משנה למלך/מאכלות אסורות/יז
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ט[עריכה]
ואע"פ שאין לאיסורים אלו עיקר מן התורה כו' שלא יתערבו בהן ישראל ויבאו לידי חתנות. ואין חילוק בין יש לו בנים לאין לו בנים. כ"כ הרשב"א סי' רמ"ח יע"ש:
כד[עריכה]
וכן כבשין שאין דרכן לתת לתוכן חומץ כו'. ז"ל מרן הב"י י"ד סי' צ"ו כתב בשבלי הלקט בשם ה"ר ישעיה לימונ"י של עכו"ם מן הדין לאסרם שחותכין אותם בסכין שלהם ואגב חורפייהו בלעי אלא מפני שחותכים רבים בסכין אחד וממלאים מהם חביות י"ל שביטל טעם הסכין בהם ובודאי ראשון ושני היה ראוי לאסרם אלא מפני שאין ניכרין הם בטלים ברוב הלכך שרו כו' יע"ש. ונראה שזה סותר למ"ש הטי"ד סי' קי"ד דזיתים שלהם אם נחתכו בסכין שלהם דאסורים לדעת בעה"ת וצ"ע:
כז[עריכה]
קטן שאכל אחד ממאכלות אסורות כו'. (א"ה עיין בדברי הרב המחבר פי"א מה' שכירות דין ו'). גרסינן בפרק יוצא דופן (דף מ"ו) לפי שמצינו שהשוה הכתוב הקטן כגדול לזדון שבועה ולאיסור ולבל יחל יכול יהא חייב על הקדשו קרבן ת"ל זה הדבר. ומוקי לה לאותם המוזהרים עליו. ופריך ש"מ קטן אוכל נבלות ב"ד מצווין להפרישו כו' ופירש"י ומשני לעולם דרבנן ואיסור אמאן קאי על אותן המוזהרין עליו להפריש מאיסורא, ש"מ פלוגתא היא בפ' חרש ע"כ. ויש לתמוה דבפרק חרש מוכח דאליבא דכ"ע באיסורין דרבנן אין ב"ד מצווין עליו להפרישו וא"כ כפי דברי רש"י דהאי אוקימתא היא למ"ד מופלא סמוך לאיש לאו דאורייתא ה"ק דפלוגתא היא בפ' חרש. שוב ראיתי להרשב"א בחדושיו שהקשה קושיא זו לרש"י ונדחק בתירוצה וכתב ושמא אף רש"י לא נתכוון לפרש שתהא מחלוקתם שבפרק חרש בכה"ג אלא שעיקר מחלוקת קטן אוכל נבלות אם ב"ד מצווין להפרישו או לא היא ביבמות ע"כ. ונראה דמה שהזקיקו לרש"י לומר דאוקימתא זו דמוקי לאותם המוזהרים עליו היא אליבא דמ"ד מופלא סמוך לאיש דרבנן הוא משום דלמ"ד דאורייתא תיקשי דקטן גופיה מילקא נמי לילקי וכדפריך התם אי מופלא סמוך לאיש דאורייתא מילקא נמי לילקי. ומש"ה הוכרח לומר דאוקימתא זו אתיא כמ"ד דמופלא סמוך לאיש הוי דרבנן. ולדידי אין זה הכרח דהא ודאי דלאו הא בהא תליא דאל"כ קשה הלכתא אהלכתא דהא קי"ל מופלא סמוך לאיש דאורייתא וקי"ל דהוא אינו לוקה ור"י ור"ל ס"ל דאחרים לוקין על הקדשו. אלמא מופלא סמוך לאיש דאורייתא אבל הוא לא לקי דקטן הוא לענין עונשין. ומאי דפריך בגמ' אי מופלא סמוך לאיש דאורייתא מילקא נמי לילקי הוא כפי אותה אוקימתא דמוקי לברייתא לאסור בבל יחל אלמא איכא איסורא לקטן כפי זה קא מתמה תלמודא כיון דאיכא איסורא ומופלא סמוך לאיש דאורייתא מילקא נמי לילקי וכמ"ש התוס' בד"ה אי. אבל כפי אוקימתא זו דמוקי לה לאותם המוזהרים עליו ולעולם אין על הקטן שום איסור כלל מיתוקמא שפיר אליבא דמ"ד מופלא סמוך לאיש דאורייתא ומש"ה ב"ד מצווין להפרישו אליבא דמ"ד. ועל זה פריך תפשוט מהכא דקטן אוכל נבלות ב"ד מצווין להפרישו ודרך זה ישר בעיני:
ויש לדקדק בסוגיא זו דמאי פריך ש"מ קטן אוכל נבלות ב"ד מצווין להפרישו אימא דמאי דקאמר לאותם המוזהרים עליו היינו שלא להאכילו בידים דאליבא דכ"ע איכא איסורא וכדאיתא בפרק חרש. ועלה בדעתי לומר דכפי פירש"י דמוקי להאי אוקימתא אליבא דמ"ד דמופלא סמוך לאיש הוי דרבנן אפשר לומר דדוקא אליבא דמ"ד דקטן אוכל נבלות ב"ד מצווין עליו להפרישו אז הוא דאמרינן דבאיסורים דרבנן אין מאכילין אותו בידים אבל למ"ד דבאיסורי תורה אין ב"ד מצווין להפרישו באיסורין דרבנן נחתינן דרגא ושרי להאכילו בידים. וכ"כ הר"ן בפרק חרש בשם הרשב"א דלדידן דקי"ל דקטן אוכל נבלות אין ב"ד מצווין עליו להפרישו אפילו באיסורי תורה באיסורין דרבנן נחתינן דרגא ושרי להאכילו בידים ומש"ה פריך הכא שפיר ש"מ קטן אוכל נבלות כו' דכפי מאי דס"ל דמופלא סמוך לאיש הוי דרבנן אף דנימא דמאי דקתני בברייתא לאיסור בבל יחל הוא לאותם המוזהרים עליו כלומר שלא להאכילם בידים, מ"מ תפשוט דקטן אוכל נבלות ב"ד מצווין עליו להפרישו באיסורי תורה דוקא ובאיסורין דרבנן ליכא איסורא כ"א להאכילן בידים אבל למ"ד דקטן אוכל נבלות אין ב"ד מצווין להפרישו אפי' באיסורי תורה פשיטא דבאיסורין דרבנן נחתינן דרגא ושרי להאכילם בידים. ועלה בדעתי להעמיס פירוש זה בדברי רש"י דס"ל דמאי דמשני לאותם המוזהרים עליו הכוונה היא שלא להאכילם בידים ומעולם לא עלה בדעת המתרץ דאיסור דרבנן יהיו מצווין להפרישו אלא הכוונה היא שלא להאכילם בידים ולזה הקשה ש"מ וכדכתיבנא. שוב ראיתי שדברי רש"י אין נוחין לזה שכתב על אותם המוזהרים עליו להפריש מאיסורא. ואפשר לדחוק ולומר דאותם המוזהרים להפריש מאיסור תורה מוזהרים הם ג"כ שלא להאכילם בידים איסורין דרבנן וכל זה דוחק בעיני. ומלבד הדוחק סברת הרשב"א שכתבנו אינה מוסכמת ורבינו ז"ל פסק בפרקין דאף באיסורין דרבנן אסור להאכילם בידים. ומדברי רש"י ס"פ ר"ע עלה דמתני' דהמוציא חגב חי כל שהוא מוכח דס"ל כרבינו ז"ל דאף באיסורין דרבנן אסור להאכילם בידים יע"ש. וא"כ הדרא קושיין לדוכתא דאמאי לא מוקי לברייתא דהיינו שלא להאכיל בידים אף למאן דאמר מופלא סמוך לאיש דרבנן. וכ"ש למה שכתבנו דמופלא סמוך לאיש הוי מן התורה. ויש לי עוד משא ומתן בדינים אלו עוד אנופף ידי אם יגמור ה' בעדי:
גרסינן במס' שבת פ' אר"ע (דף צ') ר"י אומר אף המוציא חגב חי טמא כל שהוא ות"ק סבר לא דילמא אכיל ליה אי הכי טהור נמי דהא רב כהנא הוה קאי קמיה דרב והוה קא עבר שושיבא אפומיה א"ל שקליה דלא לימרו מיכל קא אכיל ליה וקא עבר משום בל תשקצו. והנה איסור זה דבל תשקצו בדברים שנפשו של אדם קצה בהם הדבר ידוע שאינו אלא מדרבנן[1]. וא"כ יש לתמוה על מ"ש הר"ן בפ' חרש בשם הרשב"א דבאיסורין דרבנן מאכילין לתינוק בידים ומסוגיא זו מוכח דאף באיסורין דרבנן אין מאכילין אותם בידים מדפריך אי הכי טהור נמי ומכח קושיא זו אמרינן דטעמא דת"ק הוא משום דלמא מיית אבל בעודנו חי אין לחוש דלמא אכיל דמסתמא לא אכיל ליה. שוב דקדקתי בדברי הרשב"א וראיתי דע"כ לא קאמר הרשב"א דאיסורין דרבנן מאכילין בידים אלא למ"ד דבאיסורי תורה אין ב"ד מצווין להפריש ומש"ה באיסור דרבנן נחתינן דרגא דשרי אפילו להאכילם בידים, אבל למ"ד דבאיסורי תורה מצווין להפרישו נהי דבאיסורין דרבנן אין ב"ד מצווין להפרישו וכדמוכח הסוגיא דס"פ חרש מ"מ להאכילם בידים פשיטא דאסור אפי' באיסורין דרבנן וזה פשוט למדקדק בסוגיא דפ' חרש ודין זה דקטן אוכל נבלות אם ב"ד מצווין להפרישו או לא היא בעיא דלא איפשיטא בפרק חרש ור' יוחנן ספוקי מספקא ליה וכדאיתא התם וא"כ אי אמרינן דטעמא דת"ק דקאמר חי טהור מצניעין אותו לקטן הוא משום דאין איסורו כ"א מדרבנן א"כ ע"כ דת"ק דמתני' ס"ל דבאיסורי תורה אין ב"ד מצווין להפרישו ומש"ה באיסורין דרבנן נחתינן דרגא ושרי להאכילם בידים וא"כ היתה נפשטת הבעיא דפרק חרש ובמקומות רבים פריך סתמא דתלמודא ש"מ קטן אוכל נבלות אין ב"ד מצווין להפרישו כלומר תפשוט מהכא וכל עצמו של מקשה שהקשה אי הכי טהור נמי לא היה אלא מכח קושיא זו דתפשוט מהכא דקטן אוכל נבלות אין ב"ד מצווין להפרישו ודחי ליה דמהכא ליכא למיפשט דלעולם דקטן אוכל נבלות ב"ד מצווין להפרישו ולפי זה להאכילם בידים אפילו באיסורין דרבנן אסור וטעמא דת"ק הוא משום דלמא מיית ואכיל ליה. ומיהו לפי האמת דקי"ל דקטן אוכל נבלות אין ב"ד מצווין להפרישו ונמשך מזה דבאסורין דרבנן שרי להאכילם בידים טעמא דת"ק הוא משום דלמא אכיל ליה כשהוא חי ובטהור שרי להאכילו בידים לתינוק כיון שאין איסורו כ"א מדרבנן. ועיין במ"ש התוס' פ"ד דר"ה (דף ל"ג) ד"ה תניא ובתשובות הרשב"א סי' צ"ב ובמ"ש התוס' פ"ח דפסחים (דף פ"ח) ד"ה שה ועיין היטב שדבריהם צריכין תלמוד. ועיין בההיא דאיבעיא לן בר"פ הערל קטן ערל מהו לסוכו שמן של תרומה כו' וסיכה לזר כפי סברת רוב הראשונים ז"ל היא מדרבנן וקרא דולא יחללו אסמכתא בעלמא ודו"ק. ועיין בר"פ אלו מגלחין דאמר שמואל קטן הנולד במועד מותר לגלח כו' ועיין ר"פ בנות כותים (דף ל"ב) דאמרינן תרומת ח"ל אסור לסוך לתינוקת נדה ודו"ק. ועיין בהר"ן ר"פ בתרא דיומא ובמ"ש מרן הכ"מ פ"א מהלכות שביתת עשור דין ה' יע"ש ועיין בתשובת הראנ"ח ח"א סי' קי"ב שהאריך בדין זה אם באיסורין דרבנן ספינן להו בידים וכן האריך אם יש חילוק בדין זה דאמרי' אין ב"ד מצווין להפרישו בין ב"ד לאב. ועיין במ"ש התוס' נזיר עלה דמתני' דהאיש מדיר את בנו בנזיר ומ"ש התוס' פ"ח דפסחים (דף פ"ח) ד"ה שה ודוק: ולענין להטעות לקטן ולומר לו על דבר איסור שהוא היתר נראה לי דפשיטא דאסור דהוי מאכילו בידים דדלמא הקטן היה נזהר מאיסור זה. אך קשיא לי ההיא דאמרי' בפ' יוצא דופן (דף מ"ו) א"ר יהודה אמר שמואל בעלה מיפר לה ממ"נ אי דרבנן דרבנן הוא אי דאורייתא קטן אוכל נבלות הוא ואין ב"ד מצווין להפרישו וזה תימה דהא דאומר לה מופר ליך הוי כמאכילה בידים. שוב ראיתי להרשב"א ז"ל בחדושיו שם שהקשה קושיא זו וז"ל תימא דהא לר' יוחנן הוא דמתרצינן והתם בפ' חרש אמרי' דר"י מספקא ליה וע"ק ליה דהיכי קרי ליה קטן אוכל נבלות שאין ב"ד מצווין להפרישו דהא תניא בפ' חרש מניחו תולש מניח זורק אבל לא יאמר לו הבא לי מהם כו' דהו"ל כעין מאכילו בידים דאסור כדאמרי' לא תאכלום לא תאכילום וה"נ כיון דא"ל בעל מופר ליך הו"ל כמ"ד אכול. וי"ל דאה"נ דהו"מ למיפרך ליה הכי אלא דלפי המסקנא דאסיקנא אלא כדרב פנחס אתיא שפיר כו' עכ"ל. אך ראיתי להתוס' ז"ל בסוגיא שלא הקשו אלא הקושיא הראשונה שהקשה הרשב"א דהיינו דר"י מספקא ליה משמע דס"ל דמה שמפר הבעל לא חשיב מאכיל בידים והוא תימה בעיני וצ"ע:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |