים תבנית:ביאור הגר"א אבל השאר מותר (הגה' מי"י בשם סמ"ק והגה' ש"ד והארוך) והכי נהוג והוא הדין אם הטמינם ברמץ אבל בחרוך שער בעלמא שמעבירו על האש ומשנה מקומו תמיד הכל מותר (ארוך ומהרי"ל): תבנית:ביאור הגר"א מותר למלוג תרנגולת תבנית:פתחי תשובה ברמץ (פי' אפר חם) או להבהב באור תבנית:ביאור הגר"א והוא שידיח בית השחיטה תחלה יפה יפה (וכן שאר דם אם דבק בו בעין) (ב"י בשם רבינו ירוחם) תבנית:ביאור הגר"א ואם היא לקדרה יזהר שלא ישהנה כל כך באש כדי שיוכל הלב והכבד להתחמם ולהפליט (רשב"א בתה"א דף ע"ה ור"ן): הגה תבנית:ביאור הגר"א ולא נהגו עכשיו למלוג כלל ברמץ אפילו תרנגולת (ת"ה סי' קמ"ח) מיהו אם עבר ועשאו בעוף תבנית:ביאור הגר"א הראש כולו אסור והשאר מותר (מרדכי פג"ה והארוך כלל י"ו ורשב"א שם וש"ד) תבנית:ביאור הגר"א ובבהמה לא נאסר הראש כולו רק הקרום והמוח אם לא הניחו על בית השחיטה או אנחיריו ולא דץ ביה מידי תבנית:ביאור הגר"א ואם לא הדיח בית השחיטה או שאר דם בעין שעליו צריך ליטול או לקלוף מקום הדם והשאר שרי: תבנית:ביאור הגר"אאין מולגין גדיים וטלאים ועופות בכלי ראשון אלא אם כן ניקר את החלב ומלחם תבנית:ביאור הגר"א וכן לא יערה עליהם מכלי ראשון תבנית:ביאור הגר"א ואם עירה די בקליפת העור תבנית:ביאור הגר"א ואם ראש העוף למעלה כשמערה עליו אין צריך קליפה: הגה תבנית:ביאור הגר"א ולא מקרי עירוי אלא כשלא פסק הקלוח מכלי הראשון כשנגע למטה אבל אם פסק כבר לא מיקרי עירוי ואינו אוסר (ר"ן ושאר פוסקים וע"ל סימן ק"ה סק"ד): תבנית:ביאור הגר"אאפילו בכלי שני י"א שלא ימלוג תבנית:ביאור הגר"א ואם מלג מותר: הגה דקיימא לן כלי שני אינו מבשל תבנית:ביאור הגר"א אפילו היד סולדת בו (מרדכי פ' השוכר) ובדיעבד שרי תבנית:ביאור הגר"א אבל לכתחלה אסור (הגהת ש"ד שער י"ד) ולכן נהגו באלו המדינות שלא למלוג שום דבר רק אחר מליחה מיהו לכבוד אורחים או צורך שבת מותר להניח בכלי שני אפילו לכתחלה חתיכה מלאה קרח וכפור כדי למהר מליחתו (שם) וטוב ליזהר לכתחלה שלא להניחו רק במים שאין היד סולדת בהם תבנית:ביאור הגר"א ואין חלוק בין כלי חרס או תבנית:פתחי תשובה כלי נחשת או שאר כלים לענין כלי שני (כן משמע לו מדברי הפוסקים): תבנית:ביאור הגר"אואם מלג עובד כוכבים או שפחה שבבית ישראל עופות ולא ראה הישראל אם בכלי ראשון או בכלי שני אם העובד כוכבים יודע בטיב יהודים ויש שם נער או נערה שיודעים בטיב הענין מותר (ועיין לקמן סימן ס"ט מדין זה): תבנית:ביאור הגר"אתרנגולות שנמלגו יחד בכלי שני ונמצאת אחת מהן טריפה לא נאסרו האחרות: תבנית:ביאור הגר"אמים שמלגו בהם יש ליזהר שלא להחזירם להרתיחם כדי למלוג בהם שנית או כדי להדיח בהם קערות (ונהגו שלא להשתמש במי מליגה כלל אפילו אינם רק צוננים) (הגהות מרדכי וש"ד וארוך): תבנית:ביאור הגר"אאם נמלגה תרנגולת בכלי שני במחבת חולבת אפילו היא בת יומא הכלי והתרנגולת מותרים אם עירו המים תחלה אבל אם עירו מים על התרנגולת אם הראש למטה תבנית:ביאור הגר"א יש מי שאוסר ויש מי שמתיר :

siman 69

דיני מליחה והדחה. ובו כ"א סעיפים:


תבנית:פתחי תשובה תבנית:פלתי צריך להדיח הבשר קודם מליחה תבנית:ביאור הגר"א (ואם תבנית:פתחי תשובה הדיחו הטבח אין צריך להדיחו בבית) (טור) ואם אחר שהדיח תבנית:פתחי תשובה חתך כל נתח תבנית:פתחי תשובה לשנים או לשלשה תבנית:ביאור הגר"א (או שהסיר טלפי הרגלים לאחר ההדחה) (ארוך כלל ד' וי"ז) צריך לחזור ולהדיחם: הגה תבנית:ביאור הגר"א ואם לא עשה כן הוי כלא הודח כלל (שם) תבנית:ביאור הגר"א הדחת הבשר לכתחלה יזהר תבנית:פתחי תשובה לשרותו נגד חצי שעה ולהדיחו היטב במי השרייה תבנית:ביאור הגר"א אבל אם לא שראו תבנית:ביאור הגר"א רק הדיחו היטב סגי ליה ואחר כך תבנית:ביאור הגר"א ימתין מעט שיטפטפו המים קודם שימלחנו שלא ימס המלח מן המים ולא יוציא דם (הגהות ש"ד והגהות אשיר"י פכ"ה ובארוך כלל א') תבנית:ביאור הגר"א ונהגו שלא להשתמש בדברים אחרים בכלי ששורין בו בשר תבנית:ביאור הגר"א ואם נשתהה הבשר בשרייתו מעת לעת הבשר וגם הכלי אסורין ועיין לקמן סימן זה אבל פחות מעת לעת אין להקפיד תבנית:ביאור הגר"א ואף במקום שנאסר הכלי מותר לחזור ולשרות בו (בארוך) תבנית:ביאור הגר"א דין בשר תבנית:פתחי תשובה שמלא קרח כיצד נוהגין עם שרייתו עיין לעיל סימן ס"ח:

אם מלח ולא הדיח תחלה ידיחנו וימלחנו שנית תבנית:ביאור הגר"א ויש אוסרין: הגה וכן נוהגין אפילו לא נמלח רק מעט כדרך שמולחים לצלי תבנית:פתחי תשובה ואפילו לא שהה במלחו שיעור מליחה (ארוך וש"ד וסמ"ג) מיהו במקום הפסד מרובה יש להתיר (ב"י) תבנית:ביאור הגר"א ואם לא הודח רק מעט קודם שמלחו מותר בדיעבד תבנית:פתחי תשובה והוא הדין אם היה ס' בחתיכה נגד דם שעליו (הגהת ש"ד בשם מהרא"י) תבנית:ביאור הגר"א ואם נמלח חתיכה בלא הדחה עם שאר חתיכות שאר חתיכות מותרות והיא אסורה (בארוך כלל ד' דין ה'): תבנית:ביאור הגר"אלא ימלח במלח דקה תבנית:ביאור הגר"א כקמח תבנית:ביאור הגר"א ולא במלח גסה ביותר שנופלת מעל הבשר אילך ואילך תבנית:ביאור הגר"א (ואם אין מלח אחר רק מלח דק כקמח תבנית:פתחי תשובה מותר למלוח בו) (ד"ע): יפזר עליו מלח תבנית:ביאור הגר"א שלא ישאר בו מקום מבלי מלח תבנית:ביאור הגר"א וימלח כדי שלא יהא ראוי לאכול עם אותו מלח תבנית:ביאור הגר"א ואינו צריך להרבות עליו מלח יותר מזה תבנית:ביאור הגר"א ומולחו משני צדדים ועופות צריך למלחם גם מבפנים תבנית:ביאור הגר"א ואם לא מלחם אלא מבפנים או מבחוץ וכן חתיכה שלא נמלחה אלא מצד אחד מותר: הגה תבנית:ביאור הגר"א תבנית:נקודת הכסףויש אוסרים תבנית:פתחי תשובה אפילו בדיעבד (מהרא"י בהגהות ש"ד וארוך כלל ו') והכי נהוג תבנית:פתחי תשובה אם לא לצורך ודוקא אם כבר נתבשל כך אבל אם לא נתבשל עדיין לא יבשלנו כך תבנית:ביאור הגר"א אלא אם הוא תוך י"ב שעות שנמלח יחזור וימלח צד השני שלא נמלח עדיין ויבשלנו אחר כך ואם הוא אחר י"ב שעות תבנית:ביאור הגר"א אזי יצלנו דנורא משאב שאיב ואין הצד שנמלח כבר בולע מצד שלא נמלח (שם):

אחר שנמלחה החתיכה תבנית:פלתי אם  חתך ממנה אינו צריך לחזור ולמלוח מקום החתך:

תבנית:ביאור הגר"אשיעור שהייה במלח אינו פחות מכדי הילוך מיל תבנית:ביאור הגר"א שהוא כדי שלישית שעה בקירוב: הגה תבנית:פלתי ועל זה יש לסמוך תבנית:פתחי תשובה בדיעבד או אפילו לכתחלה תבנית:פתחי תשובה לכבוד אורחים או לצורך שבת תבנית:ביאור הגר"א אבל בלאו הכי המנהג להשהות במליחה שעור תבנית:פלתי שעה ואין לשנות (מהרא"י בת"ה סימן קס"ז ובהגהת ש"ד ואו"ה כלל א'): קודם שיתן הבשר בכלי שמדיחו בו ינפץ מעליו המלח שעליו תבנית:ביאור הגר"א או ישטפנו במים ואחר כך יתן הבשר בכלי שמדיחין בו תבנית:ביאור הגר"א וידיחנו פעמים תבנית:ביאור הגר"א וישטוף הכלי בין רחיצה לרחיצה: הגה תבנית:ביאור הגר"א וי"א שצריכין להדיח הבשר ג' פעמים (חדושי אגודה בשם א"ז ומהרא"י ואו"ה כ"א דט"ו והג"א) והכי נוהגין לכתחלה תבנית:ביאור הגר"א על כן ישטפנו או ינפץ המלח מעליו וידיחנו ב' פעמים דזה הוי כהדחה ג' פעמים או ישים המים תוך הכלי ואחר כך יניח בו הבשר וידיחנו ג' פעמים והכי נהוג תבנית:ביאור הגר"א ולכתחלה יתן מים הרבה בהדחה ראשונה כדי שיבטלו כח המלח שבציר (ד"ע) תבנית:ביאור הגר"א מותר להדיח הבשר תבנית:פתחי תשובה תבנית:פלתי במי פירות ואין צריך מים (הר"ן פ' השוחט ותוספ' שם): תבנית:ביאור הגר"אאם לא ניפץ המלח שעליו ולא שטפו אין לאסור כי המים שבכלי מבטלין כח המלח: הגה ואפילו המים מועטים מ"מ מבטלים כח הציר (ד"ע וארוך כלל ו' ומהרא"י) ויש מתירין אפילו לא היו מים כלל בכלי והניחו בו הבשר דאין לחוש בשעה מועטת כזו שעוסקין בהדחת הבשר (ש"ד ואו"ה כלל א' וי' וע"ל ס"כ) ויש לסמוך עלייהו ואין לחוש בכל זה רק בהדחה ראשונה אבל לאחר הדחה ראשונה אין לחוש (כך משמע ממרדכי ור"ן) ואין חילוק בין אם הדיחו בכלי כשר או טריפה או חולבת ואם היה מעט מים בכלי שמבטל כח המלח שאינו חשוב עוד כרותח אפילו הכלי חולבת או הטריפה מלוכלך עדיין באיסור מותר (בארוך): תבנית:ביאור הגר"אבשר שנמלח ונתבשל בלא הדחה אחרונה צריך שיהא בו ששים תבנית:ביאור הגר"א כדי המלח שבו: הגה תבנית:ביאור הגר"א וכל הקדירה מצטרף לששים (ש"ד וע"פ עיין ס"ק ל"ד) ואם יש בקדירה כ"כ כמו החתיכה שנמלח ולא הודח הכל שרי דודאי איכא ששים נגד המלח שעל החתיכה דהחתיכה עצמה בודאי היא שלשים נגד המלח שעליו (בארוך כלל י"א ד"ד) ואי ליכא ס' בקדירה נגד המלח תבנית:פלתי אפילו לא הושם רק בכלי שני הכל אסור תבנית:ביאור הגר"א דמאחר שיש שם מלח וציר תבנית:פלתי אפילו תבנית:פתחי תשובה בכלי שני מבשל (שם דין א' ובמרדכי) ובשר יבש יש להתיר אפילו בכלי ראשון דודאי יש ס' נגד המלח שעליו מאחר שכבר נתייבש (מרדכי פכ"ה וראב"ן וב"י בשם הג"ה אשיר"י וש"ד) אבל לכתחלה יזהר אפילו בבשר יבש שלא לבשלו או להדיחו במים שהיד סולדת בהם בלא הדחה אחרונה (ש"ד שם) וכל זה מיירי שלא הודח באחרונה כלל אבל אם הודח רק פעם אחת ונתבשל כך מותר דבדיעבד סגי ליה בהדחה אחת באחרונה (מהרא"י בהגהת ש"ד) תבנית:ביאור הגר"א מלח שמלחו בו פעם אחת אסור תבנית:פתחי תשובה למלוח בו פעם שנית (כל בו וד"ע ודעת רוב הפוסקים) וכל שכן תבנית:פלתי שאסור לאכול המלח אחר שמלחו בו: תבנית:ביאור הגר"אעובד כוכבי' משמש בבית ישראל ונתן הבשר בקדירה ואין ידוע אם הדיחו אם יודע העובד כוכבים מנהג ישראל סומכין על דבריו אם היה שם ישראל יוצא ונכנס או שום קטן בן דעת: הגה תבנית:פתחי תשובה ובחד מינייהו סגי (טור) תבנית:ביאור הגר"א או תבנית:פלתי במסיח לפי תומו שהדיחו יפה או שישראל אפילו קטן יוצא ונכנס דמרתת הואיל ויודע מנהגי ישראל מיהו אם מיחה לעובד כוכבים שלא ידיחו בלא רשותו והוא עבר על דבריו אסור דהא חזינן דאינו מרתת ואין לסמוך גם כן אדבריו (הגהת ש"ד ואו"ה): תבנית:ביאור הגר"אתבנית:פלתי בשר תבנית:פתחי תשובה שנתבשל בלא מליחה צריך שיהיה בתבשיל ששים כנגד תבנית:פתחי תשובה אותו בשר תבנית:ביאור הגר"א ואז מותר הכל: הגה תבנית:ביאור הגר"א ויש אוסרים תבנית:פלתי אותה חתיכה אפילו בדאיכא ס' נגד החתיכה (טור בשם י"א והגהות מיימוני בשם סמ"ק והגהות ש"ד וארוך ומהרא"י ומרדכי בשם ראב"ן) והכי נהוג אם לא לצורך כגון לכבוד שבת או לכבוד אורחים דאז יש לסמוך אדברי המקילין (ב"י בשם א"ח וד"ע עד"מ) תבנית:ביאור הגר"א ואם נמלחה חתיכה ולא נמלחה כראוי דינה כאילו לא נמלחה כלל תבנית:ביאור הגר"א וכן בשר ששהה ג' ימים בלא מליחה אף אם נמלח דינו כאילו לא נמלח ואם נתבשל צריך ס' תבנית:פתחי תשובה כנגדו (או"ה): תבנית:פתחי תשובהבשר תבנית:פתחי תשובה ששהה ג' ימים מעת לעת בלא מליחה תבנית:פתחי תשובה נתייבש דמו בתוכו ולא יצא עוד ע"י מליחה ואין לאכלו מבושל אלא צלי תבנית:פתחי תשובה ואחר שצלאו תבנית:פתחי תשובה לא יבשלנו תבנית:ביאור הגר"א ואם בישלו מותר תבנית:פלתי (ואין להשהות תבנית:פתחי תשובה בשר ג' ימים בלא מליחה דחיישינן תבנית:פתחי תשובה שמא יבשלו (ב"י בשם פסקי מהרא"י סימן קצ"א): תבנית:ביאור הגר"א ואם תבנית:פתחי תשובה שרו אותו במים תוך הג' ימים יכול להשהותו עוד תבנית:פתחי תשובה שלשה ימים אחרים תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פתחי תשובה פחות חצי שעה (אגור) תבנית:ביאור הגר"א (בשר שנמלח תבנית:פלתי וספק אם נמלח תוך ג' מותר) (בארוך): בשר ששהה שלשה ימים בלא מליחה ונתערב אותה חתיכה בחתיכות אחרות תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פתחי תשובה בטלה ברוב ומותר לבשל כולן תבנית:ביאור הגר"א ואפי' היתה ראויה להתכבד. (וכן תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי הדין תבנית:פתחי תשובה בנתבשל בלא מליחה ונתערב אח"כ באחרות (או"ה): תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי בשר המלוכלך בדמים תבנית:פתחי תשובה שנשרה במים תבנית:פתחי תשובה מעת לעת יש אוסרים לאכלו כי אם צלי תבנית:ביאור הגר"א אלא אם כן יש במים ס' כנגדו (עיין ס"ק נ"ו. תבנית:ביאור הגר"א ויש אוסרים אפילו לצלי והכי נהוג) (או"ה): אין מולחין אלא בכלי מנוקב או על גבי קשין וקיסמין או במקום מדרון בענין שאם ישפך שם מים יצאו מיד: הגה ודף חלק ברהיטני שמים זבין ממנו אין צריך להניחו במדרון אבל אם אינו חלק ברהיטני צריך להניחו במדרון שיצאו המים ממנו (שערים ש"ו ובב"י בשם ת"ה סימן קע"ב) ואפילו בכלי מנוקב יזהר לכתחלה שיהיו הנקבים פתוחים (בארוך כלל ג') ולכן לא יעמידו על גבי קרקע כי היא ככלי שאינו מנוקב (ע"ל ס"ס ע') וכן מחמירין קצת לשום תוך הכלי מנוקב קש או קסמין כי הבשר יסתום הנקבים (הגהות אשיר"י פכ"ה ובארוך כלל א') ובדיעבד אין לחוש לכל זה. (ד"ע): ואם תבנית:ביאור הגר"א מלח בכלי שאינו מנוקב אסור להשתמש באותו כלי תבנית:פתחי תשובה בדבר רותח: הגה תבנית:ביאור הגר"א ואם נשתמש בו בעי קליפה אם הוא דבר יבש (רשב"א תבנית:ביאור הגר"א ואם הוא דבר לח תבנית:ביאור הגר"א בעינן תבנית:פלתי ששים נגד תבנית:פלתי קליפה מן הקערה (ב"י בשם י"א): ויש תבנית:ביאור הגר"א אומרים שאפי' בצונן אסור להשתמש בו בלא הדחה תבנית:ביאור הגר"א ואם נשתמש בו בלא הדחה ידיח מה שנשתמש בו: הגה תבנית:ביאור הגר"א אבל מותר לחזור ולמלוח בה בשר לאחר שנקבוה תבנית:פלתי או אפילו בלא נקיבה אם הבשר שהה כבר במליחתו והודח (ב"י בשם הגהת ש"ד וארוך): אבל אם הוא מנוקב מותר לאכול בו אפילו רותח ויש אוסרין ברותח (ויש ליזהר לכתחלה ובדיעבד מותר) (ארוך כלל ג'): בשר שנמלח בכלי שאינו מנוקב תבנית:פלתי ושהה בו תבנית:ביאור הגר"א כשיעור שיתנו מים על האש ויתחילו להרתיח כל מה שממנו בציר אסור לאכלו תבנית:ביאור הגר"א אפי' צלי וחלק החתיכה שחוץ לציר אין אסור ממנו תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי אלא כדי קליפה תבנית:ביאור הגר"א ואפילו אם יש בה שומן: הגה תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי ויש אוסרין כל החתיכה אפילו מה שחוץ לציר (טור ומרדכי בשם מהר"ף) ואפילו לא נמלח רק מעט כדרך שמולחין לצלי תבנית:ביאור הגר"א ואפילו לא שהה שיעור מליחה רק מעט עד תבנית:פתחי תשובה שנראה ציר בכלי (מרדכי ספכ"ה בשם ראבי"ה והגהת ש"ד וארוך כלל י') וכן נוהגין ואין לשנות תבנית:ביאור הגר"א ומכל מקום אינו אסור רק אותה חתיכה המונחת למטה בכלי ונוגעת בציר אבל שאר חתיכות שעליה הנמלחים עמה מותרות (שם בארוך ובכל בו) תבנית:פלתי והכי נהוג: תבנית:ביאור הגר"אאחר שנמלח הבשר והודח מותר ליתנו אפילו במים שאינן רותחין תבנית:ביאור הגר"א ויש מי שמצריך ליתנו במים רותחין תבנית:פתחי תשובה והמנהג כסברא ראשונה וכן עיקר (ב"י ודעת עצמו): תבנית:ביאור הגר"אבשר שנמלח ושהה כדי מליחה ונתנוהו אחר כך בכלי בלא הדחה ונתמלא מציר מותר ולפי זה בשר שנפל לתוך ציר היוצא מהבשר אחר ששהה כדי מליחה מותר ויש מי שאוסר בזה ובזה ויש לחוש לו לכתחלה: הגה תבנית:ביאור הגר"א ויש אוסרין (תוס' ורא"ש וכמה מן האחרונים) אפילו בדיעבד כדי קליפה (הגהת ש"ד ובשערים ומהרי"ב ומהר"ש וב"י וארוך) והכי נהוג תבנית:ביאור הגר"א ודוקא מה שמונח בתוך הציר אבל מה שחוץ לציר שרי תבנית:פתחי תשובה והכלי שנפל בו אותו הציר אסור וכן אם היה הכלי חולבת תבנית:ביאור הגר"א ויש בו לכלוך תבנית:ביאור הגר"א אסור הבשר דאף לאחר שיעור מליחתו תבנית:פתחי תשובה נחשב כרותח (הגהת ש"ד ות"ה סימן קנ"ט) תבנית:ביאור הגר"א אבל אם הוא הפסד מרובה ואית ביה גם כן צורך סעודת מצוה יש להקל ולומר דאחר ששהה שיעור מליחה לא מחשב צירו כרותח (ד"ע ועיין לקמן סימן צ"א): ולפי תבנית:ביאור הגר"א דבריו אף על פי ששהה הבשר במלח כשיעור אסור לאכול ממנו עד שידיחנו יפה יפה ואסור לחתוך ממנו בסכין קודם שידיחנו ואם חתך צריך להגעילו: הגה ויש מתירין לחתוך בסכין לאחר ששהה שיעור מליחה תבנית:ביאור הגר"א דאין מליחה לכלים וכן עיקר דמותר (ת"ה סימן קנ"ב ואו"ה כלל ל"ז) אבל הסכין צריך הדחה אחר כך או נעיצה בקרקע אם נתייבשה עליו הציר (ארוך) תבנית:ביאור הגר"א ואפילו קודם שיעור מליחה אין האיסור משום הסכין תבנית:ביאור הגר"א אלא משום שיצא דם בעין על הבשר ואם רוצה להדיחו שם היטב ולחזור ולמלחו שם מותר: וכשרוצים לעשות מליח להתקיים לאחר ששהה במלחו בכלי מנוקב כשיעור הראוי מדיחי' אותו יפה יפה ואחר כך חוזרים ומולחים אותו כדי שיתקיים ואפילו בכלי שאינו מנוקב תבנית:ביאור הגר"א ואפי' לפי סברא זו אם רוצה למלוח ולאכול צלי בלא הדחה עושה ואינו חושש לדם שעל המלח שהאש שואבו ומונע המלח מלבלוע דם והני מילי במולחו ומעלהו לצלי אבל אם שהה במלחו המלח בולע הדם ונאסר ולפיכך מדיחו יפה יפה וצולה ואוכל (וע"ל סימן ע"ו מדין בשר שנמלח ולא הודח ונצלה כך): תבנית:ביאור הגר"אבמקום שאין מלח מצוי יצלו הבשר עד שיזוב כל דמו ואחר כך יבשלוהו:

siman 70

דין מליחת הרבה בשר ביחד. ובו ו' סעיפים:


תבנית:ביאור הגר"א מולחין הרבה חתיכות זו על גב זו אע"פ שהתחתונה גומרת פליטתה קודם לעליונה לא אמרינן שחוזרת ובולעת מדם העליונה תבנית:ביאור הגר"א לפי שהוא שוהה הרבה לפלוט ציר וכל זמן שפולטת צירה אינה בולעת תבנית:ביאור הגר"א ואפילו מתקבץ הרבה ציר ועומד בגומא שבין החתיכות מותר תבנית:ביאור הגר"א במה דברים אמורים במולח בשר עם בשר תבנית:ביאור הגר"א ואפילו בשר שור עם בשר גדיים וטלאים ואפילו עם עופות שאי אפשר להם לגמור כל פליטת צירן עד שיגמור בשר שור לפלוט את דמו: הגה ומכל מקום נוהגין להחמיר לכתחלה שכל חתיכה שיש לה בית קיבול כגון דופן שלימה מהפכין אותה שיזוב הדם אבל בדיעבד אין לחוש (א"ו הארוך) תבנית:ביאור הגר"א חתיכה שמלח אותה ב' פעמים מותרת ולא חיישינן שמלח השני מבליע הדם הנשאר ממליחה הראשונה (פסקי מהרא"י סימן ס"ו): אבל בשר עם דגים אפילו בשר עופות עם דגים אסור למלוח לפי שהדגים פולטים כל צירן קודם שיפלוט העוף את דמו ואם עבר ומלחן יחד תבנית:ביאור הגר"א העופות מותרין אבל הדגים צריך ליטול מהם תבנית:ביאור הגר"א כדי קליפה תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פתחי תשובה ואם לא ניטלו קשקשיהם כשנמלחו מותרים: הגה תבנית:ביאור הגר"א ויש אוסרין כל הדגים (ארוך כלל י"ג) אם אינן ס' נגד העופות דאנו משערין במליחה בס' והכי נהוג תבנית:ביאור הגר"א ודוקא דלית בהו קשקשים דרפו קרמייהו ופלטו מיד אבל אי אית בהו קשקשים מותרים תבנית:פלתי דאינן פולטים מיד ולא בלעי מן העופות (הרא"ש ושם) דאיידי דטרידי לפלוט לא בלעי מידי דהוי אשני חתיכות שנמלחו יחד:

תבנית:ביאור הגר"אבמה דברים אמורים כשמלח שניהם יחד או שהעוף מליח תבנית:פלתי ודג תפל אבל אם דג מליח ועוף תפל ונתנם זה אצל זה תבנית:ביאור הגר"א או זה על גב זה אף דגים מותרים בלא קליפה: הגה תבנית:ביאור הגר"א וכן אם הדגים מונחים על העופות מותרים אפילו נמלחו יחד דדם אינו מפעפע מלמטה למעלה ולא גרע מחתיכה המונחת בציר דמה שלמעלה מן הציר שרי (ארוך כלל י"ג) תבנית:ביאור הגר"א וכן אם לא הניח הדגים אצל העופות אלא לאחר ששהו העופות במלחן שיעור מליחה אף הדגים מותרים אע"פ ששניהם מלוחים (ד"ע וכן משמע בארוך) תבנית:ביאור הגר"א ואם נמלחו דגים בכלי שמלחו בו בשר הדגים מותרים דאין הדגים בולעים הדם שבכלי דאין מליחה לכלים (ב"י בשם רשב"א סימן קכ"ט) והא דאמרינן דאם הדג תפל והעופות מלוחים אסורין היינו דוקא שהדג פלט כבר דמו והודח אבל אם עדיין לא פלט דמו ולא נמלח מעולם מותר דאגב דיפלוט דם דידיה יפלוט גם כן הדם שבולע מן העופות (סברת עצמו וכן משמע בארוך כלל י"ג בשם הסמ"ק) כמו חתיכה שנפלה לציר קודם מליחה דמותר מהאי טעמא כמו שיתבאר לקמן סימן זה ועיין לקמן סימן צ"א באיזה מליחה אמרינן דהוי כרותח: בשר שחוטה שמלחו עם בשר טריפה או שהטריפ' מלוחה והכשיר' תפילה והם נוגעי' זה בזה אסור תבנית:ביאור הגר"א כדי קליפה תבנית:ביאור הגר"א שאע"פ שאינו בולע מדם הטריפה בולעת מצירה תבנית:ביאור הגר"א אבל אם הכשירה מלוחה והטריפה תפילה מותרת בהדחה בלא קליפה תבנית:ביאור הגר"א בין נתן כשירה למעלה בין נתנה למטה תבנית:ביאור הגר"א ויש מי שאוסר בנוגעים זה בזה וסובר שלא הותרו אלא בעומדים בסמוך בכדי שפליטה של זה נוגעת בזה: הגה וכשהטריפה מלוח וכשר תפל אפילו בכהאי גונא אסור וע"ל סימן ק"ה מאלו דינים: תבנית:ביאור הגר"אהא דאמרינן דאינו אוסר אלא כדי קליפה היינו כששתיהן כחושות אבל אם אחת מהן שמינה תבנית:ביאור הגר"א אפילו אם חתיכת הטריפה כחושה וחתיכת הכשרה שמינה מפעפע האיסור בכולה תבנית:ביאור הגר"א תבנית:נקודת הכסףאם היתה הטריפה המלוחה למטה משום דתתאה גבר. (ועיין לקמן סימן ק"ה כיצד נוהגין): תבנית:ביאור הגר"איש אומרים שבשר שנמלח אסור להשהותו במלחו לאחר פליטת כל צירו תבנית:ביאור הגר"א דהיינו י"ב שעות לפי שחוזר ובולע מלחלוחית דם שעליו ושעל המלח תבנית:ביאור הגר"א ויש מתירים להשהותו במלחו אפילו כמה ימים ולכתחלה יש לחוש לדברי האוסרים ובדיעבד מותר: תבנית:ביאור הגר"איש אוסרים ליתן בשר שלא נמלח כלל או שנמלח תבנית:פלתי ופלט כל דמו עם בשר שנמלח קודם פליטתו דם לפי שהבשר שלא נמלח תבנית:ביאור הגר"א או שנמלח ופלט כל דמו חוזר ובולע ממה שחבירו פולט ויש מתירים ע"י מליחה שימלחנו אחר כך כי אז יפליט כל דם שבלע ויש מתירים בכל זה ולכתחלה יש לחוש לדברי האוסרים: הגה תבנית:ביאור הגר"א ואפילו בדיעבד תבנית:פתחי תשובה נוהגין לאסרו אם נפל בשר שכבר פלט כל דמו וצירו אצל בשר שלא שהה עדיין שיעור מליחה (מהרא"י בהגהת ש"ד) תבנית:ביאור הגר"א ויש אומרים שכל מעת לעת לאחר שנמלח פולט ציר ואם נגע תוך זמן זה לבשר שנמלח ולא שהה עדיין שיעור מליחה אינו נאסר וכן נוהגין (ש"ד בשם הגאונים ומהרא"י וסה"ת ומרדכי בשם ר"י) אך במקום שאין הפסד מרובה יש לאסרו לאחר י"ב שעות תבנית:ביאור הגר"א וקודם לזה אין להחמיר כלל תבנית:ביאור הגר"א וכל שכן אם לא נמלח כלל דאפילו אם נפל לציר ממש אין לאסרו דאמרינן על ידי שיפלוט דם דידיה יפלוט גם כן מה שבלע ממקום אחר ואפילו נמלח הבשר ולא שהה עדיין שיעור מליחה ונפל לציר יש להתיר (ארוך כלל ה') תבנית:ביאור הגר"א אם לא נכבש בתוכו תבנית:פתחי תשובה תבנית:פלתי יום שלם אך אם שהה שיעור מליחה ונפל לציר יש אוסרין אותו אף על פי שלא כלה זמן פליטת צירו עדיין (רש"ל בא"ו שלו) ומ"מ לצורך הפסד גדול יש להתיר גם בזה כל זמן פליטת צירו דהיינו תוך י"ב שעות ע"י שיחזור וידיחנו (הגהת ש"ד) ויחזור וימלחנו תבנית:ביאור הגר"א וכן אם נפל לציר קודם ששהה שיעור מליחה ידיחנו ויחזור וימלחנו מיהו אם מלחו בלא הדחה לאחר שנפל לציר שרי בדיעבד (ארוך כ"ה) . וכל זה לא מיירי אלא בציר שהוא כרותח כמבואר לעיל סימן ס"ט תבנית:ביאור הגר"א אבל דם בעין שנפל על תבנית:פלתי בשר שהוא תוך שיעור מליחתו והוא חשוב כרותח כמבואר לקמן סימן צ"א נאסר הבשר דלגבי דם בעין לא אמרינן איידי דטריד לפלוט לא בלע ולא כבולעו כך פולטו (שם) תבנית:ביאור הגר"א והא דאסרינן אותו כשנפל לציר היינו דוקא מה שבתוך הציר אבל מה תבנית:פתחי תשובה שלמעלה מן הציר שרי תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פתחי תשובה מיהו מה שבתוך הציר נאסר מיד ואין שיעור לדבר. תבנית:ביאור הגר"א בשר שנפל לתוך ציר שעל הקרקע דינה כאילו היתה הציר בכלי (בית יוסף בשם ש"ד ואו"ה שם) תבנית:ביאור הגר"א בשר שנגע בחתיכה שנמלחה בכלי שאינו מנוקב ונאסרה דינה כאילו נגעה בציר (ד"ע) ספק ציר ספק מים מותר תבנית:ביאור הגר"א דציר דרבנן תבנית:ביאור הגר"א וספיקא להקל (מרדכי פכ"ה) תבנית:פתחי תשובה ציר מעורב עם מים תבנית:ביאור הגר"א אפילו היו המים תבנית:פתחי תשובה מועטים לא חשיבי עוד רותח ואינה אוסרת (ב"י בשם אגור) . דין כבוש עיין לקמן סימן ק"ה:

siman 71

דין מליחת הראש והטלפים והמוח. ובו ג' סעיפים.


הראש תבנית:פתחי תשובה תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי חותכו לשנים ומולחו יפה לצד פנים תבנית:ביאור הגר"א וחוזר ומולח על השיער תבנית:ביאור הגר"א שאין השיער מעכב על ידי המלח להפליט דם:

תבנית:ביאור הגר"א הטלפים מחתך אותם מעט למטה ומולחו תבנית:ביאור הגר"א ויניח מקום החתך למטה תבנית:ביאור הגר"א וימלח גם על השיער (ועיין לעיל סימן ס"ח): תבנית:ביאור הגר"אהקרום שעל המוח יש בו חוטין והמוח עצמו יש בו דם תבנית:ביאור הגר"א ואינו יוצא מידי דמו במליחת הראש לפי שעצם הראש מקיפו ועומד לפניו ואין מקום לדם לזוב לפיכך הבא למולחו קורעו ומוציא המוח וקורע הקרום ומולחו ואם רצה למלוח הראש והמוח בתוכו ינקוב העצם כנגד הקרום תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי וינקוב גם הקרום וימלח ויניח הנקב למטה ומותר אפילו לקדירה: הגה תבנית:ביאור הגר"א ועיין לעיל סימן ס"ח כיצד נוהגין לכתחלה (ש"ד בשם מ"ה) תבנית:ביאור הגר"א ואם נמלח הראש שלם בלא נקיבת העצם תבנית:ביאור הגר"א הקרום והמוח אסורים תבנית:פלתי ושאר הראש מותר וכל שכן שאר בשר שעמו (ארוך כלל י"ז וש"ד) תבנית:ביאור הגר"א הקולית ושאר עצמות שיש בהן מוח צריכין מליחה תבנית:ביאור הגר"א ומליחת העצם מועיל למוח שבקרבו וא"צ לנקוב העצם (טור בשם הרשב"א) תבנית:ביאור הגר"א מיהו לכתחלה לא ימלחנו עם שאר בשר רק לבד תבנית:ביאור הגר"א ובדיעבד שרי (ארוך כלל ל"א) :

siman 72

דין מליחת הלב והריאה. ובו ד' סעיפים:


הלב מתקבץ הדם בתוכו בשעת שחיטה לפיכך צריך לקרעו תבנית:ביאור הגר"א קודם מליחה ולהוציא דמו ולמלחו אחר כך: ואז מותר אפילו לבשלו (ארוך כלל ט"ו) תבנית:ביאור הגר"א (ויש מחמירין לבשלו רק צולין אותו) ואחר כך מבשלו (ש"ד):

תבנית:ביאור הגר"אמלחו ולא קרעו קורעו אחר מליחתו ומותר אף על פי שנמלח עם הדם שבתוכו תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי דכבולעו כך פולטו תבנית:ביאור הגר"א והוא הדין אם צלאו ולא קרעו שקורעו לאחר צלייתו ומותר תבנית:ביאור הגר"א אבל אם בשלו בלי קריעה אסור תבנית:פלתי עד תבנית:פתחי תשובה שיהא ס' כנגד הלב תבנית:ביאור הגר"א דלא ידעינן כמה נפק מיניה: הגה תבנית:ביאור הגר"א ואפילו בדאיכא ס' הלב עצמו אסור (ארוך וש"ד מהרא"י ורי"ו) תבנית:ביאור הגר"א ויקלוף מעט סביב הלב תבנית:ביאור הגר"א ויש מחמירין בו אפילו במליחה לאסור שאר בשר שנמלח עמו ואומרין דלא אמרינן כבולעו כך פולטו גבי דם הלב הכנוס בתוכו דהוי דם ממש ולא מקרי דם פליטה (הגהת ש"ד בשם ר' מתתיה וכ"מ במרדכי בשם ר"י) תבנית:ביאור הגר"א והמנהג להקל וכן עיקר דגם זה מקרי דם פליטה ושייך למימר ביה כבולעו כך פולטו מידי דהוי אדם שבחוטין כמו שנתבאר לעיל סימן כ"ב (וכ"ד האו"ה ומהר"א כ"ץ) תבנית:ביאור הגר"א ויש מחמירין לקלוף קצת במקום שהיה הלב דבוק (בארוך ומרדכי שם) . תבנית:ביאור הגר"א וטוב לחוש לדבריהם ולקלוף קצת סביב הלב תבנית:ביאור הגר"א ואז הכל מותר ואין חלוק בין בשר שעם הלב או הלב עצמו תבנית:ביאור הגר"א ואין חלוק בין אם הלב סגור או פתוח למעלה (ד"ע ולא כאו"ה) ונוהגין לכתחלה לחתוך ערלת הלב ולחתוך גידין שבפנים (ארוך) ואינו אלא חומרא וזהירות בעלמא: אין עוף שלא יהא בו ששים כנגד לבו ומותר תבנית:ביאור הגר"א אפילו הוא דבוק בעוף: הגה וכל עוף יש בו ס' תבנית:פלתי אפי' אין בו הראש והרגלים התחתונים (פסקי מהרא"י סימן צ"א ור"י מינץ ובארוך) כדרך שנוהגים להסירן דהיינו עד הארכובה התחתונה ולכן אם העוף שלם הכל מותר ואם אין שלם וליכא בו ס' נגד הלב הדבוק בעוף תבנית:ביאור הגר"א י"א דהחתיכה נעשית נבילה ובעינן ס' בקדירה נגד כל העוף (טור בשם י"א וכ"ה בפוסקים) וכן נוהגין תבנית:ביאור הגר"א ואפילו איכא ס' בקדירה העוף אסור הואיל ואין בו ס' נגד הלב הדבוק בו ואם אין הלב דבוק בעוף מצטרף כל הקדירה לבטל הלב בס' ועיין לקמן סימן צ"ב בדין חתיכה נעשית נבילה ואין לך בהמה שהיא ס' נגד לבה: תבנית:ביאור הגר"אהריאה אינה צריכה חיתוך אבל נהגו לקרעה ולפתוח הקנוקנות הגדולים שלה ומנהג יפה הוא:

siman 73

דין צליית הכבד. ובו ו' סעיפים:


תבנית:פלתי הכבד יש בו ריבוי דם לפיכך לכתחלה אין לו תקנה לבשלו תבנית:ביאור הגר"א ע"י מליחה תבנית:ביאור הגר"א אלא קורעו שתי וערב ומניח חיתוכו למטה תבנית:פתחי תשובה וצולהו (שיהא תבנית:ביאור הגר"א ראוי לאכילה) (או"ה נתיב ט"ו) ואחר תבנית:ביאור הגר"א כך יכול לבשלו: הגה תבנית:ביאור הגר"א ואם מנקבה הרבה פעמים בסכין הוי כקריעת שתי וערב (ארוך) וכן אם נטל משם המרה וחתיכת בשר מן הכבד דאפשר לדם לזוב משם (הגהת ש"ד) תבנית:ביאור הגר"א ומ"מ אם לא עשה כן תבנית:פתחי תשובה נוטל הסמפונות לאחר צלייה ומבשלה (ארוך) וכל זה בכבד שלימה אבל כשהיא חתוכה אין צריך כלום תבנית:פלתי (ר' ירוחם בתא"ו) תבנית:ביאור הגר"א וכשבא לבשלה אחר הצלייה ידיחנה תחילה אחר הצלייה קודם הבישול (דקדוק ב"י ממרדכי פכ"ה ובארוך) תבנית:ביאור הגר"א מיהו אם לא הדיחה ובשלה כך מותר (ראבי"ה ואו"ה שם): ובדיעבד תבנית:ביאור הגר"א מותר תבנית:ביאור הגר"א אם נתבשל לבדו בקדירה (בלא צלייה) אבל הקדירה אסורה שפולטת ואינה בולעת תבנית:ביאור הגר"א ויש מי שאוסר: הגה תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי וכן נוהגין לאסור הכל (הגהת סמ"ק ומהרא"י בהגהת ש"ד) תבנית:ביאור הגר"א אפילו נמלחה הכבד קודם בשולה (דעת רש"י ולאפוקי ר"ת):

ואם חלטו בחומץ או ברותחין תבנית:ביאור הגר"א ונקב והוציא מזרקי הדם שבתוכו מן הדין תבנית:ביאור הגר"א מותר לבשלו תבנית:ביאור הגר"א אלא שהגאונים אסרו לעשות כן תבנית:ביאור הגר"א ובדיעבד מותר: תבנית:ביאור הגר"אלצלי צריך חתיכה משום דם שבסמפונות ואם לא קרעו קודם צלייה יקרענו אח"כ: תבנית:ביאור הגר"א (וי"א דאין צריך לצלי שום חתיכה כלל) (טור בשם ר"י סמ"ק ואו"ה ושאר פוסקים) וכן נוהגין אפילו לכתחלה: אם תבנית:פתחי תשובה צלאו עם בשר בתנורים שבימי חכמי הגמרא שפיהם למעלה יהיה הכבד למטה ולא למעלה ובדיעבד מותר ובשפודים שצולים אצל האש אסור לצלותן עם הבשר לכתחילה אפילו כבד למטה: הגה תבנית:ביאור הגר"א תבנית:נקודת הכסףמיהו אם נמלחה הכבד כבר מותר לצלותה עם בשר אפילו ע"ג בשרא דכבר נתמעט דמו והוי כבשר על גבי בשר (ב"י בשם תוספות ר"פ כ"צ והגהות ש"ד ומרדכי פ' כ"ה): תבנית:ביאור הגר"אלא ימלחנו לכתחילה על גבי הבשר אלא תחתיו: הגה תבנית:ביאור הגר"א ונהגו תבנית:פתחי תשובה שלא למלוח כבד כלל אפילו לבדה ואין לשנות רק יש למלחה קצת כשהיא תחובה בשפוד או מונחת על האש לצלותה (הגהת ש"ד ואגור בשם אגודה) תבנית:ביאור הגר"א ומיהו אם איתא שמלח כבד בין שמלחה לבדה או תבנית:פתחי תשובה עם בשר אפילו על גבי בשרא הכל מותר. (טור וש"ד וארוך) וי"א שיש לקלוף מעט סביב הכבד אם היא דבוקה בעוף ואינו אלא חומרא בעלמא (מרדכי פכ"ה ובארוך) תבנית:ביאור הגר"א נהגו להדיח כל כבד אחר צלייתה משום דם הדבוק בה (אגור בשם ר"י מולין) מיהו אם לא הדיחה מותרת: תבנית:ביאור הגר"אנמצא כבד בעוף צלי מותר: הגה וי"א לקלוף מעט סביב הכבד ואינו אלא חומרא בעלמא (מרדכי בשם ריב"ן וש"ד ואו"ה) . ואם הוא מבושל צריך ס' כנגד הכבד: הגה ואין לך עוף שהוא ס' נגד הכבד כשהיא שלימה (ש"ד ומרדכי בשם ראבי"ה ומהרא"י ובארוך כלל י"ו) תבנית:ביאור הגר"א ולכן אם הכבד שלימה ודבוקה בעוף תבנית:פתחי תשובה נעשה העוף חתיכת נבלה ובעינן ס' משאר דברים שבקדרה נגד כל העוף והוא הדין אם דבוק חתיכת כבד בחתיכת עוף ואין ס' כנגדו (שם) דהא קיימא לן בכל האיסורים חתיכה נעשית נבילה כדלקמן סימן צ"ב ואם אין הכבד דבוקה מצטרף כל מה שבקדרה לבטל הכבד תבנית:פלתי ואם יש ששים בכל הכל מותר תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי מיהו הכבד עצמה אסורה כמו בלב (תא"ו נט"ו) כמו שנתבאר לעיל סימן ע"ב. תבנית:ביאור הגר"א עוף שמלאוהו בביצים ונמצא בו לב או כבד דינו כמבושל ובעינן ס' מן העוף בלא המילוי ואם לאו הכל אסור ואם מלאוהו בבשר ואין שם ביצים הנקרשים ומעכבים הדם דינו כצלי (ארוך בשם אגודה ובנימין זאב סימן של"ו):

siman 74

הטחול דינו כשאר בשר. ובו סעיף אחד:


תבנית:פלתי הטחול אע"פ שיש בו מראה אדמומית ונראה כרבוי דם תבנית:ביאור הגר"א דינו תבנית:פתחי תשובה כשאר בשר: תבנית:ביאור הגר"א [וצריך מליחה]: הגה י"א שנהגו שלא לבשל הכליות או ביצי זכר אפילו לאחר שניקר אותן משום דאית בהו רוב דם ובדיעבד אין לחוש (אגור וארוך כלל א' בשם רוקח) תבנית:ביאור הגר"א ומותר למלוח כל אלו עם שאר בשר אע"פ שיש בהם רוב דם ובלבד שיסירו הקרומים והחלב מהם:

siman 75

דין מליחת המעיים. ובו ג' סעיפים:


