משנה למלך/יבום וחליצה/ד

משנה למלך ‏ יבום וחליצה ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

היבמה הולכת אחר היבם. היכא דליכא בעירו ב"ד מומחה ילך למקום היבמה. אך יש להסתפק אם יש ב"ד מומחה קרוב לעיר היבם אם תלך היא לאותו מקום או דילמא כיון דלא קרינן זקני עירו ילך למקום היבמה ועיין במהריב"ל ח"א כלל ב' סי' י"ג:

ח

וצריך שתתכוין היבמה שתחלוץ לו וכו' והסומא אינו חולץ וכו'. כתב ה"ה ז"ל אבל בדיעבד כשרה שהרי אין רקיקה מעכבת. וטעם זה לא ברירא לי שהרי רקיקה עדיפא מקריאה תדע שהיבמה שרקקה ולא חלצה ולא קראה הרי היא כחליצה פסולה כמ"ש רבינו לקמן ואילו קראה ולא חלצה ולא רקקה לא עשתה ולא כלום ואעפ"כ כתב רבינו באלם ואלמת שאינם יכולים לקרות דחליצתם פסולה ולא דמי לפקח שלא קרא דכל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו וכ"ש ברקיקה לפי דעת רבינו ז"ל דוירקה בפניו הוי כמו לעיניו כיון דלאו בר ראיה הול"ל דחליצתה פסולה ולא יגהה מזור טעם ה"ה שכתב שהרי אין רקיקה מעכבת:

יג

אבל אלמת או אלם אינן חולצין וכו'. (*א"ה עיין בדברי הרב המחבר פ"ג הלכות בכורים דין ד'):

יז

רצה האחד לחלוץ וכו'. כתב מרן ז"ל בכ"מ יש לתמוה על זה מ"ש מהאשה שהלך בעלה וצרתה למ"ה ואמרו לה מת בעלך לא תחלוץ דחיישינן שמא תהא צרתה מעוברת ותלד ונמצא אתה מצריכה כרוז לכהונה. ויש לחלק דהתם אית לה תקנה לידע אם מעוברת היא צרתה אבל הכא אין לה תקנה דאפילו יודע שלא חלץ ולא יבם אחיו לזו שבעכו שמא למחר יחלוץ או ייבם ונמצא כל ימיה עגונה לא חששו משום האי חששא דקילא טובא לעגנה כל ימיה:

כג

רקקה דם כו': (*א"ה עיין מה שהקשה המרדכי סוף חולין בשם ה"ר משולם ויתבאר בדברי הרב המחבר בהלכות שאר אבות הטומאה יע"ש):

כו

כל מקום שאמרנו אינה חליצה וכו'. עיין לעיל פ"א מהלכות אלו דין כ' שכתב שחליצת המעוברת אינה חליצה וקי"ל דאסור בקרובותיה ופסלה מן הכהונה ודוק: (*א"ה עיין ר"פ החולץ):

ל

וזהו נוסח גט חליצה כו' ביום פלוני כך וכך לירח פ' כו'. אם בגט חליצה תקנו זמן משום בת אחותו דומיא דגט אשה עיין בתשובת הריב"ש סי' שפ"ה ומבואר שם דהא דאמרי' דתקנו זמן משום זנות אין חילוק בין זנות דזמן מרובה לזנות דזמן מועט ולפ"ז אף ביבמה איכא למיחש שמא תזנה בין מיתה ליבום או לחליצה יע"ש. ומיהו הראיה שהביא הרב מההיא דנכתב ביום ונחתם בלילה דחיישינן לזנות אפילו בזמן מועט איני מכירה דשאני גט אשה דאעיקרא דדינא החששא היא לזמן מרובה ומש"ה תקנו זמן א"כ אפילו שלא הקדימו אלא שעה אחת דין הוא שיפסל וחיישינן לזנות אבל גבי גט חליצה דמעיקרא ליכא למיחש לזנות אלא לזמן מועט אפשר דלא חששו לזנות דזמן מועט ולא תקינו בו זמן ולפי"ז אף גט חליצה המוקדם כשר:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף