משנה ברורה/אורח חיים/תקכב

משנה ברורה ‏ אורח חיים תקכב

סימן תקכב
קצת דברים האסורים לטלטל ביום טוב

(א) אין הסומא. וה"ה (א) זקן:

(ב) יוצא במקלו. היינו (ב) לר"ה או לכרמלית מפני שהוא דרך חול וזלזול ליו"ט כיון שאפשר לו לילך בלא מקל זה ואינו נוטלו אלא לתקן ולישר פסיעותיו. ומש"כ ולא הרועה בתרמילו. היינו גם כן לר"ה או לכרמלית ומטעם זילותא ליו"ט:

(ג) ודין חיגר וכו'. וה"ה לענין חולה שעמד מחליו וכנ"ל בסימן ש"א סי"ז:

(ד) אין יוצאין בכסא. שהיה דרכם (ג) להוציא את הנכבד בכסא שהיה הוא יושב בקתדרא ואחרים היו נושאין את הקתדרא על כתפם (ד) כדי שלא ידחקוהו אנשים או כדי שלא יטנפו בגדיו (ה) וכתבו הפוסקים דדוקא בכסא אסור משום דהוא עובדא דחול אבל אם נושאו על כתפיו שלא בכסא מותר:

(ה) שהיו רבים צריכים לו. לבית המדרש (ו) לדרשה:

(ו) מותר. ואפילו (ז) יכול לילך ברגליו מותר אם יש בזה איזה צורך כגון שלא יטנף בגדיו או כדי שלא ידחקוהו אנשים וכ"ש אם היה זקן או טורח ההליכה מחמת חולשתו:

(ז) על הכתף. פי' אפילו על הכתף שמשים כל אחד ידו על כתף חבירו (ח) והכסא שהאדם יושב עליו על זרועותיהם וכ"ש אם נושאים הכסא בין ידיהם:

(ח) יכול לצאת במקל. אפילו לר"ה. דנחשב לו (ט) כמנעל כיון שאין יכול לילך בלתו:

(ט) אין מנהיגין בהמה במקל. אפילו (י) אזמניה להמקל מאתמול לכך דשוב לית ביה משום מוקצה אסור דמחזי כמאן דאזיל לשוק למוכרה:

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >