משאת המלך/במדבר/ג

משאת המלך במדבר ג

משאת המלך על התורה - במדבר ג

טו

פקד את בני לוי לבית אבתם למשפחתם כל זכר מבן חדש ומעלה תפקדם (ג טו)

כתב רש"י, משיצא מכלל נפלים הוא נמנה ליקרא שומר משמרת הקודש, ולהלן (ג' מ') בבכורות שנמנו ג"כ מבן חודש ומעלה, כתב רש"י משיצא מכלל ספק נפלים. והעירני ח"א מפני מה כתב כאן רש"י משיצא מכלל נפלים, ואילו התם לגבי בכורות כתב רש"י ספק נפלים.

ונראה פשוט, שהרי כתב כאן רש"י (ט"ז) שאמר משה לפני הקב"ה האיך אני נכנס לתוך אהליהם לדעת מנין יונקיהם וכו', ובת קול יוצאת מתוך האוהל ואומרת כך וכך תינוקות יש באוהל זה וכו', ומהשתא הרי אין שייך כאן בלוים לומר ספק נפל דוכי איכא ספיקא כלפי שמיא, אע"כ דמה שנמנו הלוים מבן חודש אינו מצד ספק, אלא שכך ההלכה שרק מעל חודש ראוי להמנות, וע"ד שמנין ישראל הוא מבן כ' מנין הלוים הוא מבן חודש, ולא נתן רש"י אלא טעם לשיעור זה דבן חדש משיצא מכלל נפלים, כלומר דבעלמא זהו השיעור שיוצא מחשש נפלים, אבל לא משום ספיקא שמא נפל הוא ואינו ראוי להמנות, משא"כ במנין הבכורים שלא היה ע"פ הקב"ה א"כ הרי באמת יש בפחות מבן חדש ספק נפל וכמש"כ רש"י.

*

והטעם שהוצרך משה למנותם ע"פ ה' בלוים ולא בבכורות, י"ל כפשוטו שהרי לטענת משה שאינו יכול להכנס לאהליהם י"ל שיכנסו עדים ויראו, אלא צ"ל שהרי מבואר שכל המנין היה צריך להיות ע"י משה בדוקא ולכן א"א ע"י עדים, וזהו נכון בלוים שמנינם היה כמנין הפקודים ע"י משה, משא"כ הבכורות דמנינם היה רק לידע כמה הם כדי לפדותם, וזהו שפיר אפשר גם ע"י עדים שיכנסו לאהליהם ולכך א"צ ע"פ ה'.

מג

ויהי כל בכור זכר במספר שמת מבן חדש ומעלה לפקדיהם שנים ועשרים אלף שלשה ושבעים ומאתים (ג מג)

קשה דלפי חשבון זה נמצא שכל אחת מישראל ילדה כעשרים וחמשה פשוטים, שהרי מספר בנ"י היה ששים רבוא ומנין הבכורים היה למעלה מכ"ב אלף, כך שנמצא על כל בכור בין עשרים וחמשה לשלשים פשוטים, ואילו הלוים שהיה מנינם שנים ועשרים אלף היו להם שלש מאות בכורים כמבואר בבכורות (ה.), ונמצא שעל כל בכור בלוים היו כששים פשוטים שהוא מנין כפול מחשבון הבכורות של ישראל. [שוב העירני הרב תנחום פישהוף שליט"א שהרי למנין פשוטי בנ"י יש להוסיף גם את הפחותים מבני כ' ואת היתירים על ס' שנים, וא"כ יתכן דחשבון הלוים שוה לבנ"י לענין הפשוטים].

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

ספרי משאת המלך מונגשים לציבור לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של המחבר הגאון רבי שמעון משה ב"ר יהושע זליג דיסקין זצ"ל.
הזכויות שמורות לבני הגהמ"ח יבלחט"א