אין מחזיקין דם בבני מעיים תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי כגון בכרס ובקיבה ובדקין ובחלחולת (פירוש הכרכשא והוא המעי הדבוק בפי הטבעת) בלא תבנית:ביאור הגר"א שומן שעליהם לפיכך אם בשלם בקדרה בלא מליחה מותר אלא אם כן אסמיק: הגה וכ"ש אם נמלחו בכלי שאינו מנוקב דמותרים (מרדכי פכ"ה) תבנית:ביאור הגר"א מיהו לכתחלה צריכים מליחה בכלי מנוקב והדחה תחילה כשאר בשר (מרדכי וארוך) תבנית:פתחי תשובה תבנית:ביאור הגר"א ויש חולקים בכרס ואומרים דמחזיקין בה דם ואפי' בדיעבד אסור בכרס ובית הכוסות כשאר בשר. (מרדכי ור"ן ואו"ה): אבל שומן שעליהם דינו כשאר בשר לפיכך כשמולחים החלחולת ושאר מעיים אין מולחים אותם בצד פנימי מעבר המאכל אלא בצד החיצון ששם השומן דבוק: הגה ואם מלח החלחולת מצד פנים ולא מצד חוץ הוי כאילו לא נמלחה כלל ואם נתבשלה כך טריפה אם יש עליה שומן מבחוץ ואם לא נתבשלה עדיין יחזור וימלחנה מבחוץ ומותרת (ארוך בשם הרשב"א) תבנית:ביאור הגר"א ביצים הנמצאים בעופות לאחר שחיטה אם לא נגמר החלבון שלהם רק החלמון לבד תבנית:פתחי תשובה צריכים מליחה כשאר בשר ומותר למלחן עם בשר (ב"י סימן פ"ז) ואם נגמר אף החלבון אפי' הקליפה הקשה עליו כמו שהיא נמכרת בשוק תבנית:פתחי תשובה תבנית:ביאור הגר"א נוהגין למלחה תבנית:ביאור הגר"א אך יזהר שלא למלחה עם בשר (מהרא"י בהגהת ש"ד) תבנית:ביאור הגר"א מיהו בדיעבד אין לחוש וכל שומן אפילו של עופות דינו כשאר בשר לענין מליחה והדחה (מרדכי):

בני מעיים בלא שומן שעליהם אף על פי שאין מחזיקין בהם דם תבנית:ביאור הגר"א מותר למלחם עם בשר: הגה תבנית:ביאור הגר"א ויש אוסרין למלחם עם בשר (טור בשי"א) והכי נוהגין לכתחלה תבנית:פתחי תשובה ובדיעבד מותר (מרדכי בשם ר' יואל והגהות אשר"י ואו"ה בשם א"ז): שומן הכנתא (פירוש שומן הדקים אינטרי"לייא בלע"ז) שעל הדקים מלאה חוטים דקים מלאים דם ולפיכך יש אוסרים אותה לקדירה אפי' על ידי חתיכה ומליחה ועכשיו נוהגין היתר ואותם חוטין של דם כשאדם בקי בהם מותחן ונפשלים היטב עד שלא ישאר אחד מהם:

siman 76

דין בשר לצלי. ובו ו' סעיפים:


תבנית:ביאור הגר"א הצלי אין צריך מליחה לפי שהאש שואב הדם שבו מעצמו אבל אם דם אחר נטף על הצלי אפי' אותו דם הוא צונן לא אמרינן שהאש שואבו תבנית:ביאור הגר"א ואוסר ממנו כדי נטילה:

תבנית:ביאור הגר"ארצה למלוח צלי ולאכלו בלא הדחה עושה ואין לחוש לדם שעל המלח ויש מי שאומר דהני מילי כשמולחו וצולהו מיד אבל אם שהה במלחו המלח בולע ונאסר לפיכך מדיחו יפה קודם צלייה: הגה תבנית:ביאור הגר"א וי"א דצלי בעי הדחה תחילה (רמב"ן) תבנית:ביאור הגר"א וי"א דצריך גם כן קצת מליחה תחילה (רש"י) והמנהג להדיחו תחילה וגם למלחו קצת כאשר נתחב בשפוד וצולהו מיד קודם שיתמלא המלח דם (הגהת ש"ד) מיהו אם לא הדיחו ולא מלחו כלל או מלחו בלא הדחה תחילה ונצלה כך מותר ובלבד שלא שהה כך במליחתו בלא הדחה שיעור מליחתו תבנית:ביאור הגר"א אבל אם שהה כל כך קודם שצלאו אסור (כך משמע בארוך כלל ה') תבנית:ביאור הגר"א ואין חלוק בכל זה בין אווזות ושאר עופות החלולים (מרדכי וש"ד וב"י ועת"ח כ"ט ד"ו) תבנית:ביאור הגר"א ובלבד שלא יהיו מלואים בביצים או בשאר בשר אבל אם הם מלואים דינם כבשול וצריכים מליחה תחילה כמו לקדרה (ש"ד) ונהגו להחמיר כשצולין בשר בלא מליחה שלא להפך השפוד תמיד כדי שיזוב הדם (ארוך כלל ט') ובדיעבד אין לחוש ואין חלוק בכל זה בין אם רוצה לאכלו כך צלי או רוצה לבשלו אחר כן תבנית:ביאור הגר"א רק שיצלנו תחלה כדי שיהא ראוי תבנית:פתחי תשובה לאכילה דהיינו כחצי צלייתו (שם) . י"א דכל צלי צריך הדחה אחר צלייתו משום דם הדבוק בו (אגודה ואגור) וכן נוהגין לכתחלה מיהו אם לא הדיחו ואפילו בשלו כך מותר (ע"ל סימן ע"ג) ואפילו נמלח תחלה קודם צלייתו ולא הודח אחר המליחה אפילו הכי מותר ולא חיישינן לדם ומלח שעליו דנורא משאב שאיב (או"ה): תבנית:ביאור הגר"אלא נקב הורידים [בעוף] בשעת שחיטה אסור לאכלו ואפילו צלי עד שיחתוך אבר אבר ויצלה רצה לאכול ממנו בשר חי אסור תבנית:ביאור הגר"א עד שיחתוך וימלח תבנית:ביאור הגר"א ואם נקר הבשר מחוטי דם אוכל תבנית:נקודת הכסףאפילו בלא מליחה חי או צלי ואפי' כולו כאחד תבנית:ביאור הגר"א ויש שהחמירו שלא לאכלו כולו כאחד אפילו בצלי אלא לאחר חתיכת הורידין תבנית:ביאור הגר"א ורוב שני הסימנים : יש מי שאוסר לחתוך בסכין צלי שאצל האש שלא נמלח כל זמן שאינו נצלה כל צרכו מפני דם שנבלע בסכין תבנית:ביאור הגר"א ויש מי שאוסר השפוד שצלו בו בשר בלא מליחה ויש מי שהורה שאסור להשהות הצלי על השפוד לאחר שהוסר מן האש לאחר שפסק הבשר מלזוב שמא יחזור הבשר החם ויבלע ממנו ויש מתירין בכל זה וכן המנהג להתיר: (ואנו נזהרין לכתחילה ומתירין בדיעבד) (מהרא"י והגהת ש"ד ואו"ה כלל ל"ז): צלי שלא נמלח וחתכו על גבי ככר אף על פי שיש בככר מראה אודם תבנית:ביאור הגר"א מותר אם נצלה עד כדי שהוא ראוי לאכילה לרוב בני אדם (דהיינו חצי צלייתו תבנית:ביאור הגר"א וה"ה שהמוהל בלא ככר נמי שרי) (ב"י בשם הרשב"א): תבנית:ביאור הגר"א בשר שצולין בלא מליחה אין נותנין כלי תחתיו לקבל שמנונית הנוטף ממנו עד תבנית:פתחי תשובה שיצלה עד שיהא ראוי לאכילה על ידי צליה זו:

siman 77

דין עופות שנמלאו בשר שלא נמלח. ובו סעיף אחד:


עופות או גדיים שממלאים אותם בשר תבנית:ביאור הגר"א שלא נמלח תבנית:ביאור הגר"א אם לצלי מותר אפילו פיהם למעלה תבנית:ביאור הגר"א ואפילו אם נמלח החיצון דכמו שבולע דם המילואים כך פולטו: הגה וכ"ש תבנית:פלתי אם נמלח הפנימי ולא החיצון דשרי (ד"ע לדעת ארוך כלל ט') דנורא משאב שאיב הדם מן החיצון ואינו נבלע בפנימי (ד"ע): ולקדרה אסור עד שימלח חיצון לבדו ופנימי לבדו תבנית:ביאור הגר"א אבל אם לאחר שמילאו מלח החיצון אינו מפליט דם שבפנימי: הגה תבנית:ביאור הגר"א וכל זה בדיעבד אבל לכתחלה אין לעשות שום מולייתא רק אם נמלחו שניהם (אגור ומרדכי פכ"ה ורש"י) וכל זה מיירי שאין במולייתא זו רק בשר או עשבים אבל אם יש שם ביצים הנקרשים דינו כאילו נתבשל בקדירה (הגהת ש"ד בשם מהרי"ט וארוך וב"ז) ואפילו בדיעבד יש לאסור אם לא נמלחו שניהם. תבנית:ביאור הגר"א בשר שלא נמלח ולא הודח שנצלה עם בשר שנמלח והודח מותר בדיעבד (שם) תבנית:ביאור הגר"א אבל לכתחלה אסור לצלות בשר שנמלח עם הבשר שלא נמלח ואפילו הודח:

siman 78

שלא לדבק בצק בבשר שלא נמלח. ובו סעיף א':


הטופל בצק בעוף שלא נמלח אע"ג דבגמ' מפליג בין סמידא לשאר קימחי ובין אסמיק ללא אסמיק אנן השתא לא בקיאינן במלתא ובכל גוונא יש לאסור תבנית:ביאור הגר"א אבל אם נמלח ושהה כדי מליחה ואח"כ הודח מותר בכל גונא: הגה ודוקא לטפל בבצק אסור תבנית:ביאור הגר"א אבל מותר למשוח בשמן או בציר בשר שלא נמלח דאין זה מעכב הפליטה (ארוך כלל ט') תבנית:ביאור הגר"א ופשטיד"א יש לו כל דין בישול בקדירה תבנית:ביאור הגר"א בין לקולא בין לחומרא (מרדכי פכ"ה בשם רש"י ומהרא"י וארוך כלל ט"ו):

siman 79

סימני בהמה וחיה טהורה. ובו ג' סעיפים:


תבנית:ביאור הגר"א סימני בהמה וחיה נתפרשו בתורה והם שני סימנים מעלת גרה ופרסותי' סדוקו' וכל בהמה וחיה שאין לה שיני' בלחי העליון ולא ניבים שהם תלתלי בשר כעין שיני' בולטים בחניכים תבנית:ביאור הגר"א וי"א שניבין הם שני שינים למעלה אחד מכאן ואחד מכאן בקצוות הלסתות (פירוש ויכה את מיכהו על הלחי תרגומו על לסתיה) בידוע שהיא טהורה והוא שיכיר בן גמל שאין לו ניבין עד שיגדיל וכל שמעלת גרה היא מפרסת פרסה חוץ מגמל וארנבת ושפן שהם מעלי גרה ואינם מפריסי' פרסה ולהם אין לחוש שיש להם שיני' למעלה או ניבין לפיכך המוצא במדבר בהמה ואינו מכירה ופרסותי' חתוכו' שהרי אינו יכול לבדוק בהם יבדוק אם אין לה שיני' ולא ניבין למעלה בידוע שהיא טהורה והוא שיכיר בן גמל. וכל שמפרסת פרסה מעלת גרה חוץ מחזיר לפיכך מצא בהמה שפיה חתוך שהרי אינו יכול לבדוק בו יבדוק ברגליה אם פרסותיה סדוקו' בידוע שהיא טהור' והוא שיכיר תבנית:פלתי חזיר תבנית:ביאור הגר"א יש לה קרני' יצא מספק חזיר וטהור' ואין בהמ' טמא' שבשרה שתחת העוקץ שלה הולך שתי וערב לאיזה צד שיחתכו אותו אלא הערוד (פי' חמור הבר) לפיכך המוציא בהמה שפיה ופרסותיה חתוכים שהרי אינו יכול לבדוק בהם יבדוק בבשר שתחת כנפי העוקץ אחר שישחטנה אם הולך שתי וערב טהורה והוא שיכיר ערוד תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פתחי תשובה (בשר אדם אסור לאכלו מן התורה) (ר"ן פ' אע"פ ורמב"ם כ"ב דמ"א ד"ג וה"ה וקרבן אהרן פ' שמיני דף ס"ד ע"ד דלא כמשמע בתו' פ' אע"פ ורא"ש דבשר אדם אינו אסור מן התור' ועב"ח):

טמאה שילדה כמין טהורה אע"פ שיש לה כל סימני טהרה תבנית:פתחי תשובה אסורה וטהורה שילדה כמין טמאה מותרת אע"פ שיש לה כל סימני טומאה ודוקא שילדתו בפנינו אבל אם הניחה מעוברת ואח"כ מצא מין טמא הולך אחריה אף על פי שכרוך אחריה ויונק אותה אסור שמא מן הטמאה נולד ונכרך אחר הטהורה: תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי הנולד מן תבנית:פתחי תשובה הטריפה מותר:

siman 80

דין חיה טהורה. ובו ו' סעיפים.


חיה טהורה תבנית:ביאור הגר"א חלבה מותר ודמה אסור תבנית:ביאור הגר"א וטעון כיסוי תבנית:פלתי וחכמים נתנו סימנים מפי השמועה תבנית:ביאור הגר"א בקרנותיה אם הם מפוצלות (פירוש שהרבה פיצולין יוצאין מהם) ודאי תבנית:פתחי תשובה חיה טהורה היא ואם אינם מפוצלות צריך שיהיו בהם שלשה סימנים תבנית:ביאור הגר"א כרוכות והדורות וחרוקות (פירוש כרוכות עשויות גלדים כבצלים. הדורות עגולות ולא רחבות. חרוקות שיש בהם חריצים סביבם תכופים ומובלעים זה בזה) תבנית:ביאור הגר"א והוא דמיבלעו חירקיהו ואם חסר אחד מאלו השלשה סימנים חלבה אסור:

תבנית:ביאור הגר"אבמה דברים אמורים במין שאינו מכירו אבל תבנית:ביאור הגר"א ז' מיני חיה האמורים בתורה אם היה מכיר אחד מהם אפילו לא מצא לו קרנים חלבו מותר ודמו טעון כיסוי: תבנית:ביאור הגר"אתבנית:פלתי שור הבר מין בהמה הוא: תבנית:ביאור הגר"אהקרש אף על פי שאין לו אלא קרן אחד הרי הוא חיה: כל שיסתפק לך אם הוא מין חיה או מין בהמה חלבו אסור ואין לוקין עליו ומכסין את דמו: תבנית:ביאור הגר"אכלאים הבא מבהמה טהורה עם חיה טהורה הוא הנקרא תבנית:ביאור הגר"א כוי תבנית:פתחי תשובה חלבו אסור ואין לוקין עליו ומכסין את דמו:

siman 81

שכל היוצא מן הטמא טמא (ודברים היוצאים מן החי והם מותרים) ובו ט' סעיפים:


חלב בהמה וחיה טמאה תבנית:ביאור הגר"א או טריפה תבנית:ביאור הגר"א וצירה תבנית:ביאור הגר"א ומי רגליה תבנית:פתחי תשובה אסורים כבשרה תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי ויש מי שמתיר תבנית:פתחי תשובה במי רגליה (רמב"ם פ"ד ד"כ) אבל תבנית:ביאור הגר"א מי רגלים דאדם לדברי הכל תבנית:פתחי תשובה מותרים:

גבינות שנעשו מחלב בהמה תבנית:פתחי תשובה ונמצא טריפה תבנית:ביאור הגר"א אם הוא טרפות שאפשר שלא אירע לה תבנית:פתחי תשובה אלא עתה (ס"א תבנית:פלתי שאירע לה עתה ועיקר) כגון ניקב קרום של מוח וכיוצא בו מותרת דאמרינן השתא הוא תבנית:פתחי תשובה דנטרפה תבנית:ביאור הגר"א אבל אם ידוע שקודם שחלבה נטרפה כגון יתרת אבר שנטרפת בו או הוגלד פי המכה תבנית:ביאור הגר"א שבידוע ששלשה ימים קודם השחיטה היה כל הגבינות שנעשו מחלבה אסורות: הגה תבנית:ביאור הגר"א מיהו בהוגלד פי המכה אין לאסור רק הנעשה ממנה תבנית:פתחי תשובה תוך ג' ימים תבנית:פתחי תשובה אבל מה שנעשה מחלבה קודם לזה שרי (סמ"ק והגהות מיימוני ומהרא"י בהגהת ש"ד ואו"ה כלל מ"ט ואגור) תבנית:ביאור הגר"א אבל ביתרת תבנית:פתחי תשובה או שאר טריפות הבא מן הבטן מה שנעשה ממנה מעולם אסור (או"ה שם) תבנית:ביאור הגר"א ואם היתה בעדר עם בהמות אחרות ונתערב חלבה עם חלב האחרות הולכים בו אחר שיעור ששים: הגה תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי ואם יש ס' בהמות בעדר ולא ידעינן בודאי שחלב מן הטריפה היא יותר מחלב אחת האחרות אמרינן מסתמא דאיכא ששים ומותר (סברת עצמו) ודוקא בשנתערב החלב אבל אם נתערבו הגבינות אינן בטילות תבנית:ביאור הגר"א דהוי חתיכה הראויה להתכבד ואפילו באלף לא בטיל (תה"ד ובארוך כלל מ"ט ותשו' רשב"א סי' תקי"ז): תבנית:ביאור הגר"א ואם נטרפה ע"י סירכא אין אוסרים הגבינות שנעשו מחלבה תבנית:פלתי משום דהוי ספק ספיקא: תבנית:פלתי הגה תבנית:ביאור הגר"א ויש אוסרין אפילו בסירכא מה שנחלב תוך שלשה ימים (רשב"א ור"ן) וכן יש לנהוג אם אין הפסד מרובה: יאלי דיחמורתא (פי' כעין ביצי זכר שיחמורת משלכת מרחמה) מותרים: תבנית:פלתי שליא שהחמור נוצר בו מותר דפירשא בעלמא הוא: תבנית:ביאור הגר"אמי רגלי בהמה וחיה הטהורים תבנית:פתחי תשובה וחלב תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פתחי תשובה ומי חלב שלהן מותר וה"ה תבנית:פתחי תשובה למימי חלב שלהן תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פתחי תשובה תבנית:פלתי ויש מי שאוסר בזה (הר' אליעזר) . תבנית:פלתי (והמנהג כסברא הראשונה) (טור): תבנית:ביאור הגר"אתבנית:פתחי תשובהכשרה שינקה מן הטריפה חלב הנמצא בקיבתה מותר וכ"ש טריפה שינקה מן הכשירה משום דחלב המכונס בקיבה פירשא בעלמא הוא תבנית:ביאור הגר"א ויש אוסרים בחלב צלול הנמצא בקיבת תבנית:פתחי תשובה כשרה שינקה מהטריפה: הגה והכי נהוג תבנית:ביאור הגר"א ומיהו אין חוששין שמא ינקה מן הטריפה תבנית:ביאור הגר"א או מן הטמאה והכל מותר כל זמן שלא ידענו בודאי שינקה מהם (מרדכי פכ"ה) תבנית:ביאור הגר"א ויש אוסרים לכתחילה להעמיד בקיבת טריפה שינקה מן הכשירה אפילו בקרוש משום מראית העין דנראה כאוכלין טריפות (הגהת מהרא"י וש"ד והגהת מיימוני) וכן נוהגין לכתחילה אבל בדיעבד או שנתערבה באחרות הכל מותר (שם): חלב אשה מותר והוא שפירש תבנית:ביאור הגר"א כגון שחלבתו לתוך כלי תבנית:ביאור הגר"א (או לתוך היד) (ב"י) אבל גדול היונק משדי אשה כיונק שרץ (אפילו חולבת לתוך פיו) (ב"י) והיו תבנית:ביאור הגר"א מכין אותו מכת מרדות (פי' על שמרד בדברי סופרים) ותינוק תבנית:פתחי תשובה יונק תבנית:פתחי תשובה עד סוף ד' שנים תבנית:ביאור הגר"א לבריא וה' לחולה אם לא פירש אבל אם פירש שגמלוהו שלשה ימים תבנית:ביאור הגר"א מעת לעת אחר כ"ד חדש לא יחזירוהו והוא שפירש מתוך בוריו אבל אם לא פירש אלא מתוך חולי שאינו יכול לינק ופירש יכולים להחזירו ואם יש סכנה מחזירים אפילו אחר כמה ימים תבנית:ביאור הגר"א ובתוך כ"ד חדש אפי' פירש מתוך בוריו חדש או יותר מותר לחזור ולינק תבנית:ביאור הגר"א עד סוף כ"ד חדש: הגה ועיין באבן העזר סימן י"ג אם חדש העיבור עולה למנין. תבנית:ביאור הגר"א חלב מצרית כחלב ישראלית תבנית:ביאור הגר"א ומ"מ לא יניקו תינוק מן המצרית אם אפשר בישראלית דחלב עובדת כוכבים מטמטם הלב ומוליד לו טבע רע (ר"נ פא"מ בשם הרשב"א) תבנית:ביאור הגר"א וכן לא תאכל המינקת אפי' ישראלית דברים האסורים (הגהות אשי"רי) וכן התינוק בעצמו כי כל זה מזיק לו בזקנותו: דבש דבורים מותר תבנית:ביאור הגר"א ואף על פי שגופי הדבורים מעורבים בו וכשמפרישים הדבש מהם מחממין ומרתיחין אותן עמהן מותר משום דהוי נותן טעם לפגם: תבנית:ביאור הגר"אדבש צרעין וגיזין (פי' מיני דבורים וצרעין הם) מותר ויש מי שאוסר (רא"ש ורמב"ן): הגה ואין אנו צריכין לחוש לו כי אינו מצוי בינינו כלל (הגהות ש"ד וכן מ"כ ב"י על שמו):

siman 82

סימני עוף טהור. ובו ה' סעיפים:


סימני עוף טהור לא נתפרש מן התורה תבנית:ביאור הגר"א אלא מנה מינים טמאים בלבד ושאר מיני העוף מותרים תבנית:ביאור הגר"א והמינים האסורים כ"ד האמורי' בתורה (ל' רמב"ם פ"א מהמ"א די"ד):

כל מי שהוא בקי באותם מינים ובשמותיהם הרי זה אוכל כל עוף שאינו מהם ואינו צריך בדיקה (שם) ועוף טהור תבנית:פתחי תשובה נאכל במסורת והוא שיהיה דבר פשוט באותו מקום שזה עוף טהור ונאמן צייד לומר עוף זה התיר לי רבי הצייד והוא שיוחזק אותו צייד שהוא בקי במינים הטמאים האמורים בתורה ובשמותיהם. מי שאינו מכירם ואינו יודע שמותיהם בודק בסימנים תבנית:ביאור הגר"א כל עוף תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי שהוא דורס ואוכל בידוע שהוא ממינים הטמאים ואם אינו יודע אם דורס אם לאו אם כשמעמידים אותו על חוט חולק את רגליו שני אצבעותיו לכאן וב' אצבעותיו לכאן או שקולט מן האויר ואוכל בידוע שהוא דורס תבנית:ביאור הגר"א ואם ידוע שאינו דורס תבנית:ביאור הגר"א יש שלשה סימני טהרה אצבע יתירה וזפק תבנית:פתחי תשובה וקורקבנו נקלף ביד לאפוקי אם אינו נקלף אלא בסכין (ל' המחבר) היה חזק ומדובק והניחו בשמש ונתרפה ונקלף ביד הרי זה סימן טהרה תבנית:ביאור הגר"א ואע "פ שיש לו ג' סימנים אלו אין לאכלו לפי שאנו חוששין שמא הוא דורס אלא א"כ יש להם מסורת שמסרו להם אבותיהם שהוא טהור. (ל' הרמב"ם שם די"ח): יש אומרים שכל עוף שחרטומו רחב תבנית:פלתי וכף רגלו רחבה כשל אווז בידוע שאינו דורס ומותר באכילה אם יש לו שלשה סימנים בגופו: הגה ויש אומרים שאין לסמוך אפילו על זה ואין לאכול שום עוף אלא במסורת שקבלו בו שהוא טהור (בארוך כלל נ"ו ובתא"ו נט"ו) וכן נוהגין ואין לשנות: תבנית:ביאור הגר"אמי שהוא ממקום שנוהגין איסור בעוף אחד מפני שאין להם מסורת והלך למקום שיש להם בו מסורת יכול לאכלו במקום שהלך שם ואפילו דעתו לחזור תבנית:פלתי ואם יצא ממקום שיש להם מסורת והלך למקום שאין להם מסורת מותר לאכלו: אם שאר מקומות שאין להם מסורת יכולי' לאכלו על סמוך מקום שיש להם מסורת יש מי שאוסר תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי ויש מי שמתיר ויש לחוש לדברי האוסר:

siman 83

דין סימגי דגים ודגים מלוחים. ובו י' סעיפים:


סימני דגים מפורשים בתורה כל שיש לו סנפיר וקשקשת טהור וסנפיר הוא ששט בו וקשקשת הן הקליפות הקבועות בו: הגה תבנית:ביאור הגר"א ודוקא שהם נקלפים ביד תבנית:פתחי תשובה או בכלי אבל אם אי אפשר לקלפן מעור הדג לא מקרי קשקשת (המ"מ פ"א דמ"א): ואפילו תבנית:ביאור הגר"א אין לו אלא סנפיר אחד וקשקשת אחד מותר ואפילו תבנית:פתחי תשובה אין לו עתה ועתיד לגדלם לאחר זמן או שהיה לו בעודו במים והשירן מיד בעלותו ליבשה מותר (רמב"ם ספ"א מהמ"א ורי"ף ור"ן וה"ה): הגה תבנית:ביאור הגר"א וי"א דאין להתיר בקשקשת אחת רק כשהיא עומדת תחת לחייו או זנבו או סנפירו (הטור והרא"ש לדעת ב"י ור"ן וה"ה בשם רמב"ן) וטוב להחמיר:

יש מיני דגים שקשקשיהם דקים מאד ואינם נכרים ואם כרכוהו בבגד או נתנו אותו בכלי מלא מים ונמצאו קשקשים מותר: תבנית:פלתי כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר ויש שיש לו סנפיר ואין לו קשקשת תבנית:ביאור הגר"א לפיכך מצא חתיכת דג שיש לו קשקשת אין צריך לחזור אחר סנפיר מצא לו סנפיר לא יאכלנו עד שידע שיש לו קשקשת: מצא חתיכות דגים ויש באחת מהן קשקשת אם החתיכות מתאימות כולן מותרות חזקה מדג אחד באו תבנית:ביאור הגר"א ואם אינן מתאימות את שנמצאו בהן קשקשים מותרות והשאר אסורות אפילו כולן מלוחות ביחד: הגה תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי ואם נמצא שם דג שיש לו תבנית:פתחי תשובה ראש רחב ושדרה מותר לאכלו דודאי היה לו קשקשים תבנית:ביאור הגר"א אבל אם הדג שלם ואין אנו רואים בו קשקשים אין לסמוך אראש ושדרה: תבנית:ביאור הגר"אציר דגים טמאים אינו אלא מדרבנן תבנית:ביאור הגר"א לפיכך מותר לקנות מהעובד כוכבים דגים מלוחים טהורים אע"פ שמונחים עם הטמאים בכלי אחד שמא לא נמלחו יחד : הגה תבנית:ביאור הגר"א ויש אוסרים אם מונחין תבנית:פתחי תשובה עם הטמאים בחבית אחת וכן נוהגין שלא לקנותן אפילו אם רואים רק שמונחים עם הטמאים המלוחים בערבוב על השלחן שמוכרין אותם שם (ת"ה סי' קע"ד והגהות ש"ד וש"ד סימן כ' וא"ז וארוך כלל י"ג ומרדכי בשם תוספות הר"ר ישראל) מלבד בהערינ"ג ומרקדי"ש דמתירין בכל ענין דודאי אין נמלחים עם הטמאים משום דאין דרך למלחן עמהם (מרדכי) תבנית:ביאור הגר"א ואפי' בשאר דגים אין להחמיר לפשפש ולבדוק אם יש ביניהם דגים טמאים תבנית:ביאור הגר"א ואם רואה שהדגים הטמאים שרוים במים עם הטהורים אפי' בהערינ"ג יש לאסרו (הגהות ש"ד בשם מהרא"י ור' ירוחם) תבנית:ביאור הגר"א אבל אין חוששין שמא נשרו כל זמן שאין רואים (שם) וכל זה לכתחלה אבל בדיעבד שכבר קנאן יש להתיר בכל ענין משום דציר דגים דרבנן ואמרינן שמא בתחלה לא נמלחו יחד ואין חוששין אח"כ לבליעתן זה מזה (ארוך) ודוקא דלית בהו שמנונית וסתם דגים מלוחים לית בהו שמנונית תבנית:ביאור הגר"א אבל אם אית בהו שמנונית אסור מדאורייתא תבנית:פתחי תשובה וספיקא לחומרא (שם) תבנית:ביאור הגר"א והיכא דהדגים מלוחי' יבשים מותר בכל ענין מאחר דהטמאים ג"כ יבשים (מהרא"י בת"ה) ונהגו להחמיר גם בזה לכתחלה אם מונחים ביניהם (שם): עובד כוכבים שהביא חבית מלאה מציר דגים אם כולכית (פי' הערוך דג טמא וכן פירש"י ואחרים פירשו שהוא דג טהור) אחת שוטטת בו מותר תבנית:ביאור הגר"א שזה סימן שהוא מדגים טהורים ואם לאו אסור תבנית:ביאור הגר"א והני מילי דסגי בכולכית אחת בחבית סתומה אבל אם היתה פתוחה אינה ניתרת בפחות משתים אבל באחת חיישינן שמא מעלמא אתא תבנית:ביאור הגר"א ויש מי שאומר שאם היו חביות רבות וכולן פתוחות וכולכית תבנית:ביאור הגר"א דהיינו דג טהור משוטט באחת מהן כולן מותרות היו סתומות פתח אחת מהן ומצא בה כולכית היא מותרת שניה ומצא בה כולכית כולן מותרות תבנית:ביאור הגר"א ויש מי שאומר דהא דשריא ע"י כולכית הני מילי כשאין בה דג או חתיכה שאין בהם קשקשים אבל אם יש בהם הכל אסור : תבנית:ביאור הגר"א תבנית:נקודת הכסףקרבי דגים תבנית:ביאור הגר"א אינם נקחים אלא מהמומחה תבנית:ביאור הגר"א אא"כ אומר לו תבנית:ביאור הגר"א הישראלי תבנית:ביאור הגר"א (או עובד כוכבים) (ר"ן וכן משמע מרשב"א) המוכרם תבנית:פלתי אני מלחתים והוצאתים מדג טהור אבל אם אמר לו טהורים הם אינו נאמן תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי אא"כ היה אדם שהוחזק בכשרות: תבנית:ביאור הגר"אביצי דגים אם היו שני ראשיהם כדים (פי' עגולים ועבים ככדים) או חדים טמאים תבנית:ביאור הגר"א (וה"ה בקרביים נמי דינא הכי) (טור) א' כד וא' חד שואל לישראל המוכר אם א"ל אני מלחתים והוצאתי' תבנית:פלתי מדג טהור אוכל על פיו ואם א"ל טהורי' הם אינו נאמן תבנית:ביאור הגר"א אא"כ היה אדם שהוחזק בכשרות תבנית:ביאור הגר"א ועכשיו פשט המנהג לקנות ביצי דגים בסתם בין שלימים בין נמוחים ואפילו מן העובד כוכבים ובלבד שיהיו אדומים אבל השחורי' אין אוכלין אותם כלל: תבנית:ביאור הגר"אדג טהור תבנית:פתחי תשובה שנמצא במעי דג טמא תבנית:ביאור הגר"א בין תבנית:פלתי שנמצא דרך בית הרעי בין נמצא דרך בית הבליעה תבנית:ביאור הגר"א בין שיצא לחוץ טהור: תבנית:פלתי דג טמא שנמצא במעי דג טהור אסור (ל' רמב"ם פ"א מהמ"א דין ה'):

siman 84

דין שרצים הנמצאים במים בפירות בקמח ובגבינה. ובו י"ז סעיפים:


