משנה ברורה/אורח חיים/תא
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
מי שישן בדרך וחשכה לו קונה אלפים אמה לכל רוח
(א) דהואיל ואם היה ניעור וכו'. ר"ל דאף שבין השמשות שהוא זמן קניית שביתה היה ישן ולא היה מתכוין לקנות שם שביתה אפ"ה קנה לו שם שביתה להיות לו משם אלפים אמה לכל רוח והטעם דהואיל ואם היה ניעור וכו':
(ב) חפצי הפקר וכו'. דחפצי ישראל שיש להם בעלים הם כרגלי הבעלים אבל חפצי הפקר שאין להם בעלים ומעצמן לא קנו שביתה במקומן משום דלאו בני דעת הן לעולם ולא דמו לאדם ישן:
(ג) למקום שילך הוא. ואף שהוא חוץ לאלפים למקום הנחת כלים מתחלה:
(ד) במקומן. היינו במקום (א) הנחתן בין השמשות דמשם יש להן אלפים אמה לכל רוח ולא יותר:
(ה) גזירה. כיון דעכ"פ יש להם בעלים אם נאמר דלא קנו שביתה אתו למימר גם בכלים שבעליהם ישראל שלא קנו ג"כ שביתה ויתירו להוציאן חוץ לאלפים:
(ו) שכולה כד"א. פי' דמן הדין חפצים שהוציאן חוץ לתחומן אסורין לטלטלן רק בד"א מ"מ בעיר זו שהיא מוקפת מחיצות מותר לטלטל בכולה דנחשבת כולה כד"א:
(ז) מוקפת לדירה. שבנו תחלה בתים לדירה ואח"כ הקיפו בחומה סביב משא"כ אם היה ההיקף מקודם אין לטלטל שם אלא בד"א אם היה ההיקף (ב) יותר מבית סאתים (ג) וערים הפרזים שלנו כיון שתקנו המבואות כדינן בצוה"פ נחשבת כולה מוקפת לדירה דהבתים הרי הם כמחיצות ומקומות הפרוצים הלא נתקנו בצוה"פ דנעשים לדירה דהלא בונין הבתים תחלה ואח"כ עושים הצוה"פ (ד) וחצר לעולם חשוב כד"א:
(ח) סתם מבצרים. דדרך הוא לעשות תחלה המבצר ואח"כ מתישבין בתוכו אנשים לדור:
(ט) שהשאיל כליו לעכו"ם. מערב שבת והוליכן לביתו שהוא (ה) חוץ לתחום דאף דהכלים של ישראל הם מ"מ כיון שהשאילן לו קנו שביתה אצלו וכ"ש בשואל כלים מן העכו"ם בשבת:
(י) שלא לטלטלן וכו'. היינו (ו) במלבושים דבשאר כלים בלא"ה אסור לטלטל בשבת חוץ לד"א כיון שאין עירוב וביו"ט משכחת אף בשאר כלים דאין בו איסור הוצאה:
< הקודם · הבא >