משנה ברורה/אורח חיים/תקפג

משנה ברורה ‏ אורח חיים תקפג

סימן תקפג
דברים שנוהגים לאכול בליל ר"ה

(א) וכשיאכל רוביא וכו'. וה"ה (א) מה שנקרא בלשונות אחרים לשון רביה יאכל כל מדינה ומדינה כלשונה:

(ב) יהי רצון. מלפניך (ב) ד' או"א שירבו זכיותינו וכתב א"ר בשם של"ה יתעורר אדם בתשובה כשיאמר י"ר ויתפלל ע"ז בלב שלם:

(ג) תפוח מתוק בדבש. והתפוח (ג) עיקר ומברך עליו ופוטר הדבש. ואף שאוכל התפוח אחר ברכת המוציא מ"מ צריך לברך עליו. ויש נוהגין לטבל המוציא בדבש:

(ד) שתחדש וכו'. ויאמר הבקשה (ד) אחר התחלת האכילה מפני שאסור להפסיק בין ברכה לאכילה:

(ה) שנה מתוקה. וע"כ יש נמנעים (ה) לבשל בר"ה מיני חומץ בארש"ט וכדומה וע"כ האוכלים דגים לסימנא שיפרו וירבו כדגים אין מבשלין אותן בחומץ. והנה (ו) כל אלו הענינים עושין הכל לסימן טוב ולכן פשיטא שיזהר מאד שלא יכעוס בימים האלו מלבד גודל האיסור כדי שיהיה לסימן טוב רק יהיה שמח לבו ובטוח בד' עם התשובה ומעש"ט:

(ו) ראש כבש. וטוב יותר (ז) של איל:

(ז) לומר נהיה לראש. וע"כ אם אין לו ראש כבש (ח) יאכל ראש אחר של בהמה או של עוף:

(ח) הנהר וכו'. ולומר תשוב תרחמנו וגו'. משום דאיתא במדרש שעבר אברהם אבינו עד צוארו במים כשהלך להקריבו ע"ג המזבח ואמר הושיעה כי באו מים עד נפש ואנו עושין זה זכר לעקידה. וטוב למקום שיש בו (ט) דגים חיים לסימן שלא תשלוט בנו עין הרע ונפרה ונרבה כדגים. ובכתבים כתב נהר או באר וטוב שיהיה מחוץ לעיר. ויש לילך ביום א' אחר מנחה קודם שקיעת החמה ולומר פסוק מי אל כמוך וגו' עכ"ל. ובקצת מקומות ראיתי כשחל יום א' בשבת הולכין בשני לנהר. ואפשר מפני שהנהר חוץ לעיר ומשום הוצאה שנושאין ספרים וכדומה לכך הולכין ביום ב' [פמ"ג]:

(ט) שלא לישן וכו'. משום דאיתא בירושלמי מאן דדמיך בריש שתא דמיך מזלי'. והאר"י ז"ל אמר שאחר חצות מותר לישן שכבר נתעורר המלאך ע"י תפלות ותקיעות וב"ח כתב שהר"מ היה ישן בר"ה. ויושב בטל כישן דמי ועיין בח"א שכתב דאחר האכילה יקבע עצמו ללימוד ואם ראשו כבד עליו (י) יישן מעט אם א"א לו בלא זה ויש נוהגים לגמור כל התהילים:

---

---

שולי הגליון

---

---

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >