מראי מקומות/שמואל א/ח
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שולי הגליון
· מעבר לתחילת הדף
|
< הקודם · הבא >
|
ב[עריכה]
ויהי שם בנו הבכור יואל ושם משנהו אביה שופטים בבאר שבע[עריכה]
עי' ספר שערי תורה (חלק הדרושים, דרוש ג) שדקדק מדוע סיפר כאן שמם, הלא היה לו להזכיר מקודם לכן, ואיזה שייכות וסדר יש בין הפסוקים. ומתרץ כי באמת קודם שנעשו שופטים וגדולים בארץ לא נתפרסמו כלל בשמם, כי לא היה להם חשיבות מצד עצמם, והיו נקראים בשם אביהם, 'בני שמואל'. אבל אח"כ כשנעשו שופטים, נתגדלו ונקראו בשמם. וזהו שאמר 'וישם את בניו שופטים לישראל, ויהי שם בנו הבכור יואל ושם משנהו אביה שופטים בבאר שבע'. רצונו לומר כיון שנעשו שופטים, והוא סמכם - כי אב יכול לסמוך את בנו, לכן קנו שם ונעשו חשובים בעולם, והיה זה להם לכבוד ולתפארת שלא היו צריכים לקרותם עוד בשם אביהם כי אדם רשום וחשוב בעולם נקרא בשמו[1].
- ↑ עי' רע"ב (אבות פ"ד מ"א) בטעם שנקרא בן זומא, "לפי שלא האריך ימים ולא נסמך שיקרא רבי, היו קורין אותו על שם אביו. וכן בן עזאי", עכ"ל. ומקורו ברש"י, עיי"ש.