מראי מקומות/פסחים/קב/ב/אוצר התורה

מראי מקומות פסחים קב ב

(הרב מאיר קאופמן)

מבואר בגמ' שר' יוסי ס"ל שמברך ואחרי זה מבדיל והרי"ף למד מזה שה"ה לדידן אם אמר הב לן וניברך והגיע לילה מברך ואחרי זה מקדש ועיין רא"ש הקשה איך ישתה היין לדידן אסור לשתות קודם קידוש גם בתור המשך הפעולה ועיין ב"י שהביא מהארחות חיים שנקט שבאמת קודם עושה קידוש ואחרי זה שותה הכוס של ברכת המזון וברמ"א הביא בזה שני דיעות דהינו דברא"ש מבואר שהבין לא כך ויש מקטום לומר שכל שמניח הכוס ומפסיק בעשיה של דבר אחר לא מתקים בשתית הכוס דין כוס של ברכה דזה לא ניכר שזה לצורך זה והנה לגבי מברך ברכת המזון ועושה הבדלה על אותו כוס כתב המ"ב שלכאורא יעשה מיד אמנם הביא שיש אחרונים שיכול להתפלל מעריב קודם ולכאורא הרא"ש ודאי מבואר שאין להפסיק בדבר אחר ונפק"מ בשבע ברכות בסעודה שלישית שיש שלא שותים הכוס של שבע ברכות עד לאחר מעריב והבדלה ויש מקום גדול לומר שלא מקימים בזה דין כוס של ברכה.

והנה עיין תוס' רי"ש שכתב שבכל אופני הגמ' שמברך על שתי כוסות הוא מברך פעמים בורא פרי הגפן וכן שני על הגפן אמנם במג"א סימן רע"א מבואר שמברך רק בורא פרי הגפן אחד והנה לכאורא לשיטת הרמ"א שבליל הסדר מברך על כל כוס וביאר הבה"ל שזה לא מצד הפסק אלא מצד שכל כוס של ברכה מחיב ברכה א"כ צ"ב למה כאן זה אחרת והמנהג שתחת החופה מברכים שני בורא פרי הגפן אחד על האירוסין ואחד על הנישואין ולכאורא זה מצד שכל אחד זה כוס של ברכה אחר ואין זה דומה לדין פורס מפה שלא מברך הגפן דשם יתכן כיון שהברכה קודם לא היתה על כוס של ברכה זה לא מגרע אבל כל כוס של ברכה ביחס לכוס של ברכה אחר זה מחיב ברכה [עיין סוגיא דכוס של ברכה דהארכנו בזה] אמנם צ"ע מה זה שונה בסוגין והנה דעת השו"ע שגם בליל הסדר לא מברכים על כל כוס וכוס וצ"ב לדבריו למה בחופה מברכים פעמיים בורא פרי הגפן וצ"ע בכל זה והנה המג"א נקט שלדידן שתמיד לא מברכים על הכוס במוצאי שבת אין לשתות קודם הבדלה אמנם בשער הציון הביא חולקים שיתכן שעד כמה שעושה זה חלק מהסעודה ומותר ולכן אם זה בין השמשות הקיל בזה.

ובעיקר קושית הרא"ש על הרי"ף למה שיברך ברכת המזון ואחרי זה יאכל עוד סעודה יתכן שדעתו לשתות שני כוסות יין לשיטות שזה מועיל בתור קידוש במקום סעודה וכן יתכן שדעתו לאכול פת הבאה בכיסנים ויתכן שבין כה צריך ברכה נפרדת שכאן שהסיח דעתו לגמרי זה כדברים הבאים לאחר הסעודה אמנםפ לכאורא זה הרא"ש לשיטתו שצריך דוקא לחם לדין קידוש במקום סעודה.

עיין תוס' רי"ד בסוגין שכאן שמברך הגפן על כל כוס זה סיבה גם לברכה אחרונה נפרדת דהינו שהגדר שזה ברכה נפרדת שזה שתיה נפרדת ולכן זה מחיב שני ברכה אחרונה אפילו שאין הפסק ביניהם כל כגון שעושה קידוש ואחרי זה שותה כוס של ברכת המזון וז"ב.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף