משנה ברורה/אורח חיים/קמב

משנה ברורה ‏ אורח חיים קמב

סימן קמב
דין מי שקרא וטעה ובמקום שאין שם מי שיודע לקרות בדיוק

(א) אפילו בדקדוק אות אחת. כגון (א) שחיסר או הוסיף איזה אות וכדומה כמו שיבואר לקמיה:

(ב) מחזירין אותו. שיקראנה בדקדוק והיינו בין כשהוא עומד עדיין בפסוק זה ובין שכבר גמר הפרשה (ב) ואפילו בירך לאחריה נמי העולה אחריו חוזר לאותו פסוק (ג) וקורא ממנו ולהלן עד סוף הפרשה ועוד שלשה פסוקים מפרשה שאחריה:

(ג) החזן הקורא. כלומר עכשיו שהחזן הוא הקורא נמי דינא הכי אע"פ שהוא אינו מברך על הקריאה דלאו בברכה תליא מילתא:

(ד) אבל אם טעה וכו'. וה"ה אם חיסר או הוסיף איזה אות במקום שאין הענין משתנה עי"ז כגון (ד) שקרא לאהרן הרן בפתח בלא אל"ף (ה) או למצרים מצריים וכדומה ונקט נגינה וניקוד משום דע"פ רוב אין הענין משתנה על ידם ובניקוד נמי (ו) אם אירע שהענין נשתנה עי"ז כגון יעשה בפת"ח קרא יעשה בציר"י או להיפוך או בחלב בחט"ף קרא בחלב בציר"י (ז) או יושב ישב וכל כיוצא בזה שהענין משתנה בודאי מחזירין אותו גם בניקוד ובספר שלחן עצי שטים הוסיף עוד דה"ה בנגינת הטעמים כשהענין משתנה עי"ז כגון שקרא משרת במקום מפסיק מחזירין אותו (ודלא כמו שאומרים ההמון שאם קרא את השם אין מחזירין בטעה בנגינה):

(ה) אין מחזירין אותו. היינו (ח) בין בחזן הקורא ובין העולה:

(ו) בו. וכתב בתשובת מהר"מ מינץ החזן צריך לחזור מתחלה הסדרא שתהא שגורה בפיו כל הדקדוקים במתגין לעיל ומלרע ימין ושמאל ויקרא במתון ולא במהירות ואולי יבליע שום אות או תיבה והביאו הא"ר:

(ז) יקראו בתורה בברכה. בלי נגון הטעמים ומשמע מכמה (ט) אחרונים דאפילו אם אין שם מי שיודע כלל ובודאי יטעו גם בכמה טעיות שהענין משתנה עי"ז אפ"ה התירו להם לקרות ובברכה כדי שלא תתבטל הקריאה לגמרי והפר"ח חולק בזה וכתב דכיון שיטעו בטעיות שמשתנה הענין כמו שבמקום חֵלב קורא חָלב או מזֵכר לזָכר ואין שם יודע שיוכל להחזיר הקורא מטעותו פשיטא שאין מברכין בתורה ואין מפטירין בנביא וע' בפמ"ג שגם הוא מצדד כן ודעתו דיש לקרות בלא ברכה:

(ח) כהלכתה. ואם יש שם מי שיודע עכ"פ לקרות הטעמים מתוך החומש יקרא זה מתוך החומש לפני האיש הקורא בס"ת להורות הדרך בנקודות וטעמים כראוי והקורא מתוך החומש לא יקרא בקול רם רק כדי שיהא נשמע להקורא מתוך הס"ת [לבוש וש"פ]:

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >