משתמש:נועם/ראש השנה דפים י"ב - ט"ו

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

ולירקות.

תנא, לירקות ולמעשרות ולנדרים.

לירקות מאי נינהו מעשר ירק היינו מעשרות תנא דרבנן וקתני דאורייתא וליתני דאורייתא ברישא איידי דחביבא ליה אקדמה ותנא דידן תנא דרבנן וכל שכן דאורייתא וליתני מעשר אחד מעשר בהמה ואחד מעשר דגן וליתני ירק תרי גווני ירק דתנן ירק הנאגד משיאגד ושאינו נאגד משימלא את הכלי.

תנו רבנן, ליקט ירק ערב ראש השנה עד שלא תבא השמש וחזר וליקט משתבא השמש אין תורמין ומעשרין מזה על זה לפי שאין תורמין ומעשרין לא מן החדש על הישן ולא מן הישן על החדש אם היתה שניה נכנסת לשלישית שניה מעשר ראשון ומעשר שני שלישית מעשר ראשון ומעשר עני.

מנה"מ אמר ריב"ל כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך בשנה השלישית שנת המעשר שנה שאין בה אלא מעשר אחד הא כיצד מעשר ראשון ומעשר עני ומעשר שני יבטל או אינו אלא אף מעשר ראשון נמי יבטל ת"ל ואל הלוים תדבר ואמרת אליהם כי תקחו מאת בני ישראל את המעשר אשר נתתי לכם מאתם בנחלתכם הקישו הכתוב לנחלה מה נחלה אין לה הפסק אף מעשר ראשון אין לו הפסק.

תניא אידך, כי תכלה לעשר וגו', שנה שאין בה אלא מעשר אחד, הא כיצד, מעשר ראשון ומעשר עני ומעשר שני יבטל, יכול אף מעשר ראשון נמי יבטל, ת"ל ובא הלוי כל זמן שבא תן לו, דברי ר' יהודה. רבי אליעזר בן יעקב אומר אינו צריך, הרי הוא אומר ואל הלוים תדבר ואמרת אליהם כי תקחו מאת בני ישראל את המעשר אשר נתתי לכם מאתם בנחלתכם, הקישו הכתוב לנחלה, מה נחלה אין לה הפסק אף מעשר ראשון אין לו הפסק.



ולנדרים וכו'.

תנו רבנן, המודר הנאה מחבירו לשנה, מונה שנים עשר חודש מיום ליום. ואם אמר לשנה זו, אפילו לא עמד אלא בעשרים ותשעה באלול, כיון שהגיע יום אחד בתשרי עלתה לו שנה.

אפילו למאן דאמר יום אחד בשנה אינו חשוב שנה, לצעוריה נפשיה קביל עליה, והא אצטער ליה.

ואימא ניסן, בנדרים הלך אחר לשון בני אדם.



תנן התם, התלתן משתצמח, התבואה והזיתים משיביאו שליש.

מאי משתצמח, משתצמח לזרעים.



התבואה והזיתים משיביאו שליש.

מנא הני מילי, אמר רב אסי אמר רבי יוחנן, ומטו בה משמיה דרבי יוסי הגלילי, אמר קרא מקץ שבע שנים במועד שנת השמטה בחג הסוכות, שנת השמטה מאי עבידתיה בחג הסוכות שמינית היא, אלא לומר לך כל תבואה שהביאה שליש בשביעית לפני ראש השנה אתה נוהג בו מנהג שביעית בשמינית.

אמר ליה ר' זירא לרב אסי, ודלמא לא עייל כלל, וקאמר רחמנא תשמט ותיזיל עד חג הסוכות.

לא סלקא דעתך, דכתיב וחג האסיף בצאת השנה, מאי אסיף, אילימא חג הבא בזמן אסיפה, הכתיב באספך, אלא מאי אסיף קציר, וקים להו לרבנן דכל תבואה שנקצרה בחג בידוע שהביאה שליש לפני ראש השנה, וקא קרי לה בצאת השנה.

אמר ליה ר' ירמיה לר' זירא, וקים להו לרבנן בין שליש לפחות משליש.

אמר ליה, לאו אמינא לך לא תפיק נפשך לבר מהלכתא, כל מדות חכמים כן הוא, בארבעים סאה הוא טובל בארבעים סאה חסר קורטוב אינו יכול לטבול בהן, כביצה מטמא טומאת אוכלין כביצה חסר שומשום אינו מטמא טומאת אוכלין, שלשה על שלשה מטמא מדרס שלשה על שלשה חסר נימא אחת אינו מטמא מדרס.



הדר אמר ר' ירמיה, לאו מילתא היא דאמרי.

דבעו מיניה חברייא מרב כהנא, עומר שהקריבו ישראל בכניסתן לארץ, מהיכן הקריבוהו, אם תאמר דעייל ביד נכרי, קצירכם אמר רחמנא ולא קציר נכרי.

ממאי דאקריבו, דלמא לא אקריבו.

לא סלקא דעתך, דכתיב ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח, ממחרת הפסח אכול מעיקרא לא אכול, דאקריבו עומר והדר אכלי, מהיכן הקריבו.

אמר להן, כל שלא הביא שליש ביד נכרי.

ודלמא עייל ולא קים להו, אלא קים להו הכא נמי קים להו.

ודלמא לא עייל כלל, אבל היכא דעייל ריבעא בין שליש לפחות משליש לא קים להו.

לא סלקא דעתך, דכתיב והעם עלו מן הירדן בעשור לחדש, ואי סלקא דעתך דלא עייל כלל, בחמשה יומי מי קא מליא.

אלא מאי, דעייל רבעא או דנקא, אכתי בחמשה יומי מי קא מליא.

אלא מאי אית לך למימר ארץ צבי כתיב בה, ה"נ ארץ צבי כתיב בה.

מתקיף לה רבי חנינא, ומי מצית אמרת דהאי אסיף קציר הוא, והכתיב באספך מגרנך ומיקבך, ואמר מר בפסולת גורן ויקב הכתוב מדבר.

אמר ר' זירא, הא מילתא הואי בידן ואתא רבי חנינא שדא ביה נרגא.

אלא מנלן.

כדתניא, רבי יונתן בן יוסף אומר, ועשת את התבואה לשלש השנים, אל תקרי לשלש אלא לשליש.

והא מיבעי ליה לגופיה.

כתיב קרא אחרינא, וזרעתם את השנה השמינית ואכלתם מן התבואה ישן עד השנה התשיעית.



תנן התם, האורז והדוחן והפרגין והשומשמין שהשרישו לפני ר"ה מתעשרין לשעבר ומותרין בשביעית ואם לאו אסורין בשביעית ומתעשרין לשנה הבאה.

אמר רבה, אמור רבנן אילן בתר חנטה, תבואה וזיתים בתר שליש, ירק בתר לקיטה, הני כמאן שוינהו רבנן.

הדר אמר רבה, מתוך שעשויין פרכין פרכין אזלי רבנן בתר השרשה.

אמר ליה אביי, ויצבור גורנו לתוכו, ונמצא תורם מן החדש שבו על החדש שבו, מן הישן שבו על הישן שבו, מי לא תניא רבי יוסי בן כיפר אמר משום ר"ש שזורי פול המצרי שזרעו לזרע מקצתו השריש לפני ר"ה ומקצתו השריש לאחר ר"ה אין תורמין ומעשרין מזה על זה לפי שאין תורמין ומעשרין לא מן החדש על הישן ולא מן הישן על החדש כיצד הוא עושה צובר גורנו לתוכו ונמצא תורם ומעשר מן החדש שבו על החדש שבו ומן הישן שבו על הישן שבו.

אמר ליה, רבי שמעון שזורי קאמרת, רבי שמעון שזורי סבר יש בילה, ורבנן סברי אין בילה.

אמר ר' יצחק בר נחמני אמר שמואל הלכה כרבי יוסי בן כיפר שאמר משום ר"ש שזורי.

מתקיף לה רבי זירא, ומי אמר שמואל הכי, והאמר שמואל לכל אין בילה חוץ מיין ושמן.

אשתמיטתיה הא דאמר שמואל הכל הולך אחר גמר פרי.

וצריכא, דאי אשמעינן הלכה כר"ש שזורי, ה"א משום דקסבר יש בילה, קמ"ל לכל אין בילה. ואי אשמעינן לכל אין בילה, ה"א כרבנן ס"ל, קמ"ל הלכה כר"ש שזורי. ואי אשמעינן הני תרתי, ה"א קשיא דשמואל אדשמואל, קמ"ל הכל הולך אחר גמר פרי. ואי אשמעינן הכל הולך אחר גמר פרי, הוה אמינא אפילו תבואה וזיתים נמי, קמ"ל הלכה כר' שמעון שזורי במאי דפליג.

ולשמעינן הני תרתי, לכל אין בילה למה לי.

הא קמ"ל דליין ושמן יש בילה.



תניא, רבי יוסי הגלילי אומר, באספך מגרנך ומיקבך, מה גורן ויקב מיוחדין שגדילין על מי שנה שעברה ומתעשרין לשנה שעברה אף כל שגדילין על מי שנה שעברה מתעשרין לשנה שעברה, יצאו ירקות שגדילין על מי שנה הבאה ומתעשרין לשנה הבאה. רבי עקיבא אומר, באספך מגרנך ומיקבך, מה גורן ויקב מיוחדין שגדילין על רוב מים ומתעשרין לשנה שעברה, אף כל שגדילין על רוב מים מתעשרין לשנה שעברה, יצאו ירקות שגדילין על כל מים ומתעשרין לשנה הבאה.

מאי בינייהו.

אמר ר' אבהו, בצלים הסריסין ופול המצרי איכא בינייהו, דתנן בצלים הסריסין ופול המצרי שמנע מהן מים שלשים יום לפני ר"ה, מתעשרין לשעבר ומותרין בשביעית ואם לאו אסורין בשביעית ומתעשרין לשנה הבאה.



באחד בשבט ראש השנה לאילן.

מ"ט אמר רבי אלעזר א"ר אושעיא הואיל ויצאו רוב גשמי שנה ועדיין רוב תקופה מבחוץ מאי קאמר ה"ק אע"פ שרוב תקופה מבחוץ הואיל ויצאו רוב גשמי שנה ת"ר מעשה בר"ע שליקט אתרוג באחד בשבט ונהג בו שני עישורין אחד כדברי ב"ש ואחד כדברי ב"ה ר' יוסי בר יהודה אומר לא מנהג ב"ש וב"ה נהג בה אלא מנהג רבן גמליאל ור' אליעזר נהג בה דתנן אתרוג שוה לאילן בג' דרכים ולירק בדרך אחד שוה לאילן בג' דרכים לערלה ולרבעי ולשביעית ולירק בדרך אחד שבשעת לקיטתו עישורו דברי ר"ג ר' אליעזר אומר אתרוג שוה לאילן לכל דבר ומי עבדינן כתרי חומרי והתניא לעולם הלכה כדברי ב"ה והרוצה לעשות כדברי ב"ש עושה כדברי ב"ה עושה מקולי ב"ש ומקולי ב"ה רשע מחומרי ב"ש ומחומרי ב"ה עליו הכתוב אומר והכסיל בחשך הולך אלא אי כב"ש בקוליהון ובחומריהון אי כב"ה בקוליהון ובחומריהון ר"ע גמריה אסתפק ליה ולא ידע אי ב"ה באחד בשבט אומר אי בט"ו בשבט אומר ר' יוסי בר יהודה אומר לא מנהג ב"ש וב"ה נהג בה אלא מנהג ר"ג ורבי אליעזר נהג בה באחד בשבט כבית שמאי נהג בה א"ר חנינא ואיתימא ר' חנניא הכא באתרוג שחנטו פירותיו קודם ט"ו דאידך שבט עסקינן ובדין הוא אפילו קודם לכן ומעשה שהיה כך היה רבינא אמר כרוך ותני לא אחד בשבט היה אלא ט"ו בשבט היה ולא מנהג בית שמאי ובית הלל נהג בה אלא מנהג רבן גמליאל ור' אליעזר נהג בה אמר רבה בר רב הונא השתא דאמר רבן גמליאל אתרוג אחר לקיטתו עישורו כירק ראש השנה שלו תשרי מיתיבי ר' שמעון בן אלעזר אומר ליקט אתרוג ערב ט"ו בשבט עד שלא תבוא השמש וחזר וליקט משתבוא השמש אין תורמין ומעשרין מזה על זה לפי שאין תורמין ומעשרין לא מן החדש על הישן ולא מן הישן על החדש היתה שלישית נכנסת לרביעית שלישית מעשר ראשון ומעשר עני רביעית מעשר ראשון ומעשר שני מאן שמעת ליה דאזיל בתר לקיטה ר"ג וקתני שבט אלא אי אתמר הכי אתמר אמר רבה בר רב הונא אע"ג דאמר רבן גמליאל אתרוג אחר לקיטה כירק ראש השנה שלו שבט מאי שנא התם דקתני אם היתה שניה נכנסת לשלישית ומאי שנא הכא דקתני אם היתה שלישית נכנסת לרביעית מילתא אגב אורחיה קמ"ל דאתרוג קשיא ליה ידא ואיידי דממשמשי ביה כולי עלמא בשביעית לא טעין פרי עד תלת שנין בעא מיניה ר' יוחנן מרבי ינאי אתרוג ר"ה שלו אימתי א"ל שבט שבט דחדשים או שבט דתקופה א"ל דחדשים בעא מיניה רבא מרב נחמן ואמרי לה ר' יוחנן מרבי ינאי היתה שנה מעוברת מהו א"ל הלך אחר רוב שנים אמר רבה אתרוג בת ששית שנכנסה לשביעית פטורה מן המעשר ופטורה מן הביעור ובת שביעית שנכנסה לשמינית פטורה במעשר וחייבת בביעור א"ל אביי בשלמא סיפא לחומרא אלא רישא פטורה מן הביעור אמאי דאמרינן זיל בתר חנטה אי הכי תיחייב במעשר א"ל יד הכל ממשמשין בה ואת אמרת תיחייב במעשר ורב המנונא אמר בת ששית שנכנסת לשביעית לעולם ששית ובת שביעית הנכנסת לשמינית לעולם שביעית מיתיבי ר"ש בן יהודה אומר משום ר"ש אתרוג בת ששית שנכנסת לשביעית פטורה מן המעשר ופטורה מן הביעור שאין לך דבר שחייב במעשר אא"כ גדל בחיוב ונלקט בחיוב ובת שביעית שנכנסת לשמינית פטורה מן המעשר ופטורה מן הביעור שאין לך דבר שחייב בביעור אא"כ גדל בשביעית ונלקט בשביעית רישא קשיא לרב המנונא סיפא קשיא בין לרבה בין לרב המנונא תנאי היא דתניא אמר רבי יוסי אבטולמוס העיד משום חמשה זקנים אתרוג אחר לקיטתו למעשר ורבותינו נמנו באושא ואמרו אחר לקיטתו בין למעשר בין לשביעית שביעית מאן דכר שמיה חסורי מיחסרא והכי קתני אתרוג אחר לקיטתו למעשר ואחר חנטה לשביעית ורבותינו נמנו באושא אחר לקיטתו בין למעשר בין לשביעית איתמר רבי יוחנן וריש לקיש אמרי תרוייהו אתרוג בת ששית שנכנסה לשביעית לעולם ששית כי אתא רבין אמר רבי יוחנן אתרוג בת ששית שנכנסה לשביעית אפילו כזית ונעשית ככר חייבין עליה משום טבל ת"ר אילן שחנטו פירותיו קודם ט"ו בשבט מתעשר לשנה שעברה אחר ט"ו בשבט מתעשר לשנה הבאה אמר רבי נחמיה בד"א באילן שעושה שתי בריכות בשנה שתי בריכות ס"ד אלא אימא כעין שתי בריכות אבל אילן העושה בריכה אחת כגון דקלים וזיתים וחרובין אע"פ שחנטו פירותיהן קודם ט"ו בשבט מתעשרין לשנה הבאה אמר רבי יוחנן נהגו העם בחרובין כרבי נחמיה איתיביה ריש לקיש לרבי יוחנן בנות שוח שביעית שלהן שניה מפני שעושות לשלש השנים אישתיק א"ל ר' אבא הכהן לרבי יוסי הכהן אמאי אישתיק לימא ליה אמינא לך אנא רבי נחמיה ואת אמרת לי רבנן משום דא"ל שבקת רבנן ועבדת כרבי נחמיה ולימא ליה קאמינא לך נהגו ואת אמרת לי איסורא דא"ל במקום איסורא כי נהגו שבקינן ליה ולימא ליה כי אמינא לך אנא מעשר חרובין דרבנן ואת אמרת לי שביעית דאורייתא אלא אמר רבי אבא הכהן תמיהני אם השיבה ריש לקיש לתשובה זו אם השיבה הא אותבה אלא אימא אם קיבלה רבי יוחנן אם לא קיבלה.