משאת המלך/תהילים/כד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רש"י
רד"ק


אלשיך
מנחת שי
מצודת דוד
מצודת ציון
משאת המלך


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

משאת המלך TriangleArrow-Left.png תהילים TriangleArrow-Left.png כד

משאת המלך - תהילים כד

ז[עריכה]

שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם ויבוא מלך הכבוד מי זה מלך הכבוד ה' עזוז וגבור ה' גבור מלחמה שאו שערים ראשיכם ושאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד מי הוא זה מלך הכבוד ה' צבאות הוא מלך הכבוד סלה (כד ז)

בילקוט (רמז תרצ"ט) איתא התחיל מתפלל לפני הקב"ה שאו שערים ראשיכם וגו' ויבוא מלך הכבוד, באותה שעה בקשו השערים לירד ולרוץ את ראשו של שלמה שהיו סבורים שמא על עצמו הוא אומר, א"ל מי הוא זה מלך הכבוד, א"ל ה' צבאות הוא מלך הכבוד סלה כו'. ויש להבין ממה נפשך אם שערים מבינים דברי שלמה הרי אף הבינו שכוונתו למלך עולם, גם קצת משמע דרק התשובה השניה ה' צבאות הוא מלך הכבוד סלה היא התשובה לשערים, ולמה לא היה סגי בתשובה הראשונה ה' עזוז וגבור ה' גבור מלחמה דפירש בזה נמי דכונתו להקב"ה.

והנה באגרת הרמב"ן ז"ל כתב, ועתה בני דע וראה כי המתגאה בלבו על הבריות מורד הוא במלכות שמים, כי מתפאר הוא בלבוש מלכות שמים שנאמר ה' מלך גאות לבש וגו', ובמה יתגאה לב האדם אם בעושר ה' מוריש ומעשיר, ואם בכבוד, הלא לאלקים הוא שנאמר והעושר והכבוד מלפניך ואיך מתפאר בכבוד קונו כו', ע"כ. והנה פתח שהר"ז כמשתמש בשרביטו של מלך שכבוד הוא לבוש מלכות שמים, וכן סיים לבסוף ואיך מתפאר בכבוד קונו, וא"כ מהו זה שכתב בתוך הדברים ובמה יתגאה לב האדם וכו' שאינו מענין מה שפתח בו.

ונראה שהכל מכוון לדבר אחד דכמו דמלכות של בו"ד כבודו הוא מכבוד מלכות שמים [כידוע], כמו"כ הגאוה והעושר של העשיר ובעל הכבוד של שמים הוא, וזהו שאמר ובמה יתגאה אם בעושר ה' מוריש וגו', שאין הכוונה שלפי"ז נמצא שאינו עשיר ואין לו במה להתגאות, אלא כנ"ל שהכבוד והעושר של שמים הם.

ועד"ז נראה לבאר אף כאן דשלמה שאמר ויבא מלך הכבוד ודאי לא חשבו השערים שהכונה אליו לכבוד עצמו, אלא חשבו שכונתו שהמלכות והכבוד שבידו הם מלכות וכבוד שמים, אלא שבכאן אין די בכך אלא אם המכוון לכבוד השכינה ממש ולא לכבוד השכינה המסורה בידי בו"ד, ולכן באם נבאר שהתשובה ה' עזוז וגבור ה' גבור מלחמה לא סיפקה תשובה לשערים, ומשום דאף בזה עדיין יתכן שהכונה לגבורה שבידי בו"ד שהיא גבורת ה', והלכך לא נחה דעת השערים עד שאמר ה' מלך הכבוד סלה, דהיינו כבוד מלכות שמים ממש ולא זו המסורה לבו"ד. [ועיין ילקוט וארא רמז ק"פ].

·
מעבר לתחילת הדף

ספרי משאת המלך מונגשים לציבור לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של המחבר הגאון רבי שמעון משה ב"ר יהושע זליג דיסקין זצ"ל.
הזכויות שמורות לבני הגהמ"ח יבלחט"א