משנה/שביעית/ו
|
< הקודם · הבא > מפרשי הפרק רע"ב מפרשי המשנה פירוש המשנה לרמב"ם |
(א) שלש ארצות לשביעית. כל שהחזיקו עולי בבל, מארץ ישראל ועד כזיב, לא נאכל ולא נעבד. וכל שהחזיקו עולי מצרים, מכזיב ועד הנהר ועד אמנה, נאכל אבל לא נעבד. מן הנהר ומאמנה ולפנים, נאכל ונעבד.
(ב) עושין בתלוש בסוריא, אבל לא במחובר. דשים וזורין ודורכין ומעמרין, אבל לא קוצרין ולא בוצרין ולא מוסקים. כלל אמר רבי עקיבא, כל שכיוצא בו מותר בארץ ישראל, עושין אותו בסוריא.
(ג) בצלים שירדו עליהם גשמים וצמחו, אם היו העלין שלהם שחורין, אסורין. הוריקו, הרי אלו מותרין. רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר, אם יכולין להיתלש בעלין שלהן, אסורין. וכנגד כן מוצאי שביעית, מותרין.
(ד) מאימתי מותר אדם ליקח ירק במוצאי שביעית, משיעשה כיוצא בו. עשה הבכיר, הותר האפיל. רבי התיר ליקח ירק במוצאי שביעית מיד.
(ה) אין מוציאין שמן שרפה ופירות שביעית מהארץ לחו"ל. אמר רבי שמעון, שמעתי בפירוש, שמוציאין לסוריא, ואין מוציאין לחוץ לארץ.
(ו) אין מביאין תרומה מחוצה לארץ לארץ. אמר רבי שמעון, שמעתי בפירוש, שמביאין מסוריא, ואין מביאין מחוצה לארץ.
ירושלמי על פרק זה.