שרצים הגדלים במים שבכלים ושבבורות שיחין ומערות תבנית:ביאור הגר"א שאינם נובעים מותרים אע"פ שאין להם סנפיר וקשקשת תבנית:ביאור הגר"א לפיכך שוח' ושותה מהם ואינו חושש לשרצי' שבהם אם יזדמנו לתוך פיו תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי (אבל אסור לשאוב בכלי ולשתות מהם) (אשיר"י פא"ט וארוך כלל מ"ח וכל בו) ואם פירשו ממקום רביתן תבנית:ביאור הגר"א כגון לאחורי הבור או על שפת הכלי מבחוץ אע"פ שחזרו אסורים תבנית:ביאור הגר"א ומסתמא אין לחוש שמא פירשו תבנית:ביאור הגר"א אבל אם לא פירשו אלא על דופן הכלי מבפנים מותרים:

תבנית:ביאור הגר"אהגדלים במים שבחריצין ונעיצים (פי' חריצים ארוכים וקצרים. נעיצים רחבים כגון אותם שעושים לביברי דגים. רש"י) שהם מושכים תבנית:פלתי ואינם נובעים תבנית:פתחי תשובה יש אוסרים ויש מתירים: המסנן מים תבנית:ביאור הגר"א או שאר משקים והיו בו תולעים או יבחושין או יתושים אף על פי שחזרו לתוכו אסורים שכבר פירשו לפיכך משקה תבנית:ביאור הגר"א שדרך ליגדל בו תולעים וכיוצא בהן תבנית:ביאור הגר"א אין לסננו בקסמים וקשים בלילה שמא יחזרו ויפלו לתוך הכלי ויבא לשתותן: הגה תבנית:ביאור הגר"א אבל מותר לסננן דרך בגד או מסננת שהרי לא יוכלו ליפול דרך שם אל תוך המשקה תבנית:ביאור הגר"א וכן מותר לערות המשקים מכלי אל כלי הואיל והם תמיד עם המשקים היינו רביתייהו (בית יוסף): תולעים הגדלים בפירות בתלוש מותרים שלא אסרה תורה אלא שרץ השורץ על הארץ במה דברים אמורים שלא פירשו מן הפרי אבל פירשו מן הפרי אפילו לא הגיע לארץ אלא שמת באויר קודם שהגיע לארץ ואפילו לא פירש כולו מהפרי אלא מקצתו או שלא פירש אלא על גבי הפרי או על הגרעין שבתוכו או שפירש מפרי לפרי אסור תבנית:פלתי ויש אוסרים אפילו מת בתוך הפרי ופירש אח"כ. כל זמן שנמצא בתוך הפרי אפילו חורו נקוב לחוץ לא חיישינן שמא פירש וחזר תבנית:ביאור הגר"א (ויש אוסרים אם חורו נקוב לחוץ) (מרדכי פא"ט וש"ד בשם ראב"ן ור' אבי"ה בשם ר' יואל הובא בת"ה סי' קע"א) (והכי נהוג) (ת"ה שם ובהגהות ש"ד): תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי תולעים הנמצאים בקמח וכיוצא בו אסורים תבנית:פתחי תשובה שמא פירשו ושרצו תבנית:פתחי תשובה על הארץ וחזרו (תשובת הרא"ש כלל כ' סימן ג'): הגה והוא הדין במלח או שאר דברים שאינו משקה (תשובת הרא"ש כלל כ' והגהות ש"ד בשם מהר"ם וע"פ עיין ב"י ועיין ס"ק ל"ג) תבנית:ביאור הגר"א ואסור למכרו לעובד כוכבים שמא יחזור וימכרנו תבנית:פתחי תשובה לישראל (שם וכ"כ ב"י מקבלה מהרי"ב ממהרי"ש): תבנית:ביאור הגר"אתולעים הגדלים בפירות בעודם במחובר חשוב כשורץ על הארץ ואסור אע"פ שלא פירש תבנית:ביאור הגר"א והוא שריחש אבל תולעים הנמצאים בפולין ואפונים תחת הקליפה והקליפה משחרת עליהם מבחוץ וכשמסירים הקליפה מוצאים היבחושים תחתיהם מותרים לפי שהם מונחים במקום צר תבנית:פלתי ולא קרינן בהו השורץ על הארץ כל זמן שלא ריחשו תבנית:ביאור הגר"א אבל הנמצאים בשרביטים אסורים שיש להם מקום לרחוש: הגה תבנית:ביאור הגר"א תולעים הגדלים בכמיהין ופטריות דינן כמו בשאר פירות ולא אמרינן דלא חשיבי מחובר לקרקע הואיל ואין מברכין עליהם פרי האדמה (ד"ע ולאפוקי או"ה) תבנית:ביאור הגר"א ופעמים נמצא בפרי כמין נקודה שחורה והוא מקום תבנית:ביאור הגר"א שמתחיל התולעת להתרקם וצריך ליטלו משם בעומק דאסור כמו התולעת עצמו (תשובת הרשב"א סימן ער"ה): תבנית:ביאור הגר"אתבנית:פלתי פרי שהתליע ואין ידוע אם במחובר אם בתלוש אסור: תבנית:ביאור הגר"א כל מיני פירות שדרכן להתליע כשהם תבנית:פתחי תשובה מחוברים לא יאכל עד שיבדוק הפרי מתוכן שמא יש בו תולעת תבנית:ביאור הגר"א ואם שהה הפרי אחר שנעקר י"ב חדש אוכל בלא בדיקה שכל בריה שאין בה עצם אינו מתקיים י"ב חדש תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי ומכל מקום צריך לבדקן להשליך התולעים הנמצאים ביניהם תבנית:ביאור הגר"א בחוץ תבנית:ביאור הגר"א או על גבי הפרי ואף לאחר שישליך הנמצאים בחוץ יש לחוש שמא כשיתנם במים בתוך הקדירה יצאו לחוץ תבנית:ביאור הגר"א וירחשו (תרגום השרץ השורץ רחשא דרחיש) במים תבנית:ביאור הגר"א או בדופני הקדרה או על גבי הפרי הלכך הבא לבשל לאחר י"ב חדש פירות שהתליעו יתנם לתוך מים צוננים תבנית:ביאור הגר"א המתולעים והמנוקבים יעלו למעלה ואחר כך יתנם בקדרת מים רותחים שאם נשאר בו תולעת ימות מיד. תבנית:ביאור הגר"א (ולא מהני בהם אם בדק הרוב אלא צריך לבדוק כולם דהוי מיעוט דשכיח) (רשב"א בת"ה ובתשובה סימן רע"ד): תבנית:ביאור הגר"אעבר ובישל תוך י"ב חדש בלא בדיקה אם יכול לבדוק בודק תבנית:פתחי תשובה ואם לאו מותר ואם נמצאו קצת בקדרה משליכם ואוכל השאר תבנית:ביאור הגר"א (כי אין לך פרי שאין בו ס' נגד טעם התולעת שבתוכו) (תשובת הרא"ש בשם מהר"ם) ויש תבנית:ביאור הגר"א מי שאומר דהני מילי שלא נמצאו אלא א' או ב' אבל ג' או ד' הכל אסור: הגה תבנית:ביאור הגר"א ודוקא מאכל דאי אפשר לסננו ולהסיר מהם התולעים ומאחר תבנית:פתחי תשובה שהוחזק בתולעים כולו אסור אבל אם אפשר לסננו מעביר משם התולעים הנמצאים שם והשאר מותר (רשב"א סימן ק"נ) ועיין לקמן סוף סימן ק': תבנית:ביאור הגר"אירקות מבושלים שנמצאו בהם תולעים הרוטב מותר על ידי סינון (פירוש שמעבירין במסננת) אבל ירקות עצמם אם מצא בהם ג' פעמים יש לחוש שמא יש ואינם ניכרות: אשה שנמצא אחר בדיקתה שרץ הנראה לעינים כגון חומט אסור לאכול מבדיקתה אבל אם לא נמצאו אלא תולעים המתליעים בתוך העלים שאינם נראים אלא לאחר שליקתן מותר לאכול מבדיקתה: תבנית:ביאור הגר"אמרקחת תבנית:פתחי תשובה שנפלו לתוכו נמלים ועברו עליהם י"ב חדש תבנית:פתחי תשובה יש להסתפק בהם מפני תבנית:ביאור הגר"א שהדבש דרכו להעמיד הדברים הנטמנים בתוכו: תבנית:ביאור הגר"אדבש שנפלו בו נמלים תבנית:פתחי תשובה יחממנו עד שיהא ניתך ויסננו: תבנית:ביאור הגר"אחטים מתולעים תבנית:פתחי תשובה מותר לטחנן והוא שירקד הקמח לאור היום (וכל תולעת שיראה שם יזרקנו והשאר מותר) (ת"ה סימן קנ"ה): תבנית:ביאור הגר"אמיני עופות הגדילים באילן ותלוים באילן בחרטומיהן אסורים משום שרץ השורץ על הארץ: כל תולעים הנמצאים בבהמה בין שהם בין עור לבשר בין שהם במעיה אסורים והנמצאים תבנית:ביאור הגר"א בדגים במעיהם אסורים בין עור לבשר או בתוך הבשר מותרים תבנית:ביאור הגר"א (ואפילו פירשו קצת וחזרו מותרין כי כן רביתייהו לפרוש קצת ולחזור) (הגה' שערי דורא) תבנית:ביאור הגר"א והא דאסרינן דוקא דמחיים אבל הגדלים בבשר אחר שחיטה או בדגים וגבינה מותרים כל זמן שלא פירשו הלכך תולעים הנמצאים בקערה שנפלו מן הבשר מותרים תבנית:ביאור הגר"א לדעת המתירים והוא שפירש מת ולא חיישינן שמא פירשו מחיים חוץ לחתיכה דמסתמא אותם שפירשו מחיים נפלו כשהדיחו הבשר ויש מי שאוסר התולעים המתהוים לאחר שחיטה מכל דבר הטעון שחיטה: הגה ונהגו להקל כסברא הראשונה (ע"פ מרדכי דפרק אלו טרפות) עוד תבנית:ביאור הגר"א נוהגים בתולעים של גבינה לאכלן אע"פ שקופצין הנה והנה תבנית:פתחי תשובה על הגבינה אבל אם פירשו לגמרי אוסרין אותן (מהרא"י ובארוך כמ"א דין י') מיהו אם נתערבו בשאר מאכל ולא יכולין להסירן משם אין אוסרין המאכל תבנית:פלתי כי תבנית:ביאור הגר"א יש מתירין אותם בכל ענין (או"ה שם) וטוב להחמיר במקום שאין הפ"מ (עד"מ): תבנית:ביאור הגר"א שרץ שרוף מותר לאכלו תבנית:פתחי תשובה משום רפואה דעפרא בעלמא הוא:

siman 85

סימני חגבים. ובו ג' סעיפים:


סימני חגבים כל שיש לו ד' רגלים וד' כנפים וכנפיו חופין את רוב אורך גופו ורוב היקפו ויש לו שני כרעים לנתר (פי' לקפץ ולהעתיק ממקום למקום) בהם ואפילו אין לו עכשיו ועתיד לגדלם לאחר זמן תבנית:ביאור הגר"א ואע"פ שיש בו כל הסימנים הללו אינו מותר אלא אם כן שמו חגב או שיש להם מסורת ששמו חגב:

תבנית:ביאור הגר"אחגבים אינם טעונים שחיטה: ציר חגבים טמאים מותר :

siman 86

סימני ביצים ודיניהם. ובו י' סעיפים:


סימני ביצים להכיר שהם מעוף טהור אם שני ראשיה כדין או חדין או שהיה חלמון מבחוץ וחלבון מבפנים בידוע שהוא ביצת עוף טמא תבנית:פלתי ואפילו אם יאמר המוכר שהם מעוף טהור אין סומכין עליו ואם ראשו אחד כד ועגול וראשו השני חד ועגול וחלבון מבחוץ וחלמון מבפנים אפשר שהיא ביצת עוף טמא ואפשר שהיא ביצת עוף טהור תבנית:פלתי לפיכך שואל לצייד ישראל (או עובד כוכבים) (טור וב"י בשם ה"ה וכ"כ בשם הר"י ן' חביב) המוכר אם אמר ליה של עוף פלוני הוא ואנו מכירים שאותו עוף טהור הוא סומך עליו ואם אמר של עוף טהור ולא אמר שמו אינו סומך עליו לפיכך אין לוקחין ביצים מן העובדי כוכבים אלא א"כ היה מכיר אותם ויש לו בהם טביעות עין שהם ביצי עוף פלוני טהור ואין חוששין להם שמא הם ביצי טריפה או נבילה:

עכשיו נוהגים ליקח ביצים בסתם מכל אדם לפי שאין ביצי עוף טמא מצוי בינינו: הגה ודוקא בביצים השכיחים דהיינו ביצת תרנגולים או אווזות וכיוצא בהן אבל אין לוקחין ביצים מעופות שאינם שכיחים יותר מעופות טמאים תבנית:פלתי עד שיראה בסימנים כמו שנתבאר (ארוך כלל מ"ב): תבנית:פתחי תשובהתבנית:פלתי ביצת נבילה וטריפה אפילו נגמרה שכיוצא בה נמכרת בשוק אסורה תבנית:ביאור הגר"א ואפי' תבנית:פלתי נתערבה באלף כולן אסורות תבנית:ביאור הגר"א אבל ספק אם היא ביצת נבילה או אם היא ביצת שחוטה מותרת אפילו בלא תערובות אבל ספק אם היא ביצת טריפה או ביצת שחוטה אסורה: הגה ואם נשחטה התרנגולת תבנית:פתחי תשובה ונמצאת טריפה דין ביצים כדין חלב שנחלב מבהמה (ב"י) ועיין לעיל סימן פ"א: הכה תרנגולת על זנבה והפילה ביצתה קודם שנגמרה מותרת ואין כאן משום אבר מן החי תבנית:ביאור הגר"א והוא שאינה מעורה בגידין: תבנית:ביאור הגר"אביצת עוף טמא שנתבשלה עם אחרות תבנית:פלתי אם היא בקליפתה אינה אוסרת תבנית:ביאור הגר"א ואם היא קלופה אוסרת (ואם היא נקובה דינה כקלופה) (ארוך כלל מ"ב והג"ה ש"ד) תבנית:פלתי וצריך ס"א ביצים של היתר כנגדה לבטלה תבנית:ביאור הגר"א (ואפילו אינה שלימה רק טרופה) (בארוך וב"י בשם הרשב"א) ואם נתבשלה בתבשיל של היתר אין צריך אלא ששים מן התבשיל לבטלה תבנית:ביאור הגר"א וביצה שיש בה אפרוח תבנית:ביאור הגר"א או דם אוסרת המתבשל עמה אפילו אם אינה קלופה: הגה תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פתחי תשובה וקליפות האיסור מצטרפים גם עם ההיתר לבטל האיסור וכ"ש קליפות ההיתר (תא"ו נט"ו וירושלמי וש"ס עיין ס"ק י"ד) וע"ל סימן צ"ט: תבנית:ביאור הגר"אביצת טריפה ונבילה דינה כדין ביצת עוף טמא דכל שאינה קלופה ונתבשלה עם אחרות אינה אוסרת דמיא דביעי בעלמא היא: הגה תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי וי"א דכל ביצים דינם שוה ואוסרים אפילו אינם קלופים (טור בשם בה"ת ורוב הפוסקים) וכן יש לנהוג במקום שאין הפסד מרובה אבל בהפסד מרובה יש לסמוך אמקילין: אפרוח שנולד מביצת נבילה וטריפה מותר: הגה תבנית:ביאור הגר"א ויש אומרים דלא נהיגין כן (בארוך) תבנית:פתחי תשובה ולכתחלה יזהר: ביצת עוף טמא שהתחיל העוף להתרקם בה היו לוקים עליה משו' שרץ העוף תבנית:ביאור הגר"א וביצת עוף טהור שהתחיל העוף להתרקם בה ואכלה היו מכין אותו מכת מרדות: טריפה אינה יולדת לפיכך עוף שהוא ספק טריפה והטיל ביצים משהין אותו עד שיטיל כל ביציו שטוען כבר תבנית:פלתי אם יטעון פעם אחרת כשרה ונדע זה כששהתה בין סוף לידה לתחלת לידה כ"א יום תבנית:פתחי תשובה שלמים כי כן זמן עיבורה והוא הדין לתרנגולת שלא ילדה מעולם שנולד בה ספק טרפות שאם ילדה אחר כ"א יום מזמן שנולד בה ספק טרפות היא והביצים מותרים (אורחת חיים מביאו ב"י בס"ס נ"ז): אין מוכרין תבנית:פתחי תשובה ביצת נבילה וטריפה לעובד כוכבים שמא יחזור וימכרנה לישראל תבנית:פלתי כיצד יעשה יטרפנה תבנית:פתחי תשובה בקערה וימכרנה לעובד כוכבים שאז ודאי לא יקנה אותה ישראל ממנו במה דברים אמורים שרואים אותה טרופה בידו שיש לחוש שישראל מכרה לו מפני שהיא טריפה אבל מותר לקנות ממנו פת שנילוש בביצים במקום שנוהגין לאכול פת של עובד כוכבים כיון שאין רואים אותה טרופה בידו: הגה ויש אומרים דעכשיו דאין נזהרין מפת של עובדי כוכבים אין למכור לעובד כוכבים ביצה אסורה אפילו טרופה דחיישינן שמא יערבנה עם פת וימכרנה לישראל (ארוך כלל מ"ב ומ"ד בשם סמ"ק) והכי נהוג במקום דנוהגין לעשות הפת עם ביצים ונוהגין בו היתר לקנותו אבל בשאר מקומות אין לחוש:

siman 87

באיזו בשר נוהג דין בשר בחלב והיאך נקרא בשול. ובו י"א סעיפים:


תבנית:פלתי כתוב בתורה לא תבשל גדי בחלב אמו ג' פעמים תבנית:פלתי אחד לאיסור בישול ואחד תבנית:פתחי תשובה לאיסור אכילה ואחד תבנית:פתחי תשובה לאיסור הנאה והוציא אכילה בלשון בישול לומר תבנית:ביאור הגר"א שאינו אסור מן התורה אלא תבנית:פתחי תשובה דרך בישול תבנית:ביאור הגר"א אבל מדרבנן אסור בכל ענין תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי (כל בשר בחלב שאינו אסור מן התורה מותר תבנית:פתחי תשובה תבנית:פלתי בהנאה (טור וארוך כלל ל') .

גדי לאו דוקא דהוא הדין שור שה ועז תבנית:ביאור הגר"א ולא שנא בחלב אם לא שנא בחלב אחרת אלא שדבר הכתוב בהווה: אינו נוהג אלא תבנית:פתחי תשובה בבשר בהמה טהורה בחלב בהמה טהורה אבל בשר טהורה בחלב טמאה או בשר תבנית:פתחי תשובה טמאה בחלב טהורה תבנית:פלתי מותרי' בבישול ובהנאה תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פתחי תשובה תבנית:פלתי ובשר חיה ועוף אפילו בחלב טהורה תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פתחי תשובה מותר בבישול ובהנאה ואף באכילה אינו אסור אלא תבנית:ביאור הגר"א מדרבנן אבל דגים וחגבים אין בהם תבנית:פתחי תשובה איסור אפילו מדרבנן: הגה תבנית:ביאור הגר"א ונהגו לעשות תבנית:פתחי תשובה חלב משקדים תבנית:פלתי ומניחים בה בשר עוף הואיל ואינו רק מדרבנן אבל בשר בהמה יש להניח אצל החלב שקדים משום מראית העין כמו שנתבאר לעיל סי' ס"ו לענין דם (ד"ע): תבנית:ביאור הגר"אאסור לבשל בחלב אשה מפני מראית העין ואם נפל לתוך התבשיל בטל ואין צריך שיעור: הגה ונראה לפי זה תבנית:פלתי דכל שכן דאסור לבשל לכתחלה בחלב טמאה או בשר טמא בחלב טהור (ד"ע) תבנית:ביאור הגר"א ודוקא בשר בהמה אבל בעוף דרבנן אין לחוש: תבנית:פלתיביצים הנמצאים בעופות אם הם גמורות דהיינו שיש להם חלבון וחלמון תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי אע"פ שהיא מעורה בגידים הרי זה גמורה ומותר לאכלה בחלב תבנית:פתחי תשובה תבנית:פלתי אבל אם אין לה אלא חלמון אסור תבנית:פתחי תשובה לבשלם בחלב תבנית:ביאור הגר"א אבל אם אכלם בפני עצמם מותר לאכול אחריהם גבינה או חלב: תבנית:ביאור הגר"אתבנית:פלתי המעושן תבנית:ביאור הגר"א והמבושל בחמי טבריה תבנית:פתחי תשובה אין לוקין עליו וכן המבשל בשר במי חלב תבנית:פתחי תשובה תבנית:ביאור הגר"א או בחלב מתה או בחלב זכר או שבישל תבנית:ביאור הגר"א דם בחלב פטור ואין לוקין על אכילתו משום בשר בחלב: הגה תבנית:ביאור הגר"א וחלב זכר לא מיקרי חלב כלל ואם נפל לתוך קדירה של בשר אינו אוסר תבנית:ביאור הגר"א אבל חלב מתה תבנית:ביאור הגר"א ומי חלב אוסרים המאכל כמו חלב עצמה ואפילו בבישול יש לאסור לכתחלה (כן משמע בארוך כלל ל"א) תבנית:פלתי י"א דאסור לחתות האש תחת קדירה של עובד כוכבים לפי שהם מבשלים בהם פעמים חלב פעמים בשר והמחתה תחת קדירה שלהם בא לידי בישול בשר בחלב (הגהת מרדכי פ' כל הצלמים) עוד כתבו דאין לערב מים שהדיחו בהם כלי בשר עם מים שהדיחו בהם כלי חלב וליתן לפני בהמה תבנית:פלתי דאסורים בהנאה (מהרי"ו) עוד כתבו דהכלי שעושין בו מים לחפיפת הראש תבנית:פלתי אין לשמש בו דעושין אותה מאפר שעל הכירה ורגילות הוא להתערב שם בשר וחלב (מהרי"ל) ולכן יש לאסור גם כן להשתמש מן הקדרות של התנורים שבבית החורף משום דנתזים עליהם לפעמים בשר וחלב מן הקדרות שמבשלים בתנורים (מהרי"ו) ובדיעבד אין לחוש בכל זה ואף לכתחלה אין בזה אלא חומרות בעלמא והמיקל לא הפסיד: המבשל שליל בחלב חייב וכן האוכלו אבל המבשל שליא תבנית:ביאור הגר"א או עור תבנית:ביאור הגר"א וגידים ועצמות ועיקרי קרנים וטלפים הרכים תבנית:פתחי תשובה פטור וכן האוכלם פטור: יש מי שאומר תבנית:פלתי דנסיובי דחלבא (פי' חלב המתמצת מקפאון הגבינה) אינם בכלל מי חלב ואסור מן התורה אלא מי חלב היינו אחר שעושים הגבינה מבשלים הנסיובי והאוכל צף מלמעלה ולא נשאר בו אלא מים בעלמא זהו הנקרא מי חלב: חלב הנמצא בקיבה אינו חלב ומותר לבשל בו בשר אפילו בצלול שבה (טור בשם רי"ף ורמב"ם) ויש מי שאוסר (תוס' ורא"ש ור"ת ורשב"א ור"ן) (וכן נוהגין): חלב הנמצא בקיבה תבנית:ביאור הגר"א (לכתחלה אין להניחו בקיבה עד שיצטנן החלב בתוך הקיבה (ארוך כלל י"ח בשם רבי שמחה והג"ה אשיר"י) תבנית:ביאור הגר"א אבל בדיעבד אין לחוש עד) שנמלח תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פתחי תשובה בקיבתה תבנית:ביאור הגר"א או שעמד בו יום אחד (ואז) אסור להעמיד בו: הגה ואם העמיד בו תבנית:ביאור הגר"א אם הוא הצלול אוסר כל הגבינות תבנית:פתחי תשובה עד תבנית:פלתי שיהא ס' בחלב שהעמיד נגד הקיבה האסורה ואם היה ס' בחלב הכל מותר תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי ואם היה הקיבה תבנית:פתחי תשובה קרושה אינה אוסרת כלום אפי' לא היה ס' בחלב נגד הקיבה (לדעת ר"ת) תבנית:ביאור הגר"א ואם היה הקיבה צלול מתחילה תבנית:פלתי ונקרש יש לו דין צלול (בית יוסף בשם רשב"א ובשם הפוסקים) ויש מקילין בזה (ש"ד ובית יוסף בשם המרדכי) ובמקום הפסד יש להקל תבנית:ביאור הגר"א עור הקיבה לפעמים מולחים אותו ומייבשין אותו ונעשה כעץ וממלאים אותו חלב תבנית:פתחי תשובה מותר דמאחר תבנית:פתחי תשובה שנתייבש הוי תבנית:פתחי תשובה כעץ בעלמא ואין בו לחלוחית בשר (ב"י בשם שבולי לקט): אם העמיד גבינה בעור קיבת כשרה יש בה טעם בשר אסורה ואם לאו מותרת תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי אבל המעמיד בעור קיבת נבילה וטריפה ובהמה טמאה אוסר בכל שהוא: הגה משום דדבר האסור בעצמו ומעמיד אפילו באלף לא בטיל (כ"כ ב"י לדעת הרשב"א ור"ן) תבנית:ביאור הגר"א ודוקא שלא היה שם מעמיד אחר רק האסור אבל אם היה שם ג"כ מעמיד היתר תבנית:פלתי הוי זה וזה גורם ומותר אם איכא ס' נגד האסור (ממשמעות המרדכי) .

siman 88

שלא להעלות בשר על השלחן שאוכלין גבינה. ובו ב' סעיפים:


אפילו בשר חיה ועוף אסור להעלותו תבנית:פתחי תשובה על שלחן שאוכל עליו גבינה תבנית:פלתי שלא יבא לאכלם יחד אבל בשלחן שסודר עליו התבשיל מותר ליתן זה בצד זה:

הא דאסור להעלותו על השלחן דוקא בשני בני אדם תבנית:פתחי תשובה המכירים זה את זה תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי אפילו הם תבנית:פתחי תשובה מקפידים זה על זה אבל אכסנאים שאין מכירין זה את זה מותר ואפי' המכירים תבנית:ביאור הגר"א אם עשו שום תבנית:פתחי תשובה היכר כגון שכל אחד אוכל על מפה שלו או אפילו אוכלים על מפה אחת ונותנים ביניהם פת להיכירא מותר: הגה ודוקא שאין אוכלין מן הפת המונח ביניהם להיכר אבל אם אוכלין ממנו לא הוי היכר דבלאו הכי הפת שאוכלין ממנו מונח על השלחן (ארוך והגהות אשיר"י) אבל אם נתנו ביניהם כלי ששותין ממנו ובלאו הכי אין דרכו להיות על השלחן הוי היכר אעפ"י ששותין מן הכלי (ב"י בא"ח סי' קע"ג) וכל שכן אם נתנו שם מנורה או שאר דברים שעל השלחן דהוי היכר תבנית:ביאור הגר"א ויהיו זהירים שלא לשתות מכלי אחד משום שהמאכל נדבק בכלי (הג"ה אשיר"י ואו"ה) וכל שכן שלא יאכלו מפת אחד וכן נוהגין ליחד כלי של מלח לכל אחד בפני עצמו כי לפעמים טובלים במלח ונשארו שיורי מאכל במלח:

siman 89

שלא לאכול גבינה אחר בשר. ובו ד' סעיפים:


אכל בשר תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי אפילו של חיה ועוף לא יאכל גבינה אחריו תבנית:ביאור הגר"א עד שישהה תבנית:פתחי תשובה שש שעות תבנית:ביאור הגר"א ואפילו אם שהה כשיעור תבנית:פלתי אם יש בשר בין השינים צריך להסירו והלועס לתינוק צריך להמתין: הגה תבנית:ביאור הגר"א ואם מצא אחר כך בשר שבין השינים ומסירו צריך להדיח פיו קודם שיאכל גבינה (הר"ן פכ"ה) תבנית:ביאור הגר"א ויש אומרים דאין צריכין להמתין שש שעות רק מיד אם סלק ובירך ברכת המזון מותר על ידי קנוח והדחה (תוס' ומרדכי פכ"ה והגהות אשיר"י והג"ה מיימוני פ"ט דמ"א וראבי"ה) תבנית:ביאור הגר"א והמנהג הפשוט במדינות אלו להמתין תבנית:פלתי אחר אכילת הבשר שעה אחת ואוכלין אחר כך גבינה מיהו צריכים לברך גם כן ברכת המזון אחר הבשר (ע"פ הארוך והגהות ש"ד) דאז הוי כסעודה אחרת דמותר לאכול לדברי המקילין אבל בלא ברכת המזון לא מהני המתנת שעה ואין חילוק אם המתין השעה קודם ברכת המזון או אחר כך (ד"ע ממהרא"י ולאפוקי או"ה) תבנית:ביאור הגר"א ואם מצא בשר בין שיניו אחר השעה צריך לנקרו ולהסירו (ד"ע ממשמעות הר"ן הנ"ל) תבנית:ביאור הגר"א ויש אומרים דאין לברך ברכת המזון על מנת לאכול גבינה (ארוך בשם מהר"ח) תבנית:פלתי אבל תבנית:פתחי תשובה אין נזהרין בזה ויש מדקדקים להמתין תבנית:פתחי תשובה שש שעות אחר אכילת בשר לגבינה וכן נכון לעשות:

אכל גבינה מותר לאכול אחריו בשר מיד ובלבד תבנית:פתחי תשובה שיעיין ידיו שלא יהא שום דבר מהגבינה נדבק בהם ואם הוא בלילה שאינו יכול לעיין אותם היטב צריך לרחצם תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי וצריך לקנח פיו ולהדיחו והקינוח הוא תבנית:פתחי תשובה שילעוס פת ויקנח בו פיו יפה וכן בכל דבר שירצה חוץ מקימחא תבנית:פתחי תשובה ותמרי וירקא לפי שהם נדבקים בחניכין (פי' מקום למעלה מבית הבליעה קרוב לשינים) ואין מקנחים יפה תבנית:ביאור הגר"א ואחר כך ידיח פיו במים או ביין במה דברים אמורים בבשר בהמה וחיה אבל אם בא לאכול בשר עוף אחר גבינה אינו צריך לא קינוח ולא נטילה: הגה תבנית:ביאור הגר"א ויש מחמירין אפילו בבשר אחר גבינה (מרדכי בשם מהר"ם וב"י בא"ח סי' קע"ג) וכן נוהגין שכל שהגבינה קשה אין אוכלין אחריה אפילו בשר עוף כמו בגבינה אחר בשר (וכן הוא בזוהר) ויש מקילין ואין למחות רק שיעשו קנוח והדחה ונטילת ידים מיהו טוב להחמיר: תבנית:ביאור הגר"אאכל תבשיל של בשר מותר לאכול אחריו תבשיל של גבינה והנטילה ביניהם אינה אלא רשות תבנית:ביאור הגר"א (ויש מצריכים נטילה) (שערים והגהות ש"ד) אבל אם בא לאכול הגבינה עצמה אחר תבשיל של בשר או הבשר עצמו אחר תבשיל של גבינה חובה ליטול ידיו: הגה תבנית:ביאור הגר"א ושומן של בשר דינו כבשר עצמו (רשב"א סימן ש"י ומרדכי והגהת ש"ד) תבנית:ביאור הגר"א ונהגו עכשיו להחמיר שלא לאכול גבינה אחר תבשיל בשר כמו אחר בשר עצמו ואין לשנות ולפרוץ גדר (ארוך וב"י) מיהו אם אין בשר בתבשיל רק שנתבשל תבנית:פתחי תשובה בקדירה של בשר מותר לאכול אחריו גבינה (שם) ואין בו מנהג להחמיר וכן נוהגין לאכול בשר אחר תבשיל שיש בו גבינה או חלב תבנית:ביאור הגר"א מיהו יש ליטול ידיו ביניהם ואפי' לא יאכל בשר ממש רק תבשיל של בשר אחר תבשיל של גבינה אם נגע בהן בידיו (בשערים והג"ה שערי דורא) תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי שמש המשמש בסעודה ונוגע באוכלין אינו צריך נטילה דלא הצריכו נטילה רק לאוכלים (ב"י בשם רש"י): תבנית:ביאור הגר"אמי שאכל גבינה ורוצה לאכול בשר צריך לבער מעל השלחן שיורי פת שאכלו עם הגבינה תבנית:ביאור הגר"א ואסור לאכול גבינה תבנית:פתחי תשובה על מפה שאכלו בה בשר (וכן להפך אסור) (כן משמע בארוך) וכל תבנית:ביאור הגר"א שכן שאסור לחתוך גבינה אפי' צוננת בסכין שרגילין לחתוך בשר ולא עוד אלא אפילו הפת שאוכלים עם הגבינה אסור לחתוך בסכין שחותכין בה בשר: הגה וכן להפך נמי אסור תבנית:ביאור הגר"א מיהו על ידי נעיצה בקרקע קשה שרי (ב"י בשם א"ח וכל בו) אבל כבר נהגו כל ישראל להיות להם שני סכינים ולרשום אחד מהם שיהא לו היכר ונהגו לרשום של חלב ואין לשנות מנהג של ישראל:

siman 90

דיני כחל. ובו ה' סעיפים:


תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי הכחל (פי' הדד של הבהמה) אסור מדברי סופרים שאין בשר שנתבשל בחלב שחוטה אסור מן התורה תבנית:ביאור הגר"א לפיכך אם קרעו ומירק החלב שבו מותר לצלותו ולאוכלו תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי ואם קרעו שתי וערב וטחו בכותל עד שלא נשאר בו לחלוחית חלב מותר לבשלו עם הבשר תבנית:ביאור הגר"א וכחל שלא קרעו תבנית:ביאור הגר"א בין של קטנה שלא הניקה בין של גדולה אסור לבשלו תבנית:ביאור הגר"א ואם עבר ובשלו בפני עצמו (וכ"ש אם צלאו) מותר לאכלו תבנית:ביאור הגר"א ואם בשלו עם בשר אחר משערין אותו בששים וכחל מן המנין כיצד אם היה הכל תבנית:פלתי עם הכחל כמו ששים בכחל תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי הכחל אסור והשאר מותר ואם היה בפחות מששים הכל אסור תבנית:ביאור הגר"א בין כך ובין כך אם נפל לקדירה אחרת אוסר אותה ומשערין בו בס' כבראשונה תבנית:ביאור הגר"א שהכחל עצמו שנתבשל נעשה כחתיכה האסורה תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי ואין משערין בו אלא כמות שהוא בעת שנתבשל לא כמו שהיה בשעה שנפל: הגה תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי ויש אומרים דאם נפל תחילה תבנית:פתחי תשובה לקדירה שאין בה ס' ונאסר הכחל אם נפל אחר כך לקדירה אחרת אין הכחל מצטרף לס' (טור בשם הרשב"א וד"ע לר"ן דלא כב"י לר"ן) וכן עיקר:

תבנית:ביאור הגר"אנהגו שלא לבשלו עם בשר כלל ולבשלו בלא בשר בטיגון או בפשטיד"א מצריכין קריעה שתי וערב וטיחה בכותל ולצלי קריעה שתי וערב הגה תבנית:ביאור הגר"א ואם עבר ובשלו אם קרעו שתי וערב וטחו בכותל יש להתיר בדיעבד (סה"ת והמרדכי והג"ה מיימוני והטור וע"פ עת"ח) במקום הפסד מרובה אבל בלאו הכי אין להתיר תבנית:ביאור הגר"א ומה שנהגו לקורעו תבנית:פתחי תשובה ולחתכו כמה פעמים שתי וערב על פני כולו עדיף ומהני יותר מטיח' בכותל (ת"ה סי' קפ"ב) תבנית:ביאור הגר"א ולצלי נוהגין לכתחלה לקורעו שתי וערב וטיחה בכותל (ארוך כלל י"ח) תבנית:ביאור הגר"א מיהו אם עבר וצלאו אפי' בלא קריעה שרי אם נצלה לחוד בלא בשר עמו (הג"ה מיימוני וש"ד והטור וע"פ) תבנית:ביאור הגר"א ואם נצלה עם בשר עמו אם נקרע שתי וערב וטחו בכותל שניהם מותרים ואם לאו העליון מותר והתחתון אסור (בית יוסף בשם תוס' והרא"ש ומרדכי וארוך) תבנית:ביאור הגר"א ואין לאסור שניהם שמא נתהפך השפוד דבדיעבד לא מחזקינן איסורא (או"ה) אבל לכתחלה אין לצלותו עם בשר כלל תבנית:ביאור הגר"א ולקדירה בלא בשר נוהגין בו איסור לכתחלה (רש"י והפוסקים) תבנית:ביאור הגר"א וה"ה לטגן אפי' בלא בשר (בית יוסף) תבנית:ביאור הגר"א ואפי' נתייבש הכחל (או"ה) תבנית:ביאור הגר"א ואם עבר ובשלו בקדירה לבדו בדיעבד מותר אם נקרע שתי וערב וטחו בכותל (רש"י וראב"ן וש"ד ומרדכי וע"פ) תבנית:ביאור הגר"א מיהו אם נתייבשה דהיינו לאחר שלשים יום אם עבר ובשלו אפילו עם בשר מותר בדיעבד (ש"ד והג"ה והר' יחיאל) ולעשות פשטיד"א מן הכחל בלא בשר נהגו בו היתר אם אין אופין הפשטיד"א במחבת תבנית:ביאור הגר"א אבל במחבת דינו כמו בשול בקדירה (מהרא"י בהג"ה וארוך כלל י"ח) ויש פרושים המחמירים בכל פשטיד"א אם לא נתייבש הכחל תחילה. יש מחמירין שלא לאפות פשטיד"א כחל עם של בשר בתנור קטן רק יש להניח אחד בפי התנור (ת"ה סימן קפ"ב) וטוב ליזהר לכתחלה אף כי אינו אלא חומרא בעלמא (ב"י וארוך): תבנית:ביאור הגר"אמותר לחתוך כחל רותח בסכין שחתכו בו בשר תבנית:ביאור הגר"א (וכל שכן כחל חי אע"פ שהיא מלאה חלב) (תא"ו ני"א) וכן מותר לחתוך בשר בסכין שחתכו בו כחל וכן הדין לאכול זה בכלי שאכלו בו זה: הגה וה"ה לצלות זה בשפוד שצלו בו זה והוא הדין דמותר להניחו בקערה עם בשר צלי אפילו שניהם חמים תבנית:פתחי תשובה דלאחר צליית הכחל דינו כשאר בשר לכל דבר (ב"י בשם הרשב"א והארוך) תבנית:ביאור הגר"א ודוקא שנצלה כדינו דהיינו שקרעוהו תחילה שתי וערב וטחוהו בכותל אבל אם עבר וצלאו בלא קריעה או קריעה מועטת תבנית:ביאור הגר"א כל דברים אלו לכתחלה אסורים (טור וב"י) ובדיעבד הכל מותר תבנית:ביאור הגר"א ואם קרעוהו כדינו וצלאו אע"פ שמצא אח"כ גומות מלאות חלב אין לחוש (ארוך כ' י"א) וכן אם הניחו כך שלם קודם צלייתו עם חלבו יום שלם מותר תבנית:פתחי תשובה ולא אמרינן כבוש כמבושל בכי האי גוונא. (שם) : תבנית:ביאור הגר"אלצלות כחל תבנית:ביאור הגר"א או למולחו עם הבשר דינו כדין צליית או מליחת כבד עם בשר תבנית:ביאור הגר"א ויש מי תבנית:פתחי תשובה שמתיר למלוח כחל על הבשר: הגה ואין למלחו עם בשר תבנית:ביאור הגר"א אבל בדיעבד בכל ענין מותר (ארוך כלל י"ח) תבנית:ביאור הגר"א עור הקיבה לאחר שהוסר חלבו מתוכו והודח יש לו דין שאר בשר ומותר למלחו עם שאר בשר ואין לו דין כחל כלל (שם):

siman 91

דין בשר וחלב שנתערבו. ובו ח' סעיפים:


בשר וגבינה שנגעו זה בזה מותרים אלא שצריך תבנית:פתחי תשובה להדיח מקום נגיעתן ומותר לצור אותם במטפחת אחת ולא חיישינן שמא יגעו זה בזה:

תבנית:ביאור הגר"אכל מידי דבעי הדחה כגון להניח בשר היתר צונן בקערה של איסור צונן אסור לכתחלה תבנית:פתחי תשובה דילמא אכיל בלא הדחה תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי ודוקא מבושל דלאו אורחי' בהדחה אבל מידי תבנית:פתחי תשובה דאורחיה בהדחה כגון בשר חי וכיוצא בו שרי לכתחילה: הגה תבנית:ביאור הגר"א ודוקא דבר שיש בו לחלוחית קצת אבל דבר יבש ממש אם לא בלע הכלי רק בצונן מותר להניח בו דבר יבש בלא הדחה כלל (ד"ע) וע"ל סימן קכ"ב: צריך ליזהר שלא יגע בשר בלחם שאם יגע בו אסור לאכלו תבנית:פתחי תשובה עם גבינה וכן יזהר שלא יגע בו גבינה שאם יגע בו אסור לאכלו עם בשר: בשר וחלב רותחין שנתערבו יחד ואפי' בשר צונן לתוך חלב רותח או חלב צונן לתוך בשר רותח הכל אסור משום דתתאה גבר אבל חלב רותח שנפל על בשר צונן או בשר רותח שנפל לתוך חלב צונן קולף הבשר ושאר הבשר מותר תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי (ובמקום שהבשר צריך קליפה אם לא קלפוהו ובשלו כך מותר תבנית:פתחי תשובה בדיעבד) (ארוך כלל כ"ט) תבנית:פתחי תשובה והחלב מותר כולו (רמב"ם ור"ח ור"י וע"פ) ואם נפלו זה לתוך זה צוננין מדיח הבשר ומותר: מליח שאינו יכול ליאכל מחמת מלחו תבנית:ביאור הגר"א דהיינו כעין מליח שמולחים לקדירה תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי ושהה כדי מליחה לקדירה כל זמן שלא הדיחו מיקרי אינו נאכל מחמת מלחו: הגה תבנית:ביאור הגר"א וי"א דלאחר ששהה במלחו שיעור מליחה לא מקרי אח"כ רותח (תוס' והרא"ש פכ"ה וסמ"ג לחד שינוייא) תבנית:פלתי ולצורך גדול כגון בהפסד מרובה והוא לצורך סעודת מצוה יש לסמוך אמקילין אבל בלאו הכי אין להקל כלל (ת"ה סימן קנ"ט) תבנית:ביאור הגר"א אפי' לא נמלח הבשר משני צדדיו רק מצד אחד כל שנמלח מליחה שאינו נאכל מחמת מלחו מחשב רותח (ב"י בשם תשובת הרשב"א סי' רס"ה) תבנית:ביאור הגר"א אבל כל שלא נמלח כל כך מחשב צונן אפי' נמלח משני צדדין תבנית:פלתי וי"א דאנן אין בקיאים בדבר ויש לנו לחשוב אפילו מליחת צלי כרותח (ארוך כ"י) וטוב להחמיר במקו' שאין הפסד מרובה: ומליח תבנית:ביאור הגר"א כעין מליח דבעי לה לארחא אפי' לאחר שהדיחו הוי אינו נאכל מחמת מלחו וכל זמן שלא שראו במים דינו כרותח לאסור כדי קליפה תבנית:ביאור הגר"א ואין חילוק בין מליח עליון ותפל תחתון למליח תחתון ותפל עליון לעולם המליח מבליע בתפל ואינו בולע ממנו תבנית:ביאור הגר"א תבנית:פלתי הילכך בשר וגבינה המלוחים שנגעו זה בזה צריך לקלוף שניהם מקום נגיעתם תבנית:ביאור הגר"א ואם אחד מהם מלוח והשני תפל המלוח מותר בהדחה והתפל צריך קליפה: הגה תבנית:ביאור הגר"א וי"א דבכל מליחה אנו משערין בס' (רוב המורים קמאי ובתראי) ועיין לקמן סימן ק"ה כיצד נוהגין והא דטהור מלוח וטמא תפל שרי היינו שהטמא יבש אבל אם הוא תבנית:פתחי תשובה דבר צלול נאסר הטהור מאחר שאינו תבנית:פלתי נאכל מחמת מלחו בולע האיסור שאצלו ושניהם אסורים (כן משמע במרדכי וכ"כ בהגהו' מיימוני וש"ד וסמ"ג והגהת מרדכי) ודוקא שהטהור לח קצת אבל אם הוא יבש לגמרי אינו בולע מדבר לח שאצלו. ואם הם יבשים אפילו הם מלוחים או לחים ולא מחמת מליחה סגי בהדחה: הגה כל ציר מבשר שנמלח אפילו לא נמלח רק לצלי חשוב רותח (הגהות מיימוני פ"ט בשם מ"כ וש"ד והג"א מא"ז ואגודה פכ"ה) ולכן אם נפלה ציר על הגבינה או על כלי אוסר (ארוך) אפילו במקום שאין הבשר אוסר דלא נחשב רותח מכל מקום הציר חשיב אינו נאכל מחמת מלחו. תבנית:ביאור הגר"א וציר של בשר שאוסר שנפל על הכלי צריך הגעלה ואם הוא כלי חרס צריך שבירה (ש"ד שם ואו"ה) ואם לא נפל רק על מקום אחד תבנית:פתחי תשובה בכלי עץ וכיוצא בו תבנית:פתחי תשובה קולף מקומו ודיו (או"ה וע"ל ס"ד הג"ה א'): תבנית:ביאור הגר"אהיכא אמרינן דאינו אוסר אלא כדי קליפה כשאין שום אחת מהחתיכות שמינה שאם היתה שמינה כולה אסורה (ע"ל סימן ק"ה סי"א) וכן חברתה אסורה כולה מפני שהשומן מפעפע (ועיין לקמן סימן ק"ה): תבנית:ביאור הגר"אהא דמפלגינן בין נאכל מחמת מלחו לאינו נאכל מחמת מלחו הני מילי בבשר חי אבל תבנית:פתחי תשובה צלי רותח שנפל למליח אפילו נאכל מחמת מלחו בעי קליפה (עיין ס"ק כ') ואם יש בו בקעים או שהוא מתובל בתבלין והוא צלי רותח כולו אסור: הגה וה"ה תבנית:פתחי תשובה אפוי ומבושל (מהרא"י בהגהו' ש"ד והגהת מרדכי וסמ"ק ורש"ל) תבנית:ביאור הגר"א וי"א דאפילו הם צוננים דינא הכי (ב"י לדעת הרא"ש ובת"ה וטור) וכן יש לנהוג אם אין הפסד מרובה: תבנית:ביאור הגר"אאין בשר בחלב נאסר ע"י מליחה או ע"י כבוש אלא באכילה אבל לא בהנאה:

siman 92 </